3 גופים ציבוריים עם 3 נתונים שונים - אף אחד לא יודע מה היקף מבצעי המימון של הקבלנים
הכלכלן הראשי באוצר כותב שמבצעי המימון הם 40%-50% משוק הדירות, בבנק ישראל מדברים על 23% מהיקף המשכנתאות למבצעי הקבלן ובלמ"ס מדברים על 14.4% בלבד - מה קורה פה ולמה זה משרת את הקבלנים?
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנק ישראל ומשרד האוצר – שלושה גופים ממשלתיים שאמורים לספק תמונת מצב ברורה על שוק הדיור, מספקים לנו נתונים שונים לחלוטין. פערים בין הנתונים שלהם מעוררים בלבול, תסכול ואפילו כעס - אתם הגופים שצריכים לדעת את הנתונים, בלי נתונים אמינים אי אפשר לנתח והיום בשנת 2025 אתם מקבלים את הנתונים באיחור של חודשים וגם אז לא יודעים אם הם נתוני אמת? זה אפילו מצחיק, בעיקר מביך. בזמן שהלמ"ס טוענת שרק 14% מהדירות החדשות שנרכשו כוללות מבצעי מימון מהקבלנים, בבנק ישראל ובאוצר מדברים על שיעורים גבוהים יותר - באוצר על 40%-50% בבנק ישראל על כרבע מהדירות.
הצגנו הבוקר את הבעיה הזו - "נתון הלמ"ס על עליית מחירי הדירות אינו תואם את הנתונים האחרים" ואת הנזק העצום שלה - האבסורד של עליית מחירי הדירות ואנחנו מציפים כאן בשנה האחרונה את הבעיות והטעויות בנתוני הלמ"ס עם הנזקים שאיכשהו הם של הציבור בעוד הקבלנים צוחקים כל הדרך אל הבנק. אבל יש כאן משהו בסיסי יותר שדורש התערבות מהירה ושיפור איכות הנתונים הגולמיים ושיטת הדיווח לרשויות.
הפער הבלתי סביר בין הנתונים
נתחיל בכך שעד לאחרונה אף אחד לא ידע להגיד כמה מבצעי מימון קבלנים יש בשוק. החודש היה הראשון שבו התקבלו בלמ"ס נתונים מעובדים שאפשר לנתח אותם. שנה וכמה חודשים אחרי המפץ הגדול ואין נתונים. מעבר לכך, הנתונים האלו מתקבלים בהגדרה באיחור, חובת הדיווח על עסקאות היא לא מידית וכך נוצר בהגדרה פער של עיתוי לצד פער של מידע. הנתונים האלו היו הבסיס של הלמ"ס כשהכלכלן הראשי במשרד האוצר, ובאופן ישיר סגניתו, גלית בן נאים בודקת את הנתונים האלו באופן ידני ומקבלת כאמור תוצאות אחרות לגמרי. נזכיר שיש ללמ"ס אינטרס מאוד גדול להחביא את הפשלה שלו, למזער אותה וזה ניכר גם בהצגה של הנתונים.בן נאים טוענת ל-40%-50% עסקאות של מבצעי מימון וטענת שבאזורים מסוימים זה מאוד קריטי למחירים בעוד שבלמ"ס טוענים שזה שולי. בבנק ישראל יודעים להגיד כי היקף הלוואות הבלון והבולט שהם בעיקר בעסקאות מימון כאלו עומד על 23%. אז מי צודק? משאירים לכן לנחש-לשער, אנחנו סבורים שבאופן מוחלט ההשפעה של המבצעים האלו על מחירי הדירות היתה אקוטית ולא כפי שהלמ"ס טוענת.
ייתכן שהבעיה בדטה טמונה בדרך איסוף הנתונים מרשות המסים. בנק ישראל מקבל מידע ישירות מהבנקים, האוצר מבצע סקרים בשטח, ואילו הלמ"ס מסתמכת על דיווחי הקבלנים לרשות המסים – ודיווחים אלו כנראה אינם מלאים, חלקיים ומדווחים באיחור. הקבלנים עוד לא הפנימו את חובת הדיווח החדשה על מבצעי המימון וגם אם הפנימו - מה יעשו להם אם הדיווח יהיה שגוי? זה יכול להסביר את הדיווחים על המספרים הנמוכים.
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי משלם את הטעויות? אתם
חוסר האחידות בנתונים לא רק מבלבל את הציבור, אלא גם מקשה על מקבלי ההחלטות וגורם לכם לקנות דירות במחירים גבוהים מהנדרש. בעיית הנתונים היא קרקע נוחה לקבלנים להמשיך לטשטש את האמת. כל עוד אין בסיס נתונים אחיד ברור וידוע תמיד יהיה אפשר לסתור את המידע האמיתי, תמיד יהיה ניתן לבלבל את הציבור ולהציג לו מצג שווא של טריגרים של עליות מחירים שבפועל הם לא באמת אמיתיים.
- 7.כולם מפחדים אם הנדלן נופל המדינה נופלת דוחים את הקץ פושעים (ל"ת)רועי 17/03/2025 11:35הגב לתגובה זו
- 6.זהר 17/03/2025 06:15הגב לתגובה זותזכרו מה אמר המפקח על הבנקים בנוגע למבצעי המימון אנחנו לא דואגים לציבור אנחנו דואגים לבנקים!!! Boom הבנקים לא רוצים שמחירי הנדלן ירדו והם עושים הכל אבל הכל כדי שהם לא ירדו!
- 5.יוני 17/03/2025 00:24הגב לתגובה זוהמבצעים בגוש דן מגלמים כיום הנחה דהפקטו של 250000300000 לדירה ממוצעת משמע הקבלנים ממשיכים בניסיון להציג עסקים כרגיל כאשר המצב בשטח שונה לחלוטין
- 4.פתאום 16/03/2025 22:39הגב לתגובה זופתאום המנגינה בכתבות משתנה. גם בגלובס. האם נפילת מחירים בנדלן כבר החלה ומתחילים להפנות אצבע לאשמים מקווה שבשבועות הקרובים נגלה.
- 3.ככה נראית קטסטרופה (ל"ת)אנונימי 16/03/2025 21:35הגב לתגובה זו
- 2.א 16/03/2025 21:09הגב לתגובה זועוד ועוד כתבות כאלה שיוציאו את כל השקרים של הלמס זה מה שצריך כדי לשנות את התודעה שכבר מתחילה להשתנות!
- 1.הלמס רקובים משקרים ויש לרסקם!!! (ל"ת)ועדת מומחים שתחסל את השקרים 16/03/2025 21:04הגב לתגובה זו
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותמשכנתא ל-40 שנה - בקרוב בישראל?
על ההלוואה הכי חשובה שתקחו בחיים ולמה דווקא הארכת התקופה שלה היא לא רעיון רע; וגם - מה התמהיל המומלץ לקראת הורדת הריבית?
חלק גדול מהציבור מתקשה "לגמור" את החודש. החזר המשכנתא הוא התשלום הגדול ביותר בתשלומים של משק בית, וההחזר עלה משמעותית בשנתיים האחרונות כי הריבית והאינפלציה עלו. אלו שממש לא יכלו לגמור את החודש פנו לבנקים והאריכו את המשכנתא. מדובר בעיקר על כאלו שלקחו משכנתא לפני שנים ויש להם יכולת להאריך - מי שלקח משכנתא ל-20 שנה לפני 5 שנים, ונותרו לו 15 שנה של תשלומים יכול להאריך ל-25-30 שנה וההחזר יפחת דרמטית. אבל מי שלקח לפני שנה ל-30 שנה לא יוכל לשפר משמעותית את ההחזרים.
הממחזרים-מאריכים נהנים מהפחתה של ההחזר, אבל אליה וקוץ בה - התקופה ארוכה יותר והריבית לרוב גבוה יותר. התוצאה היא שבסה"כ הלווים משלמים יותר, ועדיין - יש פה נוחות ולכן הרבה אנשים בוחרים במשכנתאות ארוכות ובוחרים למחזר. השאלה היותר חשובה ודרמטית בשוק המשכנתאות היא למה אין משכנתא ל-40 שנה? ואם מתעמקים בזה, אז למה בעצם אין משכנתא ל-50 שנה? יש מול ההלוואה בטוחה מאוד חזקה. הבנקים היו שמחים לתת הלוואות כאלו גם ל-50 שנים, הרגולטור עוצר את זה. האם הוא צודק?
החשש של המדינה מכך שאנשים יהיו עמוסים בחובות, שהם ישתעבדו להלוואות, שהשוק ייצא מאיזון - גם שוק המשכנתאות וגם שוק הדירות, הוא מוצדק, אבל אלו תהליכים הדרגתיים. בעבר היה ניתן לקחת משכנתא ל-20 שנה וזה עלה ל-25 שנים ולפני כעשור ל-30 שנה. אם אנשים יכולים לקנות דירה עם המשכנתא היא ל-40 שנה ולא יכולים אם היא ל-30 שנה, תנו להם להחליט - דווקא המגבלה על הבנקם לתת משכנתא מזיקה לציבור. הוא הולך לגופים חוץ בנקאיים להשלים את המימון ומשלם הרבה יותר ריבית. אם זה יהיה מוסדר ומסודר הריבית תהיה נמוכה.
בכל מקום שהרגולטור מתערב ומטיל מגבלה הוא "דופק" את הציבור. כשבנק ישראל מונע את 80/20 - מבצעי הקבלנים לכאורה כדי למנוע משבר מימוני, הוא בפועל, גורם להתייקרות המשכנתא. האנשים פונים לגופים חוץ בנקאיים או להלוואות שהן לא משכנתא ושם הריבית יקרה. 80/20 עזר לקבלנים להוריד את המימון שלהם, כי ברגע שיש להם לקוח ובטוחה שלו (דירה עתידית משועבדת) אזי הריבית נמוכה בכ-2%. הקבלן מרוצה כי הוזיל את הריבית, הלקוח מרוצה כי הוא משלם 80% בסוף הדרך. ההגבלה, בעצם ביטלה את הדרך לתת הנחה במסלול הזה. יש מסלולים נוספים, אבל זו דוגמה לאיך הרגולטור בא לברך ויצא מקלל.
- ריבית המשכנתא - על כמה היא עומדת ולכמה היא תרד?
- ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובחזרה לאורך חיי המשכנתא. השאלה הבוערת כעת שדנו בה גם בבנק ישראל ובאוצר היא צריך להאריך את משך המשכנתא לתקופה של 40 שנים, זאת במקום לתקופה שהיא נמשכת כעת: 15-30 שנה?
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותמשכנתא ל-40 שנה - בקרוב בישראל?
על ההלוואה הכי חשובה שתקחו בחיים ולמה דווקא הארכת התקופה שלה היא לא רעיון רע; וגם - מה התמהיל המומלץ לקראת הורדת הריבית?
חלק גדול מהציבור מתקשה "לגמור" את החודש. החזר המשכנתא הוא התשלום הגדול ביותר בתשלומים של משק בית, וההחזר עלה משמעותית בשנתיים האחרונות כי הריבית והאינפלציה עלו. אלו שממש לא יכלו לגמור את החודש פנו לבנקים והאריכו את המשכנתא. מדובר בעיקר על כאלו שלקחו משכנתא לפני שנים ויש להם יכולת להאריך - מי שלקח משכנתא ל-20 שנה לפני 5 שנים, ונותרו לו 15 שנה של תשלומים יכול להאריך ל-25-30 שנה וההחזר יפחת דרמטית. אבל מי שלקח לפני שנה ל-30 שנה לא יוכל לשפר משמעותית את ההחזרים.
הממחזרים-מאריכים נהנים מהפחתה של ההחזר, אבל אליה וקוץ בה - התקופה ארוכה יותר והריבית לרוב גבוה יותר. התוצאה היא שבסה"כ הלווים משלמים יותר, ועדיין - יש פה נוחות ולכן הרבה אנשים בוחרים במשכנתאות ארוכות ובוחרים למחזר. השאלה היותר חשובה ודרמטית בשוק המשכנתאות היא למה אין משכנתא ל-40 שנה? ואם מתעמקים בזה, אז למה בעצם אין משכנתא ל-50 שנה? יש מול ההלוואה בטוחה מאוד חזקה. הבנקים היו שמחים לתת הלוואות כאלו גם ל-50 שנים, הרגולטור עוצר את זה. האם הוא צודק?
החשש של המדינה מכך שאנשים יהיו עמוסים בחובות, שהם ישתעבדו להלוואות, שהשוק ייצא מאיזון - גם שוק המשכנתאות וגם שוק הדירות, הוא מוצדק, אבל אלו תהליכים הדרגתיים. בעבר היה ניתן לקחת משכנתא ל-20 שנה וזה עלה ל-25 שנים ולפני כעשור ל-30 שנה. אם אנשים יכולים לקנות דירה עם המשכנתא היא ל-40 שנה ולא יכולים אם היא ל-30 שנה, תנו להם להחליט - דווקא המגבלה על הבנקם לתת משכנתא מזיקה לציבור. הוא הולך לגופים חוץ בנקאיים להשלים את המימון ומשלם הרבה יותר ריבית. אם זה יהיה מוסדר ומסודר הריבית תהיה נמוכה.
בכל מקום שהרגולטור מתערב ומטיל מגבלה הוא "דופק" את הציבור. כשבנק ישראל מונע את 80/20 - מבצעי הקבלנים לכאורה כדי למנוע משבר מימוני, הוא בפועל, גורם להתייקרות המשכנתא. האנשים פונים לגופים חוץ בנקאיים או להלוואות שהן לא משכנתא ושם הריבית יקרה. 80/20 עזר לקבלנים להוריד את המימון שלהם, כי ברגע שיש להם לקוח ובטוחה שלו (דירה עתידית משועבדת) אזי הריבית נמוכה בכ-2%. הקבלן מרוצה כי הוזיל את הריבית, הלקוח מרוצה כי הוא משלם 80% בסוף הדרך. ההגבלה, בעצם ביטלה את הדרך לתת הנחה במסלול הזה. יש מסלולים נוספים, אבל זו דוגמה לאיך הרגולטור בא לברך ויצא מקלל.
- ריבית המשכנתא - על כמה היא עומדת ולכמה היא תרד?
- ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובחזרה לאורך חיי המשכנתא. השאלה הבוערת כעת שדנו בה גם בבנק ישראל ובאוצר היא צריך להאריך את משך המשכנתא לתקופה של 40 שנים, זאת במקום לתקופה שהיא נמשכת כעת: 15-30 שנה?
