אחרי הדו"חות: האנליסטים מתייחסים למניית בנק מזרחי טפחות

אחרי עליות של 9% מתחילת השנה - בירושלים ברוקראז' חתכו את ההמלצה למניה
גיא בן סימון |
נושאים בכתבה מזרחי טפחות

בהמשך לפרסום הדו"חות הכספיים של בנק מזרחי טפחות 1.9% מוקדם יותר היום, האנליסטים בשוק מסכמים את הרבעון בנימה פושרת ברקע לעלייה בסעיף ההוצאות, ובירושלים ברוקראז' אף הגדילו לעשות וחתכו את ההמלצה למנייה אחרי תשואה של 9% מתחילת השנה. לגבי ההמשך, בשוק מעריכים כי בפני בנק מזרחי טפחות עומדת שנה חזקה הודות לפתיחת מרווחי האשראי בתחום המשכנתאות.

מאיר סלייטר, בנק ירושלים ברוקראז': הוריד את ההמלצה למניית בנק מזרחי טפחות ל'תשואת שוק' במחיר יעד של 65 שקל. "לאחר העליות האחרונות במניית הבנק הוא נסחר במכפיל הון של 1.12 - סביבה בה לא היה כבר זמן רב. המשמעות היא שהבנק נסחר במכפיל רווח מעט גבוה מ-10 לשנה הקרובה. כך, ההשקעה במניית מזרחי מספקת תשואה על ההשקעה של כ-10%. מנקודת מבטנו תשואה זו תואמת את סיכון פעילות הבנק ואת הפוטנציאל הטמון בה".

"תוצאות מזרחי לרבעון הרביעי של 2016 היו מעט חלשות. הבנק רשם רווח של 265 מיליון שקל ותשואה להון של 8.6%, לעומת צפי לתשואה של 9.8%. בבנק נרשמו מספר השפעות שאינן מייצגות לאורך זמן, כמו: עליית שיעור המס, מענק לעובדי בנק יהב, הפרשה להפסדי אשראי ורווחי נגזרים גבוהים. בנטרול השפעות אלו והשפעת המדד השלילי, הייתה התשואה להון עומדת על כ-10%. את שנת 2016 מזרחי סיים עם תשואה להון של 10.2%, בדומה לשנתיים הקודמות בהן רשם תשואה להון של 10% ו- 10.6% בשנים 2015 ו-2014 בהתאמה. השמירה על התשואה להון הושגה בזכות גידול של 11.6% ברווח הנקי בשנת 2016, וגידול מקביל בהיקף ההון העצמי".

"הנתון החזק בדו"חות היה הכנסות המימון השוטפות, אשר ללא השפעת המדד, רווחי האג"ח ורכיבים נוספים, צמחו ב-2.5% לעומת הרבעון הקודם וב-5.7% לעומת המקביל. יחד עם זאת, צמיחה זו הושגה על ידי גידול בהיקף הפעילות, בזמן שהמרווח הפיננסי השוטף נותר כמעט ללא שינוי. זאת, בשונה מהמגמה שראינו בבנק הבינלאומי של הגדלת המרווח. מזרחי הוא אחד הבנקים שהושפעו בשיעור המשמעותי ביותר מירידת הריבית, ולכן הוא צפוי להיות אחד הנהנים הגדולים, אך האתגר של הבנק לשנה הקרובה, בדומה ליתר הבנקים, הוא הגדלת המרווח גם ללא עליית ריבית, מהלך שלא התרחש ברבעון הנוכחי".

לסיכום, כותב סלייטר, "הדו"חות הנוכחיים היו מעט חלשים, אך הם ממשיכים לספק בסיס רווחיות של 10%-11% תשואה להון בשנה. הוצאות הבנק ממשיכות לעלות, והיכולת של הבנק להגדיל את ההכנסות בהיקף גבוה יותר תלוי בהמשך הצמיחה האגרסיבית של הבנק, כפי שראינו בכל השנים האחרונות, אך גם ביכולת להגדיל את המרווח הפיננסי, תהליך שטרם החל בבנק מזרחי".

מיכה גולדברג, אקסלנס ברוקראז': "בנק מזרחי פרסם דו"חות מעט טובים מהצפי, עם רווח נקי של 265 מיליון שקל (מעלה התחזית של אקסלנס לרווח נקי של 253 מיליון שקל), אך נמוכים מהקונצנזוס שצפה רווח של 294 מיליון שקל. הרווח הגבוה מהצפי נובע בעיקר מהכנסות גבוהות (בעיקר הודות להשפעת שווי הוגן של הנגזרים ועמלות פירעון מוקדם) אשר קוזזו ברובן על ידיי הוצאות מעט גבוהות מהצפי. בשורה התחתונה, בנק מזרחי דיווח על תשואה על ההון פושרת של כ-8.6%, בעיקר כתוצאה מהוצאות חד-פעמיות".

גולדברג מעריך כי "ב-2017 רווחי הבנק צפויים לגדול בכ-10%, בעיקר כתוצאה מהמשך צמיחה מואצת בתיק האשראי; משיפור תמהיל תיק האשראי; מהתרחבות מרווחי האשראי, מטיוב רשת הסניפים והנכסים בבעלות הבנק ומניצול יעיל יותר בהלימות ההון. בנק מזרחי טפחות נותר הבנק הרווחי ביותר במערכת עם הנהלה מצוינת: מתחילת השנה הבנק ייצר תשואה על ההון של כ-11%, שהינה מייצגת, להערכתנו, לסביבה העסקית הנוכחית, בלי אינפלציה ועם שיעור ריבית אפסית".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

גולדבג שומר על 'המלצת קנייה' למניית מזרחי טפחות, עם מחיר יעד של 71 שקל, ומציין כי ההפרשות הנוספות בגין החקירה בארה"ב, ומדדים שליליים ימשיכו להיות הסיכון העיקרי בטווח הקצר.

אלון גלזר, סמנכ"ל מחקר בלידר שוקי הון: "הדו"ח של מזרחי לרבעון הראשון היה מאכזב לדעתנו, כאשר הבנק רשם רווח של 265 מיליון שקל, המשקף תשואה על ההון של 8.6%, נמוך במעט מהתחזיות המוקדמות שלנו. נכון שברבעון הרביעי נרשמו מספר השפעות חד פעמיות, בעיקר השינוי במס החברות (פגיעה של 40 מיליון שקל, נטו), והשפעות האינפלציה (20 מיליון שקל, נטו), ובנוסף מדובר ברבעון רביעי בו ההוצאות גבוהות יותר בדרך כלל, אולם עדיין ציפינו שעליית המרווח בתחום המשכנתאות תתרום לדו"ח טוב יותר".

"הסיבה העיקרית לתוצאות החלשות ביחס לתחזיות נובעת מסעיף ההוצאות. אנחנו ממשיכים לראות גידול בהוצאות השכר, כאשר ברבעון הנוכחי הגידול היה חד מהצפוי (גידול של 13.4% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד). הדבר נובע הן ממענק חד פעמי לעובדי בנק יהב והן מגידול שוטף בכח האדם בבנק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טריוויה (צ'אט)טריוויה (צ'אט)
טריוויה

בחנו את עצמכם - האם אתם בעניינים? טריוויה שבועית

כמה הרוויחו מתחילת השנה המחזיקים בקופות גמל וקרן השתלמות במסלול מנייתי? לאיזה שווי מכוונת OpenAI בהנפקה הציבורית? מי יזם ההייטק המצליח שהגיע למצב של פשיטת רגל? ועוד - 
- טריוויה על הנושאים הכלכליים של השבוע האחרון

צוות ביזפורטל |
נושאים בכתבה טריוויה

טריוויה שבועית.  ככה תדעו אם אתם בעניינים.

20 שאלות מהאירועים של השבוע האחרון - נשמח לשמוע תגובות מכם (הערות, הארות, ביקורת, וגם - שבחים).

הכי נוח לשחק דרך הכלי בהמשך האייטם.  לאור בקשת הקהל אנחנו מעלים את השאלות והתשובות האפשריות גם כאן ( חידון עם תשובות מודגשות בתחתית העמוד) .   



מי המניה שעברה ביום אחד מירידה של מעל 20% לעלייה של 20%?
טבע
סולאראדג'
נובה
טידס

וואן זירו נותן ללקוחות חדשים ריבית של 5.5%. האם יש תנאים ומה הם?
אין תנאים
יש תנאים - העברת חשבון מבנק קודם
יש תנאים - העברה של מעל 5,000 שקל בחודש או תשלום דמי ניהול של 49 שקל בחודש
יש תנאים - העברה של לפחות 100 אלף שקל

כמה מקבלת המשפחה של חייל רוסי שנהרג במלחמה?
לא מקבלת כלום
20 אלף דולר
כ-40 אלף דולר
קרוב ל-200 אלף דולר

מה הרעיון המרכזי של הרפורמה המתוכננת במכשירי החיסכון?
הטלת מס על קרנות השתלמות נזילות
הגבלת דמי הניהול בפוליסות חיסכון
יצירת חשבון כולל לכל המכשירים שרק הוצאת כספים ממנו תחוייב במס
יצירת חשבון כולל לכל המכשירים ומס קבוע אחיד של 25% במכירת מכשירים

יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 15.37%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”