נדלן בנייה דירה
צילום: נתנאל אריאל

שיא חדש במינוף המשכנתאות - 44% הן משכנתאות בשיעור מימון גבוה

מאחר שגם גובה המשכנתא הממוצעת מזנק בשנתיים האחרונות, המשמעות היא שהסיכון שהציבור לוקח על עצמו - רק הולך וגדל. המשכנתא הממוצעת בחודש ינואר: 914 אלף שקל; בחודש ינואר נטל הציבור בישראל משכנתאות בהיקף של 9.97 מיליארד שקל

נתנאל אריאל | (18)

שיא חדש במינוף המשכנתאות בחודש ינואר - על פי נתוני בנק ישראל 44.3% מנוטלי המשכנתאות ממנפים את עצמם בשיעור גבוה של 60-75% מערך הדירה (LTV) ונטלו משכנתאות בהיקף של 4.41 מיליארד שקל בחודש האחרון. מדובר במספר הגבוה ביותר מאז הנתונים הרשמיים שמפרסם בנק ישראל מאז שנת 2011. הממוצע הרב שנתי עומד על 34.5% שלוקחים משכנתאות במינוף גבוה, והממוצע בשנה שעברה עמד על 42.4%. כדאי גם לזכור שעד 2019 היקף המשכנתאות החודשי הכולל כולו עמד על 4-5 מיליארד שקל בחודש.

מנגד, כמובן, נרשמת ירידה בנתח המשכנתאות שנלקח בשיעור נמוך יותר מעלות הדירה: מאחר שיותר אנשים לוקחים משכנתאות במינוף גבוה, אזי החלק של מינוף נמוך יותר יורד. כך, נרשם שפל של 31% מנוטלי המשכנתאות שלוקחים משכנתא בשיעור מימון (LTV) של 45-60% ממחיר הדירה (3.1 מיליארד שקל). בשנה שעברה עמד הממוצע על 32.7% והממוצע הרב שנתי עומד על כ-36%.

אלא שצריך לזכור שבשנתיים האחרונות גובה המשכנתא הממוצעת זינק מ-700 אלף שקל (וממוצע של 600 אלף שקל בשנים שלפני) כך שמדובר כאן בתנועה כפולה של מינוף: גם עלייה בגובה המשכנתא, וגם עלייה בחלק היחסי שנלקח במינוף גבוה, כך שבסופו של דבר הציבור נוטל הרבה יותר כסף במינוף הולך וגדל.

ואם זה לא מספיק, אז בדוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל הוא פרסם כי 16% מנוטלי המשכנתאות לוקחים הלוואה נוספת לרכישת הדירה - כלומר מינוף על גבי מינוף.

זינוק של 11.3% במחירי הדיור בשנה, היקפי המשכנתאות בשיאים

כזכור, מחירי הדיור ב-12 החודשים האחרונים זינקו ב-11.3%, ובחודש ינואר נטל הציבור הישראלי משכנתאות בהיקף של 9.97 מיליארד שקל. מדובר אמנם על ירידה מחודש דצמבר, שרשם שיא כל הזמנים חדש בהיקף של 12.2 מיליארד שקל לחודש אחד, אבל זו מגמה של עלייה בנטילת המשכנתאות שבינתיים לא נעצרת, כאשר לעומת ינואר של שנה שעברה מדובר על זינוק של 55% במשכנתאות.

בשבוע שעבר העז בנק ישראל למתוח ביקורת על רשות מקרקעי ישראל, והאשים אותם בספסור בקרקעות ובאמצעות כך המחירים עולים. זו ביקורת נכונה בעיקרון, רמ"י אכן מנסה למקסם את הרווחים שלו (=של המדינה) וגורם לעליית מחירים, אבל בנק ישראל הוא האחרון שיכול להטיף למישהו מוסר בנושא, וזאת מכיוון שבנק ישראל אחראי לא פחות לעליית המחירים. הבנק הסיר את מגבלת הפריים על המשכנתאות - והוביל לזינוק עצום במשכנתאות והיקפי שיא כל הזמנים, במהלך רע מאוד שאותו ביקרנו בביזפורטל בזמן אמת.

נכון גם שהריבית במשק תורמת מאוד לזינוק במחירי הדיור אבל בנושא הזה אין לבנק ישראל מה לעשות - הוא לא יכול להעלות את הריבית לפני כל העולם (והיא בשפל בעקבות משבר הסאב פריים ב-2008 בארה"ב). אבל עכשיו כבר ברור שהריבית בעולם תעלה - וגם בנק ישראל מאותת שהוא יעלה את הריבית במשק בחודשים הקרובים, אולי אפילו כבר באפריל.

נוטלי המשכנתאות - משלמים וישלמו את מחיר העלייה בריבית ובאינפלציה

בינתיים, מי שמשלמים וישלמו את מחיר עליית הריבית הם ציבור נוטלי המשכנתאות - אשר כאשר כל עלייה של 1% בריבית משמעותה עוד מאות שקלים בהחזרי המשכנתא שלהם, ותוספת של עשרות אלפי שקלים להחזר המשכנתא הכולל. כאשר זה מגיע יחד עם זינוק באינפלציה - המצב רק גרוע עוד יותר, כיוון שגם התייקרות של 1% באינפלציה מייקרת את החזר המשכנתא הכולל בעשרות אלפי שקלים נוספים.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

האם העלייה בריבית תעצור את השתוללות המשכנתאות בישראל? על פי התיאוריה הכלכלית כן. כעת נותר להמתין כדי לראות כמה הריבית בעולם ובארץ תעלה בשנתיים הקרובות וכיצד זה ישפיע על ההחלטות של משקי הבית.

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    בנימין הנביא 24/02/2022 02:45
    הגב לתגובה זו
    כל עוד אין מספיק דירות המחירים ימשיכו לטוס תראו את השנים 2008 והלאה. עלייה של 2 או 3 אחוז בריבית לא ישנה כלום והמחירים ימשיכו לטפס(תראו שנים קודמות)
  • 13.
    רק הנגיד הביא את הטירוף הזה, אובדן שליטה (ל"ת)
    עופר 23/02/2022 17:04
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    מוטי 23/02/2022 15:20
    הגב לתגובה זו
    יעלו כמה נוטלי משכנתא שיבכו מול המצלמה, מה מר גורלם, שאין להם כסף לשלם, והבנק רוצה לפנות אותם, הממשלה תיכנס ללחץ ותתחיל לרכוש את תיקי המשכנתאות של הבנקים, המדינה תיתן למלווים תנאים נוחים, המלווים יפסיקו לשלם, המדינה פושטת רגל, וזוהי סיפורה של מדינת ישראל.
  • 11.
    בשנת 2003 סך המשכנתאות היה 12.9 מיליארד, כמו חודש היום (ל"ת)
    בנצי 23/02/2022 13:28
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    רועי 23/02/2022 13:19
    הגב לתגובה זו
    הפיצוץ יהיה אדיר אסון בדרך וכל יום שדוחים את הקץ האסון יגדל לצערי
  • 9.
    שלמה לוי 23/02/2022 13:14
    הגב לתגובה זו
    מי שיפסיד זה הקניונים ההחזר יעלה והביזבוזים יפחתו הדירות יעלו מעט או לא יעלו כלל אבל המחיר לעולם לא ירד מסיבה פשוטה המדינה לא רוצה כל דירה זה 50% מס
  • בודק IQ 23/02/2022 15:11
    הגב לתגובה זו
    בפועל, על דירות יד2 אין בכלל מיסוי (חוץ ממס שבח שהוא נכזרת של השבח של הדירה ולא קשור לעומס המס) ובדירה חדשה יש מע"מ של 17% אז אין 50% מס, ולא 40% וגם לא 20% אבל לקשקש מותר. ומחיר הקרקעות? זה לא מס. מדובר במכרזים פתוחים וכאשר המחירים יתחילו לרדת, ההצעות במכרזים הוכות להתכווץ בחדות
  • 8.
    יוסי 23/02/2022 12:57
    הגב לתגובה זו
    בשנות ה90 היה מינוף 95% כי הריבית הייתה 7% ומשם היתה ירידה.היום המינוף הכולל גם 90% אק שהריבית והאינפלציה במגמת עליה.תעשו חשבון לבד...
  • 7.
    טווח ארוך 23/02/2022 12:42
    הגב לתגובה זו
    יום בהיר אחד זה יתפוס את כולם לא מוכנים ,בום אחד וכל הבועה תפוצץ.
  • 6.
    בתיאבון , עוד מעט יגישו להם את החשבון (ל"ת)
    חיים 23/02/2022 12:25
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    דבורי 23/02/2022 12:20
    הגב לתגובה זו
    ליבי לא ייצא אל אותם נוטלי משכנתאות חסרי אחריות. הגיע הזמן לשלם על חוסר האחריות שלכם חברים.....
  • 4.
    עוד מעט נשמע על ירידות של 30-40 אחוז (ל"ת)
    משה 23/02/2022 12:05
    הגב לתגובה זו
  • אבי 23/02/2022 14:27
    הגב לתגובה זו
    הבנקים מסוכלים להתמודד עם עשרות/מאות חייבים שלא מחזירים משכנתא על ידי עיקול הדירה אבל מה יעשו הבנקים שעשרות אלפים לא יחזירו משכנתא ?
  • 3.
    אם נגיע לעידן של ריביות "רגילות" תהיה פה בעיה רצינית (ל"ת)
    הייטקיסט 23/02/2022 12:05
    הגב לתגובה זו
  • וואו לגמרי. אנשים פה יתמוטטו... (ל"ת)
    כוכבה בלום 23/02/2022 12:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אסף. 23/02/2022 12:01
    הגב לתגובה זו
    44 אחוז במינוף גבוה פלוס 16 אחוז עם תוספת מינוף חוץ בנקאית שהתגלתה בשבועות האחרונים. יחד זה 60 אחוז משכנתאות מסוכנות. פספסתי משהו ?
  • שמעון לביא 23/02/2022 12:08
    הגב לתגובה זו
    יכול להיות שזה אותם אנשים, וחוץ מזה - לא כך מחברים אחוזים
  • 1.
    נ.ש. 23/02/2022 11:53
    הגב לתגובה זו
    המשכנתאות היו 90-100% והריביות היו גבוהות משמעותית עד שפישר הגביל את זה וזה רק יורד. אם 75%-60 נקרא מינוף מצבינו מעולה. נכון שהמחירים עולים אבל דירה ממוצעת עולה באזור ה2 מיליון בעוד המשכנתה הממוצעת היא פחות ממיליון שקל. לא כאן הסיכון. ונכון שאז המשכנתאות היו באוזר ה100אלף דולר אבל הזכר הממוצע היה אז חצי הסיכון יכול להיות יותר בסכום ההחזרים החודשיים שם הבעיה האמתית. כי אם זה קרוב ל50% המצב עלול להיות בעייתי מאד במצבי עליה של ריבית. הסיכון הוא כמובן של האזרחים כי הבנקים לא יפסידו שבו ההלוואה היא באזור ה50% ממוצע
דירה בהנחה מחיר למשתכן
צילום: תמר מצפי
דירה בהנחה

דירה בהנחה - האם כדאי לכם לחכות להגרלה או לחפש דירה?

ההגרלה הבאה תהיה כנראה במרץ-אפריל, באיזה ערים יהיו הגרלות, מה יהיה היקף ההגרלות בשנה הבאה ומה יהיו ההנחות? וגם - 140 אלף זכאים  מתלבטים אם לחפש דירה בשוק החופשי - מתי הם ירדו מהגדר?

רן קידר |

תוכנית "דירה בהנחה", שהחליפה את מחיר למשתכן והפכה למנגנון המרכזי של המדינה לסבסוד דיור לזכאים, צפויה להיכנס לשלב משמעותי בקרוב. מצד אחד, ההטבות-הנחות על הדירות האלו ייקטנו בשל לחץ מהאוצר ובשל הירידות בשוק בשנה האחרונה שמגיעות גם ל-10%. מצד שני, הכוונה של משרד השיכון והבינוי להרחיב את ההגרלות גם לאזורי המרכז ולכלול ערים נוספות. 

בחודשים מרץ-אפרל צפויה הגרלה ראשונה בהיקף של מעל 9,000 דירות - זה לא סופי, זו הכוונה של משרד השיכון והבינוי. התכנון הוא שיהיו בשנה הבאה שתי הגרלות בהיקף כולל של כ-15-16 אלף דירות. בשנת 2025 היו שתי הגרלות עם כ-11.5 אלף דירות. כלומר, היקף השיווקים יעלה.

140 אלף זכאים מחפשים דיור

הבעיה שיש 130-140 אלף זכאים שלא זכו בהגרלה האחרונה והם ינסו את מזלם גם השנה, כשאליהם יצטרפו לפחות עוד 10 אלף זכאים חדשים. במינימום של 140 אלף איש שיתמודדו על הדירות האלו - לכאורה סיכוי של כ-10% לזכות, אבל כמחצית מהדירות מיועדות למילואימניקים בעיקר לוחמים, ועוד חלק משמעותי מנותב לבני המקום. זה משאיר כמות נמוכה במיוחד לאחרים. וכל זה כשבאזורי הביקוש הסיכויים לזכות מלכתחילה אפסיים. במקומות פחות מבוקשים יש סיכויים טובים יותר, אבל אנשים לא רוצים לגור שם וגם ההנחה היא יחסית נמוכה. 

ועדיין - ברור שמי שזכאי צריך להתמודד. זה כרטיס הגרלה בחינם, למה לא לגרד? השאלה היא לא אם להתמודד או לא, אלא האם במקביל לניסיונות לחפש דירה כי אחרי הכל, מחירי הדירות בירידה משמעותית. חלק כבר עכשיו מחפשים, וככל שהם יחפשו יותר, כך דווקא הם יעצרו את ירידת המחירים. אם כולם היו מתנהגים "כראוי" ולא מחפשים דירות, אלא מחכים - המחירים היו נופלים. הבעיה שאין "משמעת קבוצתית" וככל שהסיכוי בהגרלות יפחת וככל שהמחירים בשוק החופשי ירדו, אנחנו נראה עוד ועוד מתעניינים בדירות. 

האם זה נכון לחפש? האמת שכן. זוג, משפחה זכאית אומנם מחזיקה בזכות שווה כסף, אבל מה יעזור לה אם הסיכויים נמוכים וגם אין וודאות לגבי המשך. היא צריכה מקום לגור, ולכן הירידות בשוק מתחילות להיות לחלק מהמשפחות מעניינות, עוד 55 למטה וסיכוי טוב שמשפחות וזוגות רבים יחזרו לחפש. אין לנו עצה-המלצה, כל אחד עושה את החישוב לעצמו, אבל יש דרך מתמטית - סיכוי הזכייה הם 10% בשנה, הרווח הצפוי בעסקה כזו הוא כ-250300 אלף שקל (זה הממוצע של ההנחות - גם הנחות קטנות וגם גדולות, בהינתן המחירים הנוכחיים והירידות בשוק החופשי).  כלומר יש לכם זכות שהתוחלת שלה שווה כ-30 אלף שקל.

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יו

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת

בעוד שבחוק ההסדרים כבר מקודם מס רכוש בשיעור של עד 2%, דו"ח של צוות מקצועי של משרד האוצר מספק את התשתית הכלכלית למהלך. לפי הדו"ח, מדובר במס שנועד לתת מענה קבוע לצרכים התקציביים שנוצרו בעקבות המלחמה. באוצר מעריכים פוטנציאל גבייה של מיליארדי שקלים בשנה, בעיקר מבעלי קרקעות לא מנוצלות
עוזי גרסטמן |

בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.

בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.

לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.

הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.

הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.