סטארטאפים ישראלים גייסו סכום שיא של 8.25 מיליארד דולר בשנת 2019
בסיכום שנת 2019 סטארטאפים ישראלים גייסו 8.25 מיליארד דולר ב-462 סבבי השקעה, עלייה של 13% בסכומי הגיוס ביחס לאשתקד. מתוך סך גיוסי ההון של סטארטאפים, 4.7 מיליארד דולר גויסו כחלק מסבבי צמיחה, סכום כפול בהשוואה לשנת 2018, עדות לכך שיותר ויותר חברות ישראליות מתקרבות לבגרות, כך עולה מדוח סיכום השנה בתעשיית הסטארטאפים וההון סיכון בישראל של Geektime לשנת 2019.
עוד עולה מהדוח, כי בשלבי ה-Seed בישראל נרשמה ירידה בהיקף הגיוסים מ-546 מיליון דולר ב-2018 ל-403 מיליון דולר ב-2019, צניחה של 26.2%. מספר סבבי ההשקעה ירד גם הוא בחלוקה לקטגוריות מבחינת בשלות החברות. חברות הנמצאות בשלבים מוקדמים (Early) סיכמו 180 סבבי השקעה, לעומת 236 סבבי השקעה ב-2018 ו-218 סבבי השקעה ב-2017, ירידה של 24% ו-17.4% בהתאמה.
השלב שבו נרשמה הירידה המינורית ביותר במספר הסבבים היה על שלב הצמיחה, שבו גם נספרות חברות בוגרות. בשלב זה נרשמו 83 סבבי השקעה, לעומת 86 סבבי השקעה ב-2018 ו-84 סבבי השקעה ב-2017, ירידה של 3.4% ו-1.1% בהתאמה.
סבבי גיוס לסטארטאפים ישראליים בשנים 2016-2019
מקור: דוח סיכום השנה של Geektime לשנת 2019
ברמה העולמית בשנת 2019 נרשמו 18,636, עלייה לעומת 15,318 סבבים ב-2018 ו-17,314 סבבים ב-2017. ההיקף ההשקעות הגלובליות בתעשיית ההון סיכון הסתכם ב-268.3 מיליארד דולר, עלייה של 5.3% בהשוואה לשנת 2018, אך עלייה של 56% לעומת שנת 2017.
הגיוסים הגדולים של 2019
2019 הייתה השנה שבה חלה עלייה משמעותית במספר חדי הקרן, חברות שהונפקו או גייסו לפי שווי העולה על מיליארד דולר. המגמה הזו באה לידי ביטוי במספר המגה-סבבים, גיוסים אשר סכומם שווה או עולה על 100 מיליון דולר, כמעט והכפיל את עצמו בשנת 2019, והסתכם ב-17 עסקאות לעומת 9 בשנת 2018. סך העסקאות שלהם מהווה עלייה של 90% לעומת סך הסבבים האלו בשנה שעברה. סבבי הגיוס הגדולים ביותר היו שייכים ל-Compass של היזם אורי אלון, Fundbox ו-Lemonade.
מספר המגה סיבובים בשנים 2016-2019
מקור: דוח סיכום השנה של Geektime לשנת 2019
לאחר סבבי הגיוס המשמעותיים, הצטרפו שבע חברות ישראליות חדשות ל"מועדון חדי הקרן", כלומר חברות אשר הערכת השווי שלהן גבוהה ממיליארד דולר. החברות הן Next Insurance, Cybereason, Riskified ,Lightricks, Trax Image Recognition ,Rapyd ו-Monday.com.
אקזיטים: עלייה של 17.6% במספר עסקאות ה-M&A
80 סטארטאפים ישראליים נרכשו או התמזגו בשנת 2019, עלייה של 17.6% בהשוואה לשנה הקודמת, בה נרשמו 68 עסקאות מיזוג ורכישה (M&A). מתוך אותן 80 עסקאות, ננקבו פרטי העסקה רק ב-55 עסקאות אשר הסתכמו לסך של 7.41 מיליארד דולר. העסקה הגדולה ב-2019 הייתה רכישת האבנה לאבס של אביגדור וילנץ' על ידי אינטל תמורת 2 מיליארד דולר. העסקה הזו היתה משמעותית לא רק בישראל, אלא גם בעולם, והיא נחשבת לעסקה השלישית בהיקפה בתעשיית ההון סיכון העולמית כולה.
בנוסף לעסקאות המיזוג והרכישה, נרשמו 11 הנפקות של חברות ישראליות בבורסות בניו יורק, אוסטרליה וקנדה. מדובר בעלייה של 37.5% במספר ההנפקות לעומת אשתקד. בנוסף, החברות גייסו בהנפקות אלו סכום של 417 מיליון דולר, המהווה עלייה של 73.75% בגיוסים לעומת 2018. ההנפקות בהן גויס הסכום הגדול ביותר היו של פייבר, בה גויסו 110 מיליון דולר, ושל חברת טופין אשר גייסה 108 מיליון דולר. שתי ההנפקות התרחשו בבורסה לניירות ערך בניו יורק.
הנפקות ישראליות בחו"ל
מקור: דוח סיכום השנה של Geektime לשנת 2019
הפינטק רותח, המודעות החברתית עולה
מתוך סכומי הגיוס שהסתכמו ב-8.25 מיליארד דולר, בלט לטובה ענף הפינטק, הטכנולוגיות הפיננסיות, שרשם את אחת השנים הטובות ביותר עם גיוסים שהסתכמו ב-1.85 מיליארד דולר. לשם השוואה, בשנת 2018 הסתכמו ההשקעות בפינטק ב-654 מיליון דולר, כך שבתוך שנה בודדת היקף ההשקעות גדל כמעט פי 3. ב-2017 הסתכמו ההשקעות בפינטק ב-244 מיליון דולר, כך שגם בשנה הקודמת ההשקעות בפינטק שילשו את עצמן.
השקעות בפינטק בשנים 2017-2019
מקור: דוח סיכום השנה של Geektime לשנת 2019
התחום שרשם האטה בהיקף צמיחת הגיוסים אחרי צמיחה חדה בשנים האחרונות הוא סייבר. סטארטאפים בתחום הסייבר גייסו ב-2019 סכום של 1.07 מיליארד דולר, עלייה של 19% בהשוואה ל-2018. בין השנים 2018 ל-2017 נרשם זינוק של 65% בהשקעות בסייבר מ-547 מיליון דולר ל-903 מיליון דולר.
אחד התחומים הרותחים של השנים האחרונות, חברות האינטרנט והמדיה זכה לגיוסים של 1.61 מיליארד דולר, לעומת 1.58 מיליארד דולר, עלייה של 1.9% בלבד ב-2019. בהשוואה לשנת 2017, אף נרשמה ירידה של 15.9% כשבמהלכה נרשמו השקעות של 1.88 מיליארד דולר. המגמה הבולטת היא שמספר החברות שגייסו כספים בענף ירד מ-138 חברות ב-2017 ל-82 ב-2018 ועד ל-63 בלבד ב-2019. בתוך שנתיים נחתך מספר החברות שגייסו כסף בענף במחצית.
תחום המד-טק רשם גיוסים של 937 מיליון דולר ב-2019, צמיחה של 9.7% בהשוואה ל-2018. יחד עם זאת, מספר החברות שגייסו כסף מהענף בשנה החולפת ירד ב-10.8% מ-74 סבבי השקעה ל-66 סבבי השקעה בלבד ב-2019. בשנת 2017 נרשמו 106 השקעות בחברות, או סבבי השקעה, כך שבתוך שנתיים קטן מספר הסבבים ב-38%. בהשוואה לשנת 2017 סכום ההשקעות במד-טק ירד במקצת ב-5.3%, כך שבראייה דו שנתית התחום לא צמח.
השקעות במד-טק בשנים 2017-2019
מקור: דוח סיכום השנה של Geektime לשנת 2019

סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
ת"א 125 איבד מעל 3% בשבוע מקוצר אך תנודתי, כשהכסף עובר ממניות לאג"ח קצר והקרנות הכספיות מושכות כספים על חשבון המניות; בזירה המאקרו-כלכלית נרשמו עליות בשכר ועלייה חדה בצריכה; מי בכל זאת בלטה לחיוב? אלו המניות והכותרות הבולטות של השבוע
הבורסה בתל אביב המשיכה את המומנטום השלילי וסגרה שבוע של ירידות. מדד ת"א 35 ירד בסיכום שבועי 2.65%, ת"א 125 ירד ב-3.3% ות"א 90 איבד כ-5.2% מערכו.
מניות הביטוח המשיכו לבלוט לשלילה עם ירידה שבועית של 4.8%, ומחק לחלוטין את הזינוק מלפני שבועיים. מדד הבנקים סיים בירידה של 4.4%, מדד הנפט והגז רשם ירידה שבועית של 1.6%, מדד היתר SME 60 ירד בכ-2.6% ומדד הנדל"ן בלט מעל כולם עם ירידה של 5.7%.
השקל ממשיך להתחזק ונסחר הבוקר סביב 3.45 מול הדולר, עלייה של כ-1% בשבוע החולף. מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
מחזור המסחר השבועי קפץ ועמד על 4.5 מיליארד שקל בשבוע החולף, הודות לעדכון המשקולות בחמישי שרשם את יום המחסר השלישי בגובהו בבורסה, עם מחזור יומי של 11.2 מיליארד שקל בחמישי בלבד.
- סאפיינס מזנקת 24%, פורמולה עולה 12.5%; מדד הבנקים עולה 3.9%
- אר פי אופטיקל זינקה 12%, יוניטרוניקס נפלה 8%; מדד הבנקים ירד 1%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תנועת הכסף
השבוע התנודתי הביא עמו שינוי כיוון בקרנות המחקות. אחרי שבועיים של גיוסים, נרשמו הפעם מכירות נטו של כ‑0.5 מיליארד שקל בקרנות שעוקבות אחרי מדדי מניות מקומיים, יציאת כספים מעניינת מצד המשקיעים הפרטיים. מנגד, בקרנות על מדדי חו"ל נרשמה חזרה זהירה לרכישות, אם כי בהיקף לא מהותי.
גם באג"ח נרשם שינוי כיוון. הקרנות המחקות על אג"ח מקומי עברו ממגמת רכישות למכירות קלות של כ‑20 מיליון שקל.

הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
אחרי יותר משנה וחצי שבה הריבית נותרה ללא שינוי, המשקיעים כבר התחילו לתמחר הורדה ראשונה לקראת סוף השנה. אבל התכניות האלה עלולות להידחות , בשל ההיערכות להרחבת הלחימה בעזה, עם גיוס מילואים רחב ומבצע שעשוי להתארך חודשים. כרגע הסיכונים האינפלציוניים עולים, חוסר הוודאות הכלכלית גובר, והסיכוי להקלה מוניטרית בזמן הקרוב הולך ומתרחק. יכול מאוד להיות שהכוונה לכבוש את עזה היא רק טריק-תרגיל שמטרתו להאיץ הסכם מול החמאס לשחרור החטופים. אבל מה אם חמאס עדיין יתעקש במו"מ? ובכלל - הנגיד לא באמת מתייחס למהלכים מתחת לפני השטח. הוא רואה מה שקורה מעל השטח ולפי זה הוא פועל.
הדיונים האחרונים בקבינט המדיני ביטחוני כוללים תוכניות להרחבת הלחימה ברצועת עזה, כולל כיבוש של אזורים מרכזיים והיערכות למבצע ממושך. במסגרת ההיערכות, אושרה תוכנית לגיוס רחב היקף של עד 450 אלף
חיילי מילואים בצו 8, עם לפחות 250 אלף חיילים שצפויים להתווסף לכוחות שכבר מגויסים.
ישנה משמעות כלכלית ישירה. גיוס מילואים בהיקף כזה פוגע בהיצע העבודה, מצמצם את הפריון ופוגע בפעילות העסקית השוטפת, במיוחד בענפים מוטי עבודה כמו תעשייה, מסחר ושירותים.
לכך מתווספים סיכוני פרמיית סיכון גבוהה יותר בשוקי ההון והמט״ח, מה שעלול להביא לפיחות השקל ולחץ אינפלציוני נוסף דרך התייקרות היבוא. כל אלה עשויים לעכב את ההחלטה על הקלות מוניטריות.
מי שהקשיב לבנק ישראל יודע שמדובר במדיניות מתמשכת. בהחלטת הריבית
האחרונה ביולי השאיר הבנק את הריבית על 4.5% בפעם ה-12 ברציפות (!), שם הזכירו את האפשרות להורדת ריבית עד לסוף השנה תוך הדגשה שהתחזיות נשענות על תרחיש של התמתנות הלחימה. נגיד הבנק, אמיר ירון, הזהיר בעבר כי הארכת המערכה בחצי שנה עלולה לגרוע כ-0.5 נקודות אחוז מהצמיחה
ולהעלות את יחס החוב תוצר לכ־71%.
- מודיס והדירוג, ריבית בנק ישראל ושאר ירקות
- השקרים של מנהלי הבנקים והאם הם צריכים לקבל העלאת שכר? (התשובה מפתיעה)
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד לפני ההסלמה האפשרית, ביוני נרשם גירעון שנתי שעמד על 5% מהתוצר, כאשר הכנסות המדינה ממיסים עלו ושמרו על הגירעון יציב למרות
המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו. אם תקרה, הרחבת הלחימה תגדיל את ההוצאות הביטחוניות והאזרחיות (שכר, ציוד, שיקום) ותפגע בהכנסות ממסים עקב ירידה בתעסוקה ובצריכה. מצב זה מצמצם את המרחב להורדות ריבית כאשר פגיעה באמון הפיסקלי עלולה להחליש את השקל
ולתרום ללחץ אינפלציוני, ובנוסף, עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות תגדיל את עלות המימון ותחייב את בנק ישראל לשמור על ריבית גבוהה יותר לפרק זמן ארוך.