למה אני מתלהב מלהב? רכישת תחנות הדלק תתברר כעסקה נהדרת
בעת העתיקה עסקו מוחות רבים באתגר להפוך מתכות פשוטות לזהב. בשוק ההון המודרני, אנו נתקלים במקרים לא מעטים, בהם לוקחים עסק פשוט ומבצעים בו טרנספורמציה והופכים אותו לנוצץ בעיני המשקיעים.
מחשבות על אלכימיה עולות בנו שאנו רואים את התוכניות הנרקמות בדלק ישראל ובפז. חברות העוסקות בתחנות תדלוק מעולם לא גרמו להתלהבות המשקיעים, שהרי מספר תחנות התדלוק בארץ די מוגבל ואילו חנויות הנוחות, נבדלות בעיקר בצבע הלוגו שלהן. מאחר שפוטנציאל הצמיחה מוגבל, לאור העובדה שישראל כבר משובצת במאות תחנות תדלוק, הצפת הערך צפויה להגיע ממקום פחות צפוי – פיצול.
בדרך כלל, מיזוג נחשב כמביא להצפת ערך, בשל סינרגיה, תהליכי התייעלות ויתרון לגודל, המשפרים את העסק הממוזג. מיזוג מתאים יותר לחברות המתומחרות במחיר מלא. בחברות הנמצאות בתמחור חסר, דווקא הפיצול הוא זה שיכול להביא להבנה נכונה יותר של כל חלק בנפרד ושווי סך החלקים, יהיה גבוה מהשלם. ההיגיון הכלכלי מאחורי פיצול, נובע לרוב, מחברות בעלות מספר פעילויות, אשר אחת מהן או יותר נתפסת כלא יציבה/ פחות טובה. במקרה זה הפעילות ה"לא יציבה" מקרינה על החברה בכללותה ומדביקה אותה בחשדנות של אנליסטים. כאשר תחומי הפעילות מופרדים, ניתן לתמחר במחיר מלא את הפעילויות היציבות ולנקוט משנה זהירות רק בתמחור הפעילות התנודתית.
היישום הקלאסי של הצפת ערך באמצעות פיצול, בוצע בהצלחה מסחררת בחברת המלונות המפורסמת הילטון. הילטון, ניהלה אלפי בתי מלון בעצמה, עד שהחליטה לפצל את עצמה לשלושה רכיבים: חברת נדל"ן, חברת תפעול וחברת זיכיון. היא לקחה את המלונות עצמם (קרקע ומבנה) ויצרה הסכמי שכירות עם חברת התפעול המפעילה את המלון. חברת התפעול שילמה דמי שכירות קבועים לחברת הנדל"ן, ללא קשר לכמות המבקרים ומחיר החדר. בדרך זו הופרדה הפעילות המסוכנת של תפוסת החדרים מפעילות הנדל"ן שקיבלה תמחור מלא. חברת הזיכיון, אפשרה למלונות שרצו בכך, לתלות על הגג שלהם שלט "הילטון" וזאת תמורה ל-4% מהמחזור השנתי. כדי לשמור על חוזקת המותג, הילטון שלחה אחת לתקופה, לקוח סמוי בעלות זניחה כדי לבדוק את הזכיינים. גם חברת הזיכיון, הינה פעילות יציבה, המקבלת מהמשקיעים תמחור אוהד. בדרך הזו, סך שלושת הפעילויות של הילטון, עלו על השלם. נציין שבשל הצלחתה של הילטון לקבל מחיר מלא על נכסי הנדל"ן, היא כיום כמעט ואינה מחזיקה בנדל"ן מאחר שכמעט הכל מומש ברווח משמעותי.
- להב ברבעון שיא: הרווח הנקי שילש את עצמו והגיע ל-118.9 מיליון שקל
- להב אל.אר רוכשת נכסים נוספים בגרמניה: תשואה של כמעט 19% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עסקת מכירת דלק ישראל ללהב
וירוס ה-Covid19 הביא לירידה אגרסיבית במחיר הנפט, שבשיאו הגיע אף למחיר שלילי. הצורך המידי של דלק קבוצה 2.57% , בירידת מינוף דווקא בשיאו של משבר, הביא אותה למכור 70% מדלק ישראל ל להב 1.93% ואורי מנצור. שווי דלק בעסקה נקבע על 750 מיליון שקל. ניתן להניח שעסקה תחת הלחץ בו הייתה נתונה קבוצת דלק, הביאה עימה מחיר הזדמנותי לרוכשים. קברניטי להב, פרשו את תוכנית הפיצול שלהם בראיונות לעיתונות ומשם אנו למדים כיצד בכוונתם להציף ערך בחברת דלק ישראל.
המודל של הילטון מתאים גם לדלק ישראל
בדומה להילטון, גם כאן, הרציונל הוא להפריד בין הנדל"ן לפעילות התפעולית. חברת הנדל"ן תחתום על הסכמי שכירות ארוכי טווח עם החברה התפעולית של דלק ישראל. חברת הנדל"ן תהנה משכ"ד יציב, אשר ישולם ע"י חברה תזרימית מאוד, שהרי לקופתה זורמים כספי הנהגים המתדלקים.
חברת הנדל"ן של דלק ישראל צפויה להיות מושוות לחברות נדל"ו מניב אחרות בשוק, בעלות הכנסות דומות. החברה צפויה למנות לעצמה מנכ"ל מתמחה בנדל"ן, שיתרכז בהגדלת זכויות הבניה והמסחר בתחנות, ינסה להשיג זכויות למגורים, יביא לשיפור בדמי השכירות של חנויות אחרות השוכרות במתחם וכיו"ב.
- מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
- אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
לחברה התפעולית, כבר מונה כמנכ"ל, יורם איל, שסיים שני עשורים בפז, ולו זכויות רבות בהצלחת המותג Yellow. משימתו תהיה שיפור הפעילות של "מנטה" וקפה ג'ו. בשנת 2019 עמד מחזור המכירות של כ 200 חנויות "מנטה" על קרוב ל-600 מיליון שקל, בעוד אצל המתחרה פז, 241 חנויות yellow מכרו כ-950 מיליון שקל באותה תקופה. נתוני 2019 מראים שיש מקום לגידול במכירות "מנטה", שיפור בתנאי הסחר בחברה התפעולית יכול לייצר מיליוני שקלים נוספים לשורה התחתונה.
הצפת הערך הפעם במספרים
לאור הערכתנו, שדלק ישראל נושאת על גבה חוב פיננסי של כ-650 מיליון שקל ולאור שווי החברה כפי שהשתקף בעסקה כאמור - 750 מיליון שקל, הרי ששווי נכסי החברה (EV Enterprise Value) עומד על 1.4 מיליארד שקל. דלק ישראל הציגה ב-2019, EBITDA (רווח לפני פחת, מסים ומימון) של 188 מיליון שקל.
להב מתכננים להפריד 54 תחנות שבבעלותם (מתוך 239 תחנות שהיא מתפעלת) לחברה נפרדת, עם חוזי שכירות ארוכי טווח שיניבו 50 מיליון שקל בשנה לדבריהם. החברה התפעולית שתוקם מנגד תהיה בעלת EBITDA צפוי של 138 (188-50=138). אם וכאשר שתי החברות הללו יונפקו בבורסה, הרי שחברת הנדל"ן עם הכנסות של 50 מיליון שקל ובתוספת זכויות בניה שונות, תוכל להיסחר בשווי של 700-800 מיליון שקל. החברה התפעולית בעלת ה-EBITDA של 138 מיליון שקל, תוכל לקבל שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל. בדרך הזו שווי החלקים מגיע לכ-2 מיליארד שקל, עולה על השלם 1.4 מיליארד שקל. לא נתפלא אם בהנפקות אלו תחזיר להב לעצמה את עלות ההשקעה המקורית ועדיין תישאר בעלת שליטה בשתי החברות.
נכונות ההנהלה להפשיל שרוולים
אי אפשר להתעלם מהגמישות המחשבתית והניהולית בלהב - עסקת בזק הזדמנותית, הזרמות הכספים, צירופו של אבי לוי, מנכ"ל מליסרון לשעבר ואיש נדל"ן מוערך, הכנסת השותף, אורי מנצור, והיציאה למהלך הפיצול. כל אלו מצביעים על אופי ניהולי אקטיביסטי.
העליות האחרונות במחיר המניה בשוק, מצביעות על אמון הולך וגובר מצד משקיעים בחברה. המחמאות ללהב באות דווקא על רקע אכזבה מהמתחרה פז, שלמרות שהינה בעלת נתוני פתיחה טובים יותר, היא שקועה בתרדמת. עם מספר כפול של תחנות בבעלות (105 מתוך 270 שהיא מפעילה) ועם הודעה רשמית על כוונה לפיצול פעילויות לפני כשנתיים ולמרות שכבר טרחה לשנות את הצגת הנתונים בדוחות הכספיים, טרם החלו לזוז דברים בפועל.
בשורה התחתונה
העסקה שבה רכשה להב את דלק ישראל מהווה עבורה קרש קפיצה אמיתי. מחיר הקניה ההזדמנותי בשילוב הנהלה שדוחפת קדימה ובאמתחתה יכולות ניהולית ומשאבים פיננסים, עשויה לאפשר לה לעלות כיתה אל עבר חברות בשווי שוק העולה על מיליארד שקל, כבר בתקופה הקרובה. כעת, חובת ההוכחה על החברה להפוך תיאוריה למעשה.
קובי שגב, שותף מנהל באקורד בית השקעות
- 17.פריקלי פיט 15/12/2020 13:17הגב לתגובה זולוקחים את הכסף של המשקיעים ומאדים אותו כאדי בנזין. הערך היחיד שיישאר מתחנות דלק הוא נדל"ן.
- 16.הארי 09/12/2020 06:17הגב לתגובה זותשובה לא ידע?
- 15.לירן 08/12/2020 20:30הגב לתגובה זוכי שם הנדלן שווה כסף, דלק לא ימכרו שם בעוד עשר שנים.
- 14.כתבה מעניינת (ל"ת)עומר 08/12/2020 20:21הגב לתגובה זו
- 13.ההנהלה המעולה תיקח את החברה קדימה , אני בטוח (ל"ת)אוראל 08/12/2020 20:21הגב לתגובה זו
- 12.איציק 08/12/2020 18:52הגב לתגובה זואבל לא מתלהב מתעלולים פיננסים של פיצול, הצפת ערך, ועוד ירקות..... כי בסה"כ העסק נשאר אותו עסק ולא משנה איך תפצל אותו למגזרים ושאר קוסמטיקה.... זה שזה הצליח להילטון לא בטוח שיצליח גם כאן
- 11.ר.ל 08/12/2020 16:25הגב לתגובה זולא יעזור לאף אחד אבי לוי מבין את העבודה שלו .וכל השאר זוטות ת האיש מבין גדול בנדלן מסחרי ובשוק ההון .קנה השבוע לעצמו עוד מניות . יותר הבעת אמון מזה ?
- 10.מבין 08/12/2020 15:22הגב לתגובה זוקובי רק תסביר לי מי ירצה לגור ליד תחנת דלק יאפשר זכויות בנייה למגורים ? משרדים עוד סביר אבל מגורים ?
- 9.תשובה היה לחוץ, מכר בזול, מזל שנשאר עם 30% (ל"ת)אבי 08/12/2020 14:46הגב לתגובה זו
- 8.שגיא 08/12/2020 14:05הגב לתגובה זוואז תוכל למכור דלק לאסקימוסים
- 7.יריב 08/12/2020 13:43הגב לתגובה זו1. השווי שנתת לפעילות הנדל"ן - 700-800 מיליון עשוי להיות גבוה מדי וכך גם בחברת "מנטה" העתידית. קח בחשבון עלויות ניהול ועלויות הנפקה ופתאום נעלם לך הרווח הגדול מ 1.4 מיליארד ש"ח. 2. להב גם כך להשקפתימאד יקרה. חברה שעוסקת בנדל"ן מניב בחו"ל ואנרגיה ירוקה צריכהלהיות מאד תזרימית. בדוק את התזרים והשווה אותו לרווח 6 שנים אחורה ותיווכח בעצמך שמכפיל 20 כרגע שהוא גבוה לחברת נדל"ן לא מחזיק מים לטווח רחוק ואפילו תרגיל כמו שתיארת לא יוכל להצדיק לאורך זמן את התמחור הנוכחי של החברה. החברה נסחרת משמעותית מעל ההון העצמי שלה.
- רון 08/12/2020 15:15הגב לתגובה זועבור חברה עם NOI של 50 זה לא בשמיים. זה היוון 6.5% שנשמע סביר. אולי יהוונו ב7 ואולי ב6
- אופיר 08/12/2020 14:32הגב לתגובה זווכל המכוניות תהינה חשמליות בתוך עשור
- 6.יש זכויות בקרוב (ל"ת)1 08/12/2020 13:03הגב לתגובה זו
- 5.רציונאלי 08/12/2020 12:57הגב לתגובה זותרשמו לפניכם- בעוד שנה המניה על שער 1000......שלא תגידו שלא אמרו לכם
- צומפי 08/12/2020 16:16הגב לתגובה זומקווה שעד סוף שנה תגיע 500
- 4.גיל 08/12/2020 12:51הגב לתגובה זואין ספק שעם ההנהלה המנוסה, והתמחור המצויין של המניה, זו ההשקעה הכי טובה שאפשר לעשות כיום בתל אביב. אני חוזה למניה עתיד ורוד.
- 3.גיל1 08/12/2020 12:51הגב לתגובה זומחזיק ולא מוכר
- 2.יודע דבר 08/12/2020 12:48הגב לתגובה זומהכרות שלי עם אלי להב(שהתחיל בבאר שווע בחנות מכולת והגיע במ ידיו לאימפריה) אני יודע שהבן אדם בכל מה שנוגע זה זהב המניה תמריא חזק -לגזור ולשמור
- 1.נכון 08/12/2020 12:39הגב לתגובה זובפועל הרוחים מהנובעים מפעילות אמיתית הם קטנים מאוד.
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg)