ציון קינן יאיר סרוסי בנק הפועלים
צילום: יחצ

סוף הפרשה? האם בכירי בנק הפועלים יסכימו להחזיר כ-4 מיליון שקל מהבונוסים שקיבלו?

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב מגן אלטוביה החליט כי במידה ובכירי בנק הפועלים לשעבר, בהם גם המנכ"ל לשעבר ציון קינן והיו"ר יאיר סרוסי,  יסכימו להעלות את הסכום אותו הסכימו לשלם ל-3.65 מיליון שקל, במקום 2.25 מיליון שקל, הוא יאשר את הסכם הפשרה ובכך תגיע לסיומה הפרשייה של העלמות המס בארצות הברית באופן סופי
נחמן שפירא | (4)

האם פרשיית בנק הפועלים תגיע סוף לסיומה לאחר יותר מ-8 שנים? שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב מגן אלטוביה החליט אתמול כי במידה ובכירי בנק הפועלים לשעבר בהם המנכ"ל לשעבר ציון קינן והיו"ר יאיר סרוסי יסכימו להעלות את הסכום אותו הסכימו לשלם ל-3.65 מיליון שקל, במקום 2.25 מיליון שקל, הוא יאשר את הסכם הפשרה ובכך תגיע לסיומה הפרשייה של העלמות המס בארצות הברית באופן סופי.

כזכור כבר למעלה משמונה שנים שמתנהל הליך משפטי כנגד בכירים בבנק ביניהם המנכ"ל והיו"ר לשעבר, בו נטען הם כי הם ונושאי משרה נוספים בבנק היו אחראים לנזק שנגרם לבנק כתוצאה מפרשיית העלמות המס בארצות הברית, במסגרתו הבנק שילם כ-900 מיליון דולר קנס.

לאחר דיונים רבים ולאחר שהוקמה וועדה לבדיקת הנושא על ידי הבנק בראשות השופט בדימוס יורם דנציגר שקבע כי סכום הפיצוי ישולם על ידי חברות הביטוח, הגיעו הצדדים להסכם לפני יותר משנה במסגרתו נקבע כי חברות הביטוח של הבכירים ישלמו 135 מיליון דולר. אך  למרות הסכום בהסדר, בעל מניות בבנק ד"ר הראל פרימק באמצעות לובי 99 והיועצת המשפטית לממשלה הגישו התנגדות להסדר.

בעקבות זאת הסכימו לפני שלושה חודשים בכירי הבנק לשלם גם מכיסם סכום של 2.25 מיליון שקל. בכירי הבנק הסכימו להחזיר סכום זה מתוך הבונוסים שקיבלו בתקופה בה הבנק עזר לאזרחים בארצות הברית להעלים מס, סכום שמוערך בכ-75 מיליון שקל. בלובי 99 התנגדו וטענו כי מדובר בסכום נמוך שכן בבנק לאומי שלושה בכירים, בהם גם המנכ"לית לשעבר גליה מאור והיו"ר לשעבר איתן רף החזירו 5 מיליון שקל והנזק לבנק היה פחות ממחצית מאשר בבנק הפועלים (400 מיליון דולר).

השופט אלטוביה קבע כי "לאחר שבחנתי את כלל טענות הצדדים, אני מוצא כי סכום ההסכמה, ככל שיעמוד על סך של 3.56 מיליון שקל, אשר יושב לבנק עצמו, וזה אשר יקבע את ייעודו, לרבות בהתחשב בבקשת המשיבים בעניין זה, יאפשר לאשר את הסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים והמבטחים ואשר בית המשפט מתבקש לאשרו". השופט נתן לצדדים שלושה שבועות להשיב אם הם מסכימים להצעתו לסיום הפרשייה.

 

הציעו להחזיר רק 2 מיליון שקל כאשר הנזק היה כ-900 מיליון דולר לבנק

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

כזכור ד"ר שולמית שרון, בעלת מניות בבנק הגישה בקשה לתביעה נגזרת הבנק וטענה כי בכירי הבנק גרמו נזק לבעלי המניות לאחר שהפועלים שילם כמעט 900 מיליון דולר קנס  לרשויות בארצות הברית לאחר שאישר כי עזר לאזרחים בארה"ב להעלים מס.

בנק הפועלים לא היה הבנק היחיד במסגרת הפרשייה, כאשר גם בנק מזרחי טפחות ולאומי שילמו קנסות.

לפני כמעט שלושה חודשים הסכימו בכיר הבנק לשעבר – בהם היו"ר לשעבר יאיר סרוסי והמנכ"ל לשעבר ציון קינן – כי יחזירו 2.25 מיליון שקל מתוך הבונוסים שקיבלו בתקופה בה הבנק סייע להעלם מס בארצות הברית.

קיראו עוד ב"משפט"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הם צריכים להחזיר 450 מיליון (ל"ת)
    זליג 27/09/2023 12:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אחרי שלקחו 75 מיליון ?למה לא להחזיר את הכול ? (ל"ת)
    קשקש 27/09/2023 12:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    המפקח על הבנקים עלאק 27/09/2023 11:36
    הגב לתגובה זו
    מערכת מושחטת, עם דלת מסתובבת משתלם להיות עבריין במדינה
  • המגיב 27/09/2023 13:03
    הגב לתגובה זו
    כמה בונוסים הם לקחו בתקופת ההונאה ? אני בטוח שיותר מפי 10 ממה שהם מחזירים.
לחיצת יד הסכם
צילום: FREEPIK

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית

יורשי נכס ברעננה ביקשו לבחון את שוויו, אך מצאו עצמם מחויבים למכור אותו למציעים שזכו בהתמחרות.  השופטת יעל מושקוביץ קבעה כי נוצר הסכם מחייב, אף שהאחים חזרו בהם וסירבו לחתום.  התנהלותם במסגרת המכרז העידה על כוונת מכירה, והחוזה ייאכף, בצירוף שיערוך חלקי של יתרת התמורה עבור הבית
עוזי גרסטמן |

שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.

הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.

השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.

ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך

הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.

התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.

הריסת הבניינים באור יהודה. קרדיט: פיפל פוטוגרפיהריסת הבניינים באור יהודה. קרדיט: פיפל פוטוגרפי

האם ניתן להרוס אגף בבית משותף ללא הסכמת הדיירים האחרים במבנה?

פסק דין קבע כי גם בבית מורכב, הכולל אגפים נפרדים, שינוי מהותי הפוגע במרקם הקהילתי של הבית המשותף או בזכויות השימוש ברכוש המשותף מחייב הסכמה מלאה של כלל בעלי הדירות. בני זוג שביקשו להרוס את האגף שבבעלותם ולבנותו מחדש נתקלו בהתנגדות השכנים, והפעם בית המשפט קיבל את עמדת המתנגדים. השופט הזהיר ממהלך שיהפוך את הבית "למבנה מפוצל שאינו עומד עוד כחטיבה אחת"

עוזי גרסטמן |

בוקר חורפי אחד ברחוב ד'ישראלי בחיפה התעורר בית משותף ותיק אל דיון משפטי שעתיד היה להגדיר מחדש את גבולות הזכות הקניינית של דיירים בבניין מורכב. באותו רחוב שקט ניצב בית הכולל שני אגפים, קדמי ואחורי, שמתפקדים זה לצד זה שנים ארוכות. ואולם מאחורי הדלתות הסגורות של האגף הקדמי התגבש רעיון שהצית מחלוקת עקרונית על מהותו של הבית המשותף ועל השאלה עד כמה רשאים בעליו של אגף אחד לעצב את גורלו של כל המבנה.

בני זוג שרכשו שתי דירות באגף הקדמי ביקשו לבצע מהלך דרמטי: להרוס את כל האגף, עד ליסוד, ולבנות במקומו יחידת מגורים חדשה שכוללת חניה ומרתף. לטענתם, תקנון הבית המשותף מתיר לכל אגף להתנהל כיחידה עצמאית, ולכן החלטותיהם אינן תלויות בהסכמת שאר הדיירים. מבחינתם, הבית המשותף אמנם מאגד שני מבנים, אך כל אחד מהם מהווה למעשה יחידה נפרדת שאינה עומדת במערכת יחסים של תלות אל מול רעותה.

מנגד, דיירי האגף האחורי סברו כי מדובר במהלך החורג בהרבה ממסגרת ההתנהלות השוטפת. הדיירים טענו כי הריסת מבנה שלם אינה רק פעולה נקודתית המוגבלת לגבולות האגף, אלא כזו בעלת השלכות מהותיות על הבניין כולו. הם הזהירו מפגיעה בזכות הקניין שלהם ומיצירת מצב שבו בוצע שינוי חד-צדדי שעלול לפגוע באפשרות לבצע בעתיד פרויקט תמ"א 38 רחב בכל המבנה. לטענתם, אי אפשר לנתק בין האגפים, בעיקר כשהמהלך עלול לקבוע עובדות שישפיעו על כל הדיירים לשנים ארוכות.

בית משותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים

המפקחת על רישום המקרקעין קיבלה את עמדת בני הזוג, וקבעה כי מכיוון שהתקנון אינו כולל איסור מפורש על הריסה ובנייה מחדש, הרי שהדבר מותר. אלא שהמחלוקת המשיכה לבעבע מתחת לפני השטח, עד שהגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה ואל השופט יוסי טורס, שהחזיר את הגלגל לאחור ופסק מחדש בשאלה העקרונית: האם ניתן לבצע שינוי מהותי בבית מורכב ללא הסכמת כלל בעלי הדירות?

פסק הדין שפרסם השופט טורס חורג מהסכסוך הפרטני ומתווה קו ברור לגבי אופיו של הבית המשותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים. השופט פתח את קביעותיו בהתייחסות לבסיס העקרוני, שלפיו שינויים משמעותיים במבנה מחייבים הסכמה כללית, אלא אם התקנון מתיר אותם במפורש. על כן, לדבריו, אין מקום להניח כי שתיקת התקנון מאפשרת פעולות קיצוניות כמו הריסת אגף שלם. כפי שהוא כתב בהכרעתו, "מדובר בקפיצה לוגית שאינה מובנת מאליה", כשהמפקחת הניחה ששתיקת התקנון היא מעין היתר לפעולה כה רחבה.