אינסטלטור מחדרה העלים 55 אלף שקל - כמה זמן יישב בכלא?
אינסטלטורים נוטים שלא להנפיק חשבוניות עבור שירות ללקוחות שלהם וברשות המיסים הגבירו את האכיפה עליהם בשנים האחרונות. רוני מולדובן מחדרה, בעליהן של חברות בתחום האינסטלציה, ספג עונש כבד יחסית - נידון ל-8 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות של אי העברת ניכויים ואי הגשת דוחות.
השופט אביהו גופמן מבית משפט השלום בחדרה ציין בגזר הדין כי "אי הגשת דוחות שנתיים מהווה פגיעה ביסודות הדרושים לקיום מערכת מסים תקינה ושוויונית".
בית המשפט גזר על מולדובן בנוסף לחודשי המאסר בפועל גם 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 20,000 שקל. כמו-כן, על כל אחת מהחברות הוטל קנס בסך 15,000 שקל.
הנאשם לא הגיש דוח אישי והצהרת הון
מדור תביעות חיפה במחלקה פלילית של לשכה משפטית הגישה נגד מולדובן ונגד שתי חברות בבעלותו שני כתבי אישום:
הראשון - נגד מולדובן וחברת מ.גלרם שייחס להם עבירות של אי הגשת דוחות החברה לשנים 2004 ו-2005 וכן אי הגשת דוח אישי והצהרת הון של הנאשם.
השני נגד מולדובן וחברת טלגל-מרום בע"מ שייחס להם עבירות של אי העברת ניכויים בסכום של כ-55,000 שקל ואי הגשת דוחות החברה לשנים 2007 ו-2008.
"עונש מרתיע שיכלול מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח"
עד למועד גזר הדין הגיש מולדובן רק דוח אישי אחד. התובעת, עוה"ד לינדה אמנו, ציינה בטיעוניה לעונש כי "לנאשם הרשעות קודמות בגין עבירות דומות לפיכך יש להטיל עליו עונש מרתיע שיכלול מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח".
בית המשפט קיבל את עמדת התביעה והשמיע אמירות בדבר החומרה שיש לייחס לעבירות המס ופגיעתן בכלכלה, במשק ובכלל הציבור, תוך פגיעה בערך השוויון והנשיאה בנטל.
עוד הוסיף השופט גופמן "הנאשם סיגל לעצמו התנהגות עבריינית סדרתית של אי מילוי חובתו כלפי הקופה הציבורית... מדובר בנאשם החוזר ומבצע עבירות דומות וגם עונשי מאסר שהוטלו עליו בעבר, לא גרמו לכך שיפנים את חומרת התנהגותו וימנע מלחזור ולבצע את העבירות בהן הורשע".
- 8.מיקי לוי 25/02/2014 13:37הגב לתגובה זומדוע לא הולכים על קבלני אינסטלציה, או קבלני בניין בכלל? חסר טייקונים במדינה שמקצצים להם תספורות? 8 חודשים בפנים - נו באמת מישהו כאן שומע חדשות לאחרונה. פשוט חלמאות.
- 7.אדיר שלמה 23/02/2014 14:52הגב לתגובה זובאמת זו המלחמה בהון השחור?בתור מחאה חברתית ההיתי נותן לו שקל קנס.שיתחילו בארזים ולא באזובי הקיר..
- 6.יוסקה 23/02/2014 14:23הגב לתגובה זולא העבירו עשרות מליוני שקל ניכויים, שלא לדבר על תעלולים פיננסיים אחרים. הדירקטוריון ידע ושתק, רואי החשבון ראו ושתקו, ורשם העמותות נתן אישור כוזב של ניהול תקין - כולם צריכים להישפט על היותם שותפים לפשע!!!
- 5.דונלד דאק 23/02/2014 13:27הגב לתגובה זומי שגונב מליונים לא יושב בכלא מי שמעלים 55K יושב 8 חודשים.אחר כך לא מבינים מדוע האזרחים לא מאמינים במערכת המשפט.
- 4.העומש מגיע לשרברב, אבל איפה העונשים על ההעלמות הגדולות? (ל"ת)דן 23/02/2014 13:20הגב לתגובה זו
- 3.לא משנה 23/02/2014 13:08הגב לתגובה זוהשופט חכמולוג מעניין שהמדיה לא מגישה בזמן דוח ואו מעכבת האם גם יושבים 8 חודשים וקנס, השופט אוכל מאותה צלחת
- 2.וכמה פינטו ישב? (ל"ת)אזרח 23/02/2014 12:55הגב לתגובה זו
- 1.007 23/02/2014 11:59הגב לתגובה זולהכפיל פי חמש אוטומטית את סכום העבירה + מאסר

התחייבת - תשלם: מתווך יזכה בפיצוי אף שלא היה גורם יעיל
פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת
הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו
במאי 2022 נכנס שי הדר לחנות של מכר כדי להתעניין ברכישת דירה ברחוב סוקולוב בחולון. באותה העת נכנס למקום גם נועם צארום, מתווך ותיק, והמפגש הוביל לחתימה על הזמנה לקבלת שירותי תיווך. ההזמנה כללה סעיפים מחייבים וברורים: התחייבות לשלם דמי תיווך בסכום כולל של 50 אלף שקל, וכן סעיף מיוחד שקבע כי אם הדר או מי מבני משפחתו ירכשו את הדירה מבלי להודיע למוכר כי הופנו על ידי המתווך, הם יחויבו בפיצוי מוסכם כפול מגובה דמי התיווך, בצירוף מע"מ. צארום מסר לדר את פרטי הדירה ואף את מספר הטלפון של בנה של המוכרת לצורך תיאום ביקור. עוד באותו היום הביע הדר התלהבות מהדירה ואף ציין כי בכוונתו לרכוש אותה.
אלא שמאותו רגע ואילך, הקשר בין הצדדים נותק. הדר יצר קשר ישיר עם נציג המוכרת, ביקר בדירה ותיאם מולו את המשך התהליך, מבלי לעדכן את צארום או לערב אותו. כחודשיים וחצי לאחר מכן, בסוף יולי 2022, נחתם הסכם מכר הדירה בין המוכרת לבין דאלי הדר, רעייתו של שי, בסכום של 1.5 מיליון שקל (ובהמשך הופחת המחיר ל-1.474 מיליון שקל). צארום, שנותר מחוץ לתמונה, דרש לקבל את הפיצוי המוסכם בהתאם לטופס שעליו חתם שי הדר. משסירבו הנתבעים לשלם, הוא הגיש תביעה לבית המשפט.
בפסק הדין שפרסם השופט דן סעדון פורטו הטענות של שני הצדדים. הנתבעים טענו כי התובע לא היה "הגורם היעיל" לעסקה, מכיוון שהוא לא הציג את הדירה בפועל ולא השתתף במו"מ. מנגד, צארום טען כי הדר פעל בחוסר תום לב כשניתק עמו קשר וניצל את המידע שקיבל ממנו כדי להשלים את העסקה מאחורי גבו. בנוסף, הוא טען כי עצם החתימה על ההזמנה והפרת סעיף ההודעה למוכרת מקנים לו זכות לפיצוי מוסכם ללא צורך להוכיח את היותו הגורם היעיל.
התובע לא דרש דמי תיווך
השופט קיבל את עמדת התובע במלואה. הוא הדגיש כי הסעד שנתבע אינו תשלום דמי תיווך אלא מימוש הוראת הפיצוי המוסכם. בפסק הדין שפורסם הוא כתב כי, "לצורך הוכחת זכות התובע לקבל פיצוי מוסכם די להראות כי ההזמנה נחתמה על ידי נתבע 1; כי הדירה הוצעה לנתבע 1 על ידי התובע; כי נתבע 1 הפר הוראה בהזמנה... וכי נתבע 1, קרוב משפחתו או אדם אחר קרוב אליו רכש את הדירה". מכיוון שאין חולק על כל התנאים האלה, נקבע כי צארום זכאי לפיצוי בסכום כולל של 100 אלף שקל בתוספת מע"מ.
- מחובב נדל"ן ל"יועץ נדל"ן בכיר" - על הרפורמה בענף התיווך
- מכר דירה ב-17 מיליון שקל; המתווכת טענה שמגיע לה 340 אלף שקל, למרות שלא היה הסכם - מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט התייחס גם לעדותו של שי הדר, שהודה כי לא מסר לנציג של המוכרת שהוא נשלח על ידי המתווך. לדבריו, "התקשרתי לקובי, לא יודע אם אמרתי לו האמת את השם שלו, אני אף פעם לא יכול לזכור כאילו להגיד לו הופניתי על ידי זה וזה..." - עדות שביססה את קביעת בית המשפט כי ההתחייבות הופרה בפועל. טענת הנתבעים שלפיה הסעיף מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד נדחתה למעשה, לאחר שהם זנחו אותה בסיכומיהם.

התחייבת - תשלם: מתווך יזכה בפיצוי אף שלא היה גורם יעיל
פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת
הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו
במאי 2022 נכנס שי הדר לחנות של מכר כדי להתעניין ברכישת דירה ברחוב סוקולוב בחולון. באותה העת נכנס למקום גם נועם צארום, מתווך ותיק, והמפגש הוביל לחתימה על הזמנה לקבלת שירותי תיווך. ההזמנה כללה סעיפים מחייבים וברורים: התחייבות לשלם דמי תיווך בסכום כולל של 50 אלף שקל, וכן סעיף מיוחד שקבע כי אם הדר או מי מבני משפחתו ירכשו את הדירה מבלי להודיע למוכר כי הופנו על ידי המתווך, הם יחויבו בפיצוי מוסכם כפול מגובה דמי התיווך, בצירוף מע"מ. צארום מסר לדר את פרטי הדירה ואף את מספר הטלפון של בנה של המוכרת לצורך תיאום ביקור. עוד באותו היום הביע הדר התלהבות מהדירה ואף ציין כי בכוונתו לרכוש אותה.
אלא שמאותו רגע ואילך, הקשר בין הצדדים נותק. הדר יצר קשר ישיר עם נציג המוכרת, ביקר בדירה ותיאם מולו את המשך התהליך, מבלי לעדכן את צארום או לערב אותו. כחודשיים וחצי לאחר מכן, בסוף יולי 2022, נחתם הסכם מכר הדירה בין המוכרת לבין דאלי הדר, רעייתו של שי, בסכום של 1.5 מיליון שקל (ובהמשך הופחת המחיר ל-1.474 מיליון שקל). צארום, שנותר מחוץ לתמונה, דרש לקבל את הפיצוי המוסכם בהתאם לטופס שעליו חתם שי הדר. משסירבו הנתבעים לשלם, הוא הגיש תביעה לבית המשפט.
בפסק הדין שפרסם השופט דן סעדון פורטו הטענות של שני הצדדים. הנתבעים טענו כי התובע לא היה "הגורם היעיל" לעסקה, מכיוון שהוא לא הציג את הדירה בפועל ולא השתתף במו"מ. מנגד, צארום טען כי הדר פעל בחוסר תום לב כשניתק עמו קשר וניצל את המידע שקיבל ממנו כדי להשלים את העסקה מאחורי גבו. בנוסף, הוא טען כי עצם החתימה על ההזמנה והפרת סעיף ההודעה למוכרת מקנים לו זכות לפיצוי מוסכם ללא צורך להוכיח את היותו הגורם היעיל.
התובע לא דרש דמי תיווך
השופט קיבל את עמדת התובע במלואה. הוא הדגיש כי הסעד שנתבע אינו תשלום דמי תיווך אלא מימוש הוראת הפיצוי המוסכם. בפסק הדין שפורסם הוא כתב כי, "לצורך הוכחת זכות התובע לקבל פיצוי מוסכם די להראות כי ההזמנה נחתמה על ידי נתבע 1; כי הדירה הוצעה לנתבע 1 על ידי התובע; כי נתבע 1 הפר הוראה בהזמנה... וכי נתבע 1, קרוב משפחתו או אדם אחר קרוב אליו רכש את הדירה". מכיוון שאין חולק על כל התנאים האלה, נקבע כי צארום זכאי לפיצוי בסכום כולל של 100 אלף שקל בתוספת מע"מ.
- מחובב נדל"ן ל"יועץ נדל"ן בכיר" - על הרפורמה בענף התיווך
- מכר דירה ב-17 מיליון שקל; המתווכת טענה שמגיע לה 340 אלף שקל, למרות שלא היה הסכם - מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט התייחס גם לעדותו של שי הדר, שהודה כי לא מסר לנציג של המוכרת שהוא נשלח על ידי המתווך. לדבריו, "התקשרתי לקובי, לא יודע אם אמרתי לו האמת את השם שלו, אני אף פעם לא יכול לזכור כאילו להגיד לו הופניתי על ידי זה וזה..." - עדות שביססה את קביעת בית המשפט כי ההתחייבות הופרה בפועל. טענת הנתבעים שלפיה הסעיף מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד נדחתה למעשה, לאחר שהם זנחו אותה בסיכומיהם.