החרם הטורקי מתרחב - איפה נרגיש את הפגיעה?
יחסי האהבה-שנאה של ישראל עם טורקיה התדרדרו עוד יותר לאחרונה על רקע המלחמה בעזה, זאת כאשר הממשל הטורקי הרחיב את הגבלות הייצוא לישראל על רשימה של לא פחות מ-54 מוצרים.
ברשימת ההגבלות החדשה כלולים מוצרים מתחומים שונים כמו ברזל ופלדה, חומרי בניה נוספים כמו מלט ולבנים, כימיכלים שונים, דלק מטוסים ואפילו עגבניות. הרחבת ההגבלות האחרונה של טורקיה נחשבת צעד חריג, כאשר בממשל הטורקי גיבו את המהלך מתוקף כך שישראל סירבה לאפשר לה להצניח חבילות סיוע בעזה.
ב-2023 ישראל ייבאה מתכות מטורקיה בהיקף של 1.14 מיליארד דולר, מינרלים ודלקים ב-500 מיליון דולר, מכונות ומיכון חשמלי בהיקף של 670 מיליון דולר, וגם תוצרת חקלאית ביותר מחצי מיליארד דולר. בסך הכל הסתכם היבוא מטורקיה ב-2023 בהיקף של 5.27 מיליארד דולר, נמוך לעומת 2022 בה הייבוא הסתכם ב-6.79 מיליארד דולר כאשר הירידה מיוחסת לפרוץ המלחמה.
רוב המוצרים המיובאים מטורקיה, בערך רבע, הם מוצרי מתכת, כך שעיקר הפגיעה הצפויה תהיה בענף הבניה. היבואנית העיקרית של מלט טורקי היא סימנט, חברת בת של מספנות ישראל. סימנט מסרה כי חלק גדול מהמלט שהיא מייבאת מגיע גם מיוון ושהיא תוכל להשלים את הייבוא ממדינות אחרות.
- אבן קיסר: ההכנסות בירידה, 200 עובדים יפוטרו
- אבן קיסר שוקעת מתחת למזומנים - כמה היא צפויה לשרוף השנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם חמת חמת -1.07% הודיעה כי היא צופה השפעה עליה כתוצאה מההגבלות הטורקיות, כאשר החברה ציינה כי היא מייבאת מוצרי קרמיקה וסניטציה מספקים שונים בטורקיה. ההשפעה על חמת מגיעה משני הכיוונים - מכיוון אחד אי אספקת חומרי הגלם ישפיע עליה לרעה, אך מצד שני היעדר התחרות מהמוצרים הטורקיים יכול דווקא לתרום לה.
בשיחה עם מנכ"ל איגוד הקבלנים והבונים של מחוז ת"א והמרכז, אלי רוזנטל, שוחחנו בדיוק על ההשפעה שיכולה להיות לחרם טורקי על ענף הבניה ומחירי הדירות בישראל: "כל מחסור יכול להביא לעליית מחירים, למרות שיש פיקוח", אמר לנו רוזנטל בשיחה.
בנוגע לעגבניות, הדיווחים בשטח אומרים שהעגבניות הטורקיות הפסיקו להגיע כבר בשבוע שעבר. את הכמויות החסרות ישראל כנראה תייבא מירדן, אם כי לפי ההערכות אזורי הגידול בדרום לקראת שיקום מלא ובשבועות הקרובים תהיה מספיק תוצרת מקומית שתספק את הביקושים.
- סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
- 9.הם מחרימים?? אנחנו צריכים להחרים כל יבוא משם גם ככ 10/04/2024 11:34הגב לתגובה זוהם מחרימים?? אנחנו צריכים להחרים כל יבוא משם גם ככה הם על הפנים ומתפרנסים מאיתנו .למחוק אותם לגמרי
- 8.דויד 10/04/2024 11:00הגב לתגובה זויגלגלו עלינו את עליית המחיר, ואחרי שהחרם יפסק, המחיר לעולם לא יחזור למטה. כל כתבה כזאת נותנת תירוץ לעלות לנו את המחירים פה..
- 7.שיחרימו וייחנקו עם 100% אינפלציה (ל"ת)כלכלן 10/04/2024 10:14הגב לתגובה זו
- 6.החרם הטורקי מצוין לישראל...אישית משתדל לא לקנות מיוצר ב (ל"ת)מהלך מעולה עבורנו 10/04/2024 10:03הגב לתגובה זו
- 5.רחל 10/04/2024 09:26הגב לתגובה זויש מעל 100,000 מפעלי בטון ברחבי העולם,כנ"ל לשאר המוצרים שלהם. כמו בית מלון שמחרים את אורחיו, הפגיעה בעיקר שלהם
- 4.במקום שאנחנו נחרים אותם הם מחרימים אותנו (ל"ת)ש 10/04/2024 08:54הגב לתגובה זו
- 3.שלי 10/04/2024 08:33הגב לתגובה זו5 מליארד דולר היקף המסחר בין טורקיה וישראל ישפיע על המחירים ויעלה את האינפלציה בעוד אחוז
- 2.צינור גז 10/04/2024 08:24הגב לתגובה זוחיבים להחזיר את התוכנית לשיתוף פעולה עם תורכיה. בצינור הגז זה יתרום ליחסים וכל פעם ארדואן יוכל לסגור את הצינור. מידי להעיף מפה את החברות התורכיות מהאזור... ולהפסיק את הפעולות שלו בירושלים כץ ונתנינו? פחחחח
- 1.אל תקנו כלום ממוצרי טורקיה תומכי טרור (ל"ת)טל 10/04/2024 08:18הגב לתגובה זו
- אמיל ב. 10/04/2024 09:13הגב לתגובה זורוב היבוא הטורקי "מוחבא" : זכוכית, ברזל, מלט וכו'. לא תקנה עגבניות ב10 שח אבל רבע מהדירה שקנית היא טורקית. וכך גם הכביש שנסעת איתו לעבודה. נסגרו מפעלי מלט בארץ בגלל היבוא מטורקיה ועכשיו אין את שניהם.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg)