מנכ"ל רשות החדשנות: "ישראל בתחתית ה-OECD בהשקעה במו"פ אזרחי"
על רקע המשבר בהשקעות בהייטק בעולם ככלל ובארץ בפרט (בין היתר בשל המציאות הפוליטית), דרור בין מנכ"ל רשות החדשנות מתח היום ביקורת על קיצוץ תקציב הרשות, והזהיר כי ישראל מצויה בתחתית מדינות ה-OECD, בהשקעה במחקר ופיתוח אזרחי, דבר אותו הוא הגדיר כ"נקודת סיכון". זאת במסגרת דבריו בכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן.
לדברי בין, "בעשור האחרון קרה משהו דרמטי, כל הכלכלות המפותחות הבינו שחדשנות טכנולוגית היא המפתח לכלכלת העתיד, כולן באו ולמדו את הנס הישראלי, העתיקו ושכללו והיום אנחנו נמצאים במצב של תחרות. כולם מתחרים על הון. הון סיכון עובר מהר מאוד בין טק האבס שונים. מתחרים על יזמים שבוחרים היום איפה הם יקימו את המיזם שלהם ואיפה הם יקבלו את התנאים הטובים ביותר מבחינתם. זה לא כסף, לאו דווקא כסף ממשלתי. ישנה תחרות על הון אנושי, אנשים עוברים היום בין מדינות ועובדים איפה שנראה להם. תחרות על ידע מחקרי ואקדמי, איפה הוא יתמסחר ואיפה הוא יבוא לידי ביטוי וכל זה הועצם בשנתיים האחרונות. אנחנו רואים עליית מדרגה במשהו שאני קורא לו מרוץ חימוש טכנולוגי. מדינות העולם ביניהן סין ואירופה, עושות דאבל דאון על ההשקעות במחקר ופיתוח טכנולוגי. כולן מבינות שזה המפתח לעתיד וכולן משקיעות בזה"
"אנחנו נמצאים במצב מאוד ייחודי, ישראל היא המקום שבו משקיעים הכי הרבה במחקר ופיתוח כאחוז מהתמ״ג מעל 5.5%, אבל 10% בלבד מגיע מממשלת ישראל. רוב הכסף הוא כסף פרטי ואנחנו היום בתחתית הרשימה, ב-OECD בהשקעה במחקר ופיתוח אזרחי. אנחנו נמצאים פה בנקודת סיכון. כשאתה מסתכל לאן ההון סיכון הפרטי הולך בהייטק הישראלי, למשל נתוני שנת 2022 שהיו מבחינה אבסולוטית מצוינים, 75% מהכסף הלך לעולמות הקלאסיים של ההייטק הישראלי, עולמות הפינטק והסייבר והתוכנות הארגוניות. אפשר להסתכל על זה בשתי צורות: 25% הלך למקומות אחרים וההייטק מתחיל להתגוון אבל עדיין רוב הכסף הפרטי הולך לשם".
בין בחר גם לנצל את הדברים בכדי לבקר את החלטת הממשלה לקצץ ב-100 מיליון שקל את תקציב הרשות. לדבריו, "90% מהכסף שלנו מושקע במקומות בהם השוק הפרטי ממעט להשקיע או לא משקיע בכלל ואני מאוד גאה על התמונה הזאת ולכן בקונטקסט כזה לקצץ את תקציב הרשות במקום להגדיל אותו זו טעות. בהקשר מרוץ חימוש טכנולוגי עולמי, תחרות בין האבים, צורך לגוון את ההייטק הישראלי וזה בדיוק הזמן בו צריך להגדיל את התקציבים ואת ההשקעות גם בתשתיות".

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
.jpg)