ארמיס הגיעה לקצב הכנסות של 100 מיליון דולר
ארמיס ארמיס הגיעה ממיליון ל-100 מיליון דולר במכירות - תוך פחות מ-5 שנים. חברת הסייבר ארמיס (Armis Security) חושפת היום כי הגיעה להיקף מכירות ARR של 100 מיליון דולר, תוך פחות מחמש שנים מאז חצתה את רף מיליון הדולרים במכירות. הישג זה הופך את ארמיס לאחת מחברות הסטארט-אפ המהירות בעולם בשדה התוכנה כשירות (SaaS) וטכנולוגיות הענן - ולסטארט-אפ המהיר ביותר בעולם בתחום המיפוי והאבטחה של נכסים דיגיטליים.
לאחר סבב גיוס של 300 מיליון דולר בנובמבר 2021, ארמיס מוערכת כיום בשווי של 3.4 מיליארד דולר - ועם משקיעיה נמנות הקרנות אינסייט פרטנרס, CapitalG (קרן הצמיחה של אלפאבית), ברוקפילד, One Equity Partners ו-Georgian Partners. הפלטפורמה של ארמיס משמשת לקוחות רבים ממגוון מגזרים, ובהם כמה מהארגונים המובילים בעולם: חברות Fortune 100 כגון קולגייט-פלמוליב, מונדלז אינטרנשיונל (חברת-האם של אוראו, מילקה וטובלרון) ו-Allegro MicroSystems, וכן ישויות פדרליות ומדינות בצפון אמריקה, אירופה ואסיה. בשנים 2021 ו-2022 דירגה דלויט את ארמיס כאחת מחברות הטכנולוגיה הצומחות ביותר, וב-2022 נבחרה להיות חברת הצמיחה המובילה במגזר הטכנולוגיה.
בשנים האחרונות אנו עדים להמשיך העלייה באיומים על כלל הנכסים הדיגיטליים ברשת, ובכללם מכשירים לא-מנוהלים. כבר כיום, 95% מהנכסים של ארגונים אינם מנוהלים - והמספר של מכשירים אלו צפוי להגיע ל-50 מיליארד עד 2025 לפי נתוני החברה. בעוד שמכשירים מנוהלים כוללים את נכסי ה-IT המסורתיים (כמו המחשב הנייח, רשת האינטרנט והשרת), המכשירים שאינם מנוהלים רק הולכים ומתרבים: המכשירים הניידים (כמו הסמארטפונים, הלפטופים והטאבלטים), סביבות הענן, וכן הנכסים הסייבר-פיזיים לרבות האינטרנט של הדברים (IoT), הטכנולוגיה התפעולית (OT) והמכשירים הרפואיים (IoMT) - למשל מצלמות האבטחה, המכשור הרפואי, התאורה החכמה, ציוד הייצור, ועוד. כך, הפלטפורמה של ארמיס עוזרת לאבטח את הסביבות התפעוליות של כמה משדות התעופה והנמלים הגדולים בעולם, וכן ארגוני הבריאות הגדולים בעולם; תשתיות קריטיות עליהן להישאר מקוונות באופן תמידי.
מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")