הפרסומת של הרשות לניירות ערך: פשוט צחוק מעבודה
כל מי שמתעמק בנושא מסוים, עוסק בו ורואה אותו כנושא ענייני, לא אוהב שמתייחסים אל הנושא הזה בחוסר רצינות. אחד הדברים שהכי מעצבנים את אנשי שוק ההון, זה כאשר מתייחסים לבורסה - כאילו מדובר בקזינו, ולמשקיעים - כאילו מדובר במהמרים.
בטח יצא לכם להיות מעורבים בשיחת סלון מעמיקה ורצינית אודות מניה כזאת או אחרת, כאשר אדם נוסף הצטרף לשיחה וביטל מייד את תוכנה בטענה, כי הכל מזל ובורסה זה הימורים.
אנשי שוק ההון, אלה המשקיעים במניות, בדרך כלל מנסים לפתור את אי הנעימות, הנגרמת מדבריו של האדם שהצטרף לשיחה, במספר דרכים. דרך אחת היא התגוננות, תוך טיעונים כאלה ואחרים בעניין פיזור ההשקעה והגדרת הסיכון. דרך אחרת היא לטעון מנגד, כי אותו אדם ימשיך לתקוע את כספו בתוכנית חיסכון עלובה וימשיך להתלונן על הריבית הנמוכה בבנק, אך לרגע לא יפסיק לטעון את טענתו בנוגע להשקעה במניות, או ינסה ללמוד קצת על התחום.
לנוכח כל אלה, אנשי שוק הון אמורים היו להביע שביעות רצון רבה מהיוזמה הברוכה של הרשות לניירות ערך, שמציעה לכם ללמוד קצת על הנושא. ממחקר שביצעה הרשות, בטרם העלאת הקמפיין הפרסום החדש שלה עולה, כי חלק מהציבור תופס עצמו כחסר את הכלים הדרושים להתנהלות יומיומית ב"שבילי שוק ההון" ומכאן נולד הרעיון לקמפיין והסיסמא - "לכסף שלך מגיע לדעת יותר" .
והרי ציטוט מתוך אתר הרשות לניירות ערך, "לאור ממצאי המחקר, החליטו הרשות והבורסה לצאת במיזם משותף שמטרתו להפחית חרדה הנובעת מחוסר ידע ולקרב את הציבור אל שוק ההון". כאמור, יוזמה ברוכה, אך כשראיתי את הפרסומת - פשוט לא האמנתי!
פרסומת בטלוויזיה זה עניין של עשרות שניות. הצופה מסתכל, מבין את הרעיון הכללי ומתעכב על הפרטים רק אם הנושא נראה לו מעניין במיוחד. מי שצופה בפרסומת של הרשות בצורה זו, נחשף לכמה אנשים המדברים על דברים הקשורים בשוק ההון, תוך ישיבה בפורמט של "אלכוהוליסטים אנונימיים".
החיבור בין שוק ההון לאלכוהוליסטים אנונימיים, התמכרויות, קזינו, הימורים וכדומה, פשוט מבריח בדיוק את האנשים אליהם פונה הפרסומת. במקום לשאול את השאלות הרלוונטיות, שאלות כגון: "האם אתם רוצים לתת לכסף שלכם את האפשרות להרוויח קצת יותר מהריבית בבנק?", או "הכסף שלכם גם ככה מושקע בשוק ההון (קרנות פנסיה, קופות גמל...), מעניין אתכתם לראות איך זה עובד?" - בחרו ברשות להפיק פרסומת שיוצרת את האסוציאציה הכי פחות טובה בעבור אלו אליהם היא פונה.
בקיצור, ברגעים כאלה אני פשוט מתגעגע ל-ג' יפית, שלפחות "מסתכלת בגובה העיניים" של קהל היעד ומסבירה למה כדאי לו לרכוש את המוצר. בלי טריקים, שטיקים ויצירתיות שלא במקומה. אז לכסף שלכם באמת מגיע לדעת יותר (כמאמר הקמפיין), אבל הרשות הייתה צריכה לדעת שהעיקר זה לא איזה מוצר יש לך, אלא איך אתה משווק אותו. בצורה הזו, אנשי שוק ההון ימשיכו להבין כי יש להם מוצר טוב וקהל היעד ימשיך להתלונן.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).
סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי. בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת".
סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות.
סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.
החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.
