אסי לוינגר אנרגיקס
צילום: ענבל מרמרי
דוחות

אנרג'יקס: קיפאון בהכנסות השנתיות - 267 מ' ש'; הרווח ברבעון הוכפל

במהלך כל 2020 הרוויחה החברה 263 מ' ש', בעוד שהרווח עבור כל השנה הסתכם ב-77 מ' ש' לעומת 77 מ' ש' אשתקד. ההכנסות ברבעון עמדו על 76 מ' ש', אשתקד עמדו על 67 מ' ש'. הרווח ברבעון הסתכם ב-23 מ' ש', ברבעון המקביל הסתכם הנתון ב-13 מ' ש'. 
תומר אמן | (2)

חברת האנרגיה  אנרג'יקס 4.01% , הנשלטת על ידי אלוני חץ 2.47%  ,מדווחת ברבעון הרביעי על הכנסות כוללות (ממכירת חשמל, ייצור תעודות ירוקות והכנסות אחרות) של 76 מיליון שקל, גידול לעומת אשתקד אז עמד הנתון על 67 מיליון שקל. החברה מוסרת שעיקר הגידול נבע מחיבור מתקנים חדשים בדדש על ארה"ב וישראל, וכן רווח ממכירת תעודות ירוקות בשוק בקיזוז שחיקת השקל אל מול מטבע הזלוטי הפולני.  הרווח הנקי ברבעון הסתכם לסך של כ-23 מיליון שקל, ביחס לרווח של כ-13 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ה-EBITDA ברבעון הסתכם לכ-51 מיליון שקל, לעומת כ-50 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הוצאות מימון נטו לרבעון הסתכמו לסך של כ-11 מיליון שקל ביחס לסך של כ-10 מיליון שקל ברבעון המקביל. הכנסות מיסים משותף המס ברבעון הסתכמו לסך של כ-10 מיליון שקל, ביחס לסך של כ-3 מיליון שקל בתקופה מקבילה אשתקד. עבור כל 2021  במהלך כל השנה הסתכמו הכנסות החברה הכוללות בכ-267 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-263 מיליון שקל בתקופה המקבילה. עיקר הגידול נבע מחיבור מתקנים חדשים בארה"ב בארץ ובחול, כאשר אלו קוזזו בחלקן על ידי ירידה בהכנסות מפולין עקב תנאי רוח חלשים יותר מהשנה המקבילה ושחיקת שער השקל אל מול הזלוטי.  ה-EBIDTA בשנה הסתכם ב-187 מיליון שקל, זאת לעומת 196 מיליון שקל בתקופה המקבילה. עיקר הקיטון נובע מעליה בהוצאות שכר ומטה, בעיקר כתוצאה מגידול במצבת העובדים והיקפי הפעילות בארה"ב. הוצאות המימון נטו הסתכמו בשנה ב-48 מיליון שקל, לעומת סך של כ-24 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד עיקר הגידול, נובע מהשפעת עליית המדד בישראל בשיעור של כ-2.4% על ההלוואות הפרויקטאליות של החברה בארץ, אל מול ירידה במדד בשיעור של כ-0.6% בתקופה מקבילה, וכן מגידול של כ-7 מיליון שקל בגין הרחבת סדרות האג"ח של החברה במהלך השנה.  הכנסות מיסים משותף המס בתקופת הדוח הסתכמו לסך של כ-31 מיליון שקל ביחס לסך של כ-11 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול נובע מהפעלה מסחרית של פרויקטים חדשים במהלך התקופה. בתקופת הדוח הכירה החברה ברווח נקי המיוחס לבעלים בסך של כ-79 מיליון שקל, ביחס לרווח נקי המיוחס לבעלים בסך של כ-77 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות של החברה לסוף השנה הסתכם ב-1.51 מיליארד שקל, זאת לעומת הון עצמי בהיקף של 1.58 מיליארד שקל בסוף השנה הקודמת. עיקר הירידה נבעה בעקבות גידור המט"ח של הזלוטי אל מול השקל. הירידה קוזזה בחלקה על ידי הרווח הנקי לתקופה.  עוד מוסרת החברה כי בנובמבר האחרון הנפיקה אג"ח חוב ולהמרה בדרך של הרחבת סדרה בסוף כולל של 309 אלף שקל וכי לאחר מועד הדוח השלימה החברה גיוס הון בדרך של הצעת מדף בהיקף מצטבר של כ-336 מיליון שקל, אז שאלנו בביזפורטל האם החברה מגייסת על מנת להשאיר עצמה בתוך מדד תל אביב 35.  החברה דיווחה כי במהלך 2022 תחלק דיבדנדים בהתאם למדיניות הדיבידנד שלה, וכי תחלק כ-5 אגורות למניה עבור כל רבעון במהלך השנה הקרובה (20 אגורות למניה בסוף השנה). את הדיבידנד הראשון תחלק החברה בחודש אפריל הקרוב.  ומה בהמשך?  החברה עדכנה כלפי מעלה את תוצאות פעילותה לשנת 2022, ביחס לתוצאות שפורסמו בדוחותיה השנתיים אשתקד. החברה מעריכה כי ההכנסות בשנת 2022 יסתכמו בטווח של בין 400-430 מיליון שקל, הרווח הגולמי מהפרויקטים יסתכם בטווח של בין 315-345 -מיליון שקל וה-FFO מהפרויקטים יסתכם בטווח של בין 255-285 מיליון שקל. עבור שנת 2023 החברה מעריכה כי ההכנסות החזויות לשנת הפעלה מסחרית מלאה לכלל צבר הפרויקטים הבשל יהיו של 895-935 מיליון שקל; הרווח הגולמי הצפוי מפרויקטים מוערך ב-700-740 מיליון שקל, וה-FFO מהפרויקטים צפוי לעמוד על 570-610 מיליון שקל. החברה צופה כי הצבר הבשל של החברה, נכון להיום, יהיה מחובר במלואו עד לסוף שנת 2023. עבור שנת 2025 צופה החברה כי בהתאם ליעדי התכנית האסטרטגית המעודכנת, ההספק הכולל של מערכות החברה בהפעלה מסחרית (לרבות פרויקטים בסיום הקמה) לשנת 2025 צפוי לעמוד על כ-4.3 ג'יגה וואט. עמידה ביעד צפויה להניב הכנסות בהיקף כולל של מעל 1.5 מיליארד שקל בשנה בשיעור EBITDA של כ-80%. לצורך כך, החברה צפויה להידרש להשקעות בהיקף מוערך של כ-12 מיליארד שקל אותם בכוונת החברה לממן ממקורות מימון שונים.  אסא (אסי) לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס: "בשנה האחרונה הגדלנו מעל לפי 2 את צבר הפרויקטים של החברה ל-8 ג'יגה וואט. בפולין, אנו צופים כי העלייה במחירי החשמל בתוספת הכנסות מההקדמה בלוחות הזמנים לחיבור 3 חוות הרוח בהספק של 182 מגה וואט צפויים להוביל לגידול משמעותי בהכנסות החל משנת 2022. בישראל, השלמנו אבני דרך משמעותיות לקידום פרויקט אנרגיית רוח, לרבות קבלת היתר בניה ואנו נערכים לקראת סגירה פיננסית ותחילת הקמה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 13/03/2022 18:05
    הגב לתגובה זו
    תקנו תקנו את השטויות שהמנכל מוכר לכם.שתקבלו את הצינור תלמדו לקח.פשוט חברה מדומיינת לגמרי...אבל מה אני מבין...בהצלחה ניפגש שהיא תרד 50%
  • 1.
    שחקן טווח ארוך 13/03/2022 14:41
    הגב לתגובה זו
    איזה כתבה שטחית, אמנם כביכול החברה הציגה בקפאון במונחי השוואה של הכנסות 2022 ל2021 אבל איזו התעלמות מתחזית צמיחה מפלצתית של למעלה מ50 אחוז בשנת 2022 ( שחלק מהנתונים הם כבר בביתוע עקב עליות במגזר הרוח והתעודות הירוקות בפולין) מעבר לכך שאנרגיקס הולכת להנות בטירוף מעליית מחירי החשמל ודחיפות ממשלתיות בארה"ב ופולין עקב המשבר... בקיצור יש כאן הזדמנות קניה דיסקליימר מחזיק ומחזק על רקע הירידות שנובעות מאנשים שקראו את הכתבה וישר זרקו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?