עובדי הייטק רוצים להיפגש עם הכסף ומוכרים מניות ב-35% הנחה

מה יקרה בהמשך השנה?
חיים שיף | (3)

שוק הסקנדרי, וביתר שאת שוק הסקנדרי בסגמנט הון מניות פרטי בחברות הייטק, הינו מאפיקי ההשקעה הצומחים ביותר בעולם בשנים האחרונות. ככל ששוק חברות ההזנק ממשיך לצמוח ולהתבגר, במקביל גם צומחים השווקים המשניים הישירים (Direct Secondary Markets). 

 

על פי חברות הייעוץ IQ-EQ ו-Moonfare, הצמיחה של שוק הסקנדרי ב-15 השנים האחרונות זינקה והגיעה לשיא של כל הזמנים בשנת 2019 עם נפח עסקאות כולל של כ-88 מיליארד דולר. זוהי עלייה מהותית מנפח עסקאות של כ-37 מיליארד דולר רק שלוש שנים קודם לכן. לפי האנליסטים של Jefferies, בשנת 2021 היקף העסקאות הכולל הגיע לשיא חדש של 132 מיליארד דולר, גבוה ב-50% מהשיא הקודם של 2019 וגבוה ב-120% מהשנה הקודמת.

 

הצורך ההולך וגובר בפתרונות המאפשרים העברה של הון מניות פרטי (Private Equity) מיד ליד נובעת ממספר גורמים; ראשית, כמות הסחורה הרלוונטית לשוק זה. הכמות והשווי המצרפי של חברות המוגדרות "יוניקורן", חברה בבעלות פרטית בשווי של מעל למיליארד דולר, צומחים בקצב חסר תקדים. בין השנים 2018 ל-2022 כמות חדי הקרן בעולם צמחה מ-260 ל-986. שווי השוק המצרפי של חברות אלו צמח מכ-900 מיליארד דולר בשנת 2018 לכ-3,200 מיליארד דולר בשנת 2022, צמיחה של כ-255% בזמן קצר.

 

הגורם השני, המציאות המאקרו- כלכלית השפיעה והאריכה פרק הזמן מהקמת החברה ועד לאקזיט. הגיל החציוני של חברות טכנולוגיה בעת הנפקתן קפץ פי שלושה בין השנים 1999 ל-2021, מגיל חציוני של ארבע שנים לגילי חציוני של 12 שנים. כמו כן, השווי שלהן במועד ההנפקה עלה; בעוד שב-1999 הערכת שווי חציוני של חברות טכנולוגיה במועד הנפקתן עמדה על 493 מיליון דולר, הרי שב-2021 הוא עמד על 3,025 מיליון דולר. 

 

במציאות החדשה, ישנו צורך הולך וגובר לספק לבעלי מניות, בעיקר יזמים ועובדים, אמצעים המאפשרים "להיפגש עם הכסף" בשלב מוקדם יותר, בלי שיהיה צורך לחכות להנפקה או מכירת החברה. כיום, חלק מן החברות ו/או הפלטפורמות הפעילות בשוק מנסות לארגן בעצמן סבבי סקנדרי מול משקיעים פרטיים או קרנות הון סיכון כדי לאפשר לעובדים לממש את המניות שלהם. בשל האופי הבלתי נזיל של מניות חברות פרטיות, שוק הסקנדרי משמש כמנגנון לספק נזילות, ונותנות למשקיעים אפשרות לממש ערך ולהחזיר הון ללא אקזיט מלא.

 

בהתייחס לתוצאות המחצית הראשונה של שנת 2022, טוענים האנליסטים של בנק ההשקעות ג׳פריז כי מומנטום העסקאות החזק שחל ברבעון הרביעי של 2021 המשיך אל תוך המחצית הראשונה של שנת 2022. האנליסטים מעריכים כי במהלך המחצית הראשונה של 2022 לא התבצעו מכירות מתוך מצוקה כפי שיש בדרך כלל בתקופות של אי-ודאות כלכלית, ואולם שותפים מוגבלים בקרנות הון פרטי הפגינו רצון עז לסגירת עסקאות כשרבים מהם מצאו את עצמם עם צורך למכירת חלק מן האחזקות שלהם בהון פרטי בכדי לתקן מצבים של הקצאת יתר (Overallocation). 

חיים שיף. צילום: קבוצת אלפנט 

קיראו עוד ב"BizTech"

חיים שיף. צילום: קבוצת אלפנט

דיסקאונט של כ-35%

התחזית לשנת 2023 הינה המשך פעילות ענפה בשוק הסקנדרי, עם צפי לנפח עסקאות כולל של כ-120 מיליארד דולר בשנה כולה. הערכות השווי של החברות צפויות לרדת בממוצע ביחס לשנים 2021-2022, מה שיוביל לדעת האנליסטים לירידות מחיר בעסקאות עתידיות.

 

בהתייחס למחירי העסקאות, האנליסטים של ג׳פריז סבורים כי הם ירדו באופן מהותי בדומה לירידות החדות שחלו בתקופה במחירי המניות בשווקים הציבוריים. ירידות המחירים צפויות להתמתן במהלך המחצית השנייה של השנה.

 

היות שסבבי גיוס מתקיימים אחת לחודשים ארוכים ולעיתים שנים, ומעבר לכך, היות ובתקופות של שוק יורד, ישנו קושי במדידת ירידת השוק בגלל שחברות נמנעות לעיתים מלקיים סבב גיוס במחיר יורד, גם במחיר של דחייה בסבב, מבט על המחירים אותם דורשים בעלי מניות בשוק הסקנדרי יכול לתת מדד משלים על המחירים בשוק הפרטי.

 

לאורך שנים, סטנדרט מקובל היה כי מחירה של מניית Common המצויה על פי רוב בידי עובדי החברה ויזמיה הראשוניים, הינו נמוך בכ-30%-50% ממחיר מניית ה-Preferred בגיוס האחרון. כך בדיוק צפינו בפלטרפורמת הסקנדרי הגלובלית אלפנט – נתוני תחזית שנת 2022 מראים כי עובדים אשר הציעו את מניותיהם באתר, נקבו במחיר מבוקש של כ-35% פחות ממחיר המניה בסבב האחרון.

 

לאחר מגמה רבת שנים זו, בה עסקאות סקנדרי בוצעו בדיסקאונט ביחס למחיר הגיוס האחרון, בשנת 2021 חלה תופעה חסרת תקדים בה מרבית ההיצע לעסקאות סקנדרי היה במחירי ביקוש גבוהים ממחירי הגיוס האחרון בחברות. רכישת מניית Common בשוק הסקנדרי הינה נחותה אינהרנטית ביחס למניות Preferred  אשר זכאיות להשתתפות בסבב גיוס, קדימות בהנזלה, וזכויות נוספות כגון גישה למידע ועוד. ההיפוך הזה, בו נדרשה פרמיה על מניות Common במקום דיסקאונט, הגיע מעודפי ביקוש מאסיביים וכן מזינוק מתמשך במחירים אשר הביא לכך שגיוס שהתרחש לפני רבעון או שניים נראה באותה התקופה "ישן", ומחירו לא שיקף את הערכת השווי.

 

מתב זה השתנה לחלוטין במהלך 2022 ואף מתמשך ביתר שאת במהלך 2023. ככל שמתמשך המשבר בשוק ההון, ותעשיית ההייטק בפרט, ניתן לראות מהפך באינדיקטור זה, כאשר במחצית השנייה של 2022 כבר חוזרים בדיוק לסטנדרטים המוכרים מן העבר, של דיסקאונט ממוצע של כ-35% ואף יותר. או בקיצור Back to Basics.

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)
    הקורא 24/04/2023 16:11
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נילס 23/04/2023 16:19
    הגב לתגובה זו
    על מה נשענת הכתבה? אלו חברות? היכן הנתונים? תת רמה, אפשר באותה מידה להנפיץ אחוז אחר והוא יהיה נכון באותה המידה
  • 1.
    שווי ?מישהו בודק את הרווחים ? רווחים כמעט ואין (ל"ת)
    מנש 23/04/2023 15:49
    הגב לתגובה זו
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל

שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".

"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".

"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".

שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה

Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.