ניתוח עסקת גולן טלקום: ההזדמנות של סלקום - המלכוד החריף של הרגולטור
חברת סלקום דיווחה הבוקר לבורסה על עסקה לפיה היא רוכשת את גולן טלקום, בכפוף לשיאור הרגולטור. ערן יעקובי, מנכ"ל רוסאריו ייעוץ ומחקר, מנתח את המהלך. הנה הניתוח:
מה סלקום רואה בעסקה ולמה היא משלמת את הסכום שננקב?
ראשית סלקום רואה בסיס מנויים של כ- 900 אלף מנויים והזדמנות להיות שחקן הסלולר הגדול המובהק בשוק. שנית, לבסיס המנויים הזה ניתן גם לשווק חבילות נוספות של תקשורת קווית וסלקום TV. כמו כן, בעתיד ניתן יהיה לשווק את מותג גולן טלקום כבסיס לפלטפורמת M2M התופסת תאוצה ברחבי העולם (אפשר לקרוא על כך מדיווחי טליט ואחרים העוסקים בתחום). להערכתנו, בסיס המנויים של גולן טלקום לא יישאר ברמתו הנוכחית לאחר הרכישה כתוצאה מנטישה של מנויים מוחים, אולם סביר להניח כי סלקום תעשה כל מאמץ, כאמור, לשמר כמה שיותר מבסיס המנויים הנרכש.
רכישת גולן ע"י שחקן אחר בענף הייתה מחסלת בכל מקרה את הנדידה הפנים ארצית על רשת סלקום. בהיוון סכום של 120 מיליון ש"ח דמי רכיבה לעוד 7 שנים לפחות, מובן למה לסלקום היה כדאי "להתנפל" על גולן טלקום – סכומים אלה כנראה משוקללים ב- EBITDA של גולן המוצגת במצגת. לפיכך, הסכום שמשלמת סלקום עבור 100% ממניות גולן צריך להיכנס לפרופורציית הסינרגיות שהיא רואה מול העיניים.
בטווח הבינוני ארוך סלקום אמורה להיות חלוצת השיקום של תעשיית הסלולר ולכן רוצה להוביל את השוק מבחינת היתרון לגודל.
סלקום מגדרת עצמה בעסקה: כל הסיכון עובר לגולן טלקום – המדינה תדרוש סכומים של כ- 270 מיליון חזרה עבור התדרים? גולן טלקום תשלם. העסקה לא תצא לפועל מסיבות כאלה או אחרות? גולן טלקום תשלם קנס הכולל בתוכו את כל החובות לסלקום.
- שר התקשורת העניק רישיון הפעלת תדרים בטכנולוגיית דור 5 לסלקום
- המודל של גולן: האם סלקום בעצם בדרך למדף?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסיכום: עבור סלקום המחזיקה בחוב של גולן וככזו הצריכה עוד רצועת תדרים ובסיס מנויים, כאשר ממול עומדת העובדה כי דמי הנדידה הפנים ארצית ממילא ייעלמו, סלקום משלמת מחיר ראוי (מכפיל EBITDA 5 בעסקת M&A מגודרת היטב) ורואה הזדמנות אדירה מבחינתה בהיבט של מיקומה בשוק התקשורת העתידי .
הנעלם העיקרי בעסקה: הרגולטור
לא מעט נכתב גם כאן אבל בעיקר במדיה על מידת הסבירות שבאווירה הקיימת במדינת ישראל, מישהו מהרגולטורים ייקח על עצמו לאשר את העסקה. אז ננסה לעשות קצת סדר:
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
בראש ובראשונה מי שמבקש למכור את החברה הוא מיכאל גולן ואין לכך עידוד מאף רגולטור. רוצה להגיד, אם הבעלים רוצה לצאת מהשוק זו זכותו ועכשיו צריך לנתח את האפשרויות הקיימות. יותר מכך אוסיף שלא משנה מה תהיה החלטת הרגולטור וגם אם לא יאשר את העסקה, גולן טלקום של היום בבוקר היא לא אותה גולן טלקום שהכרנו עד לפני כחצי שנה. אם האסטרטגיה היא אקזיט והממונה לא ייאשר אז צריך לעבור לאסטרטגיה של הישרדות ואז כנראה שצריך להעלות מחירים על מנת לשרוד את השוק המקומי וגם להתמודד עם אחוז נטישה קצת יותר גבוה ממה שהתרגלה גולן טלקום עד היום. בקיצור גם גולן טלקום בסוג של מלכוד אבל גם הרגולטור.
מה האלטרנטיבות של הממונה על ההגבלים ו/גם משרד התקשורת? אם לא מאשרים לסלקום, בוודאי שלא יאשרו לפלאפון לרכוש את גולן טלקום לאור ההשתייכות לקבוצת בזק. פרטנר לא מעוניינת כרגע לרכוש את גולן טלקום ולכן זו לא אופציה והיא גם לא שונה מהותית מסלקום עבור הרגולטורים. נשארנו עם HOTmobile – לכאורה השחקנית הקטנה בענף ולכן אולי. עם זאת חייבים לראות את התמונה הגדולה: הרגולטורים פועלים להרחבת התחרות בשוק הקווי/טלוויזיה. רפורמת הסלולר הורידה את המתחרות הפוטנציאליות הגדולות על הברכיים, כך שהיום קבוצת הוט חזקה יותר מכל חברה סלולרית בודדת אחרת. ולכן גם הסבירות כאן לא גבוהה. אפשר כבר להבין שהשוק הסיטונאי הקווי בישראל הוא לא משוש נפשן של המתחרות בבזק והוט... אקספון אמורה להיות החלום הרטוב של הרגולטורים כרוכשת של גולן, אולם כרגע היא לא במשחק בכלל ותקוות הרגולטור צריכה להיות שאקספון תמלא באופן ראוי (כזה העומד בכל תנאי הרישיון הסלולרי ועדיין מחולל תחרות) את מקומה של גולן.
- 8.אורי 08/11/2015 09:35הגב לתגובה זואדריכל רפורמת הסלולר נישא על כנפיה ללשכת שר האוצר. עכשיו הוא צריך לעוף משם מידית. ברפורמת הסלולר הוא עבד על כל עם ישראל כאשר הוזיל לכל משפחה מאה-מאתיים שקל לחודש אבל גרם לכל משפחה הפסדי עתק בקופות הגמל אחרי המפולת בבורסה בעקבות מניות חברות הסלולר שצנחו. עכשיו הרפורמה בכלל מתמוססת . עוף גוזל. שחרר אותנו מתחמונים.
- 7.שמטוב 08/11/2015 08:22הגב לתגובה זואם חברת גולן הפרה את רוח ההסכם המדינה תבטל את הזכיון שלו לתדרים ולא תאפשר לו למכור אותם. אם הוא יפשוט את הרגל אין בעיה, יש כמה חברות שמתחרות על אותו פלח שוק כמוהו והמנויים שלהם יוכלו לעבור אליהן. אם גולן יפשוט את הגל זו בעיה שלו, רצה לעבוד על כולנו ומגיע לו לפשוט רגל, לא זקוקים לחברה בבעלות רמאי..
- 6.גידי 08/11/2015 00:28הגב לתגובה זובמיץ
- 5.א 06/11/2015 22:36הגב לתגובה זובתי השקעות עם פוזיציה במניות הסלולר מנסים כהרגלם להשפיע. אין שום בעיה שחברה אחרת תקנה את גולן, זו לא חייבת להיות חברת סלולר. רואים שחברות הסלולר מרוויחים פחות אבל עדיין מרוויחים יפה. מלכתחילה לא היה צריך לתת תדרים לגולן, אלא לקבוצה חזקה יותר. שהייתה יכולה להשקיע מהתחלה, ולא לסחוב את ההשקעות עד אין קץ. ישנן חברות שיוכלו לקנות את גולן ובצורה סינרגית לתרום על ידי כך לעסקיהם. גם גולן אם הייתה חזקה פיננסית, בניכוי חובותיה, הייתה מגיעה לאיזון תפעולי ותוך כדי זמן קצר לרווח. ובמקרה הכי גרוע אם גולן פושטת רגל, אין שום בעיה לתת את התדרים שלה לחברה חדשה שתקנה ממשרד התקשורת את התדרים. כרגיל האינטרסנטים יגידו שאין מה לעשות וחייב להיות מיזוג.
- 4.דני 06/11/2015 16:39הגב לתגובה זוויחלקו את הלקוחות. זה הונאה מה שבוקובזה עשה
- 3.קובי 05/11/2015 17:48הגב לתגובה זוהאם היה פה משהו לא כשר?רווח של מילארד שקל ב 3 שנים!
- 2.הכחלון יפיל העיסקה 05/11/2015 14:50הגב לתגובה זורפורמת הסולולר שביצע כחלון באופן זוועתי תוך גרימת נזקי עתק לבעלי הון ולמשקיעים ובסופו של דבר לציבור שמחזיק בקופות הגמל, הפנסיה וברוב מניות התקשורת, מתגלים אט אט. אבל למזלו של כחלון האיש הדמגוגי והאגדה, הוא ופקידיו צריכים לאשר את העסקה. עוד לפני שבדק דבר קפץ הממונה על התקציבים אמיר לוי כדי למצוא חן בעיני "הבוס" וצרח לכל שהאוצר לא יאשר את העיסקה. נשאלת השאלה מה לממונה על התקציבים ולאישור עיסקה בענף התקשורת? האם מדובר בסעיף תקציבי כזה או אחר? הרי מדובר בשני חברות לא ממשלתיות שאינן מקבלות תקציב. אבל כדי ללקק לבוס מוכן אמיר לוי לצרוח וליילל, ואכן אם זה לא מספיק להראות כמה הנושא מקצועי לחלוטין קפץ הדמגוג השר שמעליו איש שהדמגוגים יכולים ללמוד ממנו רבות ומיד הודיע שלא תהיה עיסקה. האם הנושא בכלל נבדק? האם עמדו בפני הדמגוג פרטי ההסכם וניתוחו? או בפני ראש האף תקציבים, שכלל אינו קשור לנושא כי יש כמה וכמה רגולטורים שצריכים לעסוק בנושא ואגף תקציבים באוצר בטח אינו אחד מהם, ברור שלא. אבל הם לא צריכים לראות כלום כדי להבין שאם תבוצע העיסקה הבלון ששמו כחלון והרפורמה הנוראית יתפוצצו
- 1.זה לא יעבור, חבל על הזמן. (ל"ת)קק 05/11/2015 12:54הגב לתגובה זו

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית
אמפא השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח בהיקף של 1.75 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים של יותר מפי שניים מהיקף הגיוס המקורי; ההנפקה, שקיבלה דירוג גבוה למרות שהיא ללא בטוחות, ממחישה את התיאבון העצום של המשקיעים המוסדיים בשוק האג"ח, אבל מה עם פרמיית הסיכון?
חברת אמפא השלימה את המכרז המוסדי לקראת הנפקת סדרת אג"ח צמודת מדד חדשה (סדרה א’), וקיבלה ביקושים גבוהים של יותר מ-2.2 מיליארד שקל, יותר מכפול מהיקף הגיוס המקורי שעמד על כמיליארד שקל. לנוכח הביקוש הגבוה, החברה הודיעה כי תיענה להתחייבויות בהיקף של כ-1.75 מיליארד שקל, בריבית שנתית של3.32% צמוד מדד, אשר נקבעה כריבית הסגירה ותשמש תקרת ריבית בשלב המכרז הציבורי.
ההנפקה של אמפא מתווספת לגל הנפקות האג"ח שמציף את שוק ההון בחודשים האחרונים רק לאחרונה, הגיוס של רבוע כחול נדל"ן, שקיבלה ביקושים של כ-2 מיליארד שקל להרחבת שתי סדרות אג"ח צמודות מדד, פי ארבעה מהיקף היעד המקורי, ולבסוף בחרה לקחת כ-1.1 מיליארד שקל. גם קבוצת דלק גייסה בשבוע שעבר קרוב למיליארד שקל, אחרי שקיבלה ביקושים של כ־1.2 מיליארד שקל.
דירוג גבוה ללא בטוחות
למרות שהיקף ההנפקה של אמפא גדל בצורה חדה, וכי מדובר בחוב בכיר בלתי מובטח, מעלות אשררה את דירוג הסדרה על ilAA. במעלות מסבירים כי ההרמה בדירוג נשענת על הערכת שיעור שיקום החוב ועל ההנחה שרוב התמורה תשמש למחזור חוב פיננסי קיים, כלומר לא לגידול במינוף.
עם זאת, עצם העובדה שחברה פרטית, בעלת חוב פיננסי של יותר מ-2 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני, יכולה לגייס חוב בהיקף של 1.75 מיליארד שקל ללא שיעבודים ובריבית של 3.32% בלבד, ממחישה היטב את העוצמה של הביקוש המוסדי לשוק האג"ח, ואולי את הבועה שנוצרת בשוק האג"ח.
- כך מתפתחת בועה בשוק - המקרה של אמפא
- מה למדנו השבוע: איך מתקבלות החלטות השקעה בשוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער מהממשלתי
אג"ח ממשלתיות צמודות מדד במח"מ של כ-5 שנים נסחרות כיום סביב 2.16% תשואה שנתית. כלומר, השוק דורש מאמפא פרמיית סיכון של פחות מ-1.2% מעל האג"ח הממשלתית, פער קטן במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בחוב קונצרני ללא שיעבודים. בימים כתיקונם היה אפשר היה לצפות לפרמיה של 2% ויותר על חוב כזה.