בועז לוי מנכל התעשייה האווירית
צילום: התעשייה האווירית
דוחות

הרבעון הרביעי של התעשייה האווירית: עלייה בהכנסות אך ירידה ברווחים

בשנת 2022 כולה רשמה החברה דווקא זינוק של 44% ברווח הנקי; המכירות ברבעון הרביעי הסתכמו ב-1.372 מיליארד דולר, בהשוואה ל-1.272 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של כ-7.9%
דור עצמון |

התעשייה האווירית, הפועלת בשוק הביטחוני ובשוק התעופה, פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של 2022 לפיהם המכירות הסתכמו ב-1.372 מיליארד דולר, בהשוואה ל-1.272 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של כ-7.9%. בהכנסות בשנת 2022 כולה הסתכמו בכ-4.973 מיליארד דולר לעומת כ-4.477 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של 11%.

הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של הסתכם ב-177 מיליון דולר (13% מהמכירות) בהשוואה ל-196 מיליון דולר (15% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי הסתכם ב-12 מיליון דולר (1% מהמכירות), בהשוואה לרווח תפעולי של כ-27 מיליון דולר (2% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד.

הוצאות המחקר והפיתוח ברבעון הרביעי של שנת 2022, הסתכמו בכ-77 מיליון דולר בדומה לרבעון המקביל אשתקד. הוצאות מימון, נטו ברבעון הרביעי הסתכמו ב-2 מיליון דולר, בהשוואה להוצאות מימון, נטו בסך של כ-7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הנקי ברבעון הרביעי של שנת 2022 הסתכם ב-11 מיליון דולר (1% מהמכירות), בהשוואה לרווח נקי של 17 מיליון דולר (1% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי בשנת 2022 כולה עלה ב-44% ועמד על סך של כ-213 מיליון דולר (כ-4.3% מהמכירות), לעומת רווח נקי של כ-148 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. ה-EBITDA בשנת 2022 הסתכם בכ-560 מיליון דולר בהשוואה ל-EBITDA של כ-436 מיליון דולר - גידול של 28% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

יו"ר התעשייה האווירית, עמיר פרץ: "השנה אנו רושמים שיא של כל הזמנים הן ברווח הנקי וחשוב מכל - בצבר ההזמנות של התעשייה האווירית עבור מערכות החברה, אשר זוכות לעניין רב ולביקוש ברחבי העולם. עובדה זאת מאפשרת את גיבושן של תכניות עבודה לטווח הרחוק, שהינן הבסיס ליציבותה של החברה. ההישג הזה נזקף לזכותם של עובדות ועובדי החברה, שנרתמים לפתח את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר עבור מערכת הביטחון ובשירות שאר לקוחותינו תוך בחינה מתמדת של זירת הקרב העתידית ובהתאמה אליה, בין היתר באמצעות פיתוח כלים אוטונומיים בתחום היבשה, מערכות הגנה והתקפה, מערכות סייבר, בינה מלאכותית וכמובן פיתוחים נוספים העולים על כל דמיון ומצדיקים את מעמדנו כבית החלל הלאומי. אנו פועלים כל העת אל מול הזירה הבינלאומית המשתנה במהירות לנגד עינינו, עובדה המחייבת אותנו לפעול במהירות תוך הקפדה על כללי מערכת הביטחון".

מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי: "שוב אנחנו זוכים לסכם שנה שהיא חסרת תקדים לא רק בתוצאותיה העסקיות, אלא גם בפסגות החדשות אליהן העפלנו בחדשנות וביצירתיות: מפיתוחים טכנולוגיים מתקדמים בתחום ההגנה האווירית, הים והיבשה, דרך שיגורו המוצלח של ה- 3C-EROS, אחד מלווייני התצפית המתקדמים בעולם, בעל יכולת צילום בצבע. מניסויים פורצי-דרך בארץ ובעולם במערכות, דוגמת מערכת הנשק גבריאל, ה-POINT BLANK - טיל אלקטרואופטי הנישא על-ידי חייל יחיד בתיק גב, מל"ט האיתן HeronTP, דרך מערכות המכ"ם האסטרטגיות והטקטיות ומערכות המודיעין המתקדמות מסוגן בעולם, ועד לתנופה שהובלנו בעולם הסבות מטוסי נוסעים למטען בעולם התעופה, בקבלת פרס בטחון ישראל ועוד. פיתוח יכולות טכנולוגיות חדשניות שמשמרות את עליונות צה״ל ויכולתו להתמודד בצורה מיטבית עם האתגרים המשתנים ימשיכו לעמוד במרכז עשייתנו, ולמענם נגדיל את המשאבים המוקדשים למחקר ולפיתוח. החברה מצליחה להתגאות בהישגים פורצי-דרך במגוון רחב של תחומים נשענים, בזכות עובדיה ומנהליה, שימשיכו להוות את ליבת יתרונה האיכותי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?