הדולר סגר בירידה חדה: "אני רואה את הדולר מגיע ל-4.02 כבר בימים הקרובים"

כך אומר בשיחה עם Bizportal איתן אדמוני מבנק ירושלים. סוחר מט"ח מקומי הוסיף: "במידה והראלי במניות יימשך, נראה לחץ כבד על מטבע הדולר". הדולר צונח 1% מול היורו
קובי ישעיהו |

הדולר שינה כיוון ונחלש כעת מול השקל, זאת במקביל להחלשותו מול האירו במסחר באירופה. נזכיר כי השבוע אמור הבנק הפדראלי להכריז על המדיניות המוניטארית לשבועות הקרובים. הירידה בדולר כעת באה בהמשך ישיר לירידה של 1.5% בדולר בסיכום השבוע שעבר.

איתן אדמוני, מנהל חדר המסחר במט"ח של בנק ירושלים, התייחס בשיחה עם Bizportal להתנהגות הדולר ואמר כי "אני רואה את הירידות בימים האחרונים כתיקון טכני לגל העליות וחושב שהתיקון הזה עוד יימשך. כבר השבוע אני מעריך שהדולר יגיע לרמה של 4.02 שקלים וזו תהיה נקודת מבחן עבורו". סוחר מט"ח נוסף, שביקש להישאר בעילון שם, אמר בשיחה עם Bizportal כי "להערכתי מטבע הדולר יישאר תחת לחץ כבד כל עוד הראלי בשוקי המניות יימשך".

בסוף השבוע נפגשו ראשי המדינות המתועשות הגדולות בעולם, ה-G20, אך בשורה גדולה לא יצאה מהם, מלבד הערכות שקרן המטבע העולמית תכפיל את סכום הכסף שהיא מתכננת להוציא בכדי לעזור למדינות המתפתחות בעולם לצלוח את המשבר הנוכחי. מדובר בסכום של 500 מיליארד דולר, במקום הסכום המקורי שיועד לנושא, שעמד על 250 מיליארד דולר.

יו"ר הפדרל ריזרב אמר בראיון נדיר הלילה (ב') שהמיתון בארצות הברית יגיע לסיומו "כנראה עוד השנה", אך באותה עת הוא הזהיר כי שיעור האבטלה במדינה, העומד כיום על 8.1%, ימשיך לעלות. בן שלום ברננקי, הופיע בתוכנית הדגל "60 דקות" (60 Minutes) של רשת CBS, ואמר שהמאמצים שהנעשים ע"י הממשל כנראה ימנעו מיתון עמוק הדומה לזה שהתרחש ב-1930. הוא גם אמר שהבנקים הגדולים במדינה הם בעלי כושר פירעון והוא לא מצפה שאף אחד מהם יפול.

בנק ישראל קבע לפני זמן קצר את השער היציג בירידה של 0.86% לרמה של 4.135 שקלים והאירו נקבע בירידה של 0.27% לרמה של 5.388 שקלים. בעולם נסחר הדולר בירידה של 1.06% סביב רמה של 1.303 דולר לאירו והיין היפני נחלש ב-0.25% ל-98.32 יין לדולר.

"נראה שהדולר יישאר תחת לחץ עד להודעת ה-FOMC (ועדת השוק הפתוח) ביום רביעי. עם זאת, בפעם הקודמת הדולר זינק לאחר ההודעה בגלל שבשוק היתה אכזבה מכך שהפדרל ריזרב לא נקט בצעדים אגרסיביים יותר", אמר לבלומברג לי הרדמן, כלכלן מטבעות בסניף של בנק טוקיו-מיצובישי בלונדון.

כלכלני איזי-פורקס מזכירים בסקירה השבועית שפרסמו כי בשבוע שעבר הם העריכו כי "לטווח הקצר אפשרית תנודתיות בין 4.1 ל-4.24, אולי גם על רקע העובדה שהאירו יכול לעלות קצת מול הדולר. תנודתיות כזו יכולה ל"הגיש" טוב יותר את הדולר למבחן פריצה של ההתנגדות המשמעותית יותר השוכנת ב-4.30. סיכויי הפריצה של ההתנגדות הזו עשויים יהיו להיות גבוהים יותר אם הדולר יהיה תנודתי קצת בשלב הנוכחי".

"אנחנו חוזרים על כך משום שזו תמונת המצב גם היום. התנודתיות משחררת לחצי מימוש הנובעים ממהלך העלייה החד של הדולר והיא עוד עשויה להימשך. עד 4.10 זו תנודתיות לטווח הקצר. עקרונית גם מהלך ירידה עד 3.95 ישמר את הסיכוי לעליה בהמשך. התמיכה הגבוהה ביותר היא ב-4.15 שקל לדולר והיא תשמש לפיכך מבחן לטווח המיידי. מהלך של הדולר מעל 4.25 שקלים ילמד על חזרה למגמת עליה".

נזכיר כי מדד פברואר, שהתפרסם אתמול בערב, ירד ב-0.1%, בהתאם להערכות. רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, אומר בסקירה שפרסם כי עיון בנתונים מצביע על כך שהמחיר המקומי ממשיך להיות גבוה. לולא כן, היה קצב האינפלציה נמוך יותר, בהינתן הירידה במחיר התשומות המיובאות והפיחות המדוד בשער השקל כנגד הדולר בתקופת המדידה. בסך הכול, מעריכים במזרחי טפחות שריבית בנק ישראל תיוותר הפעם על כנה לאחר שירדה בתלילות בחודשים האחרונים.

שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס, מעריך כי "מה שייקבע את קצב האינפלציה בחודשים הקרובים יהיה קצב השינוי בשער החליפין, מחירי הנפט ושאר הסחורות בעולם, עליות יוזמות ע"י הממשלה כגון מחירי המים והתחבורה הציבורית וכן היכולת של חברות ונותני שרותים מקומיים להעלות מחירים גם בתקופה של האטה כלכלית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.