דן מויאל
צילום: ליאור מויאל
התחדשות עירונית

"יותר מדי חברות אומרות שהן בונות את הארץ; אנחנו יכולים לעמוד מאחורי זה"

דן מויאל, סמנכ"ל חברת שיכון ובינוי נדל"ן - מספר לנו שהעתיד כנראה לא יהיה שונה מהעבר בכל הנוגע למחירי הנדל"ן: "בהיעדר החלטה רגולטורית, אני לא רואה שינוי שיגרום להצפה של קרקעות; אני לא רואה שום סיבה שמחירי הדירות ירדו"
הרצי אהרון | (2)

שיכון ובינוי נדל"ן  שיכון ובינוי 2.29% - אשר הוקמה לפני כ-90 שנים. נחשבת לאחת השחקניות המרכזיות בתחום הנדל"ן בישראל, עם מוניטין שמתבטא בהקמה של מעל ל-200 אלף דירות שהצטרפו לשוק היא מכוונת להמשיך ולהציף עוד ועוד דירות לשוק.

בשיחה עם דן מויאל, סמנכ"ל מכירות ושיווק בחברה - הוא אומר לנו שהם לא מתכוונים לעצור אלא להפך - להמשיך ולבנות את הארץ: "אנחנו נמצאים בכל פינה בארץ - כל איזור גאוגרפי, אנחנו שם, בת ים, ראשון לציון, באר שבע, אור יהודה ועוד. בתל אביב אנחנו נמצאים בכל הרובעים.

מה תוכל לומר לנו לגבי שנת 2023?

"הייתה שנה מאוד מאתגרת, מכל הבחינות: השינויים הגיאו-פוליטיים והשיח המשפטי בתוספת עליית הריבית שהלכה ותפחה ומעל כל זה ה7/10 ברבעון הרביעי הביא לכך שהייתה שנה לא פשוטה,בעיקר באזור תל אביב ששם השיח המשפטי היה מאוד רועש וזה בא לידי ביטוי בהאטה במכירות"

ומה לגבי 2024?

"אחרי כל אירוע שכזה, יש התאמה פסיכולוגית וזה פסיכו פיננסית כאשר השוק מתאים את עצמו. זה קרה לאחר הקורונה וגם אחרי משבר הסאב פריים ב2008 ובנוסף, זה קורה כעת כאשר נכנסנו למעין מצב של נורמליזציה מלחמתית"

"המציאות מחייבת התאמות וברגע שהמצב הוא סטטי ובו ההיצע עולה על הביקוש - השוק מתחיל להניע את עצמו מחדש" עוד הוסיף ואמר - "וכך ראינו, השוק התעורר והחזיר אותנו למצב שהיה בשנת 2022, זה בא לידי ביטוי מצפון ועד דרום - השוק עבד טוב יותר כאשר היה שקט מסוים באזורים אלו"

מה יחס המכירות שלכם שנה בהשוואה לשנה הקודמת?

"אפשר לומר שהגענו לאיזושהיא שגרה מלחמתית וראינו עלייה מטאורית במכירות. אנחנו נסיים את השנה הנוכחית עם כמעט פי 2 יותר בכמות המכירות ביחס לשנה שעברה". 

התחדשות עירונית - מה תוכל לחדש לנו על הפעילות שלכם בתחום?

 

"הנגישות היזמית יותר קלה בתחום ההתחדשות העירונית אבל התהליכים יותר ארוכים" - מסביר דן ומוסיף, "פרויקט בתחום ההתחדשות העירונית יוצא לפועל תוך 7-8 שנים וזה הרבה זמן".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

מה היקף הפעילות שלכם בתחום?

"יש לנו בערך 70 פרויקטים בפריסה ארצית ומעל ל-26 אלף דירות עתידיות", מציין דן וממשיך - "בשלב התכנון יש לנו כ- 16 אלף דירות עתידיות, בשלב הביצוע יש קרוב ל-900 דירות ובשלב התב"ע המאושרת יש עוד כ-8,000 דירות"

איפה אתם ממוקמים ביחס למתחרים?

"אנחנו נמצאים להערכתנו במקום השלישי, מבחינת היקף בנייה"

מי נמצא לפניכם?

 "עמרם ראשונים, דמרי שניים ואנחנו לאחר מכן"

מה שיעור הרווחיות שלכם בהתחדשות?

"אנחנו נמצאים ברווחיות שבין 15%-20%, כלל האצבע הוא לא להגיע מתחת ל15% רווחיות, אבל, ברור שבהערכה מושכלת אנחנו יכולים גם להיכנס לפרויקטים עם שיעור רווחיות נמוך מזה - אם נעריך שהמספרים יעלו תוך כדי תנועה ובכך נגיע לאחוז רווחיות גבוה יותר", כלומר - דן מתכוון שאם מחירי הנדל"ן ימשיכו לעלות בשנים הקרובות אז הרווחיות בפועל תעלה גם היא בהתאם וככה יגיעו לשיעור רווחיות גבוה - "ראינו בעבר מקרים שבדו"ח הרווחיות ראינו 15% ובפועל היה 30% בסוף הפרויקט".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בקרוב תפשטו רגל ואז ניפגש שוב (ל"ת)
    מארק 30/12/2024 22:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא יכולות ולא רוצות לעמוד בזה כי זה יוריד מחירים לחצי (ל"ת)
    יותם 29/12/2024 13:42
    הגב לתגובה זו
דירות בחריש
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

"גל של פשיטות רגל": סוכנויות הדירוג מזהירות ממשבר בענף הנדל"ן

מידרוג ו-S&P מעלות מודאגות מענף הנדל״ן: לפי הסקירות היקף העסקאות צנח בכ-30%, המלאי הלא מכור זינק ל-82 אלף דירות, והוצאות המימון מכבידות על היזמים; רק ירידת ריבית עשויה להביא להתאוששות וגם אם השוק יחזיק מעמד - התאוששות תגיע רק במחצית השנייה של 2026

מנדי הניג |

שוק הנדל"ן למגורים ממשיך לספוג אש. שתי סוכנויות הדירוג הגדולות, מידרוג ו-S&P מעלות, מזהירות שהירידה בביקושים לדירות והמשך סביבת הריבית הגבוהה יוצרים סיכון ממשי ליזמים. לפי הסקירות שפרסמו, גל פשיטות רגל בענף זה כבר לא תרחיש קיצוני אלא אפשרות ממשית, אם המגמות הנוכחיות יימשכו.

אבל האזהרות האלה לא מפתיעות אף אחד הן יותר מראות עד כמה חמור המצב. אנחנו בביזפורטל מסקרים את שוק הדיור כבר תקופה ארוכה, ולא פעם הדגשנו שהמצב בשטח חמור אפילו יותר מהנתונים הרשמיים של הלמ״ס. ובאמת בעונת הדוחות לרבעון השני זה כבר קיבל ביטוי - יזמיות הנדל״ן דיווחו על ירידה חדה במכירות ועל התכווצות משמעותית במספר החוזים החדשים. גם מנכ"ל משרד השיכון, יהודה מורגנשטרן, חיזק אותנו כשאמר: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס".

הנתק בין מחירי הדירות לבין יכולת הקנייה של הציבור רק מעמיק. כיום נדרשות בממוצע כ-169 משכורות כדי לרכוש דירה בישראל. עלות ממוצעת של כ-2.3 מיליון שקל מול שכר חודשי של כ-12,492 שקל, הדגש הוא שזה ממוצע ובאיזור המרכז המחירים אפילו מטפסים למעלה. זה כמובן נתון ארצי, אם בוחנים את אזור המרכז, הפערים קופצים אפילו יותר: בדירות חדשות בתל אביב, רמת גן או גבעתיים, זה יכול להגיע גם ליותר מ-250 משכורות. זו עלייה חדה לעומת העבר, שממחישה עד כמה שוק הדיור התנתק מההכנסות של משקי הבית. בתחילת העשור הקודם נדרשו כ-128 משכורות בלבד לרכישת דירה ממוצעת, ובשנים האחרונות המספר רק מטפס והרבה מעבר לקצב עליית השכר. במקביל, גם תנאי המימון הפכו קשים יותר, כשהריבית הגבוהה מקשה על קבלת משכנתאות ומשאירה הרבה אנשים מחוץ לשוק.

במידרוג מציינים שמתחילת השנה נמכרו כ-15 אלף דירות חדשות בלבד שזאת ירידה של כ-33% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הנתונים מתבססים על פרסומי משרד האוצר והם מתריעים על שינוי מגמה ברור בשוק. מלאי הדירות החדשות שלא נמכרו הגיע לשיא של כ-82.5 אלף יחידות מה שמשקף כ-31 חודשי היצע (המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים), לעומת 18 חודשים בשנה שעברה. במידרוג מסבירים שהעלייה במלאי נובעת מגידול בהתחלות הבנייה ובהיתרים לפרויקטים חדשים, בזמן שהיקף העסקאות הולך ומצטמצם. כלומר נבנות יותר דירות, אבל פחות נמכרות וזה מוביל לכך שיזמים נאלצים לממן את הבנייה לאורך זמן, כשהם סופגים ריביות גבוהות ועלויות מימון שמכרסמות ברווח.

10 מתוך 17 חברות היזום הציבוריות רשמו ירידה ברווח הגולמי במחצית הראשונה של השנה, ו-6 מהן איבדו מעל 10% מהרווחיות. הסיבות: מבצעי שיווק, עלייה בעלויות הבנייה והתארכות של פרויקטים. במידרוג מזהירים שהמצב הזה פוגע בעיקר ביזמים קטנים או כאלו שממוקדים גיאוגרפית ופחות מסוגלים לפזר סיכונים.

נדל"ן, תל אביב, תמא תמ"א 38, אקו-סיטי
צילום: Bizportal

פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל

מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל

צלי אהרון |
נושאים בכתבה תמ"א 38 היטל השבחה

פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו,  ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל. 

הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה  והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."

לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.

פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות

במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.

השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.