זרימת הכסף: אילו בתי השקעות ממשיכים לראות גיוסים בקרנות הנאמנות - ובאיזה גופים יש פדיונות עתק?
פתיחה השנה הקשה בשווקים הפיננסים מביאה את הציבור בארץ להמשיך לעשות את דרכו החוצה מהבורסה. אמנם בחודש מארס קצב הפדיונות בקרנות הנאמנות המסורתיות ירד משמעותית לעומת חודש קודם והסתכם בכ-730 מיליון שקל זאת (לעומת 3.1 מיליארד שקל בחודש פברואר) - אך זהו כבר החודש ה-11 ברציפות בו נרשמת מגמת הפדיונות.
בראייה רבעונית, ניכר כי קיימת שונות גבוהה בין בתי ההשקעות. בעוד חלק מהגופים רשו פדיונות עתק של מעל מיליארד שקלים, גופים אחרים דווקא הצליחו לרשום גיוסים. לכתבה על הקרנות הספציפיות המנצחות ברבעון הראשון באפיקים השונים - לחץ כאן
והנה המנצחים והמפסידים מבחינת גיוסיםפדיונות מבין הגופים הגדולים ב-Q1:
בית ההשקעות המנצח הוא 'מור-ניהול', שגייס מתחילת השנה כמעט 640 מיליון שקל, כשבחודש מארס גייס 'מור' 277 מיליון שקל. אחריו נמצאים בתי ההשקעות 'איילים' עם גיוסים של 546 מיליון ברבעון (רובו המכריע של הסכום, כ-536 מיליון, גויס בחודש מארס בלבד), ובית ההשקעות א.ד. רוטשילד.
בקרנות המסרותיות: בצד השלילי בולט אלטשולר שחם עם פדיונות של 1.9 מיליארד שקל ברבעון, כשאחריו זו הראל פיא עם פדיונות של 1.7 מיליארד שקל, וילין לפידות עם פדיונות בגובה 1.5 מיליארד.
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
- המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בקרנות המחקות: מנורה מבטחים מובילה עם גיוסים של 73 מיליון שקל ברבעון. באפיק זה בולטות דווקא הקרנות שחוו פדיונות, כשמגדל שוקי הון חוותה פדיונות של 522 מיליון שקל, ואחריה בית ההשקעות איביאי, עם פדיונות של 451 מיליון שקל - מתחילת השנה.
בקרנות הכספיות: אלטשולר שחם בולט עם גיוסים של 100 מיליון מתחילת 2016, וגם כאן - הפדיונות הם אלו שבולטים לעין: אקסלנס עם פדיונות של 722 מיליון שקל, מיטב עם פדיונות בגובה 645 מיליון שקל, והראל פיא חוו פדיונות של 596 מיליון.
- 2.משקיע 04/04/2016 16:30הגב לתגובה זוקרן הגידור אריאל היא דוגמא מצויינת לקרן כזו...
- 1.מנכ״ל בנק 04/04/2016 16:25הגב לתגובה זוהמלצות של הבנקיםתזוזות של הבנקיםהזדמנות לעשות כסף טוב וסיבוב עמלות מוצלח עח לקוחות הבנקים שלא מבינים!!בתקופה כזו הרי אין לזוז, אלא אם כן אתה פראייר בנקאי
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
