מלט הרמס 900 של אלביט מערכות
צילום: אלביט מערכות

אלביט תספק מל"טים הרמס 900 לצבא תאילנד תמורת כ-120 מיליון דולר

אלביט תמכור לחיל הים המלכותי של תאילנד, "ובכך תאפשר לצבא לבצע משימות צבאיות ואזרחיות מעל פני הים ובסמוך לקו החוף". עד כה מכרה אלביט את המל"ט ליותר מ-20 מדינות - המניה צפויה לרדת היום על רקע ארביטראז' שלילי של 2.2% מהסופ"ש הארוך 
תומר אמן |

חברת התעשיות הביטחוניות אלביט מערכות אלביט מערכות -1.14%   ממשיכה לחתום על חוזים ומדווחת על זכייה בחוזה בהיקף של 120 מיליון דולר לספק לחיל הים של תאילנד מל"ט מסוג הרמס 900. 

תקופת החוזה הינה לשלוש שנים, ותחתיו תספק אלביט מערכות את ציוד המל"ט, מערכות מסוג אבחון אלקטרו-אופטי, תקשורת לווינית, סירות חילוץ ויכולות נוספות. בהודעה נמסר כי "המל"ט יאפשר לחיל הים המלכותי לבצע משימות הן מעל הים הפתוח והן באיזור החוף, וכן לשלוט על פני איזורים נרחבים ברצועת החוף התאילנדית, תקשורת עם כלי שיט נוספים, וביצוע של משימות אזרחיות כגון חילוץ אזרחים שנאבדו בים וזיהוי של פעולות חשודות בקו החוף".

עד כה, אלביט מעדכנת כי מכרה את המל"ט ליותר מ-20 מדינות שונות אשר כוללות בין השאר את ישראל, בריטניה, שוויץ, קנדה, האו"ם, האיחוד האירופי, ברזיל, צ'ילה ומקסיקו. 

מנכ"ל אלביט כלי טיס, יורם שמואלי: "מדובר בהישג נוסף עבור משפחת מלטי ההרמס. חווינו בתקופה האחרונה גידול בביקושים למל"ט מהלקוחות הבינלאומיים שלנו כאשר מל"טים אלו יגדילו את כוחם הצבאי של המדינות ויאפשר להם להתמודד עם מגוון רחב של איום."

יצוין כי אתמול דיווחה אלביט כי נפרצה על ידי האקר שהדליף מידע אודות כ-370 עובדים בחברה. החברה הודיעה כי סירבה להעמיד כופר עבור המידע שהודלף.

בדוחות החברה לרבעון השני אלביט פספסה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה אך הציגה גידול בצבר ההזמנות ל-14.1 מיליארד דולר. החברה רשמה הכנסות של 1.3 מיליארד דולר, בדומה לרבעון המקביל אשתקד ומעט מתחת לצפי האנליסטים להכנסות של כ-1.32 מיליארד דולר. הרווח הנקי למניה (על בסיס NON-GAAP) עמד על 1.73 דולר - מתחת צפי האנליסטים לרווח של 1.87 דולר למניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.