לול תרנגולות ביצים
צילום: תמר מצפי

משרד החקלאות: בחגים יהיה מחסור בעוף טרי "בגלל הסמיכות לסוף שבוע" - אבל החגים בכלל ביום שני

במשרד החקלאות מזהירים כי יהיה מחסור בעופות טריים (גם השנה). רק שההסבר מוזר לגמרי: החגים הם בעצם בתחילת השבוע ולכן זה סמוך לסוף השבוע. מבולבלים? גם אנחנו
נתנאל אריאל | (5)
נושאים בכתבה אוכל מזון

האם יום שני בשבוע עבר לסופ"ש ולא גילו לנו? נדמה שכך חושבים במשרד החקלאות. במשרד מעדכנים כי מיד לאחר ראש השנה וסוכות יהיה מחסור ובעיות אספקה של עוף טרי. הסיבה על פי משרד החקלאות? "בשל סמיכות החגים לסופי השבוע ואורך חיי המדף הקצר של מוצרי העוף הטרי. בשר עוף קפוא קיים בחנויות בשפע".

אבל איפה הבעיה? שחגי תשרי לא נופלים השנה בסוף שבוע אלא דווקא בימי שני. כך, ראש השנה יהיה בשני-שלישי ה-26-27 בספטמבר, חג ראשון של סוכות יהיה ביום שני 10 באוקטובר, וחג שני (שמחת תורה) יהיה ביום שני 17 באוקטובר. איך בדיוק כל החגים האלה "סמוכים לסוף השבוע"? לא ברור.

אז איך מנסים להסביר את הלוליינות הזו במשרד החקלאות? שימו לב לפסקה הבאה: "השנה חלים ימי החג בתחילת השבוע, מיד לאחר יום שבת, בו לא מתקיימת עבודה במשחטות ממילא". הבנתם את זה? המסחור צפוי לנבוע מהסמיכות לסוף שבוע - וגם בגלל שזה בתחילת השבוע. בעברית פשוטה: צפו למחסור כל שנה, כי תמיד הרי זה סמוך או לשבוע שהיה או לשבוע שיהיה (למעט כשהחגים עצמם חלים בשבת).

במשרד החקלאות מוסיפים "המחסור הנקודתי צפוי להיות קצר מועד, ויחול מיד לאחר ראש השנה במהלך הימים 29-28 בספטמבר. בשר העוף הטרי יסופק לרשתות השיווק במהלך יום שישי לפני החג, ואספקתו תחודש שוב רק לאחר צאת החג וצום גדליה, ביום חמישי 29.09.22, החל משעות הצהריים.

"בשל אורך חיי המדף של מוצרי עוף, העומד על חמישה ימים, מוצרי העוף שיסופקו לפני החג לא יהיו בתוקף עד צאת החג וצאת צום גדליה, ולכן צפוי מחסור. מחסור קצר מועד נוסף בעוף טרי צפוי במהלך חג הסוכות, שיחול השנה באותה מתכונת של ראש השנה, בהם החג חל לאחר סוף השבוע. המחסור ברשתות השיווק צפוי מיד לאחר חג סוכות ראשון וחג שני (שמחת תורה), ב-11 וב-18 באוקטובר.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    האו"ם 12/09/2022 01:27
    הגב לתגובה זו
    פשוט יודע ולמדתי את האג'נדה 2030 של האו"ם שמיושמת כאן ובכל העולם !! תתעוררו מהר להבין שהכל ' הכל מתוכנן !!!
  • 4.
    יהושוע 11/09/2022 16:31
    הגב לתגובה זו
    שישי יום קצר שבת מנוחה. ראשון ערב חג יום קצר שני שלישי ראש השנה. כנ"ל סוכות. קצת ידע רבותי
  • 3.
    לפני החגים ביום כיפור לא אוכלים וראש השנה זה יומיי 11/09/2022 12:53
    הגב לתגובה זו
    לפני החגים ביום כיפור לא אוכלים וראש השנה זה יומיים שאוכלים יום בקושי רוב ע ישראל
  • 2.
    נ.ש. 11/09/2022 12:44
    הגב לתגובה זו
    העובדה שהחגים ביום שני זה אומר שביום שישי. שבת. ראשון. ושני. לא עובדים אז זה כן קשור לסוף שבוע כי זה מוריד את ימי העבודה לשלושה ימים. כן חשוב לציין שזה רק תירוץ לעלות מחירים.
  • 1.
    טיפלתי בענייניהן של המשחטות במשך שנים - אל תאמינו 11/09/2022 12:09
    הגב לתגובה זו
    טיפלתי בענייניהן של המשחטות במשך שנים - אל תאמינו למילה שיוצאת להן מהפה. הכל שם מסודר ומאורגן בסדר מופתי. גם המחירים.
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).