פרופ אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: דוברות בנק ישראל

כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית במשק ללא שינוי - ברמה של 0.1%

הוועדה המוניטרית החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%; אחוז המובטלים יעלה בעקבות הסגר השלישי אך הבנק אופטימי לגבי קצב התאוששות המשק בעקבות קצב ההתחסנות המהיר עד כה
נתנאל אריאל | (3)

בנק ישראל הודיע כי הוועדה המוניטרית החליטה להותיר את הריבית במשק ללא שינוי, ברמה של 0.1%. בסקירת מאקרו שמפרסם הבנק יחד עם הודעת הריבית, קובע הבנק כי נכון לעכשיו המגבלות של הסגר השלישי קלות יותר מאלו שהוטלו בסגרים הקודמים. העלות השבועית הישירה של הסגר השלישי במתכונתו הנוכחית לעומת מצב של פעילות מלאה של המשק מוערכת בכ-2.5 מיליארד ש"ח. שיעור המובטלים יעלה בעקבות הסגר השלישי שיעור הבלתי מועסקים לפי ההגדרה הרחבה, שהגיע לכ-23% במהלך הסגר השני, ירד לכ-12.7% במחצית הראשונה של דצמבר, אך הוא צפוי לשוב ולעלות לנוכח הסגר השלישי. הפגיעה בתעסוקה גבוהה יותר בענפים המתאפיינים בשכר נמוך. הבנק אופטימי לגבי קצב התאוששות המשק תחזית חטיבת המחקר מתארת שני תרחישים אפשריים המושפעים מקצב חיסון האוכלוסייה. בתרחיש של חיסון מהיר, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 6.3% בשנת 2021 וב-5.8% ב-2022. בתרחיש של תהליך חיסון איטי, צפויה צמיחה של 3.5% ב-2021 ושל 6% ב-2022. לאור קצב ההתחסנות המהיר עד כה, נראה שהסבירות להתממשות תרחיש החיסון המהיר גבוהה מאשר ההסתברות לתרחיש האיטי. לדברי הבנק: "הוועדה תמשיך להפעיל מגוון כלים כדי להעמיק את מידת ההרחבה של המדיניות המוניטרית ולהבטיח את המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים. הוועדה תרחיב את השימוש בכלים הקיימים, כולל כלי הריבית, ותפעיל כלים נוספים, ככל שתעריך שהדבר נדרש כדי להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית, ולמתן את הפגיעה הכלכלית שנוצרה כתוצאה מהמשבר". האינפלציה עדיין שלילית: 0.6% סביבת האינפלציה נותרה נמוכה; מדד חודש נובמבר ירד ב-0.2%, והאינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים עומדת על 0.6%- (0.2%- בניכוי אנרגיה ופו"י). הציפיות לאינפלציה לשנה מהמקורות השונים נותרו מתחת לגבול התחתון של היעד; הציפיות פורוורד החל מהשנה השנייה נמצאות בתוך תחום היעד. מאז החלטת הריבית הקודמת, השקל התחזק ב-1.5% במונחי השער האפקטיבי, ב-2.8% מול הדולר וב-0.6% מול האירו. עד כה היצוא צומח למרות הייסוף, אך בשלב מסוים תיתכן השפעה לא לינארית של שער חליפין על היצוא, והמשך הייסוף צפוי לפעול להאטה נוספת באינפלציה. שוק האשראי ממשיך לתפקד עם ריביות יציבות ונמוכות, בתמיכת מגוון צעדי בנק ישראל והאוצר. האשראי הבנקאי למגזר העסקי עלה בחודשיים האחרונים, ונמשך גידול גם באשראי לדיור. עם זאת, לפי סקר המגמות הקושי בגיוס אשראי עדיין גבוה מאשר ערב המשבר, בעיקר בקרב העסקים הקטנים.   מחירי הדיור המשיכו לעלות גם ב-2020 מחירי הדירות עלו בשנה האחרונה ב-2.5%, תוך התמתנות קצב העלייה בחודשים האחרונים. היקף העסקאות בשוק הדיור נותר נמוך ביחס לתקופה שטרם המשבר, וניכרת האטה בהתחלות הבנייה. הוראת הפיקוח על הבנקים בדבר ביטול מגבלת שיעור רכיב הפריים בתמהיל המשכנתא צפויה להוזיל את הריבית האפקטיבית על ההלוואות. ומה בעולם? בבנק מסבירים כי הכלכלה העולמית מתאוששת, אך נמשכת אי ודאות לאור תחילת מבצעי החיסונים מחד, והמשך התפשטות התחלואה מאידך. צפויה שונות גבוהה בקצב צמיחת המשקים השונים ב-2021, וחלק מהמדינות לא צפויות להתאושש לחלוטין מהמשבר גם ב-2022, בעיקר אם יהיו התפרצויות נוספות של הנגיף וקצב החיסונים יהיה איטי. המדיניות המוניטרית בבנקים המרכזיים העיקריים ממשיכה להיות מאוד מרחיבה.  רמות התחלואה הגבוהות הביאו להאטה במגזר השירותים, בעיקר באירופה, ומנגד נמשך השיפור בתעשייה ובסחר העולמי. בשוקי ההון נמשכו העליות במחירי המניות על רקע תחילת מבצעי החיסון, תוך עליית תשואות קלה באג"ח הממשלתיות בארה"ב. נמשכת העלייה במחירי הנפט והסחורות התעשייתיות, אך האינפלציה צפויה להיוותר נמוכה, והמדיניות המוניטרית בבנקים המרכזיים העיקריים ממשיכה להיות מאוד מרחיבה. בארה"ב אושרה תכנית תמריצים פיסקלית ותחזיות הצמיחה עודכנו כלפי מעלה, אך נתוני הצריכה הפרטית ושוק העבודה מצביעים על התמתנות בפעילות. באירופה התגברות התחלואה צפויה להביא להתכווצות בפעילות ברבעון הרביעי ותחזיות הצמיחה ל-2021 ירדו שוב. ההסכם בין האיחוד האירופאי ובריטניה הפחית את אי הוודאות הפוליטית. ביפן, למרות הגידול בתחלואה, האינדיקטורים המהירים מצביעים על שיפור. בסין נמשך השיפור הכלכלי על רקע שיפור בסנטימנט הצרכני וגידול בביקושים ליצוא.    

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יצחק 04/01/2021 19:05
    הגב לתגובה זו
    הייתי בטוח כי הנגיד יעלה את הריבית בחצי אחוז. בקיצור אחלה ג'וב. מקבלים משכורת 80000 שח פעם בחודש עושים מסיבת עיתונאים מודיעים כי אין שינוי בריבית ונהנים לראות את הדולר מתמוטט וקובר את היצואנים
  • 2.
    נגיד חקיין 04/01/2021 18:03
    הגב לתגובה זו
    בושה
  • 1.
    מתי יעיפו את ירון - נזק (ל"ת)
    גידי 04/01/2021 17:14
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?