"הטכנולוגיה היא הכלי המרכזי להפחתת נזקי חברות הביטוח באירועים כמו רעידות אדמה"
מספר קורבנות רעידת האדמה המחרידה שפקדה את טורקיה וסוריה רק ממשיך להאמיר וכבר חצה את רף ה-5,000 הרוגים כאשר ההערכות הן שהוא עלול להגיע אף ל-20,000. הרעידה הורגשה גם כאן בישראל והכניסה לחרדה אזרחים רבים שגרים בעיקר באזורים המסוכנים של השבר הסורי-אפריקאי ועמק יזרעאל, כמו גם תושבים המתגוררים בבתים ישנים בכל רחבי הארץ, מבנים שנבנו לפני עשרות שנים ואינם עמידים בפני רעידת אדמה חזקה.
כאן נכנסות תמונה חברות הביטוח שתצטרכנה להתמודד עם ההשלכות של רעידת אדמה קשה בישראל - ובתקווה שלא. ובכל זאת, חברות הביטוח משחקות תפקיד חשוב על מנת לסייע למבוטחים להשתקם שמא אסון כזה יתחרש בגבולותינו. חברות הביטוח השונות מציעות מגוון רחב של פוליסות ומותמודדות גם עם פגעי מזג אוויר שונים שאינם בהכרח רעידות אדמה.
דקלה וגנר, מומחית אינשורטק וראש תחום החדשנות של ענקית ביטוח המשנה מיוניק רי בישראל, אומרת כי "הנזקים מאסונות טבע בכלל היו בשנה שעברה בכל העולם בשווי של 270 מיליארד דולר, רובם בשל מזג-אוויר, ורק מתוכם רק 57% היו מכוסים ומבוטחים. כלומר יש כא כמות גדולה מאוד של אנשים שאיבדו את הבית שלהם, את העסק שלהם ואת הרכב שלהם, ולא היה להם מי שישלם להם על זה והם נאלצו לשאת בנטל בעצמם. רעידות אדמה גורמות כמעט בהכרח - ובמרבית המקרים - לנזק כלכלי אף יותר גדול, במיוחד כשעוצמת הרעידה גבוהה יותר. המגזר הפיננסי יכול להיפגע כי אי אפשר לפרוע הלוואות, וכשהוא נפגע אז גם בנקים ומשקיעים בניירות ערך יסבלו מהפסדים - זה נזק מתגלגל.
"הרעיון המסורתי שעומד מאחורי ביטוח הוא העברת האחריות במקרה של נזק לגורם אחר שיישא בתוצאות. הגישה היום היא להגיד איך אנחנו ממזערים את הנזק ולא רק להעביר את האחריות עליו. איך עושים את זה? עם טכנולוגיה. הטכנולוגיה עוזרת לנו להבין קודם כל מה הוא הנזק - מה הסבירות שהוא יקרה, מה התדירות וכו'. טכנולוגיה נותנת שילוב של מאגרי מידע עם בינה מלאכותית שעוזרת לנו להפיק את התובנות ממאגרי המידע ולפיהן את התובנות שיסייעו לי לצמצם את הנזק העתידי. אם יש לי יכולת לחזות את הסיכון, לכמת אותו ולהיערך - אני בונה אצל המבוטחים חוסן".
- מנכל"ית בססח: "כמעט כל חברה במשק מתפקדת כבנק קטן בעל כורחה"
- נפגעה מאוטובוס, קיבלה הצעה מעליבה - וזכתה לבסוף לפיצוי של כמעט 200 אלף שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה ההשפעה על חברות הביטוח כאשר קורית רעידת אדמה?
"הכל תלוי איפה היה הפרוטפוליו של חברת הביטוח. מה היא ביטחה? לכל חברה יש פרוטפוליו של נכסים שהיא מחליטה לבטח ופרוטפוליו של פוליסות. אם היא ביטחה את הנכס ספציפי ובתוך הפוליסה יש כיסוי לרעידות אדמה אז אכן יש לה חבות לכך. ביטוחי המשנה, שהן החברות שמבטחות את חברת הביטוח, נועדו למקרי קצה מסוג זה שיש פגיעה בהמון מבוטחים בבת אחת. המשמעות של זה היא שבמקרה שקורה אירוע מסוג זה, אזי חברת ביטוח המשנה יכולה לחברות את חברת הביטוח שיכולה לשפות את המבוטחים שלה".
האם ההפרשות להפסדי אשראי עלולות לגדול? תיתכנה פגיעה בתוצאות?
"במצבים קיצוניים, אם יש פגיעות באיזורים נרחבים והנכסים אינם מבוטחים אז ברור שבעליהם נושאים בנטל. כאשר בנאדם מתחיל במצב שכזה להיערך מחדש ולהקים את הבית ו/או העסק מחדש, יש מצב שהוא יהיה חדל פירעון ויהיה לו קושי בהחזרת הלוואות - וכאן יש לזה משמעות גם על הבנקים".
מה אחוז הכספים שהחברות עשויות להפריש? מה המשמעות של זה?
"קשה לאמוד את זה כי זה תלוי בפוליסות ובדברים נוספים. מה שכן, ההבטחה היא שחברות הביטוח תעשנה את השינוי הגישתי בבניית החוסן וההכנה כדי שיהיו פחות נזקים וכתוצאה מכך תהיינה פחות תביעות".
- סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
האם התמחור בשווקים של חברות הביטוח עלול להיפגע?
"תמחור הוא תוצאה של איך אני מבין את הסיכון. ככל שאני מבין יותר טוב את הסיכון, או מצליח יותר לדייק אותו, יש לי יותר כלים לכמת ולהבין איך הנזק ייראה ואז גם לחשוב כיצד לתמחר אותו. ברור שככל שיהיה יותר מידע, אני גם אוכל לבטח יותר דברים כי אני אבין מה המשמעות של נזק בהם וגם אני אוכל להיות יותר מדויק - ולרוב במצב כזה מצליחים גם להוזיל עלויות. אבל חשוב להדגיש כי כל מידע שמעשיר את התובנות והידע במועד החיתום, מסייע לנו לעשות אותו באופן יותר מדויק".
- 3.לילי 12/02/2023 09:38הגב לתגובה זוחברות הביטוח דוחות על הסף את כל התביעות . גם מוצדקות . החברות הביטוח תמיד יבקשו להתמקח ויגררו רגליים לבית משפט . ימשכו זמן וילחצו על הנפגעים לקבל חצי או רבע - כלומר ניצול מצוקת המבוטח .
- 2.שאול 07/02/2023 23:35הגב לתגובה זומאחר ועל המבוטחים לסיים את כינון הנזק בתוך 12 חודשים, לא יקרה מצב שבו המדינה תעדיף לתת ציוד אגרגטים וכ"א למגורים, לפני שישקמו תשתיות בריאות, מים, ביוב חשמל, תעבורה, נמלים, שדות תעופה ( אזרחי וצבאי) וכד'. עכשיו, אחרי שהמדינה תסיים, היא תפשיר את הרכיבים לטובת העסקים והאזרחים, וזה נחמד אבל, ככל שהאזרחים והתעשיות וכד' לא ישלימו את כינון הנזק בתוך 12 חודש מקרות האירוע, לא ישולם פיצוי של "חדש תמורת ישן" אלא שווי שוק. עכשיו נחשב את עלות הבנייה ( לא כולל קרקע) בניכוי פחת של 2% לשנה, אז אם לבנות באותו סטנדרד עולה כ 6,000 ש"ח למ"ר, כמה יקבלו מבנים בני 25 שנים? והמבנים שנבנו לפני שנכנס תקן 413? אז המבטחים ישלמו גרושים ( peanuts) באנגלית, וירוויחו את הפרמיה מכל השנים שלא היה בהם נזק, כולל המיוניק רי סוויס ואחרים...
- 1.ארביטראז אדום (ל"ת)נסגאק מזנק 07/02/2023 20:04הגב לתגובה זו

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg)