פרויקט רמי לוי ירושלים
צילום: VIEW POINT

3 גופים ציבוריים עם 3 נתונים שונים - אף אחד לא יודע מה היקף מבצעי המימון של הקבלנים

הכלכלן הראשי באוצר כותב שמבצעי המימון הם 40%-50% משוק הדירות, בבנק ישראל מדברים על 23% מהיקף המשכנתאות למבצעי הקבלן ובלמ"ס מדברים על 14.4% בלבד -  מה קורה פה ולמה זה משרת את הקבלנים?

אביחי טדסה | (7)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנק ישראל ומשרד האוצר – שלושה גופים ממשלתיים שאמורים לספק תמונת מצב ברורה על שוק הדיור, מספקים לנו נתונים שונים לחלוטין. פערים בין הנתונים שלהם מעוררים בלבול, תסכול ואפילו כעס - אתם הגופים שצריכים לדעת את הנתונים, בלי נתונים אמינים אי אפשר לנתח והיום בשנת 2025 אתם מקבלים את הנתונים באיחור של חודשים וגם אז לא יודעים אם הם נתוני אמת? זה אפילו מצחיק, בעיקר מביך. בזמן שהלמ"ס טוענת שרק 14% מהדירות החדשות שנרכשו כוללות מבצעי מימון מהקבלנים, בבנק ישראל ובאוצר מדברים על שיעורים גבוהים יותר - באוצר על 40%-50% בבנק ישראל על כרבע מהדירות. 


הצגנו הבוקר את הבעיה הזו - "נתון הלמ"ס על עליית מחירי הדירות אינו תואם את הנתונים האחרים" ואת הנזק העצום שלה - האבסורד של עליית מחירי הדירות ואנחנו מציפים כאן בשנה האחרונה את הבעיות והטעויות בנתוני הלמ"ס עם הנזקים שאיכשהו הם של הציבור בעוד הקבלנים צוחקים כל הדרך אל הבנק. אבל יש כאן משהו בסיסי יותר שדורש התערבות מהירה ושיפור איכות הנתונים הגולמיים ושיטת הדיווח לרשויות.  


הפער הבלתי סביר בין הנתונים

נתחיל בכך שעד לאחרונה אף אחד לא ידע להגיד כמה מבצעי מימון קבלנים יש בשוק. החודש היה הראשון שבו התקבלו בלמ"ס נתונים מעובדים שאפשר לנתח אותם. שנה וכמה חודשים אחרי המפץ הגדול ואין נתונים. מעבר לכך, הנתונים האלו מתקבלים בהגדרה באיחור, חובת הדיווח על עסקאות היא לא מידית וכך נוצר בהגדרה פער של עיתוי לצד פער של מידע. הנתונים האלו היו הבסיס של הלמ"ס כשהכלכלן הראשי במשרד האוצר, ובאופן ישיר סגניתו, גלית בן נאים בודקת את הנתונים האלו באופן ידני ומקבלת כאמור תוצאות אחרות לגמרי. נזכיר שיש ללמ"ס אינטרס מאוד גדול להחביא את הפשלה שלו, למזער אותה וזה ניכר גם בהצגה של הנתונים. 


בן נאים טוענת ל-40%-50% עסקאות של מבצעי מימון וטענת שבאזורים מסוימים זה מאוד קריטי למחירים בעוד שבלמ"ס טוענים שזה שולי. בבנק ישראל יודעים להגיד כי היקף הלוואות הבלון והבולט שהם בעיקר בעסקאות מימון כאלו עומד על 23%. אז מי צודק? משאירים לכן לנחש-לשער, אנחנו סבורים שבאופן מוחלט ההשפעה של המבצעים האלו על מחירי הדירות היתה אקוטית ולא כפי שהלמ"ס טוענת.


ייתכן שהבעיה בדטה טמונה בדרך איסוף הנתונים מרשות המסים. בנק ישראל מקבל מידע ישירות מהבנקים, האוצר מבצע סקרים בשטח, ואילו הלמ"ס מסתמכת על דיווחי הקבלנים לרשות המסים – ודיווחים אלו כנראה אינם מלאים, חלקיים ומדווחים באיחור. הקבלנים עוד לא הפנימו את חובת הדיווח החדשה על מבצעי המימון וגם אם הפנימו - מה יעשו להם אם הדיווח יהיה שגוי? זה יכול להסביר את הדיווחים על המספרים הנמוכים.


מי משלם את הטעויות? אתם


חוסר האחידות בנתונים לא רק מבלבל את הציבור, אלא גם מקשה על מקבלי ההחלטות וגורם לכם לקנות דירות במחירים גבוהים מהנדרש. בעיית הנתונים היא קרקע נוחה לקבלנים להמשיך לטשטש את האמת. כל עוד אין בסיס נתונים אחיד ברור וידוע תמיד יהיה אפשר לסתור את המידע האמיתי, תמיד יהיה ניתן לבלבל את הציבור ולהציג לו מצג שווא של טריגרים של עליות מחירים שבפועל הם לא באמת אמיתיים.



תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    כולם מפחדים אם הנדלן נופל המדינה נופלת דוחים את הקץ פושעים (ל"ת)
    רועי 17/03/2025 11:35
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    זהר 17/03/2025 06:15
    הגב לתגובה זו
    תזכרו מה אמר המפקח על הבנקים בנוגע למבצעי המימון אנחנו לא דואגים לציבור אנחנו דואגים לבנקים!!! Boom הבנקים לא רוצים שמחירי הנדלן ירדו והם עושים הכל אבל הכל כדי שהם לא ירדו!
  • 5.
    יוני 17/03/2025 00:24
    הגב לתגובה זו
    המבצעים בגוש דן מגלמים כיום הנחה דהפקטו של 250000300000 לדירה ממוצעת משמע הקבלנים ממשיכים בניסיון להציג עסקים כרגיל כאשר המצב בשטח שונה לחלוטין
  • 4.
    פתאום 16/03/2025 22:39
    הגב לתגובה זו
    פתאום המנגינה בכתבות משתנה. גם בגלובס. האם נפילת מחירים בנדלן כבר החלה ומתחילים להפנות אצבע לאשמים מקווה שבשבועות הקרובים נגלה.
  • 3.
    ככה נראית קטסטרופה (ל"ת)
    אנונימי 16/03/2025 21:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    א 16/03/2025 21:09
    הגב לתגובה זו
    עוד ועוד כתבות כאלה שיוציאו את כל השקרים של הלמס זה מה שצריך כדי לשנות את התודעה שכבר מתחילה להשתנות!
  • 1.
    הלמס רקובים משקרים ויש לרסקם!!! (ל"ת)
    ועדת מומחים שתחסל את השקרים 16/03/2025 21:04
    הגב לתגובה זו
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות
מחירי הדירות

כמה שווה הדירה שלכם - עסקאות אחרונות בערים מרכזיות

עשרות עסקאות בערים מרכזיות - תל אביב, חיפה, ירושלים, ראשון לציון, פתח תקווה ורמת גן; וגם - בכמה ירדו מחירי הדירות בשנה האחרונה?

צלי אהרון |


מחירי הדירות בירידה. לפי נתוני הלמ"ס מחירי הדירות ירדו בדיווח האחרון ב-0.3% בחודש (לתקופה של אוגוסט-ספטמבר) כשקצב הירידה הוא כ-5% בשנה. בשטח הירידה גדולה יותר. מדובר על ירידה של 7% ואפילו 10% בשנה וזה מאוד משמעותי בהינתן שקצב עליית מחירי הדירות הוא 2.5% בשנה. מדובר על ירידה ריאלית של 10%.

הבאנו לכם את העסקאות בשבועות האחרונים בערים מרכזיות בארץ - תל אביב, חיפה, ירושלים, פתח תקווה, באר שבע ועוד ערים רבות כדי שתקבלו אינדיקציה למחייר הדירות אם אתם עומדים לרכוש דירה ולהבין "כמה אתם שווים" אם אתם בעלי דירה. הנה הנתונים שמתבססים ברובים על מאגרי רשות המסים:

תל אביב

חיים כץ
צילום: פייסבוק

קידום הקמת היישובים דניאל ושיבולת: אושרו תקציבי הפיתוח

שני היישובים, המשלבים קהילה עם אנשים עם צרכים מיוחדים, ייכללו במסגרת היישובים הזכאים לסבסוד פיתוח; משרד הבינוי יקצה 12.3 מיליון שקל לדניאל ו-15 מיליון שקל לשיבולת בשנתיים הקרובות

צלי אהרון |

הממשלה אישרה השבוע צעד נוסף ודי משמעותי בדרך להקמתם של שני יישובים חדשים בדרום: היישוב הקהילתי "דניאל" והכפר השיקומי-שילובי "שיבולת". בהחלטה שאושרה במליאה, תוקנו החלטות משנת 2018 כך ששני היישובים יוגדרו כיישובים הזכאים לסבסוד פיתוח בהתאם למדיניות העדיפות הלאומית. המשמעות: המדינה תממן את התשתיות הראשוניות הדרושות להקמת היישובים, צעד שמאפשר להניע את התכנון והביצוע בפועל.

על פי ההחלטה המעודכנת, משרד הבינוי והשיכון יקצה בשנים הקרובות תקציבי פיתוח ייעודיים לשני היישובים. בשנת 2025 יופנו 12.3 מיליון שקל עבור פיתוח תשתיות ביישוב "דניאל", הממוקם בסמוך לעלי נגב במועצה האזורית מרחבים. בשנת 2026 יוקצו 15 מיליון שקל נוספים לטובת הקמת התשתיות בכפר השיקומי-שילובי "שיבולת". מדובר בתקציבים שיועברו מהסטת מסגרת קיימת בתחום סבסוד הפיתוח, ללא פתיחת תקציב חדש וללא פגיעה בתוכניות אחרות שכבר סומנו לביצוע.

במשרד הבינוי והשיכון מדגישים כי שני היישובים מהווים מודל תכנוני וחברתי ייחודי בישראל, המשלב בין הקמה של יישוב קהילתי חדש לבין תפיסה ערכית של שילוב אנשים עם צרכים מיוחדים בליבת הקהילה. במסגרת זו, פועל המינהל לענייני הכפר לקדם תכנון מותאם לשני היישובים, כך שישלבו מגורים, תעסוקה, חינוך ושירותים קהילתיים באופן המשקף מגוון אוכלוסיות וחיי קהילה משותפים.

המשמעות הרחבה יותר

יישוב "דניאל" נולד כחלק מחזון רחב יותר לחיזוק ההתיישבות באזור עוטף עזה והדרום בכלל. מיקומו בסמוך למרכז "עלי נגב" מבטא את השילוב בין פיתוח אזורי לבין ערכים חברתיים של הכלה ושילוב. מעבר לעידוד האכלוס ולחיזוק היישובים באזור רגיש מבחינה ביטחונית, דניאל מתוכנן לשלב קהילה רב־שכבתית המבוססת על חיים משותפים של משפחות ואנשים עם מוגבלויות, תוך שימת דגש על איכות חיים, יציבות ומענה חברתי-קהילתי.

כפר "שיבולת", מצידו, מתוכנן לשמש מודל חדש לכפרי שילוב בישראל - יישוב ייעודי שנבנה מלכתחילה למען חיים משותפים של אנשים עם מוגבלויות לצד אוכלוסייה מגוונת. התכנון כולל קשת רחבה של שירותים קהילתיים, מבני ציבור, פתרונות הנגשה, ותפיסה שמבקשת לטשטש את הגבול בין “מסגרת” לבין “קהילה”. המטרה, כפי שמגדירים אותה במשרד הבינוי, היא לייצר מרחב מגורים שבו כל התושבים נהנים מאותם תנאים, הזדמנויות ושירותים.