פרויקט רמי לוי ירושלים
צילום: VIEW POINT

3 גופים ציבוריים עם 3 נתונים שונים - אף אחד לא יודע מה היקף מבצעי המימון של הקבלנים

הכלכלן הראשי באוצר כותב שמבצעי המימון הם 40%-50% משוק הדירות, בבנק ישראל מדברים על 23% מהיקף המשכנתאות למבצעי הקבלן ובלמ"ס מדברים על 14.4% בלבד -  מה קורה פה ולמה זה משרת את הקבלנים?

אביחי טדסה | (7)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנק ישראל ומשרד האוצר – שלושה גופים ממשלתיים שאמורים לספק תמונת מצב ברורה על שוק הדיור, מספקים לנו נתונים שונים לחלוטין. פערים בין הנתונים שלהם מעוררים בלבול, תסכול ואפילו כעס - אתם הגופים שצריכים לדעת את הנתונים, בלי נתונים אמינים אי אפשר לנתח והיום בשנת 2025 אתם מקבלים את הנתונים באיחור של חודשים וגם אז לא יודעים אם הם נתוני אמת? זה אפילו מצחיק, בעיקר מביך. בזמן שהלמ"ס טוענת שרק 14% מהדירות החדשות שנרכשו כוללות מבצעי מימון מהקבלנים, בבנק ישראל ובאוצר מדברים על שיעורים גבוהים יותר - באוצר על 40%-50% בבנק ישראל על כרבע מהדירות. 


הצגנו הבוקר את הבעיה הזו - "נתון הלמ"ס על עליית מחירי הדירות אינו תואם את הנתונים האחרים" ואת הנזק העצום שלה - האבסורד של עליית מחירי הדירות ואנחנו מציפים כאן בשנה האחרונה את הבעיות והטעויות בנתוני הלמ"ס עם הנזקים שאיכשהו הם של הציבור בעוד הקבלנים צוחקים כל הדרך אל הבנק. אבל יש כאן משהו בסיסי יותר שדורש התערבות מהירה ושיפור איכות הנתונים הגולמיים ושיטת הדיווח לרשויות.  


הפער הבלתי סביר בין הנתונים

נתחיל בכך שעד לאחרונה אף אחד לא ידע להגיד כמה מבצעי מימון קבלנים יש בשוק. החודש היה הראשון שבו התקבלו בלמ"ס נתונים מעובדים שאפשר לנתח אותם. שנה וכמה חודשים אחרי המפץ הגדול ואין נתונים. מעבר לכך, הנתונים האלו מתקבלים בהגדרה באיחור, חובת הדיווח על עסקאות היא לא מידית וכך נוצר בהגדרה פער של עיתוי לצד פער של מידע. הנתונים האלו היו הבסיס של הלמ"ס כשהכלכלן הראשי במשרד האוצר, ובאופן ישיר סגניתו, גלית בן נאים בודקת את הנתונים האלו באופן ידני ומקבלת כאמור תוצאות אחרות לגמרי. נזכיר שיש ללמ"ס אינטרס מאוד גדול להחביא את הפשלה שלו, למזער אותה וזה ניכר גם בהצגה של הנתונים. 


בן נאים טוענת ל-40%-50% עסקאות של מבצעי מימון וטענת שבאזורים מסוימים זה מאוד קריטי למחירים בעוד שבלמ"ס טוענים שזה שולי. בבנק ישראל יודעים להגיד כי היקף הלוואות הבלון והבולט שהם בעיקר בעסקאות מימון כאלו עומד על 23%. אז מי צודק? משאירים לכן לנחש-לשער, אנחנו סבורים שבאופן מוחלט ההשפעה של המבצעים האלו על מחירי הדירות היתה אקוטית ולא כפי שהלמ"ס טוענת.


ייתכן שהבעיה בדטה טמונה בדרך איסוף הנתונים מרשות המסים. בנק ישראל מקבל מידע ישירות מהבנקים, האוצר מבצע סקרים בשטח, ואילו הלמ"ס מסתמכת על דיווחי הקבלנים לרשות המסים – ודיווחים אלו כנראה אינם מלאים, חלקיים ומדווחים באיחור. הקבלנים עוד לא הפנימו את חובת הדיווח החדשה על מבצעי המימון וגם אם הפנימו - מה יעשו להם אם הדיווח יהיה שגוי? זה יכול להסביר את הדיווחים על המספרים הנמוכים.


מי משלם את הטעויות? אתם


חוסר האחידות בנתונים לא רק מבלבל את הציבור, אלא גם מקשה על מקבלי ההחלטות וגורם לכם לקנות דירות במחירים גבוהים מהנדרש. בעיית הנתונים היא קרקע נוחה לקבלנים להמשיך לטשטש את האמת. כל עוד אין בסיס נתונים אחיד ברור וידוע תמיד יהיה אפשר לסתור את המידע האמיתי, תמיד יהיה ניתן לבלבל את הציבור ולהציג לו מצג שווא של טריגרים של עליות מחירים שבפועל הם לא באמת אמיתיים.



תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    כולם מפחדים אם הנדלן נופל המדינה נופלת דוחים את הקץ פושעים (ל"ת)
    רועי 17/03/2025 11:35
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    זהר 17/03/2025 06:15
    הגב לתגובה זו
    תזכרו מה אמר המפקח על הבנקים בנוגע למבצעי המימון אנחנו לא דואגים לציבור אנחנו דואגים לבנקים!!! Boom הבנקים לא רוצים שמחירי הנדלן ירדו והם עושים הכל אבל הכל כדי שהם לא ירדו!
  • 5.
    יוני 17/03/2025 00:24
    הגב לתגובה זו
    המבצעים בגוש דן מגלמים כיום הנחה דהפקטו של 250000300000 לדירה ממוצעת משמע הקבלנים ממשיכים בניסיון להציג עסקים כרגיל כאשר המצב בשטח שונה לחלוטין
  • 4.
    פתאום 16/03/2025 22:39
    הגב לתגובה זו
    פתאום המנגינה בכתבות משתנה. גם בגלובס. האם נפילת מחירים בנדלן כבר החלה ומתחילים להפנות אצבע לאשמים מקווה שבשבועות הקרובים נגלה.
  • 3.
    ככה נראית קטסטרופה (ל"ת)
    אנונימי 16/03/2025 21:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    א 16/03/2025 21:09
    הגב לתגובה זו
    עוד ועוד כתבות כאלה שיוציאו את כל השקרים של הלמס זה מה שצריך כדי לשנות את התודעה שכבר מתחילה להשתנות!
  • 1.
    הלמס רקובים משקרים ויש לרסקם!!! (ל"ת)
    ועדת מומחים שתחסל את השקרים 16/03/2025 21:04
    הגב לתגובה זו
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל

סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר. 

כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.

העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.

אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:


דירה להשכרה (שלומי יוסף)דירה להשכרה (שלומי יוסף)

שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה

כמה עולה לשכור דירה בת"א, בכמה עלה שכר העבודה שלכם ביחס לשכר הדירה ומה זה אומר?

רן קידר |

נתחיל בכמה נתונים. מחירי הדירות בעשור האחרון עלו ב-75%, מחירה של דירה ממוצעת עלה ביותר מפי 2. שכר הדירה הממוצע עלה בעשור ב-35% בלבד. שכר העבודה עלה בממוצע בתקופה זו ב-44%. הנתונים האלו מעידים על דבר אחד ברור - שכר הדירה הממוצע נשחק. השכר שלנו עלה ושכר הדירה עלה בפחות, לכאורה מצבנו שופר. שכר הדירה גם נשחק ביחס למחירי הדירות שעלו יותר. מהנתונים האלו עולה שלמרות הטענות של השוכרים, בסה"כ מצבם השתפר ביחס לעבר. 

מנגד, מצבם של רוכשי דירות פוטנציאליות הורע - הדירה ברחה להם. כן, יכול להיות שמדובר באותה משפחה שהחליטה לשכור כי היא לא יכולה לקנות. אז מצד אחד שכר הדירה נשחק, מצד שני מחירי הדירות התרוממו, אז בסה"כ היא בהחלט נפגעה. אבל כשבוחנים רק את מצבם של השוכרים מבלי להתייחס למשפחות ספציפיות, כוונות, רצונות ושוק הדיור בכלל, מקבלים שמצבם של השוכרים בממוצע השתפר. 

מה קרה לשכר שלכם בעשור האחרון?

לפני עשור - שכר הדירה הממוצע עמד על 3730 שקלים והשכר הממוצע במשק היה 9,900 שקלים, כעת השכר הממוצע כ-14,300 שקלים ושכר הדירה 4,880 שקלים. שכר העבודה עלה כאמור יותר. אבל זו לא כל התמונה. בפועל השכר נטו שהוא החשוב כי זה מה שאנחנו מקבלים בכיס, עלה הרבה יותר - בהערכה סביב 60% כי בתקופה הזו היו רפורמות במיסוי השכר, לרבות שינוי המדרגות כך שקיבלנו יותר בנטו, למעט כמובן בשנה האחרונה בה המדרגות הוקפאו. 

כ-60% עלייה בשכר לעומת עלייה של 35% בשכר הדירה, זה בהחלט לא ניצול של שוכרים ועל פניו לא היינו אמורים לשמוע שמחירי שכר הדירה מכבידים ומוגזמים. אבל לשוכרים יש באמת חור בכיס. יוקר המחיה עלה דרמטית וחיסל בעצם את ההכנסה הפנויה. הם מרגישים את זה בשכר דירה יותר מאשר בקניות השוטפות, כי בקניות רוכשים מדי יום, יומיים, שבוע, העליות הן מינוריות ולא שמים לב אליהן, אבל כשמקבלים מהמשכיר הודעה על כוונתו להעלות את שכר הדירה ב-5% בשנה אז אוי ואבוי. זה קורה בבת אחת וזה כסף גדול. בפועל, המציאות שונה. שכר הדירה עלה פחות מסל הקניות שלכם בסופרים. 


בשנה האחרונה זה משתנה. שכר הדירה עלה משמעותית. זה נובע בעיקר מהתשואה נטו שירדה (תשואת בעלי הדירות) וריבית המימון הגבוהה שלהם. לא בטוח שהמסלול הצפוי של הורדת ריבית ימתן את העלייה בשכר דירה. הרחבה - ניתוח השפעת הריבית על שוק השכירות.