3 גופים ציבוריים עם 3 נתונים שונים - אף אחד לא יודע מה היקף מבצעי המימון של הקבלנים
הכלכלן הראשי באוצר כותב שמבצעי המימון הם 40%-50% משוק הדירות, בבנק ישראל מדברים על 23% מהיקף המשכנתאות למבצעי הקבלן ובלמ"ס מדברים על 14.4% בלבד - מה קורה פה ולמה זה משרת את הקבלנים?
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנק ישראל ומשרד האוצר – שלושה גופים ממשלתיים שאמורים לספק תמונת מצב ברורה על שוק הדיור, מספקים לנו נתונים שונים לחלוטין. פערים בין הנתונים שלהם מעוררים בלבול, תסכול ואפילו כעס - אתם הגופים שצריכים לדעת את הנתונים, בלי נתונים אמינים אי אפשר לנתח והיום בשנת 2025 אתם מקבלים את הנתונים באיחור של חודשים וגם אז לא יודעים אם הם נתוני אמת? זה אפילו מצחיק, בעיקר מביך. בזמן שהלמ"ס טוענת שרק 14% מהדירות החדשות שנרכשו כוללות מבצעי מימון מהקבלנים, בבנק ישראל ובאוצר מדברים על שיעורים גבוהים יותר - באוצר על 40%-50% בבנק ישראל על כרבע מהדירות.
הצגנו הבוקר את הבעיה הזו - "נתון הלמ"ס על עליית מחירי הדירות אינו תואם את הנתונים האחרים" ואת הנזק העצום שלה - האבסורד של עליית מחירי הדירות ואנחנו מציפים כאן בשנה האחרונה את הבעיות והטעויות בנתוני הלמ"ס עם הנזקים שאיכשהו הם של הציבור בעוד הקבלנים צוחקים כל הדרך אל הבנק. אבל יש כאן משהו בסיסי יותר שדורש התערבות מהירה ושיפור איכות הנתונים הגולמיים ושיטת הדיווח לרשויות.
הפער הבלתי סביר בין הנתונים
נתחיל בכך שעד לאחרונה אף אחד לא ידע להגיד כמה מבצעי מימון קבלנים יש בשוק. החודש היה הראשון שבו התקבלו בלמ"ס נתונים מעובדים שאפשר לנתח אותם. שנה וכמה חודשים אחרי המפץ הגדול ואין נתונים. מעבר לכך, הנתונים האלו מתקבלים בהגדרה באיחור, חובת הדיווח על עסקאות היא לא מידית וכך נוצר בהגדרה פער של עיתוי לצד פער של מידע. הנתונים האלו היו הבסיס של הלמ"ס כשהכלכלן הראשי במשרד האוצר, ובאופן ישיר סגניתו, גלית בן נאים בודקת את הנתונים האלו באופן ידני ומקבלת כאמור תוצאות אחרות לגמרי. נזכיר שיש ללמ"ס אינטרס מאוד גדול להחביא את הפשלה שלו, למזער אותה וזה ניכר גם בהצגה של הנתונים.בן נאים טוענת ל-40%-50% עסקאות של מבצעי מימון וטענת שבאזורים מסוימים זה מאוד קריטי למחירים בעוד שבלמ"ס טוענים שזה שולי. בבנק ישראל יודעים להגיד כי היקף הלוואות הבלון והבולט שהם בעיקר בעסקאות מימון כאלו עומד על 23%. אז מי צודק? משאירים לכן לנחש-לשער, אנחנו סבורים שבאופן מוחלט ההשפעה של המבצעים האלו על מחירי הדירות היתה אקוטית ולא כפי שהלמ"ס טוענת.
ייתכן שהבעיה בדטה טמונה בדרך איסוף הנתונים מרשות המסים. בנק ישראל מקבל מידע ישירות מהבנקים, האוצר מבצע סקרים בשטח, ואילו הלמ"ס מסתמכת על דיווחי הקבלנים לרשות המסים – ודיווחים אלו כנראה אינם מלאים, חלקיים ומדווחים באיחור. הקבלנים עוד לא הפנימו את חובת הדיווח החדשה על מבצעי המימון וגם אם הפנימו - מה יעשו להם אם הדיווח יהיה שגוי? זה יכול להסביר את הדיווחים על המספרים הנמוכים.
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי משלם את הטעויות? אתם
חוסר האחידות בנתונים לא רק מבלבל את הציבור, אלא גם מקשה על מקבלי ההחלטות וגורם לכם לקנות דירות במחירים גבוהים מהנדרש. בעיית הנתונים היא קרקע נוחה לקבלנים להמשיך לטשטש את האמת. כל עוד אין בסיס נתונים אחיד ברור וידוע תמיד יהיה אפשר לסתור את המידע האמיתי, תמיד יהיה ניתן לבלבל את הציבור ולהציג לו מצג שווא של טריגרים של עליות מחירים שבפועל הם לא באמת אמיתיים.
- 7.כולם מפחדים אם הנדלן נופל המדינה נופלת דוחים את הקץ פושעים (ל"ת)רועי 17/03/2025 11:35הגב לתגובה זו
- 6.זהר 17/03/2025 06:15הגב לתגובה זותזכרו מה אמר המפקח על הבנקים בנוגע למבצעי המימון אנחנו לא דואגים לציבור אנחנו דואגים לבנקים!!! Boom הבנקים לא רוצים שמחירי הנדלן ירדו והם עושים הכל אבל הכל כדי שהם לא ירדו!
- 5.יוני 17/03/2025 00:24הגב לתגובה זוהמבצעים בגוש דן מגלמים כיום הנחה דהפקטו של 250000300000 לדירה ממוצעת משמע הקבלנים ממשיכים בניסיון להציג עסקים כרגיל כאשר המצב בשטח שונה לחלוטין
- 4.פתאום 16/03/2025 22:39הגב לתגובה זופתאום המנגינה בכתבות משתנה. גם בגלובס. האם נפילת מחירים בנדלן כבר החלה ומתחילים להפנות אצבע לאשמים מקווה שבשבועות הקרובים נגלה.
- 3.ככה נראית קטסטרופה (ל"ת)אנונימי 16/03/2025 21:35הגב לתגובה זו
- 2.א 16/03/2025 21:09הגב לתגובה זועוד ועוד כתבות כאלה שיוציאו את כל השקרים של הלמס זה מה שצריך כדי לשנות את התודעה שכבר מתחילה להשתנות!
- 1.הלמס רקובים משקרים ויש לרסקם!!! (ל"ת)ועדת מומחים שתחסל את השקרים 16/03/2025 21:04הגב לתגובה זו

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
