הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

החרם הטורקי מתרחב - איפה נרגיש את הפגיעה?

על רקע המלחמה בעזה טורקיה הגבילה את הייצוא לישראל בעיקר של מוצרי בניה כמו זכוכית, מלט ולבנים, ואפילו של מזון כמו עגבניות
רוי שיינמן | (10)
נושאים בכתבה אבן קיסר חומרי בניה טורקיה

יחסי האהבה-שנאה של ישראל עם טורקיה התדרדרו עוד יותר לאחרונה על רקע המלחמה בעזה, זאת כאשר הממשל הטורקי הרחיב את הגבלות הייצוא לישראל על רשימה של לא פחות מ-54 מוצרים.

ברשימת ההגבלות החדשה כלולים מוצרים מתחומים שונים כמו ברזל ופלדה, חומרי בניה נוספים כמו מלט ולבנים, כימיכלים שונים, דלק מטוסים ואפילו עגבניות. הרחבת ההגבלות האחרונה של טורקיה נחשבת צעד חריג, כאשר בממשל הטורקי גיבו את המהלך מתוקף כך שישראל סירבה לאפשר לה להצניח חבילות סיוע בעזה.

ב-2023 ישראל ייבאה מתכות מטורקיה בהיקף של 1.14 מיליארד דולר, מינרלים ודלקים ב-500 מיליון דולר, מכונות ומיכון חשמלי בהיקף של 670 מיליון דולר, וגם תוצרת חקלאית ביותר מחצי מיליארד דולר. בסך הכל הסתכם היבוא מטורקיה ב-2023 בהיקף של 5.27 מיליארד דולר, נמוך לעומת 2022 בה הייבוא הסתכם ב-6.79 מיליארד דולר כאשר הירידה מיוחסת לפרוץ המלחמה.

רוב המוצרים המיובאים מטורקיה, בערך רבע, הם מוצרי מתכת, כך שעיקר הפגיעה הצפויה תהיה בענף הבניה. היבואנית העיקרית של מלט טורקי היא סימנט, חברת בת של מספנות ישראל. סימנט מסרה כי חלק גדול מהמלט שהיא מייבאת מגיע גם מיוון ושהיא תוכל להשלים את הייבוא ממדינות אחרות.

גם חמת  חמת -1.34% הודיעה כי היא צופה השפעה עליה כתוצאה מההגבלות הטורקיות, כאשר החברה ציינה כי היא מייבאת מוצרי קרמיקה וסניטציה מספקים שונים בטורקיה. ההשפעה על חמת מגיעה משני הכיוונים - מכיוון אחד אי אספקת חומרי הגלם ישפיע עליה לרעה, אך מצד שני היעדר התחרות מהמוצרים הטורקיים יכול דווקא לתרום לה.

בשיחה עם מנכ"ל איגוד הקבלנים והבונים של מחוז ת"א והמרכז, אלי רוזנטל, שוחחנו בדיוק על ההשפעה שיכולה להיות לחרם טורקי על ענף הבניה ומחירי הדירות בישראל: "כל מחסור יכול להביא לעליית מחירים, למרות שיש פיקוח", אמר לנו רוזנטל בשיחה.

בנוגע לעגבניות, הדיווחים בשטח אומרים שהעגבניות הטורקיות הפסיקו להגיע כבר בשבוע שעבר. את הכמויות החסרות ישראל כנראה תייבא מירדן, אם כי לפי ההערכות אזורי הגידול בדרום לקראת שיקום מלא ובשבועות הקרובים תהיה מספיק תוצרת מקומית שתספק את הביקושים.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    הם מחרימים?? אנחנו צריכים להחרים כל יבוא משם גם ככ 10/04/2024 11:34
    הגב לתגובה זו
    הם מחרימים?? אנחנו צריכים להחרים כל יבוא משם גם ככה הם על הפנים ומתפרנסים מאיתנו .למחוק אותם לגמרי
  • 8.
    דויד 10/04/2024 11:00
    הגב לתגובה זו
    יגלגלו עלינו את עליית המחיר, ואחרי שהחרם יפסק, המחיר לעולם לא יחזור למטה. כל כתבה כזאת נותנת תירוץ לעלות לנו את המחירים פה..
  • 7.
    שיחרימו וייחנקו עם 100% אינפלציה (ל"ת)
    כלכלן 10/04/2024 10:14
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    החרם הטורקי מצוין לישראל...אישית משתדל לא לקנות מיוצר ב (ל"ת)
    מהלך מעולה עבורנו 10/04/2024 10:03
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רחל 10/04/2024 09:26
    הגב לתגובה זו
    יש מעל 100,000 מפעלי בטון ברחבי העולם,כנ"ל לשאר המוצרים שלהם. כמו בית מלון שמחרים את אורחיו, הפגיעה בעיקר שלהם
  • 4.
    במקום שאנחנו נחרים אותם הם מחרימים אותנו (ל"ת)
    ש 10/04/2024 08:54
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שלי 10/04/2024 08:33
    הגב לתגובה זו
    5 מליארד דולר היקף המסחר בין טורקיה וישראל ישפיע על המחירים ויעלה את האינפלציה בעוד אחוז
  • 2.
    צינור גז 10/04/2024 08:24
    הגב לתגובה זו
    חיבים להחזיר את התוכנית לשיתוף פעולה עם תורכיה. בצינור הגז זה יתרום ליחסים וכל פעם ארדואן יוכל לסגור את הצינור. מידי להעיף מפה את החברות התורכיות מהאזור... ולהפסיק את הפעולות שלו בירושלים כץ ונתנינו? פחחחח
  • 1.
    אל תקנו כלום ממוצרי טורקיה תומכי טרור (ל"ת)
    טל 10/04/2024 08:18
    הגב לתגובה זו
  • אמיל ב. 10/04/2024 09:13
    הגב לתגובה זו
    רוב היבוא הטורקי "מוחבא" : זכוכית, ברזל, מלט וכו'. לא תקנה עגבניות ב10 שח אבל רבע מהדירה שקנית היא טורקית. וכך גם הכביש שנסעת איתו לעבודה. נסגרו מפעלי מלט בארץ בגלל היבוא מטורקיה ועכשיו אין את שניהם.
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

להמשך הכתבה לחץ כאן
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר. 

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.

להמשך הכתבה לחץ כאן