מנכ"ל רשות החדשנות: "ישראל בתחתית ה-OECD בהשקעה במו"פ אזרחי"
על רקע המשבר בהשקעות בהייטק בעולם ככלל ובארץ בפרט (בין היתר בשל המציאות הפוליטית), דרור בין מנכ"ל רשות החדשנות מתח היום ביקורת על קיצוץ תקציב הרשות, והזהיר כי ישראל מצויה בתחתית מדינות ה-OECD, בהשקעה במחקר ופיתוח אזרחי, דבר אותו הוא הגדיר כ"נקודת סיכון". זאת במסגרת דבריו בכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן.
לדברי בין, "בעשור האחרון קרה משהו דרמטי, כל הכלכלות המפותחות הבינו שחדשנות טכנולוגית היא המפתח לכלכלת העתיד, כולן באו ולמדו את הנס הישראלי, העתיקו ושכללו והיום אנחנו נמצאים במצב של תחרות. כולם מתחרים על הון. הון סיכון עובר מהר מאוד בין טק האבס שונים. מתחרים על יזמים שבוחרים היום איפה הם יקימו את המיזם שלהם ואיפה הם יקבלו את התנאים הטובים ביותר מבחינתם. זה לא כסף, לאו דווקא כסף ממשלתי. ישנה תחרות על הון אנושי, אנשים עוברים היום בין מדינות ועובדים איפה שנראה להם. תחרות על ידע מחקרי ואקדמי, איפה הוא יתמסחר ואיפה הוא יבוא לידי ביטוי וכל זה הועצם בשנתיים האחרונות. אנחנו רואים עליית מדרגה במשהו שאני קורא לו מרוץ חימוש טכנולוגי. מדינות העולם ביניהן סין ואירופה, עושות דאבל דאון על ההשקעות במחקר ופיתוח טכנולוגי. כולן מבינות שזה המפתח לעתיד וכולן משקיעות בזה"
"אנחנו נמצאים במצב מאוד ייחודי, ישראל היא המקום שבו משקיעים הכי הרבה במחקר ופיתוח כאחוז מהתמ״ג מעל 5.5%, אבל 10% בלבד מגיע מממשלת ישראל. רוב הכסף הוא כסף פרטי ואנחנו היום בתחתית הרשימה, ב-OECD בהשקעה במחקר ופיתוח אזרחי. אנחנו נמצאים פה בנקודת סיכון. כשאתה מסתכל לאן ההון סיכון הפרטי הולך בהייטק הישראלי, למשל נתוני שנת 2022 שהיו מבחינה אבסולוטית מצוינים, 75% מהכסף הלך לעולמות הקלאסיים של ההייטק הישראלי, עולמות הפינטק והסייבר והתוכנות הארגוניות. אפשר להסתכל על זה בשתי צורות: 25% הלך למקומות אחרים וההייטק מתחיל להתגוון אבל עדיין רוב הכסף הפרטי הולך לשם".
בין בחר גם לנצל את הדברים בכדי לבקר את החלטת הממשלה לקצץ ב-100 מיליון שקל את תקציב הרשות. לדבריו, "90% מהכסף שלנו מושקע במקומות בהם השוק הפרטי ממעט להשקיע או לא משקיע בכלל ואני מאוד גאה על התמונה הזאת ולכן בקונטקסט כזה לקצץ את תקציב הרשות במקום להגדיל אותו זו טעות. בהקשר מרוץ חימוש טכנולוגי עולמי, תחרות בין האבים, צורך לגוון את ההייטק הישראלי וזה בדיוק הזמן בו צריך להגדיל את התקציבים ואת ההשקעות גם בתשתיות".
ChatGPT (גרוק)איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?
תנו לצ'אט להכיר אתכם - למה זה חשוב ואיך עושים את זה?
ChatGPT רוב המשתמשים ב-ChatGPT מתמודדים עם אותה בעיה: התשובות שהם מקבלים כלליות מדי, חסרות הקשר אישי ומחייבות הסברים חוזרים בכל שיחה. הם מוצאים את עצמם מתחילים כל דיאלוג מההתחלה, מסבירים שוב ושוב את התחום המקצועי שלהם, את קהל היעד ואת הסגנון המועדף עליהם. התוצאה היא בזבוז זמן יקר וחוויית שימוש מתסכלת.
הפתרון קיים כבר בתוך המערכת, אך רוב המשתמשים פשוט לא מודעים אליו. מדובר בפונקציית ההתאמה האישית (Custom Instructions או Personalization) שמאפשרת להגדיר פעם אחת את הפרופיל המקצועי והאישי שלכם, כך שכל שיחה עתידית תתבסס על המידע הזה.
המדריך המלא להגדרת הפרופיל האישי
הגישה לתפריט ההגדרות פשוטה: בגרסת הדפדפן תמצאו אותו תחת שם המשתמש בצד שמאל, ובאפליקציה דרך כפתור התפריט. בחרו באפשרות Personalization והפעילו את האפשרות Enable customization.
המערכת מציגה שני שדות מרכזיים. בשדה הראשון, "What would you like ChatGPT to know about you", תארו את הרקע המקצועי שלכם. כתבו באיזה תחום אתם עובדים, מהו התפקיד המדויק שלכם, מי קהל היעד שלכם, אילו כלים דיגיטליים אתם משתמשים בהם ומהן המטרות העסקיות שלכם. למשל: "אני מנהלת מוצר בחברת פינטק ישראלית, עובדת מול לקוחות עסקיים בינוניים, משתמשת ב-Jira ו-Figma, ומתמקדת בפיתוח פתרונות תשלומים דיגיטליים".
- פי 5 בתשעה חודשים - מרקור שעובדת עם ChatGPT כבר שווה 10 מיליארד דולר
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשדה השני, "How would you like ChatGPT to respond", הגדירו את סגנון התשובות הרצוי. ציינו את אורך התשובה המועדף, הפורמט (פסקאות רצופות או נקודות), רמת הפירוט הטכני, השפה והטון. דוגמה: "תשובות ממוקדות של 200-300 מילים, בעברית מקצועית אך נגישה, עם דגש על יישום מעשי ודוגמאות קונקרטיות מעולם הפינטק".
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייברשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו
אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית
רשות החדשנות רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".
"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".
"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".
שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה
Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.
