בדרך למוצר חדש: קרנות כספיות עם תשואה מובטחת מראש, כמו הפיקדונות בבנקים
הר הכסף של הציבור נאמד ביותר מ-1.4 טריליון שקלים. הרבה מאוד כסף. בעשור האחרון הריבית במשק הייתה אפסית ולכן הפיקדונות נתנו תשואה אפסית ולא היו מעניינים-אטרקטיביים. אבל בשנה האחרונה, בעקבות העלאת הריבית ל-4.75% אפשר לקבל בפיקדונות בבנקים של עד 4.5% וריבית בפועל של 3.8% בניכוי מס רווחי הון של 15%. מדובר בתשואה יפה אבל מאחר שהאינפלציה גבוהה - בפועל הריבית הריאלית עדיין שלילית. ובכל זאת, זו דרך לשמור על ערך הכסף ולמנוע את השחיקה בגלל האינפלציה.
יש מוצר מתחרה - קרנות כספיות. הן נזילות ברמה יומיומית, אין עליהן עמלות קניה ומכירה בבנקים, הן אמורות לספק תשואה דומה לריבית בנק ישראל, כך שהן פחות או יותר אמורות לשמור על ערך הכסף (כדי להתמודד עם האינפלציה) ואם הרווח הריאלי בפועל בקרן הכספית הוא שלילי (הרווח בקרן פחות האינפלציה) אז לא משלמים מס רווחי הון.
בפועל, הקרנות הכספיות לכאורה עדיפות על הפיקדונות (הנה מדריך קרנות כספיות), או לפחות מקבילות לפיקדונות, אבל הבנקים לא משווקים אותן כי הכסף לא יהיה אצלם וכי הם מעדיפים להשאיר את הכסף אצלם וליהנות מכך שהם מגלגלים רק חלק מעליית הריבית לפיקדונות ומשאירים אצלם יותר רווח, וגם כי כדי לשווק קרן כספית צריך רישיון ייעוץ, ובבנקים - צריך לחתום על הסכם ייעוץ.
בפועל, בשנה האחרונה זרמו לפיקדונות כחצי טריליון שקלים, מול רק כ-63 מיליארד שקל שזרמו לקרנות הכספיות, שמנהלות כעת כ-78 מיליארד שקל לעומת 15 מיליארד לפני התחלת עליית הריבית במשק.
- הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
- בלי עמלות ועם נזילות יומית: בנק לאומי משיק פיקדון מובנה דולרי S&P500
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כעת רשות ניירות ערך רוצה לייצר מוצר חדש של קרנות כספיות שכן יבטיח תשואה מראש ומפרסמת להתייחסות הציבור הצעה לתיקוני חקיקה בקרנות כספיות. הרשות רוצה שהקרנות הכספיות יוכלו לקנות אג"ח שאותן הן יחזיקו עד הפירעון-הפידיון וכך יוכלו להבטיח מראש לחוסכים את התשואה.
ברשות רוצים להגדיר את הקרן הכספית החדשה כך שתקופת ההשקעה תהיה מוגדרת מראש ותוכל להציג מראש את גובה התשואה הצפויה, תשקיע בנכסים סולידיים בעלי דירוג אשראי גבוה וכן תוסר החובה לאשר קבלת ייעוץ השקעות כדי לקבל ייעוץ בנקאי על כך (גם היום אתם יכולים לקנות ישירות דרך חשבון הבנק, אם יש לכם חשבון מסחר דרך הבנק).
ברשות אומרים שהם מתמקדים בקרנות הכספיות כי זה "מצוי באחריות הרשות וניתן לקדם אותו באופן מהיר (יחסית)" ומוסיפים כי למרות העלאות הריבית במשק "ניכר כי הציבור אינו נהנה מכך באופן מלא. בנוסף, למרות שהערך של כספי הציבור נשחק נוכח האינפלציה, מרבית הלקוחות בוחרים להשאיר את כספיהם באפיקי ההשקעה המוכרים והנגישים להם (פיקדונות. נ"א) ואינם ממצים את תנאי השוק על ידי בחירת מוצרי ההשקעה והחיסכון האופטימאליים בעבורם".
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
- המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
הנה עיקר ההבדלים:
- 1.מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)הקורא 13/06/2023 23:54הגב לתגובה זו
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
.jpg)