דקלה וגנר
צילום: יחצ
ראיון

"הטכנולוגיה היא הכלי המרכזי להפחתת נזקי חברות הביטוח באירועים כמו רעידות אדמה"

דקלה וגנר, מומחית אינשורטק וראש תחום החדשנות של ענקית ביטוח המשנה מיוניק רי בישראל; "הטכנולוגיה עוזרת לנו להבין קודם כל מה הנזק - מה הסבירות שהוא יקרה, מה התדירות וכו'. היכולת לחזות את הסיכון, לכמת אותו ולהיערך - בונה אצל המבוטחים חוסן"
דור עצמון | (3)

מספר קורבנות רעידת האדמה המחרידה שפקדה את טורקיה וסוריה רק ממשיך להאמיר וכבר חצה את רף ה-5,000 הרוגים כאשר ההערכות הן שהוא עלול להגיע אף ל-20,000. הרעידה הורגשה גם כאן בישראל והכניסה לחרדה אזרחים רבים שגרים בעיקר באזורים המסוכנים של השבר הסורי-אפריקאי ועמק יזרעאל, כמו גם תושבים המתגוררים בבתים ישנים בכל רחבי הארץ, מבנים שנבנו לפני עשרות שנים ואינם עמידים בפני רעידת אדמה חזקה.

כאן נכנסות תמונה חברות הביטוח שתצטרכנה להתמודד עם ההשלכות של רעידת אדמה קשה בישראל - ובתקווה שלא. ובכל זאת, חברות הביטוח משחקות תפקיד חשוב על מנת לסייע למבוטחים להשתקם שמא אסון כזה יתחרש בגבולותינו. חברות הביטוח השונות מציעות מגוון רחב של פוליסות ומותמודדות גם עם פגעי מזג אוויר שונים שאינם בהכרח רעידות אדמה.

דקלה וגנר, מומחית אינשורטק וראש תחום החדשנות של ענקית ביטוח המשנה מיוניק רי בישראל, אומרת כי "הנזקים מאסונות טבע בכלל היו בשנה שעברה בכל העולם בשווי של 270 מיליארד דולר, רובם בשל מזג-אוויר, ורק מתוכם רק 57% היו מכוסים ומבוטחים. כלומר יש כא כמות גדולה מאוד של אנשים שאיבדו את הבית שלהם, את העסק שלהם ואת הרכב שלהם, ולא היה להם מי שישלם להם על זה והם נאלצו לשאת בנטל בעצמם. רעידות אדמה גורמות כמעט בהכרח - ובמרבית המקרים - לנזק כלכלי אף יותר גדול, במיוחד כשעוצמת הרעידה גבוהה יותר. המגזר הפיננסי יכול להיפגע כי אי אפשר לפרוע הלוואות, וכשהוא נפגע אז גם בנקים ומשקיעים בניירות ערך יסבלו מהפסדים - זה נזק מתגלגל.

"הרעיון המסורתי שעומד מאחורי ביטוח הוא העברת האחריות במקרה של נזק לגורם אחר שיישא בתוצאות. הגישה היום היא להגיד איך אנחנו ממזערים את הנזק ולא רק להעביר את האחריות עליו. איך עושים את זה? עם טכנולוגיה. הטכנולוגיה עוזרת לנו להבין קודם כל מה הוא הנזק - מה הסבירות שהוא יקרה, מה התדירות וכו'. טכנולוגיה נותנת שילוב של מאגרי מידע עם בינה מלאכותית שעוזרת לנו להפיק את התובנות ממאגרי המידע ולפיהן את התובנות שיסייעו לי לצמצם את הנזק העתידי. אם יש לי יכולת לחזות את הסיכון, לכמת אותו ולהיערך - אני בונה אצל המבוטחים חוסן".

מה ההשפעה על חברות הביטוח כאשר קורית רעידת אדמה?

"הכל תלוי איפה היה הפרוטפוליו של חברת הביטוח. מה היא ביטחה? לכל חברה יש פרוטפוליו של נכסים שהיא מחליטה לבטח ופרוטפוליו של פוליסות. אם היא ביטחה את הנכס ספציפי ובתוך הפוליסה יש כיסוי לרעידות אדמה אז אכן יש לה חבות לכך. ביטוחי המשנה, שהן החברות שמבטחות את חברת הביטוח, נועדו למקרי קצה מסוג זה שיש פגיעה בהמון מבוטחים בבת אחת. המשמעות של זה היא שבמקרה שקורה אירוע מסוג זה, אזי חברת ביטוח המשנה יכולה לחברות את חברת הביטוח שיכולה לשפות את המבוטחים שלה".

האם ההפרשות להפסדי אשראי עלולות לגדול? תיתכנה פגיעה בתוצאות?

"במצבים קיצוניים, אם יש פגיעות באיזורים נרחבים והנכסים אינם מבוטחים אז ברור שבעליהם נושאים בנטל. כאשר בנאדם מתחיל במצב שכזה להיערך מחדש ולהקים את הבית ו/או העסק מחדש, יש מצב שהוא יהיה חדל פירעון ויהיה לו קושי בהחזרת הלוואות - וכאן יש לזה משמעות גם על הבנקים".

מה אחוז הכספים שהחברות עשויות להפריש? מה המשמעות של זה?

"קשה לאמוד את זה כי זה תלוי בפוליסות ובדברים נוספים. מה שכן, ההבטחה היא שחברות הביטוח תעשנה את השינוי הגישתי בבניית החוסן וההכנה כדי שיהיו פחות נזקים וכתוצאה מכך תהיינה פחות תביעות".

קיראו עוד ב"בארץ"

האם התמחור בשווקים של חברות הביטוח עלול להיפגע?

"תמחור הוא תוצאה של איך אני מבין את הסיכון. ככל שאני מבין יותר טוב את הסיכון, או מצליח יותר לדייק אותו, יש לי יותר כלים לכמת ולהבין איך הנזק ייראה ואז גם לחשוב כיצד לתמחר אותו. ברור שככל שיהיה יותר מידע, אני גם אוכל לבטח יותר דברים כי אני אבין מה המשמעות של נזק בהם וגם אני אוכל להיות יותר מדויק - ולרוב במצב כזה מצליחים גם להוזיל עלויות. אבל חשוב להדגיש כי כל מידע שמעשיר את התובנות והידע במועד החיתום, מסייע לנו לעשות אותו באופן יותר מדויק".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לילי 12/02/2023 09:38
    הגב לתגובה זו
    חברות הביטוח דוחות על הסף את כל התביעות . גם מוצדקות . החברות הביטוח תמיד יבקשו להתמקח ויגררו רגליים לבית משפט . ימשכו זמן וילחצו על הנפגעים לקבל חצי או רבע - כלומר ניצול מצוקת המבוטח .
  • 2.
    שאול 07/02/2023 23:35
    הגב לתגובה זו
    מאחר ועל המבוטחים לסיים את כינון הנזק בתוך 12 חודשים, לא יקרה מצב שבו המדינה תעדיף לתת ציוד אגרגטים וכ"א למגורים, לפני שישקמו תשתיות בריאות, מים, ביוב חשמל, תעבורה, נמלים, שדות תעופה ( אזרחי וצבאי) וכד'. עכשיו, אחרי שהמדינה תסיים, היא תפשיר את הרכיבים לטובת העסקים והאזרחים, וזה נחמד אבל, ככל שהאזרחים והתעשיות וכד' לא ישלימו את כינון הנזק בתוך 12 חודש מקרות האירוע, לא ישולם פיצוי של "חדש תמורת ישן" אלא שווי שוק. עכשיו נחשב את עלות הבנייה ( לא כולל קרקע) בניכוי פחת של 2% לשנה, אז אם לבנות באותו סטנדרד עולה כ 6,000 ש"ח למ"ר, כמה יקבלו מבנים בני 25 שנים? והמבנים שנבנו לפני שנכנס תקן 413? אז המבטחים ישלמו גרושים ( peanuts) באנגלית, וירוויחו את הפרמיה מכל השנים שלא היה בהם נזק, כולל המיוניק רי סוויס ואחרים...
  • 1.
    ארביטראז אדום (ל"ת)
    נסגאק מזנק 07/02/2023 20:04
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.