בדרך למוצר חדש: קרנות כספיות עם תשואה מובטחת מראש, כמו הפיקדונות בבנקים
הר הכסף של הציבור נאמד ביותר מ-1.4 טריליון שקלים. הרבה מאוד כסף. בעשור האחרון הריבית במשק הייתה אפסית ולכן הפיקדונות נתנו תשואה אפסית ולא היו מעניינים-אטרקטיביים. אבל בשנה האחרונה, בעקבות העלאת הריבית ל-4.75% אפשר לקבל בפיקדונות בבנקים של עד 4.5% וריבית בפועל של 3.8% בניכוי מס רווחי הון של 15%. מדובר בתשואה יפה אבל מאחר שהאינפלציה גבוהה - בפועל הריבית הריאלית עדיין שלילית. ובכל זאת, זו דרך לשמור על ערך הכסף ולמנוע את השחיקה בגלל האינפלציה.
יש מוצר מתחרה - קרנות כספיות. הן נזילות ברמה יומיומית, אין עליהן עמלות קניה ומכירה בבנקים, הן אמורות לספק תשואה דומה לריבית בנק ישראל, כך שהן פחות או יותר אמורות לשמור על ערך הכסף (כדי להתמודד עם האינפלציה) ואם הרווח הריאלי בפועל בקרן הכספית הוא שלילי (הרווח בקרן פחות האינפלציה) אז לא משלמים מס רווחי הון.
בפועל, הקרנות הכספיות לכאורה עדיפות על הפיקדונות (הנה מדריך קרנות כספיות), או לפחות מקבילות לפיקדונות, אבל הבנקים לא משווקים אותן כי הכסף לא יהיה אצלם וכי הם מעדיפים להשאיר את הכסף אצלם וליהנות מכך שהם מגלגלים רק חלק מעליית הריבית לפיקדונות ומשאירים אצלם יותר רווח, וגם כי כדי לשווק קרן כספית צריך רישיון ייעוץ, ובבנקים - צריך לחתום על הסכם ייעוץ.
בפועל, בשנה האחרונה זרמו לפיקדונות כחצי טריליון שקלים, מול רק כ-63 מיליארד שקל שזרמו לקרנות הכספיות, שמנהלות כעת כ-78 מיליארד שקל לעומת 15 מיליארד לפני התחלת עליית הריבית במשק.
- הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
- בלי עמלות ועם נזילות יומית: בנק לאומי משיק פיקדון מובנה דולרי S&P500
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כעת רשות ניירות ערך רוצה לייצר מוצר חדש של קרנות כספיות שכן יבטיח תשואה מראש ומפרסמת להתייחסות הציבור הצעה לתיקוני חקיקה בקרנות כספיות. הרשות רוצה שהקרנות הכספיות יוכלו לקנות אג"ח שאותן הן יחזיקו עד הפירעון-הפידיון וכך יוכלו להבטיח מראש לחוסכים את התשואה.
ברשות רוצים להגדיר את הקרן הכספית החדשה כך שתקופת ההשקעה תהיה מוגדרת מראש ותוכל להציג מראש את גובה התשואה הצפויה, תשקיע בנכסים סולידיים בעלי דירוג אשראי גבוה וכן תוסר החובה לאשר קבלת ייעוץ השקעות כדי לקבל ייעוץ בנקאי על כך (גם היום אתם יכולים לקנות ישירות דרך חשבון הבנק, אם יש לכם חשבון מסחר דרך הבנק).
ברשות אומרים שהם מתמקדים בקרנות הכספיות כי זה "מצוי באחריות הרשות וניתן לקדם אותו באופן מהיר (יחסית)" ומוסיפים כי למרות העלאות הריבית במשק "ניכר כי הציבור אינו נהנה מכך באופן מלא. בנוסף, למרות שהערך של כספי הציבור נשחק נוכח האינפלציה, מרבית הלקוחות בוחרים להשאיר את כספיהם באפיקי ההשקעה המוכרים והנגישים להם (פיקדונות. נ"א) ואינם ממצים את תנאי השוק על ידי בחירת מוצרי ההשקעה והחיסכון האופטימאליים בעבורם".
- רבעון שלישי מנייתיות וגמישות: מה קורה שהיקף הנכסים מזנק פי 10?
- בריחה מהקרנות הכספיות של הראל; מיטב מובילה בגיוסים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בריחה מהקרנות הכספיות של הראל; מיטב מובילה בגיוסים
הנה עיקר ההבדלים:
- 1.מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)הקורא 13/06/2023 23:54הגב לתגובה זו
בריחה מהקרנות הכספיות של הראל; מיטב מובילה בגיוסים
תעשיית קרנות הנאמנות רושמת באוקטובר חודש נוסף של גיוסים משמעותיים, בהובלת הקרנות הפסיביות ולמרות פדיון בקרנות הכספיות לאחר שבעה חודשים רצופים של זרימת הון. על רקע מגמה חיובית בשוקי ההון בעולם, תעשיית הקרנות רושמת גידול של כ-13 מיליארד ש"ח בנכסים המנוהלים - מתוכם כ-5.5 מיליארד ש"ח נובעים מגיוסים חדשים, וכ-7.6 מיליארד ש"ח מעליית ערך
חודש אוקטובר היה טוב לתעשיית קרנות הנאמנות. למרות שהקרנות הכספיות סבלו מפדיונות, בהמשך לחלון הזדמנות של חוסכים לקבע ריבית טובה בפיקדונות - כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?). המגמה צפויה להשתנות, עכשיו - אחרי שהבנקים הורידו את הריבית על פיקדונות, הקרנות הכספיות חוזרות להיות עדיפות.
בקרנות הכספיות בלטה הראל לשלילה עם פדיונות ענקיים - מעל 1 מיליארד שקל. הקרנות של הראל עם תשואה נמוכה (בחלק התחתון של הטבלה , במרחק של 0.2% מהמובילים בשנה), אנחנו מבליטים את זה בדירוגים החודשיים, וזה מתבטא בהדרגה בהחלטות החוסכים. מנגד, הקרנות הכספיות של ילין לפידות גייסו מעל 1 מיליארד שקל על רקע תשואות טובות ודמי ניהול נמוכים.
באוקטובר, הקרנות הפסיביות הציגו את הגיוסים הבולטים ביותר: כ-3 מיליארד שקל בחודש אוקטובר לבדו. מתוכם, כ-2.1 מיליארד שקל גויסו לקרנות סל וכ-0.9 מיליארד ש"ח לקרנות מחקות - כך עולה מניתוח של מיטב קרנות נאמנות, שהיא מהמובילות בתעשייה.
מבחינת פילוח סקטוריאלי, מרבית ההשקעות כוונו לקרנות המתמחות במניות בישראל, שגייסו לבדן כ-2.4 מיליארד ש"ח - מתוכם 1.95 מיליארד ש"ח לקרנות סל וכ-450 מיליון ש"ח לקרנות מחקות. מגמה זו מצביעה על ביטחון גובר מצד המשקיעים במניות מקומיות, אולי כתוצאה מתמחור אטרקטיבי ומסביבת ריבית גבוהה שמצמצמת את האטרקטיביות של חלופות סולידיות.
- הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?
- רבעון שלישי מנייתיות וגמישות: מה קורה שהיקף הנכסים מזנק פי 10?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקרנות האקטיביות לא נותרות מאחור - אג"ח כללי מוביל
התעשייה האקטיבית המסורתית סיימה את החודש עם גיוס של כ-2.6 מיליארד ש"ח. הקטגוריה הבולטת ביותר הייתה אג"ח כללי שגייסה כ-1.2 מיליארד ש"ח, ולאחריה אג"ח מדינה (כ-590 מיליון), מניות בישראל (כ-305 מיליון), חברות והמרה (250 מיליון) ומניות חו"ל (125 מיליון).
לעומת זאת, קטגוריית אג"ח חו"ל סיימה את החודש בפדיון של כ-40 מיליון ש"ח, והייתה הקטגוריה האקטיבית היחידה שלא גייסה הון חדש.
