לא צריך להיות היסטוריון כדי לדעת שאנחנו נמצאים בתקופה היסטורית. מצד אחד, מגפה עולמית, מצד שני מכת ארבה שמכלה את מזרח אפריקה וחלקים מאסיה, מצד שלישי, מהומות בארצות הברית, מצד רביעי מלחמת הסחר ומלחמה קרה חדשה שמתפתחת בין 2 המעצמות הגדולות בעולם.

צריך לעצור ולנשום רק כדי להבין את המשמעויות של כל האירועים האלה. אבל באופן שנראה אבסורדי, מאז התחתית של אמצע מארס, אנחנו בראלי אינסופי, בעיקר בוול סטריט, כשהנאסד"ק בשיא של כל הזמנים.

אז רובנו, שרואים את כל מה שמתרחש, שואלים את עצמנו: "מה לעזאזל קורה כאן?"; איך הגיוני שיש כל כך הרבה בעיות במקביל, חלקן אקוטיות, אבל השווקים הפיננסיים מתעלמים וטסים מעלה מעלה בכל יום שעובר.

התשובה היא פשוטה ומחולקת ל-3: מצד אחד, ביחס לחוסר הוודאות של הרבעון הראשון, המצב לא נורא כמו שהשוק ציפה לו. מצד שני, יש את חבילות התמריצים של הממשלות והבנקים המרכזיים ברחבי העולם בתוספת ריביות אפסיות שמעודדות את האנשים להכניס את כספם לשווקים הפיננסיים ללא חלופות ראויות בנקודת זמן זו. ומהצד השלישי, אין פחד מהחובות הממשלתיים המאמירים, בשל ההבנה כי האופציה השנייה, כלומר התרסקות כלכלית, היא חמורה שבעתיים.

• המאבק של טראמפ באוניברסיטת הרווארד עולה שלב
• אקמן תומך בהרווארד, אבל היא מסבה לו ולישראל נזק - איך זה ייגמר?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"הכלכלה הפיננסית התאוששה בצורת V; הריאלית תתאושש בצורת U"

לפי ג'ון סטולצהוף, מנהל ואסטרטג השקעות ראשי באופנהיימר, השוק הבין שהמגפה לא כזו גרועה כמו שחשבו מלכתחילה, ושהשוק אינו מוטרד מהנתונים כי הוא מסתכל כבר לאמצע 2021, אם לא לתחילת 2022.

"כשמסתכלים על הראלי שהחל במארס 2009, זה מאוד דומה למה שקרה במארס השנה ונמשך עד עכשיו", אמר סטולצהוף בראיון ליאהו. "השוק מסתכל קדימה עד 12 חודשים, כשנתוני האנליטיקה בוחנים את הרווחים של הרבעון השני. ברחוב עדיין מדברים על מה שקורה היום, אבל אנחנו כבר רואים את שיטוח העקומה, רואים את ההפגנות והמהומות, כשחלק מההפגנות יכולות להפוך לבעיה ולהפיץ את המגפה מחדש.

"אבל השוק מסתכל קדימה. כשמסתכלים על המציאות, אנחנו במקום הרבה יותר טוב מהרבעון הראשון, הראלי נמשך וכולל גם את הסמול קאפ, זה משהו שלא קרה בכזו קונססטיביות אף פעם. זו תקופה ייחודית וחסרת תקדים. אף פעם לא ראינו את הכלכלות הגדולות בעולם מקבלות כזו מכה.

• אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
• המשך שחרור תיקי אפשטיין מחזיר את הסיכון הפוליטי למסך של וול סטריט
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

"כשאנחנו חוזרים ל2009 ולמשבר הגדול, היינו מאוד שוריים כבר מההתחלה. ראינו את הפוטנציאל לראלי של הרבעון הראשון. כולם חיכו שהשווקים ימשיכו ליפול. ההבדל הוא שעכשיו ייקח קצת יותר זמן לשווקים להתאושש", הוסיף.

לטענתו, עדיין יש סיכונים, אבל השוק הגיע לתחתית במארס, כשהיום יש לנו טכנולוגיה גם ברמה הבריאותית וגם ברמה הקישורית שמקלים על ההתאוששות. כל זה אומר שדברים יכולים להיגמר מהר יותר. אנחנו באמצע ראלי של התאוששות, שרובו כבר קרה עד סוף אפריל.

בנוסף, סטוקהולץ אומר כי יהיה הבדל בהתאוששות בין השווקים הפיננסיים והריאליים. "השווקים הפיננסיים התאוששו בצורת V – נפילה חדה ועלייה חדה - אבל הכלכלה הריאלית תעשה U – התאוששות ארוכת טווח", אמר.

המציאות היא אם לא היה מדיניות מוניטרית ולולא חבילת חילוץ, לא היה רק מיתון, אלא מיתון חמור. אבל התמיכה האגרסיבית בשווקים מונעת את זה. לדוגמה, מספר המובטלים הוא רק שליש מהצפי של האנליסטים וזו כבר סיבה לאופטימיות.

"השוק מראה לנו שהוא רוצה ללכת לכיוון התאוששות, בגלל התערבות הבנקים המרכזיים בעולם, כשתודות לבן ברננקי ב-2009 וג'נט ילן אחריו, יש לנו תוכנית מסודרת כיצד לתמוך בשווקים קורסים", סיכם.

"עדיף גירעון ממשלתי גדול על פני מיתון קשה"

גם הפרופ' לכלכלה קנת' רוגוף מאוניברסיטת הרווארד אומר כי ההתערבות של ממשלות ובנקים מרכזיים הם אלה שמעניקים לשווקים את הביטחון לעשות את הראלי שנמשך מאז אפריל. "החובות הממשלתיים, לקיחת חוב ובאופן כללי רמות החוב ימשיכו לעלות ולהגיע לרמות היסטוריות", אמר רוגוף בפאנל של בנק ההשקעות גולדמן זאקס.

"אנחנו לקוחים את החובות כי אנחנו יכולים. אבל אחרי שאמרנו את זה, זה לא רעיון טוב להמשיך ולהגדיל את החוב כי אין ארוחות חינם. אולי הדיעה הרווחת כרגע שונה, אבל זה לא אומר שאנחנו לא צריכים לקנות לכולם ארוחות בנקודת הזמן הזו", הוסיף רוגוף.

בגולדמן גם לא מודאגים מהעלייה בחוב וההשפעות העלולות לבוא בעקבותיה, כמו אינפלציה גבוהה לדוגמה, ואומרים שבעת הזו אין מנוס מכך. "כל הרעיון בלשמור על מאזן חזק הוא ביכולת לקחת חוב בצורה אגרסיבית, כשמתמודדים עם משבר בסדר הגודל הזה. אנחנו נמצאים בתקופה שהסיכונים לצמיחה מבנית הן מסיביות. מה שהממשלות עשו זה להיכנס לפערים שיצר הסקטור הפרטי", אמר ג'ון האציוס, הכלכלן הראשי של גולדמן.