והגדת לבתך: ב'טריואקס יועצים ליחסי ציבור' חוגגים בקרוב יובל - עסק משפחתי
משה טריואקס בן ה-80 הקים את משרד היח"צ 'טריואקס יועצים ליחסי ציבור' כמעט לפני יובל, בשנת 1963. כיום מטפל המשרד בתקציבים של לקוחות כמו פורד, יונייטד קונטיננטל איירלנס, סמסונג, האוניברסיטה העברית, הוצאת מטר ועוד.
מאז ייסד את העסק, הספיקו בתו של משה, דפנה טריואקס וולקוביץ (51), ונכדתו טל וולקוביץ- טריואקס (26), "להידבק" בחיידק היח"צ ולהתברג בתפקידי מפתח במשרד: דפנה כמנכ"לית וטל כמנהלת תחום הניו מדיה.
מפסגת הקריירה שלו מביט משה בגאווה על הבנות שממשיכות את המסורת העסקית המשפחתית: "רציתי שהבת שלי תעבוד לצידי כי ראיתי שהענף משגשג ונפתחו בו אפשרויות רבות להתרחב. לאחר שנים רבות בענף התמתנתי ונהייתי פחות אגרסיבי ויותר נינוח לבריות. בעוד שאני התמתנתי , יתר ההישגיות של דפנה, הצעירה ממני, נתן את הטון לפעילות המשרד".
דפנה שהצטרפה לעסק ב-79', במהלך חופשת השחרור מצה"ל, מספרת שהצעד שעשתה, היה דווקא בגד הפתעה לכולם: "שנינו זוכרים שאני עד השחרור הצהרתי שדבר אחד אני לא אעשה לעצמי וזה לעבוד עם אבא שלי. בפועל הגיעה חופשת השחרור ואבא חנך את מפעל המחברות של דפרון בפתח תקווה והיה צריך עזרה בהפקה, הסכמתי לבוא לעזור. וזהו. נפגעתי".
באילו דרכים אופי העבודה שלך משה, היה שונה מאופי העבודה שהתפתח בעסק כיום?
"בזמני כלים כמו מסיבות עיתונאים והודעות לעיתונות היו שכיחות יותר- בממוצע היינו מוציאים ארבע הודעות ביום. בני ברק מידיעות אחרונות היה אומר: 'קיבלתי היום ארבעה טריואקסים'. בכל שבוע היו מסיבת עיתונאים אחת או שתיים. אלה היו אז הדרכים הטובות ביותר להעברת מידע".
בימים בהם האינטרנט עוד לא נחלם אפילו, היו משתמשים במשרד בשירותי שליחות "ירוקים": "היה לנו נער שליח על אופניים שהיה עובר בכל המערכות ובלשכת העיתונות ומפזר בתיבות הודעות לעיתונות. אחר כך הגיע הפקס- הפקס היה כלי אלקטרוני שימושי מאין כמוהו. לדוגמא: בסוף שנות ה-80 הייתי בלונדון ואחד הלקוחות (מכוניות סיאט ספרד) ביקש מהנציג בישראל להעביר אליו בדחיפות תוכנית יח"צ. ישבתי וכתבתי בכתב יד תוכנית בשישה עמודים. דפנה ביררה ומצאה שיש ברמת גן חברה בשם אלקטיס, להם היה הפקס הראשון בישראל. אני מצידי נאלצתי לגשת למשרד מסוים בלונדון שבו היה גם כן פקס, וכך היה".
אבל אל תתנו לגיל להטעות אתכם: "במהרה למדתי את תורת המחשב והיום יש לי אפילו גלאקסי של סמסונג . ב-10-15 שנים האחרונות פרשתי מטיפול בלקוחות, אך אני מטפל בלוגיסטיקה, עובד על המחשב בעברית ואנגלית אבל עדיין ממשיך להדפיס כל דבר".
מה בנוגע לקשר האישי בין היחצ"נים לאנשי התקשורת?
"בתקופה שלנו קשר אישי עם עיתונאים מילא תפקיד מרכזי במהלך העבודה, טלפונים היו כלי העבודה החשוב ביותר. אבל היום השיחות מתנהלות בדרך כלל במייל והמימד האישי נשחק. מרבית המקרים אינך מכיר את האיש בצד השני".
יחסי ציבור 0.3
דפנה, כיצד את רואה את ההבדלים בגישות בין הדור שלך ושל אביך?
השוני בין אבא לביני - למרות שאנחנו מכורים לעבודה ונאמנים לה באופן טוטלי ממש באותה מידה וצורה יש הבדלים תהומיים בקצב ובעומק שבהם הדברים נעשים. פעם רקדו ואלס והיום רוקדים סלסה. אופי העבודה מוכתב כמובן רבות מהשינוי הטכנולוגי אבל גם מריבוי המתחרים ויצר התחרות וההישרדות שהיום יותר מפותחים מפעם".
וטל, שני דורות אחורה, אפשר בכלל לתקשר על אותו גל?
"במקרה שלנו, הדור השלישי מביא למשרד את המילה האחרונה בענף יחסי הציבור ולמרות שסבא מהאסכולה הישנה הוא מבין, מאמין, משקיע ומתעניין. לאמא יש פחות סבלנות והיא ממשיכה לתת ללקוחות את מלוא הפתרונות ביחסי הציבור המסורתיים".
היה לך ברור שתשתלבי בעסק או שגם את "התגלגלת" אליו במקרה כשהצטרפת ב-2010?
"בשונה מאמא שלי אני ידעתי מאז שהייתי ילדה שזה מה שיקרה לי כשאהיה גדולה. אני זוכרת ששאלתי את אמא בגיל צעיר אחרי ששמעתי אותה מדברת בטלפון מה זה לגנוב סוסים והיא הסבירה לי שזו מילה יפה להדלפה. אחר כך מצאתי את עצמי שוב ושוב מסבירה לחברים ביסודי, בתיכון ואפילו בצבא מה ההבדל בין פרסום ליחסי ציבור. לכן המעבר ממלצרות למשרד היה טבעי".
העובדה שיש מאחוריכן שם וייחוס משפחתי, עוזרת לפתוח דלתות?
דפנה: "לשמחתי מוניטין הוא דבר שאי אפשר להחליף. המוניטין מצטברים ומשתבחים עם השנים והשיוך המשפחתי משחק תפקיד ענקי. אפילו היום התקשר מישהו מענף התיירות וביקש לדבר עם אבא אבל הסתפק בשיחה איתי".
טל:" כן! כשאני אומרת שאני הבת של דפנה טריואקס והנכדה של משה אין לזה תחליף. אני מרגישה שאני עומדת על קרקע מוצקה. למרות שהתחום חדש ואני בונה אותה לבד לגמרי, הגב המסורתי הוא כמו יציקת בטון של יציבות".
איך הקשר ביניכם בא לידי ביטוי בהווי של המשרד בשגרת העבודה היום יומית?
"בארוחות משפחתיות אסור לנו לשבת אחד ליד השני וביציאות עם בני הזוג אנחנו צוחקים שמדובר בגיבוש של המשרד ובני זוג מוזמנים. חוץ מזה חובה לציין שהעובדים שלנו מגלים הרבה הבנה וסבלנות למשמע הקריאות בין החדרים: "אמא, אבא, סבא וחוזר חלילה".
- 11.ע. עובדת לשעבר 17/10/2012 14:47הגב לתגובה זואישה רעה! נוכלת! תחמנית! ובעיקר רמאית !!!
- 10.יוגב הרסמן 29/04/2011 02:36הגב לתגובה זואיזו משפחה, איזה חום! מי לא היה רוצה להתחתן עם טל?! חבל שהיא תפוסה...
- 9.מוטי ורסס 28/04/2011 11:52הגב לתגובה זו:)
- 8.אסתר קדר 24/04/2011 12:05הגב לתגובה זומזל טוב ליובל העסק המשפחתי. עלו והצליחו. החוויה המשפחתית שאתם חווים, מוכרת לנו אישית. גם אצלנו עובדים זה לצד זה המשפחה, כאשר בראש הפירמידה מיכה, שמיד בתחילת דרכו הצטרפתי אליו. גם ילדינו רונן ודגנית עובדים עמנו ותורמים רבות לשגשוג המשרד. אנו מקוים ללוות אותכם עוד שנים רבות במישור המקצועי. אסתר מיכה רונן ודגנית קדר
- 7.שיא (שרית) בכר 20/04/2011 20:56הגב לתגובה זומשפחת טריואקס היקרה, שהייתה לי לבית שנים רבות, מזל טוב, אין זה מקרה שהעסק עובד כך...הכשרון עובר בתורשה - זה בטוח. כל הכבוד!
- 6.אחת שיודעת 20/04/2011 20:11הגב לתגובה זוכל הכבוד משפחה אהובה ומקסימה, מגיע לכם המון המון המון.. עלו והצליחו
- 5.ת.ה 20/04/2011 12:29הגב לתגובה זו.
- 4.יוני גדיש 20/04/2011 11:26הגב לתגובה זוכל הכבוד לטריואקסים כיף לעבוד אתכם יוני CAR2GO
- 3.קולנוע פאר 20/04/2011 11:16הגב לתגובה זואוהבים אתכם! במיוחד את טל הקטנה מאחלים לנו ולכם המשך שיתוף פעולה מוצלח.
- 2.אחת שמכירה 20/04/2011 10:30הגב לתגובה זוגם כגרעין משפחתי וגם בעסקים. ישר כח!
- 1.מחמם את הלב 20/04/2011 10:24הגב לתגובה זושיצליחו בהכול..
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
