דיפדאב הישראלית גייסה 20 מיליון דולר
הסטארט-אפ הישראלי Deepdub (דיפדאב), שפיתח טכנולוגיית AI לדיבוב סרטים, סדרות ומשחקים, השלים סבב גיוס A בסך 20 מיליון דולר.
דיפדאב הוקמה בשנת 2019 על ידי האחים אופיר קרקובסקי, מנכ"ל החברה, וניר קרקובסקי, סמנכ"ל הטכנולוגיות. אופיר שירת במגוון תפקידים ביחידה הטכנולוגית "אופק 324" של חיל האוויר וניר היה ממקימי יחידת הסייבר בשב"כ.
הטכנולוגיה של החברה שימשה עד היום לדיבוב עשרות כותרים, ביניהם Every Time I Die, הסרט הראשון בעולם שדובב על ידי בינה מלאכותית והוצג בנטפליקס באנגלית. בין לקוחותיו שורת אולפנים הוליוודיים ושירותי סטרימינג – כמו חברת Topic.com. מטה החברה ממוקם בתל אביב ובו מרוכזת פעילות המחקר והפיתוח.
קרן Insight Partners הובילה את הגיוס, בו השתתפו גם קרן Swift VC והמשקיעים הקיימים Booster Ventures ו-Stardom Ventures, וכן משקיעי אנג'ל ויועצים מתעשיית הבידור וההייטק, בהם אמיליאנו קלמזוק, שכיהן כנשיא Fox Television Studios; קווין ריילי, לשעבר מנהל התוכן הראשי של HBO Max; דני גרנדר מייסד Snyk; רואי טיגר, סגן נשיא ב-Meta העולמית; גדעון מרקס ודניאל חדש.
סבב הגיוס הושלם בעיצומה של תקופת צמיחה משמעותית עבור החברה, שגייסה סכום כולל של 26 מיליון דולר מאז הקמתה. גיוס ההון הנוכחי יאפשר לחברה להתרחב לשווקים חדשים ולהאיץ את תהליכי המחקר והפיתוח. בנוסף, החברה שמעסיקה כיום 30 עובדים, מתכננת לגייס עשרות עובדים נוספים בארץ ובארה"ב.
- כיצד מטמיעים מערכות ERP בארגונים ועסקים
- היוניקורן הישראלי קפיטוליס רוכש את Capitalab ב-46 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהחברה נמסר כי תהליך הדיבוב של סרטים וסדרות אורך כיום מספר חודשים ודורש השקעה כספית רבה, כוח אדם ומשאבים. הפלטפורמה של החברה מגשרת על מחסומי השפה והפערים התרבותיים בעולמות הבידור והמדיה עם שירותי לוקליזציה מקצה לקצה, כיום החברה מאפשרת ללקוחותיה להשלים דיבוב לסרט מלא תוך ארבעה שבועות בלבד, לעומת 15-20 שבועות באמצעות הפתרונות הקיימים.
אופיר וניר קרקובסקי, מייסדי Deepdub: "האתגר שלנו כעת יהיה להמשיך ולבצע אופטימיזציה לתהליך המורכב, שמשלב וידאו, אודיו, שפה וטקסט, ולהרחיב סביבו את האופרציה שלנו"".
מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")