האם זה הפתרון למשבר הדיור? היתר ל-27 אלף יח"ד בהתחדשות עירונית
שנת שיא בהוצאת היתרי בנייה להתחדשות עירונית, כ-27,000 יח"ד ברחבי הארץ קיבלו היתרים. מדובר על הכפלת היתרי הבנייה בערים שחתמו על הסכמי מסגרת להתחדשות עירונית עם הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית - הערים יקבלו מענקים בהיקף כולל של כ-221 מיליון שקל. בשנת 2023 צפויה מגמה דומה.
מדובר בהחלט בבשורה טובה לשוק הדיור. גם בנק ישראל בהמלצותיו לממשלה וגם מומחי נדל"ן מציינים את החשיבות של החלפת בניינים קטנים וישנים של 3-4 קומות במגדלים של 10-20 קומות. בצורה כזו אפשר לצופף את האוכלוסייה ולייתר את הצורך בנסיעות ארוכות לעבודה, להפוך את התחבורה הציבורית במרכז הארץ להרבה יותר משתלמת כלכלית, לייתר את הצורך בתחבורה פרטית ועוד ועוד (הנה ההיגיון בתוכנית).
אבל צריך לומר מעבר לכך שהסיפור הוא הרבה יותר גדול מעוד התחדשות עירונית או עוד היתרים לבנייה חדשה - הסיפור המרכזי הוא ריבית בנק ישראל: הריבית ירדה לאפס מאז 2008 והתוצאה הייתה זינוק במחירי הנדל"ן. כעת המגמה הפוכה - הריבית עלתה ולכן שוק הדיור נעצר. זו האמת. זה קורה בעולם וזה קורה גם בארץ. המחירים עלו בגלל הריבית האפסית והם נעצרים כשהריבית עולה - כי הציבור נאלץ לקחת פחות משכנתאות ופחות כסף. אז האם העלאת הריבית נכונה? בוודאי, בגלל הרבה סיבות (עצירת האינפלציה ועצירת שוק הנדל"ן). אבל הבעיה שאנשים שלקחו על עצמם - בחוסר אחריות אישית - משכנתאות בהיקפים עצומים משלמים את המחיר. הם רואים את ההחזרים החודשיים שלהם מזנקים ב-1,00-1,500 שקל בחודש ולא מאמינים. אבל הבעיה היא לא עליית הריבית אלא לקיחת משכנתאות בהיקפים גדולים מדי ממה שהאדם היה יכול להרשות לעצמו.
בכל מקרה, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מסכמת שנת שיא בהוצאת היתרי בניה להתחדשות עירונית ברחבי הארץ לכ-27,000 יחידות דיור, כאשר הקפיצה הגדולה בהיתרים נובעת מהצלחתם של הסכמי המסגרת להתחדשות עירונית. מתוך כלל ההיתרים, כ-16,000 היתרים ליחידות דיור אושרו בפרויקטים של תמ"א 38 וכ-11,000 אושרו בפרויקטים של פינוי בינוי.
- פינוי בינוי ביפו: קבוצת חג'ג' בהסכם של מעל 1,900 יח"ד
- ועדת ערר עצרה תמ"א 38 לטובת בחינת פינוי־בינוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית מעדכנים כי הם נערכים להעברת המענק לרשויות המקומיות התומכות בהתחדשות עירונית. ההסכמים, שמבוססים על מנגנון תחרותי בין הרשויות המקומיות שחתמו עליהן, במטרה לתמרץ הוצאה מהירה של היתרי בניה, איפשרו קבלת מענק עבור היתרים החל מתחילת אוגוסט 2021 ועד סוף שנת 2022, כאשר ככל והרשות המקומית מוציאה יותר היתרים היא מקבלת נתח תקציבי גדול יותר בעבור פיתוח התשתיות, מתוך קופה שהעמידה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית למטרה זו, שהיקפה הכולל 440 מיליון שקל.
התמריץ הניתן מכוח ההסכמים הוכיח את יעילותו, נוכח הנתונים המעידים על כ-5,200 היתרי בנייה שניתנו ליחידות דיור בפינוי בינוי בשנת 2021, וכמות כפולה מזו בשנת 2022, עם כ-9,500 יחידות דיור בפינוי בינוי בערים אלו. עוד יוזכר, כי בעשור החולף, בין השנים 2010-2020 ניתנו בכל שנה כמות של כ- 1000 עד כ- 3000 היתרי בניה בכל שנה, בלבד.
נוכח הצלחת המנגנון של הסכמי המסגרת לקידום ההתחדשות העירונית, הגיע שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, לסיכום קואליציוני לפיו במסגרת תקציב המדינה הקרוב יובטח תקציב נוסף של 550 מיליון שקל לטובת המשך ביצוע ההסכמים הללו, ואף הרחבתם למעגל נוסף של רשויות מקומיות בשנים 2024-2023.
- שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
יצחק גולדקנופף, שר הבינוי והשיכון: "התחדשות עירונית מספקת איכות חיים, שדרוג תשתיות ודיור חדש ובטוח יותר, עבור אזרחי ישראל המתגוררים בערים ותיקות. יחד עם כלל הפעולות שאנו מבצעים בכדי לקדם פתרונות דיור, במסגרת ההסכמים הקואליציוניים הצלחנו להשיג תקציבים שיגבירו את מגמת ההתרחבות של ההתחדשות העירונית לכל רחבי הארץ ואלו באים לידי ביטוי בהיתרים הללו".
אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית: "ענף ההתחדשות העירונית בישראל הוא הענף הצומח ביותר בתחום הדיור. הרגולציה שהשתכללה, הניסיון הנצבר בקרב החברות הרבות הפועלות בתחום, ועידוד הפעילות בכלים ובמשאבים ממשלתיים, הביאו למספרי שיא של היתרי בנייה בשנה האחרונה. בתוך כך ראינו את משמעותו של התמריץ הכספי שהועמד לטובת הרשויות המקומיות מכוח הסכמי המסגרת להתחדשות עירונית, ואשר הביא להגדלת היקף וקצב ההיתרים בשנה זו. בשנת 2023 נשאף לשמור ואף להעצים את המומנטום, במטרה להביא לקידום ולהאצה של מיזמי התחדשות עירונית, הן במרחבים בהם היא פועלת כבר היום, והן במרחבים חדשים אשר לא עלו עד היום על מפת ההתחדשות העירונית. אנו צופים עלייה נוספת בהיקפי התכנון והמימוש של פרויקטים, עם תפוקת פעילות מלאה במרכז הארץ, לצד ניצני התחדשות בפריפריה".
- 7.רונן 06/02/2023 10:15הגב לתגובה זווללא השתתפות בנטל, ללא ארנונה, אגרות ביטחון אבל עם קצבאות והבטחות הכנסות. אין כמו צמיחה דמוגרפית כדי לחיות בגן עדן בלי לעבוד, ללמוד ולשרת סדיר 3שנים ולהזרק לאבטלה.
- 6.תמשיכו לעודד ירידת מוחות מן הארץ. (ל"ת)רונן 06/02/2023 10:10הגב לתגובה זו
- 5.ירון 01/02/2023 13:29הגב לתגובה זוואז יחזרו אחוז גדול של משקיעים לבורסה במקום להשקיע בנדל"ן ולהרים את המחירים. בנוסף מחזורי הבורסה יעלו והמדינה תרוויח פי כמה מהמס שמרוויחה היום אחרי שאחוז גדול ברח להשקיע בנל"ן
- 4.גברי 01/02/2023 12:01הגב לתגובה זולמה לא עשית כלום בזמן שהייתם בשלטון אני חושב שזה מפחד שיפגע במחירים הדימוי יין של הדירות בצפון תל אביב והרצליה פיתוח אז לך ותלמד שיעור בעשיה במקום שתברבר לנו מידי פעם
- לגברי 01/02/2023 12:52הגב לתגובה זוכפי כמפורט בכתבה "הוכפל קצב ההיתרים בפרויקטים של התחדשות עירונית, והמגמה צפויה להימשך" רק נקווה שהממשלה הנוכחית לא תיקח אותנו חזרה אחורה שלא ותפנה את מירב משאבים רק לחרדים ולשטחים.
- דוד 01/02/2023 17:59שקד ולא לפיד
- 3.בדיחה עצובה 01/02/2023 10:36הגב לתגובה זואצלינו בביניין ברמת גן עשו תמ"א 38. מחיר דירה שלושה חדרים הוא כ2 מיליון, ארבעה חדרים זה כבר 2.7 מיליון, וחמישה חדרים זה כבר 3.5 . אני לא מדבר על פנטאוז או על דירת הגן למטה. למי שאין הון עצי המשכנתא תתחיל מעשר לחודש, קפיש
- 8 01/02/2023 12:57הגב לתגובה זו3 מיליון ל 3 חדרים. 4 מיליון ל 4 חדרים. 5 מיליון ל 5 חדרים. אולי בשכונות העניות המחירים הם כמו שכתבת.
- 2.לדעתי 01/02/2023 09:42הגב לתגובה זועלית הריבית להגדלת ההיצע תביא לירידת מחירי הנדלן.בוודאות מלאה
- חגי 01/02/2023 11:04הגב לתגובה זוא. הממשלה לא ממש רוצה שירדו כי אובדן כסף מהמיסוי ישאיר בור.ב. חשש מיציבות המערכת הבנקאית שנתנה משכנתאות ענק לפי שווי נכסים גבוה, וכעת יש צפי למימושים מהירים (היות והלווים הלא אחראיים לא יוכלו לעמוד בתשלומי ההחזר) ואם המחיר ירד, יישאר בור לא מכוסה אצל הבנקים שיםגע בהם קשות.3. אם המחירים ירדו, יזמים ייבנו פחות. כשגם הביקוש וגם ההיצע יורדים, המחירים יישארו יציבים.4. אולי יהיה תיקון קטן במחירים אבל לא משמעותי...
- 1.לדעתי 01/02/2023 09:42הגב לתגובה זועלית הריבית להגדלת ההיצע תביא לירידת מחירי הנדלן.בוודאות מלאה
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןאבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה
אחת הזוויות הבולטות שעלו בדיון הייתה דווקא דמוגרפית. פרנס העריך כי ישראל חוותה בשנים 2024–2025 גל הגירה שלילית חריג, שהוסיף על הרמות הרב־שנתיות עוד כ־40 אלף ישראלים שעזבו את הארץ. לדבריו, מדובר בתוספת של כ־10,000 דירות שלא נרכשו או לא נדרשו בפועל, בעיקר בגוש דן, ולא בפריפריה. זה, לטענתו, מסביר מדוע בערי הפריפריה ובירושלים נרשמה ירידה מתונה יותר במכירות. פרנס מדגיש כי מדובר באירוע נקודתי, לא ב״מצב קבע״, ומעריך כי כבר ב־2026 תירשם היפוך מגמה. לדבריו, קרסו נדל״ן אינה עוצרת פרויקטים: מחזורי הפיתוח בענף ארוכים, והדירות שנמצאות כעת בבנייה יפגשו את הביקוש בעתיד, גם אם השוק חלש בטווח הקצר.
בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.
בריק מצידו התמקד פחות בנתונים ויותר באווירה. לדבריו, בחודשים האחרונים מורגשת חזרה בולטת של רוכשים למשרדי המכירות, לאחר תקופה ארוכה שבה הציבור "ישב על הגדר". הוא מייחס את השיתוק בשוק בשנתיים האחרונות פחות לריבית ויותר למצב הפסיכולוגי: מלחמה מתמשכת, חטופים, הפגנות, אלימות וחוסר יציבות פוליטית שיצרו תחושת חוסר ביטחון. כשהרוכשים מחכים, הוא אומר, גם הקבלנים דוחים החלטות. בריק רואה בבחירות הקרובות, בלי קשר לזהות המנצח, הזדמנות לפתיחת דף חדש, בעיקר אם תוצג תוכנית נדל״ן רב־שנתית. לדבריו, כיום יש כ־40 אלף יחידות דיור עם היתרי בנייה מאושרים, אך הקבלנים ממתינים ליציבות כדי לצאת לדרך.
שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.
- היזם יכול להוריד מחיר - אבל לא יעשה זאת בלי אישור הבנק; למה? בגלל דוח אפס
- "הבנקים עושים ככל יכולתם להכניס אותנו למשבר חריף"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?
שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל, עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.
כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות. מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר.
ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות.
הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות
נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.
אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.
- "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"
- מצלאוי: ״מחירי הדירות יעלו שוב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.
