דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

החרם הטורקי מתרחב - איפה נרגיש את הפגיעה?

על רקע המלחמה בעזה טורקיה הגבילה את הייצוא לישראל בעיקר של מוצרי בניה כמו זכוכית, מלט ולבנים, ואפילו של מזון כמו עגבניות
רוי שיינמן | (10)

יחסי האהבה-שנאה של ישראל עם טורקיה התדרדרו עוד יותר לאחרונה על רקע המלחמה בעזה, זאת כאשר הממשל הטורקי הרחיב את הגבלות הייצוא לישראל על רשימה של לא פחות מ-54 מוצרים.

ברשימת ההגבלות החדשה כלולים מוצרים מתחומים שונים כמו ברזל ופלדה, חומרי בניה נוספים כמו מלט ולבנים, כימיכלים שונים, דלק מטוסים ואפילו עגבניות. הרחבת ההגבלות האחרונה של טורקיה נחשבת צעד חריג, כאשר בממשל הטורקי גיבו את המהלך מתוקף כך שישראל סירבה לאפשר לה להצניח חבילות סיוע בעזה.

ב-2023 ישראל ייבאה מתכות מטורקיה בהיקף של 1.14 מיליארד דולר, מינרלים ודלקים ב-500 מיליון דולר, מכונות ומיכון חשמלי בהיקף של 670 מיליון דולר, וגם תוצרת חקלאית ביותר מחצי מיליארד דולר. בסך הכל הסתכם היבוא מטורקיה ב-2023 בהיקף של 5.27 מיליארד דולר, נמוך לעומת 2022 בה הייבוא הסתכם ב-6.79 מיליארד דולר כאשר הירידה מיוחסת לפרוץ המלחמה.

רוב המוצרים המיובאים מטורקיה, בערך רבע, הם מוצרי מתכת, כך שעיקר הפגיעה הצפויה תהיה בענף הבניה. היבואנית העיקרית של מלט טורקי היא סימנט, חברת בת של מספנות ישראל. סימנט מסרה כי חלק גדול מהמלט שהיא מייבאת מגיע גם מיוון ושהיא תוכל להשלים את הייבוא ממדינות אחרות.

גם חמת  חמת -1.07% הודיעה כי היא צופה השפעה עליה כתוצאה מההגבלות הטורקיות, כאשר החברה ציינה כי היא מייבאת מוצרי קרמיקה וסניטציה מספקים שונים בטורקיה. ההשפעה על חמת מגיעה משני הכיוונים - מכיוון אחד אי אספקת חומרי הגלם ישפיע עליה לרעה, אך מצד שני היעדר התחרות מהמוצרים הטורקיים יכול דווקא לתרום לה.

בשיחה עם מנכ"ל איגוד הקבלנים והבונים של מחוז ת"א והמרכז, אלי רוזנטל, שוחחנו בדיוק על ההשפעה שיכולה להיות לחרם טורקי על ענף הבניה ומחירי הדירות בישראל: "כל מחסור יכול להביא לעליית מחירים, למרות שיש פיקוח", אמר לנו רוזנטל בשיחה.

בנוגע לעגבניות, הדיווחים בשטח אומרים שהעגבניות הטורקיות הפסיקו להגיע כבר בשבוע שעבר. את הכמויות החסרות ישראל כנראה תייבא מירדן, אם כי לפי ההערכות אזורי הגידול בדרום לקראת שיקום מלא ובשבועות הקרובים תהיה מספיק תוצרת מקומית שתספק את הביקושים.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    הם מחרימים?? אנחנו צריכים להחרים כל יבוא משם גם ככ 10/04/2024 11:34
    הגב לתגובה זו
    הם מחרימים?? אנחנו צריכים להחרים כל יבוא משם גם ככה הם על הפנים ומתפרנסים מאיתנו .למחוק אותם לגמרי
  • 8.
    דויד 10/04/2024 11:00
    הגב לתגובה זו
    יגלגלו עלינו את עליית המחיר, ואחרי שהחרם יפסק, המחיר לעולם לא יחזור למטה. כל כתבה כזאת נותנת תירוץ לעלות לנו את המחירים פה..
  • 7.
    שיחרימו וייחנקו עם 100% אינפלציה (ל"ת)
    כלכלן 10/04/2024 10:14
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    החרם הטורקי מצוין לישראל...אישית משתדל לא לקנות מיוצר ב (ל"ת)
    מהלך מעולה עבורנו 10/04/2024 10:03
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רחל 10/04/2024 09:26
    הגב לתגובה זו
    יש מעל 100,000 מפעלי בטון ברחבי העולם,כנ"ל לשאר המוצרים שלהם. כמו בית מלון שמחרים את אורחיו, הפגיעה בעיקר שלהם
  • 4.
    במקום שאנחנו נחרים אותם הם מחרימים אותנו (ל"ת)
    ש 10/04/2024 08:54
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שלי 10/04/2024 08:33
    הגב לתגובה זו
    5 מליארד דולר היקף המסחר בין טורקיה וישראל ישפיע על המחירים ויעלה את האינפלציה בעוד אחוז
  • 2.
    צינור גז 10/04/2024 08:24
    הגב לתגובה זו
    חיבים להחזיר את התוכנית לשיתוף פעולה עם תורכיה. בצינור הגז זה יתרום ליחסים וכל פעם ארדואן יוכל לסגור את הצינור. מידי להעיף מפה את החברות התורכיות מהאזור... ולהפסיק את הפעולות שלו בירושלים כץ ונתנינו? פחחחח
  • 1.
    אל תקנו כלום ממוצרי טורקיה תומכי טרור (ל"ת)
    טל 10/04/2024 08:18
    הגב לתגובה זו
  • אמיל ב. 10/04/2024 09:13
    הגב לתגובה זו
    רוב היבוא הטורקי "מוחבא" : זכוכית, ברזל, מלט וכו'. לא תקנה עגבניות ב10 שח אבל רבע מהדירה שקנית היא טורקית. וכך גם הכביש שנסעת איתו לעבודה. נסגרו מפעלי מלט בארץ בגלל היבוא מטורקיה ועכשיו אין את שניהם.
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).