העלאת הריביות של הבנק המרכזי במדינת ישראל (אשר עומדת כעת על 1.25% וצפוייה להגיע בעוד שנה ל-2.75%) מחלחלת באופן חלקי למשקיעים ומשפיעה על תשואות אגרות החוב לזמן קצר, כמו על המק"מים ואפילו על הריבית שמקבלים על פקדונות בבנק (פק"מ) במידה ומוכנים לסגור את הכסף לזמן מה. בכל האפיקים הללו התשואה כבר עוברת את רף ה-1.5%, באפיקים של שנה לפחות..   >>> השקעות קצרות טווח נטולות סיכון: מקמים, פקדונות או קרנות כספיות? יחד עם זאת, במידה ולא רוצים לנעול את הכסף בפק"מ הבנקים מציעים על הפקדות יומיות ריביות מזעריות בלבד של שברירי אחוזים. בהפקדות לחודש הריבית יכולה להגיע למעט יותר מ-0.1% בשיעור שנתי, בהפקדות יומיות או שבועיות זה יהיה פחות מ-0.1%. הבנק היחידי שגלגל את העלאת הריבית של בנק ישראל ללקוחות גם בהפקדות יומיות הוא בנק ירושלים בו ניתן לקבל 0.95% - יוצא דופן בולט מאד.  ישראל אינה ייחודית מבחינת העלאות הריבית של הבנקים המרכזיים שנועדו לצנן את האינפלציה. בישראל היא עומדת על 4.4%, נתון גבוה בהרבה מהרצוי, אך עדיין נמוך מאד ביחס למתרחש בעולם, שם האינפלציה מגיעה ל-8-9%.  לקריאה נוספת:

>>  מעל הצפי: האינפלציה בארה"ב ממשיכה להכות: 9.1% בשנה האחרונה, 1.3% ביוני >>  האינפלציה בבריטניה זינקה ל-9.4% - שיא של 40 שנה >>  כצפוי: גם הבנק המרכזי האירופאי נכנע לאינפלציה ומעלה את הריבית ב-0.5% כך גם בארצות הברית, הפד העלה את הריבית לטווח של בין 2.25 ל-2.5%, וגם שם הבנקים המסחריים עדיין מציעים ללקוחתיהם תשואה אפסית על הפקדונות. הלקוח האמריקאי יקבל בממוצע על פקדון בבנק 0.13%.  הסיבה לכך היא פשוטה. העסק המסורתי של הבנקים הוא הפער בין הריבית על ההלוואות שהם מעניקים לריבית על  הפקדונות שהם מקבלים מהלקוחות. הם נדרשים לפקדונות הללו כדי שיהיה להם הון שיאפשר הלוואות, וכדי למשוך את הלקוחות להפקיד את כספם באופן שיוכלו להלוות אותו הם נדרשים למשוך אותם על ידי הריבית שישלמו להם. באופן פשטני, אם הבנק משלם 2% על הפקדון וגובה 6% על ההלוואה, הוא מרוויח את ההפרש הזה. בפועל הפערים גבוהים בהרבה, ורק מתרחבים בתקופה  הזו.  הביקוש להלואוות ממשיך לעלות, למרות עלית הריבית, כשהצרכנים האמריקאים מנסים לשמור על אותה רמת צריכה למרות המחירים המטפסים. הבנקים יכולים לגבות ריביות גבוהות יותר. על פי ההערכות שיעור הריבית על ההלוואות עלה ב-16.5% מאז שנת 2021.  לכאורה גם הריבית שמשלמים על הפקדונות הייתה צריכה לעלות, כדי למשוך יותר לקוחות להפקיד את כספם על מנת שיהיה לבנקים יותר כסף להלוות. אך המצב אינו כזה. הסיבה לכך היא שהבנקים יושבים כבר כעת על הררי מזומנים שהצטברו בתקופת מגיפת הקורונה והתמריצים הממשלתיים, ולא מרגישים שום צורך לרדוף אחר הלקוחות כדי שאלו יגדלו את הפקדונות שלהם. כך הם ממשיכים לשלם לפקדונות ריבית אפסית אך מעלים את הריבית שהם גובים על ההלואות שהם מעניקים ללקוחות.  ישנם אנליסטים הסבורים שהמדיניות של הבנקים תשתנה במהלך השנה הקרובה, גם אם באופן הדרגתי. לעיתים קרובות גם כאשר מסתיים תהליך העלאת הריבית על ידי הבנקים המרכזיים (מה שייתכן שיקרא מוקדם מהצפוי), הריביות בשוק ממשיכות לטפס במשך שניים שלשה רבעונים נוספים. הבנקים נהנים מהעלאת הריבית מוקדם יותר, אך הלקוחות משלימים את הפער בהמשך.  אלטרנטיבה אפשרית ללקוחות מציעים הבנקים הדיגיטילים ופלטפורמות הפינטק החדשות כמו  SOFI TECHNOLOGIES . הבנקים הללו מציעים תשואה טובה יותר שיכולה להגיע ל-1.5%-2%. הסיבה לכך היא שעלויות התפעול הנמוכות יותר מאפשרות להן להציע ריביות גבוהות יותר. בנוסף, הם מתמודדים עם תחרות קשה יותר שמחייבת אותם להתמודד על ליבם של הלקוחות על ידי העלאת הריבית שהם מציעים.  הבנק הדיגיטלי הראשון שצפוי להיפתח בישראל יהיה OneZero, ומעניין לראות אם גם הוא יציע ריביות גבוהות יותר על הכסף השוכב בעו"ש על מנת למשוך אליו לקוחות.  ישנם לקוחות רבים שמנסים לרקוד על שתי החתונות ומחזיקים חשבונות בבנקים רגילים על מנת לקבל את המשכורת ולנהל את חיי היום יום, וחשבון נוסף בבנק דיגיטלי היכן שהם יכולים להרוויח יותר כסף על החסכונות. כ-27% מהלקוחות בארצות הברית מחזיקים חשבונות בבנקים שפעילים רק אונליין, אך ל-79% מתוכם יש במקביל חשבון בבנק רגיל.  לא כל הבנקים מאפשרים ניידות נוחה בין החשבונות בבנקים אונליין לחשבונות הרגילים וחשוב לבדוק זאת לפני שפותחים חשבון כזה. יחד עם זאת התהליך צובר תאוצה, בין השאר עקב העובדה כי חלק מהבנקים הגדולים, כמו  GOLDMAN SACHS  ו- BANK OF AMERICA פותחים זרועות של בנקים אונליין הקשורים לחברה האם.  קיימות דרכים נוספות עבור הלקוח האמריקאי כמו גם הישראלי על מנת להגדיל את התשואה שלו על הפיקדונות, וזאת עבור לקוחות שמתאפשר להם לנעול את כספם לכמה שנים. בישראל, ככל שזמן ההפקדה ארוך יותר הבנק יציע תשואה גבוהה יותר, וכפי שראינו לעיל התשואות יכולים להתקרב כבר ל-2% בפקדונות לשנה.  בארצות הברית ישנו מכשיר הנקרא "תעודות הפקדה" (Certificates of Deposit) או בקיצור CD הדומה לפק"מ, שמציעים שיעורי ריבית תחרותיים יותר לכסף שנסגר לתקופת זמן של בין כמה חודשים לחמש שנים ואף יותר. הבנק אונליין Marcus לדוגמה, מציע 2.3% לפקדון לשנה, יותר מאשר בבנקים הישראליים, ואילו לתקופה של חמש שנים הוא מציע 3.2% לשנה, יותר מאשר אג"ח ממשלתי אמריקאי לתקופה דומה.  להרחבת הידע בתחום ההשקעות בארץ ובחו"ל, וכן מדריכי הפיקדונות, ניתן להיכנס לאתר hon ולקרוא על אופציות ההשקעה השונות שעומדות לפניכם.