סוף הפרשה? האם בכירי בנק הפועלים יסכימו להחזיר כ-4 מיליון שקל מהבונוסים שקיבלו?

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב מגן אלטוביה החליט כי במידה ובכירי בנק הפועלים לשעבר, בהם גם המנכ"ל לשעבר ציון קינן והיו"ר יאיר סרוסי,  יסכימו להעלות את הסכום אותו הסכימו לשלם ל-3.65 מיליון שקל, במקום 2.25 מיליון שקל, הוא יאשר את הסכם הפשרה ובכך תגיע לסיומה הפרשייה של העלמות המס בארצות הברית באופן סופי
נחמן שפירא | (4)

האם פרשיית בנק הפועלים תגיע סוף לסיומה לאחר יותר מ-8 שנים? שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב מגן אלטוביה החליט אתמול כי במידה ובכירי בנק הפועלים לשעבר בהם המנכ"ל לשעבר ציון קינן והיו"ר יאיר סרוסי יסכימו להעלות את הסכום אותו הסכימו לשלם ל-3.65 מיליון שקל, במקום 2.25 מיליון שקל, הוא יאשר את הסכם הפשרה ובכך תגיע לסיומה הפרשייה של העלמות המס בארצות הברית באופן סופי.

כזכור כבר למעלה משמונה שנים שמתנהל הליך משפטי כנגד בכירים בבנק ביניהם המנכ"ל והיו"ר לשעבר, בו נטען הם כי הם ונושאי משרה נוספים בבנק היו אחראים לנזק שנגרם לבנק כתוצאה מפרשיית העלמות המס בארצות הברית, במסגרתו הבנק שילם כ-900 מיליון דולר קנס.

לאחר דיונים רבים ולאחר שהוקמה וועדה לבדיקת הנושא על ידי הבנק בראשות השופט בדימוס יורם דנציגר שקבע כי סכום הפיצוי ישולם על ידי חברות הביטוח, הגיעו הצדדים להסכם לפני יותר משנה במסגרתו נקבע כי חברות הביטוח של הבכירים ישלמו 135 מיליון דולר. אך  למרות הסכום בהסדר, בעל מניות בבנק ד"ר הראל פרימק באמצעות לובי 99 והיועצת המשפטית לממשלה הגישו התנגדות להסדר.

בעקבות זאת הסכימו לפני שלושה חודשים בכירי הבנק לשלם גם מכיסם סכום של 2.25 מיליון שקל. בכירי הבנק הסכימו להחזיר סכום זה מתוך הבונוסים שקיבלו בתקופה בה הבנק עזר לאזרחים בארצות הברית להעלים מס, סכום שמוערך בכ-75 מיליון שקל. בלובי 99 התנגדו וטענו כי מדובר בסכום נמוך שכן בבנק לאומי שלושה בכירים, בהם גם המנכ"לית לשעבר גליה מאור והיו"ר לשעבר איתן רף החזירו 5 מיליון שקל והנזק לבנק היה פחות ממחצית מאשר בבנק הפועלים (400 מיליון דולר).

השופט אלטוביה קבע כי "לאחר שבחנתי את כלל טענות הצדדים, אני מוצא כי סכום ההסכמה, ככל שיעמוד על סך של 3.56 מיליון שקל, אשר יושב לבנק עצמו, וזה אשר יקבע את ייעודו, לרבות בהתחשב בבקשת המשיבים בעניין זה, יאפשר לאשר את הסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים והמבטחים ואשר בית המשפט מתבקש לאשרו". השופט נתן לצדדים שלושה שבועות להשיב אם הם מסכימים להצעתו לסיום הפרשייה.

 

הציעו להחזיר רק 2 מיליון שקל כאשר הנזק היה כ-900 מיליון דולר לבנק

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

כזכור ד"ר שולמית שרון, בעלת מניות בבנק הגישה בקשה לתביעה נגזרת הבנק וטענה כי בכירי הבנק גרמו נזק לבעלי המניות לאחר שהפועלים שילם כמעט 900 מיליון דולר קנס  לרשויות בארצות הברית לאחר שאישר כי עזר לאזרחים בארה"ב להעלים מס.

בנק הפועלים לא היה הבנק היחיד במסגרת הפרשייה, כאשר גם בנק מזרחי טפחות ולאומי שילמו קנסות.

לפני כמעט שלושה חודשים הסכימו בכיר הבנק לשעבר – בהם היו"ר לשעבר יאיר סרוסי והמנכ"ל לשעבר ציון קינן – כי יחזירו 2.25 מיליון שקל מתוך הבונוסים שקיבלו בתקופה בה הבנק סייע להעלם מס בארצות הברית.

קיראו עוד ב"משפט"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הם צריכים להחזיר 450 מיליון (ל"ת)
    זליג 27/09/2023 12:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אחרי שלקחו 75 מיליון ?למה לא להחזיר את הכול ? (ל"ת)
    קשקש 27/09/2023 12:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    המפקח על הבנקים עלאק 27/09/2023 11:36
    הגב לתגובה זו
    מערכת מושחטת, עם דלת מסתובבת משתלם להיות עבריין במדינה
  • המגיב 27/09/2023 13:03
    הגב לתגובה זו
    כמה בונוסים הם לקחו בתקופת ההונאה ? אני בטוח שיותר מפי 10 ממה שהם מחזירים.
הונאה פונזי (דאליאי)הונאה פונזי (דאליאי)

תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים

כתב האישום: זיוף מסמכים, חברות קש בחו"ל ושימוש בכספי המשקיעים לרכישת רכבי יוקרה ונכסים פרטיים

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פרקליטות מחוז תל אביב הגישה היום כתב אישום חמור נגד דוד כץ, עו"ד גיא אבני, דקל סלע וארבע חברות שבשליטתם, החושף פרשת הונאה מסועפת בהיקף של כ-44 מיליון שקל. על פי כתב האישום, בין השנים 2018-2021 שיווקו הנאשמים ארבעה מיזמי נדל"ן פיקטיביים תוך הטעיית כ-250 משקיעים באמצעות מצגי שווא מתוחכמים.

מיזם ספיר - הבטחות למעונות סטודנטים שלא היו ולא נבראו

המיזם הראשון, ממנו גויסו 7.7 מיליון שקל מ-27 משקיעים, הוצג כפרויקט להקמת מעונות סטודנטים במושב שובה הסמוך לנתיבות. על פי כתב האישום: "נאשמים 1-2, בצוותא עם מיימון, הציגו למשקיעים מצג שווא לפיו הזכויות במקרקעין שעליהם היה אמור לקום המיזם נרכשו על ידי סיגניצ'ר ספיר. בפועל, הזכויות במקרקעין לא נרכשו על ידי סיגנצ'ר ספיר או על ידי מי מהנאשמים או מיימון, או אחר מטעמם".

התרמית לא נעצרה בכך. הנאשמים הבטיחו למשקיעים "תשואה גבוהה ומובטחת של 8-11 אחוזים מיום חתימת המשקיעים על ההסכם" והציגו את המיזם כ"מפעל מאושר במסגרת החוק לעידוד השקעות הון", אך כפי שמציינת הפרקליטות: "נאשמים 1-3 ידעו שהמיזם לא הוכר כ'מפעל מאושר' וכי הם לא פנו כלל לרשויות הרלוונטיות בעניין זה".

עו"ד אבני, שהוצג כנאמן על כספי המשקיעים, "היה שותף בניהול המיזם, והפקיד את כספי המשקיעים בחשבון פקדונות על שמו... ולא בחשבון נאמנות כפי שהובטח למשקיעים". מתוך כספים אלה, "העביר נאשם 2 סך של 4 מיליון שקל לחשבונות בנק בשליטת מיימון, לטובת שימושים אישיים של מיימון ובני משפחתו".

מיזם WildWood לונדון - 1,100 דונם של אשליות

המיזם השני, ששווק על ידי כץ ומיימון תחת קבוצת בראשית, גייס 7.9 מיליון שקל מ-54 משקיעים. הוא תואר כ"מיזם המצוי בבעלות תאגידי תיירות ופיננסים הצפוי להשתרע על פני למעלה מ-1,100 דונמים, ואמור לכלול, בין היתר, שלושה מתחמי מגורים, ספורט ותרבות הכוללים מאות יחידות דיור".