פרויקט חדש בלב הרצליה פיתוח: מגדל בן 30 קומות במקום בית קורקס
במקום שבו עמד במשך שנים בית קורקס הוותיק - תקום עד 2030 "עיר אנכית" בתכנון מדויק וניהול בידי אמפא מניבים: שילוב בין משרדים, מסחר, מגורים להשכרה, מלונאות ושטחים ציבוריים. דווקא בתקופה שבה שוק המשרדים מאותת חולשה, אמפא בוחרת ללחוץ על הגז - עם השקעה של מעל מיליארד שקל במגדל אחד שיציע הכל, ויישאר כולו בבעלותה
קבוצת אמפא מניבים תקים מגדל עירוב שימושים חדש בלב אזור ההייטק של הרצליה פיתוח - במקום בית קורקס הוותיק. המגדל, שייקרא מגדל אמפא, יהיה בגובה של 120 מטר ויכלול 30 קומות בשטח בנוי כולל של כ-65 אלף מ"ר.
תחילת
העבודות מתוכננת בתוך שלושה חודשים, והאכלוס צפוי בתחילת שנת 2030. עלות ההשקעה הכוללת בפרויקט: כ-1.1 מיליארד שקל. המיזם החדש יוקם על שטח של כ-7 דונם, בצומת הרחובות משכית וספיר, והוא כולו יישאר בבעלות מלאה של אמפא מניבים.
מדובר בפרויקט עירוב שימושים רחב היקף, הכולל משרדים, מסחר, דיור להשכרה, מלון בוטיק ושטחים ציבוריים - כולם להשכרה בלבד. לדברי החברה, המודל הזה נועד להבטיח שליטה וניהול אחיד של כלל המרכיבים בפרויקט, תוך הקפדה על איכות שירות ואחזקה ארוכת טווח. כ-45
אלף מ"ר מתוך שטח הבניין יוקצו לשטחי משרדים, המיועדים לחברות גדולות. . בנוסף, כ-4,700 מ"ר יוקדשו למסחר, כולל מסעדות, מרכזי בריאות, אולמות תצוגה וסוכנויות רכב - עם חזיתות מסחריות שיפנו לכביש החוף הסמוך.עוד כולל הפרויקט 134 דירות קטנות להשכרה בלבד, בשטח של כ-50
מ"ר כל אחת, המיועדות בין היתר לסטודנטים, משפחות צעירות ועובדי ההייטק מהאזור.
לצידן יוקם מלון בוטיק עם כ-120 חדרים, שיפעל בעיקר מול קהל עסקי מקומי ובינלאומי המגיע לאזור הרצליה. בנוסף, כ-2,400 מ"ר יוקצו לשטחים ציבוריים, שייעודם טרם נקבע סופית. בין
החלופות שנבחנות: מרכז קהילתי־טכנולוגי (Hub), שלוחה אקדמית, ספריית ידע דיגיטלית או מרכז כנסים.
קבוצת אמפא מחזיקה כיום בפורטפוליו נכסים די רחב, ופעילה בעיקר בתחומי נדל"ן מניב ומימון אלטרנטיבי. את פעילות הנדל"ן המניב מובילה חברת אמפא מניבים, המנהלת
כיום למעלה מ-250 אלף מ"ר של משרדים ושטחי מסחר בתל אביב והרצליה, בהם מגדל אלקטרה תל אביב, אמפא תל אביב ובית אמפא בהרצליה.
למה דווקא עכשיו?
המהלך מהווה מימוש של השקעה ארוכת טווח. קבוצת אמפא רכשה כבר בשנת 2008 את השליטה בחברת קורקס, שהחזיקה בזכויות על בית קורקס, לפי שווי של כ-53 מיליון שקל. כיום, אמפא מחזיקה בכ-75% מהזכויות במגרש, והיתר מוחזקות בעקיפין גם בידי הקבוצה. מדובר בהבשלה של מהלך בן 17 שנים.
ההחלטה להוציא לפועל
פרויקט בסדר גודל כזה, דווקא בתקופה של האטה בענף המשרדים והמסחר, נתפסת כמהלך אמיץ. ככל הנראה באמפא סבורים כי עד ל-2030 השוק יחזור לעלות, במיוחד באזורים מבוקשים כמו הרצליה פיתוח. הדגש על עירוב שימושים ועל בעלות ריכוזית מאפשר גמישות בתפעול וקבלת החלטות מהירה
יחסית.
דיור להשכרה
אחת הנקודות הבולטות בפרויקט היא ההחלטה לייעד את כל יחידות הדיור להשכרה בלבד, ולא למכירה. מהלך זה משתלב במגמה רחבה יותר שמתחילה
לאט לאט לתפוס תאוצה בישראל - מעבר למודל של שכירות ארוכת טווח. עבור קהלים צעירים, סטודנטים, עובדי הייטק או משפחות בתחילת דרכן, מדובר בפתרון די טוב מבלי להידרש להון עצמי גבוה או התחייבות למשכנתא ארוכת שנים.
הדירות בפרויקט, שכאמור יהיו בגודל של
כ-50 מ"ר וכוללות מרפסת, משתלבות בתוך קומפלקס רחב הכולל גם מסחר, מלונאות, שטחי משרדים ושטחים ציבוריים. אמנם בישראל מודל כזה עוד נמצא בשלבים מוקדמים יחסית, אך בעולם - ובעיקר בערים כמו לונדון, פריז וניו יורק - הוא כבר מהווה חלק בלתי נפרד מהפתרונות העירוניים.
במציאות של מחירי נדל"ן שעלו גבוה, ההבנה שמגורים איכותיים אינם מחייבים בעלות הופכת לרלוונטית יותר מתמיד.
- אמפא מתכננת לגייס 700-800 מיליון שקל לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל
- אמפא ישראל רוכשת קרקע בגליל ים בהרצליה במחיר של 2.2 מ' ש' לדירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשתיות באזור
לצד הפוטנציאל הכלכלי, הפרויקט מעלה גם שאלות בקשר ליכולת התשתיות של האזור להתמודד
עם תוספת משמעותית של שטחים בנויים, עובדים, דיירים ומבקרים. אזור התעשייה של הרצליה פיתוח נחשב לאחד ממוקדי התעסוקה החזקים בישראל, וגם לאחד העמוסים שבהם עם תנועה יומיומית של אלפי רכבים, ביקושים גבוהים לחניה ועומסים בשעות השיא.
שילוב של מגורים, מלונאות
ושטחים ציבוריים בפרויקט אחד צפוי להגביר עוד יותר את העומס במתחם לאורך כל שעות היום - ולכן ידרוש שדרוג של תשתיות תחבורה, חניה, שבילים ותנועה רגלית.
עירוב שימושים או ערבוב שימושים?
המגדל החדש מצטרף
למגמה גוברת של פרויקטים המשלבים שימושים מגוונים - תחת קורת גג אחת. על פניו, מדובר בקונספט שמגלם את כל מה שהעיר כביכול שואפת אליו: שילוב של חיים, עבודה ופנאי, ועל הדרך גם חסכון בשטחי קרקע ומתן מענה לצרכים משתנים לאורך שעות היום.
אבל בפועל, עירוב
שימושים הוא חרב פיפיות - ולעיתים, ככל שהוא שאפתני יותר, כך הוא גם מורכב יותר לתפעול. ככל שמוסיפים עוד ועוד פונקציות לאותו מתחם, כך גדלה גם ההסתברות לחיכוכים. דיירי מגורים לא תמיד מסתדרים עם רעש מהמסחר, לקוחות הקניון לא אוהבים לעבור דרך לובי משרדי ואורחי מלון
עשויים להיתקל בחוויית שירות שונה אם הוא משולב בקומות משרדים, ולא במבנה עצמאי.
במילים אחרות: כל שימוש כזה מגיע עם צרכים, שעות פעילות, תקנות תחזוקה והגדרות בטיחות שונות - ומי שלא מנהל את זה בצורה הדוקה עלול למצוא את עצמו עם פרויקט בעייתי. דווקא על
רקע זה בולטת הבחירה של אמפא להחזיק ולנהל את כל מרכיבי המגדל בבעלות אחת. צריך לומר - מדובר על מודל פחות שכיח בישראל - אבל כזה שהולך ותופס תאוצה מסוימת.
היתרון המרכזי הוא היכולת לשמור על תיאום תפעולי מלא: אין ועד דיירים שמתלונן על שיפוצים, אין קונפליקט
בין דיירים לקניונאים, ואין קושי בהטמעת סטנדרט שירות אחיד. הכל אמור להיות כמו מכונה משומנת - בעיקר בזכות הריכוזיות. אבל גם כאן יש חסרונות, ובראש עומד ריכוז הסיכונים בידי אמפא מניבים בלבד, וצורך בתכנון אסטרטגי מוקפד שיתאים לשוק של 2030 - ולא רק של 2025.
פרויקטים דומים שהוקמו בעבר – כמו גינדי TLV בתל אביב, או המתחם של גב-ים בפארק ההייטק של חיפה - הוכיחו עד כמה ההצלחה תלויה באיך החברה המחזיקה מצליחה לגרום לתפקוד בשטח להיות ברמה גבוהה.
- 3.כשנגמר הכסף ... ... מנפיקים מניות ... ... כשמנפיקים מניות מחרטטים חרטוטים (ל"ת)אנונימי 07/05/2025 23:07הגב לתגובה זו
- 2.ארץ ישראל נקברת תחת מגדלים מכוערים רק קריסת הנדלן תצמצם את הנזקים. וגם אמפא כמו האחרות תקרוס. (ל"ת)עגלקל 07/05/2025 10:48הגב לתגובה זו
- מדויק (ל"ת)אודליה 07/05/2025 23:05הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 07/05/2025 00:17הגב לתגובה זוהרצי אל תהיה תמים. אמפא מכוונת להנפקה ולכן צריכה לשווק סיפור למשקיעים.

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?
שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל, עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.
כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות. מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר.
ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות.
הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות
נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.
אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.
- "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"
- מצלאוי: ״מחירי הדירות יעלו שוב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.
יעקב אטרקצ'י, צילום: עידן גרוס צלמיםאטרקצ׳י תוקף: "אבי שמחון זורה חול בעיני הציבור, כל אלה שאומרים שהמחירים ירדו עושים פשע"
מחירי הדירות "מתאפסים מתחילת השנה", הנגיד "מגיב באיחור ופוגע במשק", והמדיניות שמעכבת מרוכשים לחזור לשוק "תגרום להם לשלם יותר" מנכ"ל אאורה יעקב אטרקצ'י עם מסרים תקיפים בועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת לבנק ישראל ולמקבלי ההחלטות - האם אטרקצ'י מפחד?
הייזמיות עובדות היום על מרווחים צרים במיוחד, וגם אאורה של יעקב אטרקצ׳י לא יוצאת דופן. אחרי שעלויות המימון קפצו והוצאות הבנייה עלו, המרווח של היזמים נהיה קטן משמעותית. לכן אמירה כמו של אבי שמחון - אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10% יכולה למחוק את המרווחים של אאורה. נזכיר גם כי אאורה יצאה לאחרונה במבצע חסר תקדים "דירה בביטחון". המבצע הזה נועד להעניק לרוכשי דירות שקט נפשי וביטחון בהחלטת הרכישה, במיוחד בתקופה הנוכחית שבה יש חוסר ודאות גדול בשוק. במסגרת המבצע, רוכשי דירות ב-25 פרויקטים של חברת אאורה ברחבי הארץ יזכו באפשרות לקבל את כספם בחזרה, עד שישה חודשים לפני מסירת הדירה, אם יחליטו לבטל את הרכישה בשל ירידת מחירים. גובה הירידה במחיר, במידה שתתרחש, ייקבע בהתאם למדד מחירי הדירות החדשות של הלמ"ס, לאחר נטרול דירות הכלולות בתוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” - המסר הכפול שבמבצע "דירה בביטחון" של אאורה.
דיבורים כמו של שמחון, וגם הצהרות אחרות בנושא
הן איום ישיר על שורת הרווח של החברות,וזה קרוב לוודאי מה שמוביל את אטרקצ׳י לעלות למתקפה על שמחון ומקבלי ההחלטות.
במסגרת ועידת מרכז הבנייה הישראלי, המתקיימת זו השנה ה-25 במלון דן אילת, אמר יעקב אטרקצ׳י, בעלים ומנכ״ל
אאורה: "אבי שמחון זורה חול בעיני הציבור, מה שהוא אמר בדרך כלל יצא הפוך. זה יקרה עוד פעם. ירידות המחירים הן בעיתון. הייתה שנה חלשה, אנחנו מודים. 2024 הייתה שנת שיא באמצע מלחמה, אבל אם אני מסתכל על 2025 מינואר עד נובמבר אתה תראה שמחירי הדירות התאפסו מתחילת
השנה. מחיר למשתכן הוא לא רלוונטי כי הוא מסובסד. כותרות העיתונים על המחירים שיורדים נהיה פופוליזם. תיזכר ותלך 10-20 שנה אחורה שאמרו לנו שהמחירים ירדו ואז מה קרה? התפרצות. כל כמה שנים זה קורה. שמחון וכל מי שאומר לאנשים לא לקנות דירות עושים פשע כי הם ישלמו יותר
יקר. בסוף הם גורמים לאנשים לשבת על הגדר והם יקנו יותר יקר".
אטרקצ׳י גם לא חוסך במילים ותוקף את החלטת הנגיד: "הנגיד פחדן. הוא מגיב לאט מדי ומאוחר מדי. הנגיד האמריקאי, כנראה יוריד גם הערב את הריבית, וזה המצב
גם באירופה. בישראל הוא מחכה ועשה טובה אחרי שכולם הפעילו עליו לחצים. אנחנו אחרי מלחמה, משק בצמיחה, היצואנים בוכים. הוא מזיק למשק. הבנתי את ההחלטה שלו לפני 4 חודשים, היום כבר לא מבין. רבע אחוז זה לעג לרש. הריבית צריכה לרדת באחוז וחצי וזה טוב גם לרוכשי הדירות
כי הם צריכים להחזיר ריבית סבירה. הכלי של הריבית הוא חשוב במשק. אין היום כלכלן במדינה, אין איש עסקים במדינה שלא חושב כמוני שצריך להוריד את הריבית בצורה חדה. אז כולנו טיפשים והוא צודק? אני חושב שעודף שמרנות זה פחדנות. הוא שוגה. כדאי שיתעשת ויוריד את הריבית.
אנחנו רוצים ש-2026 תהיה שנת פריחה כלכלית. זו מדינה אחת החזקות בכלכלה העולמית. שנתיים אחרי מלחמה המשק לפני צמיחה בפריצה. חסרה לנו רק הורדת הריבית. אני כן רואה בנובמבר ובתחילת דצמבר יותר אנשים יורדים מהגדר אבל רבע אחוז בריבית זה מעט מדי. אנשים מתמחרים את ההחזר
החודשי. הם צריכים לראות ירידה אחת או שתיים".
- מנכ״ל אאורה: ״הביקוש אצלנו אמיתי, לא פלופ״
- המציאות המורכבת של ההתחדשות העירונית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"תפקיד הנגיד לשמור על היציבות הפיננסית והמערכת הבנקאית", הוא מוסיף, "הבנקים חזקים מדי בעיניי, ויש ביקורת על זה. הרי מכל עליית ריבית וזה שהוא לא מוריד את הריבית מי שנהנה מזה הם הבנקים ולא האזרחים. צריך
להוריד כדי שאנשים יהנו. שקל חזק מדי לא טוב למדינה. מה האמריקאים טיפשים? זה טוב להם. הריבית באמריקה ואירופה יורדת ואנשים באים לפה וממירים לשקלים. גם בנק ישראל שמחזיק דולרים מפסיד כסף.״
