מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב, מנהל רשות המסים ערן יעקב, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו
צילום: גיא אסיאג
דוחות

הבורסה: ההכנסות על סף קפאון, הרווח הנקי זינק ב-31% ל-18 מיליון ש'

הבורסה ממשיכה לבצע רכישה עצמית של מניותיה - הרכישות הגיעו עד כה למעל 170 מיליון שקל; החברה נסחרת לפי שווי שוק של 1.75 מיליארד שקל, ירידה של כ-13% מאז תחילת השנה
מתן קובי | (1)

הבורסה לני"ע  הבורסה לניע בתא 2.75% מפרסמת היום את תוצאותיה לרבעון השני של השנה ומדווחת על הכנסות של 92.9 מיליון שקל, 2% בלבד מעל הרבעון המקביל אשתקד. החברה רשמה הכנסות מימון של 3.6 מיליון שקל לעומת הוצאות מימון של 3.4 מיליון שקל ברבעון המקביל, מה שעזר לחברה להגיע לרווח נקי לרבעון של 18.7 מיליון שקל, כ-31% מעל הנתון ברבעון המקביל. 

עיקר המעבר להכנסות מימון נבע מתשואה חיובית בשיעור של כ- 0.9% על השקעות החברה באיגרות חוב של ממשלת ישראל המנוהלות בתיקי ניירות ערך סחירים, זאת לעומת תשואה שלילית בשיעור של כ- 1.9% ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA המתואם של החברה לרבעון השני עמד על כ-35.5 מיליון שקל, בדומה לרבעון המקביל. החברה רשמה ירידה של 85 מיליון שקל במזומנים נטו ברבעון השני של השנה לעומת ירידה של 19 מיליון שקל ברבעון המקביל, זאת לאור תזרים שלילי של 104 מיליון דולר מפעילות מימון.

החברה הודיעה על המשך תוכניות הרכישה העצמית, אשר ברבעון השני עמדו על סך של 108 מיליון שקל. המהלך של החברה לא חדש והיא לא הראשונה לעשות אותו, הוא עוזר לתמוך במחיר המניה ודואג שבעלי המניות יהיו מרוצים, למרות זאת, האם יש נקודה בה המהלך יכול לעבור את הגבול ודווקא לפגוע בחברה? היקף הרכישות העצמיות הגדול של הבורסה מעלה שאלה חשובה - מה יקרה כשהיא תפסיק לרכוש את המניות של עצמה

על אף הרכישות הגדולות בשנה האחרונה מניית החברה ירדה בכ-12% מאז תחילת השנה, משמע אפילו השקעה כה גדולות מכספי החברה, אשר אמורות לאותת אמון למשקיעים, לא מצליחים להחזיק את המניה למעלה. התוצאות של החברה סבירות, אך ללא היקף הרכישות העצמיות, שמתחילת התוכנית עמדו על 174 מיליון שקל, לא בטוח האם המניה הייתה מצליחה אפילו לעמוד היכן שהיא היום.

איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, אמר לאחר פרסום הדוחות: "הרבעון השני של השנה התאפיין בהמשך הצמיחה האורגנית של פעילות הבורסה והמשך הצגת רווחיות בפעילות הליבה, בדגש על גידול ניכר במחזורי המסחר באיגרות חוב הממשלתיות ומק"מ ועלייה בהכנסות מהפצת מידע ושירותי קישוריות".

בן זאב המשיך ואמר: "שמנו דגש על המשך יישום התוכנית האסטרטגית של הבורסה, במסגרתה התנענו תהליך כניסה לתחום הנכסים הדיגיטליים שאנו מאמינים שיהווה מנוע צמיחה נוסף לפעילות העסקית של הבורסה, שהוא גם בבחינת  גיים צ'יינג'ר לשוק ההון המקומי, כולל פיילוט מוצלח של הנפקת אג"ח דיגיטלית ממשלתית על גבי פלטפורמת בלוקצ'יין ייעודית בשיתוף משרד האוצר, פרוייקט חלוצי שזכה לעניין רב מישראל ומהעולם".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    המגיב 09/08/2023 00:17
    הגב לתגובה זו
    לא היינו שם כבר בשנות ה 80, עם מניות הבנקים ????
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?