בנק הפועלים יאשר העלאות שכר - כמה ירוויח המנכ"ל?
בנק הפועלים צפוי לאשר בחודש הבא מדיניות העלאת שכר הבכירים בהם העלאת שכרו של המנכ"ל דב קוטלר מ-220,000 שקל ל-250,000 שקל בחודש, צמוד למדד, וכהונתו תוארך ב-3 שנים נוספות עד סוף 2026. קוטלר יהיה כפוף לתקופת אי תחרות של 6 חודשים ממועד סיום כהונתו בפועל, ויהיה זכאי לתשלום של 6 משכורות חודשיות (ללא הפרשות סוציאליות ותנאים נלווים) בגין התחייבותו לאי תחרות אשר ישולם בסיום תקופת אי התחרות.
השכר המקסימלי של קוטלר יוכל להגיע ל־3.9 מיליון שקל בשנה בדומה לרף המקסימלי של המנכ"לים בשאר הבנקים, אשר כפופים למגבלת חוק שכר הבכירים. גם יתר בכירי הבנק ייהנו משכר מקסימלי של עד 3.7 מיליון שקל בשנה זאת כתוצאה מהגדלת חלקו של הרכיב המשתנה בתגמול, שיעמוד על 32% מעלות השכר לעומת 18% כיום.
בנוסף הוחלט כי יעדי התשואה על ההון לצורך קבלת מענקים ייקבעו בכל שנה מחדש מפני שהתשואה על ההון - שעמדה ברבעון האחרון על 15.8% - צפויה לרדת. התשואה עלתה כזכור לאור עליית האינפלציה והעלאות הריבית שבאו בעקבותיה כחלק מהמאמץ להילחם בה. בכך הם נמנעים מלקבוע יעדי תשואה לפרק זמן ארוך יותר.
הבנק רשם ברבעון השני של 2023 רווח נקי בסך 1.92 מיליארד שקל לעומת רווח של כ-1.34 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. קצב רווחים של קרוב ל-8 מיליארד שקל, כאשר השווי הוא סביב 43 מיליארד שקל - מכפיל רווח של בערך 5.5. הדעה הרווחת בשוק היא אכן שרווחי הבנקים נמצאים כעת בשיאם ושאין להם לאן עוד להמשיך לטפס יותר מדי. בנק ישראל מאותת על הקפאת העלאות הריבית, לא לפני שאולי הוא יבצע העלאה נוספת אחרונה שכזו.
- 2.דניאל 05/10/2023 00:41הגב לתגובה זואנשים במדינה הזאת רעבים ללחם ולא גומרים את החודש והם בשחיתות רבה מרשים לעצמם לקבוע את המשכורת שלהם פשוט להקיא הלוואי ואלוהים יעניש אותם אמן
- 1.אבי 04/10/2023 23:34הגב לתגובה זומתי שיש עודף של גנביות יש גם מספיק עודף לחלק למושחתים
וול סטריט נגזרים (X)התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות
החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן
שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל
וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.
תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת
התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.
הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.
בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.
- אנבידיה וטסלה עולות כ-1.3%, סטרטג'י עולה בעקבות הביטקוין - המניות הבולטות בוול סטריט
- וול סטריט פותחת שבוע מקוצר - מה האנליסטים צופים והאם ראלי סנטה בפתח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמניות השבבים מתחזקות, הבנקים והביטוח יורדים עד 1.8% - יציבות במדדים
ראלי סנטה בוול סטריט וסגירה מוקדמת היום. רשות ני״ע פשטה על משרדי אירודרום; ארית על רקע תותח ה״רועם״. רגולציה חדשה תכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים. המומנטום השלילי במגזר הפיננסים נמשך אחרי נפילות של עד 2% אמש - הבנקים וחברות הביטוח ממשיכים לרדת; שיכון ובינוי מחפשת עסקה בפרמיה לשוב אנרגיה; איי.סי.אל תספק לסין 750,000 טונות של אשלג - שער הדולר בשפל של 4 שנים
מניות השבבים מתחזקות על רקע “ראלי סנטה” בוול סטריט, כשהסנטימנט החיובי ממשיך לחלחל גם לסקטור הטכנולוגיה. היום המסחר בניו יורק יינעל מוקדם, בשעה 20:00 שעון ישראל, ומחר
הבורסות יישארו סגורות לרגל חג המולד, מה שעשוי להשאיר את התנודות בעיקר על מחזורים דקים יותר. טאואר 0.23% , קמטק 2.39% ו-נובה 1.16% בעלייה ומושכות עניין
כחלק מהתנועה בסקטור.
קרסו נדלן 3.58% בעלייה על רקע עניין מחודש במניה אחרי תקופה חלשה יותר במבט שנתי. למרות שהתשואה בשנה וב-12 החודשים האחרונים עדיין שלילית, המניה מציגה התאוששות בחודש האחרון, מה שעבור חלק מהמשקיעים נתפס כניסיון לייצוב וחזרה הדרגתית לעניין בסקטור הנדל״ן היזמי.
פשיטה על משרדי אירודרום - אמרנו לכם שיש סימני שאלה על עסקת הכטב"מים. חוקרי רשות ניירות ערך פשטו אתמול על משרדי אירודרום קבוצה -5.36% , במסגרת חקירה בחשד לעבירות לכאורה לפי חוק ניירות ערך וחוק העונשין, ועיכבו לחקירה גם נושאי משרה נוכחיים ולשעבר. החקירה קשורה למכרז משרד הביטחון שבו זכתה החברה באוקטובר 2024 ודיווחה אז על זכייה בהיקף של כ-137 מיליון שקל לאספקת כטב"מים, שנחשבה לאבן דרך. בהמשך התברר שחלק מההזמנה הועבר למתחרה, בנדא מגנטיק, ובתנאי המכרז הייתה אפשרות לצמצם או לבטל את ההתקשרות. ברקע נטען גם כי החברה דיווחה למשקיעים באיחור של כ-שבועיים, בעקבות “תקלה טכנית”
התותחים
החדשים של צה"ל והאם ארית תספק את המרעומים. צה״ל מתקדם לדור חדש של תותחים עם כניסת תותח ה״רועם״ לשירות, ובמקביל מתגבשת גם שרשרת האספקה שתלווה את המערכת לשנים קדימה. לפי מידע שהגיע לידנו ממקורבים לחברה, ארית
תעשיות באמצעות הבת רשף טכנולוגיות כבר קיבלה הזמנות ראשוניות למרעומים לתותח החדש, וצפויה להפוך לספקית בלעדית של מרעומי הארטילריה למערכת. רשף קיבלה הזמנה ראשונה כבר ב-2022, ובהמשך נחתמה הזמנה נוספת במהלך 2025
לקראת הכניסה לשירות מבצעי, מה שמסמן הרחבה של הפעילות מעבר לליבת המרעומים למרגמות אל עולם הארטילריה, עם פוטנציאל להיקפים גדולים יותר לאורך זמן.
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהפכה
בפרסומות, נזיפה בביהמ"ש: ליברה תשלם 100 אלף שקל. בפסק דין חריג בחריפותו, שופט השלום בנתניה גיא אבנון קבע כי ליברה -2.71% ניהלה “הגנת סרק” בתיק תאונת דרכים פשוטה, שבו האחריות לא הייתה במחלוקת, אך
החברה סירבה לשלם וטענה למרמה. השופט דחה את הטענות אחת לאחת, מתח ביקורת על הקו הלוחמני של החברה ועל בקשות “גורפות” שפגעו בפרטיות ללא תשתית ראייתית, וציין גם את ניסיונות הדחייה והעיכוב של ההליך. בסופו של דבר ליברה חויבה בכ-100 אלף שקל פיצויים והוצאות, כולל שכר
טרחת עורך דין, בפסק דין שלא חסך מילים על התנהלותה.
.jpg)