הדולר סגר בירידה חדה: "אני רואה את הדולר מגיע ל-4.02 כבר בימים הקרובים"

כך אומר בשיחה עם Bizportal איתן אדמוני מבנק ירושלים. סוחר מט"ח מקומי הוסיף: "במידה והראלי במניות יימשך, נראה לחץ כבד על מטבע הדולר". הדולר צונח 1% מול היורו
קובי ישעיהו |

הדולר שינה כיוון ונחלש כעת מול השקל, זאת במקביל להחלשותו מול האירו במסחר באירופה. נזכיר כי השבוע אמור הבנק הפדראלי להכריז על המדיניות המוניטארית לשבועות הקרובים. הירידה בדולר כעת באה בהמשך ישיר לירידה של 1.5% בדולר בסיכום השבוע שעבר.

איתן אדמוני, מנהל חדר המסחר במט"ח של בנק ירושלים, התייחס בשיחה עם Bizportal להתנהגות הדולר ואמר כי "אני רואה את הירידות בימים האחרונים כתיקון טכני לגל העליות וחושב שהתיקון הזה עוד יימשך. כבר השבוע אני מעריך שהדולר יגיע לרמה של 4.02 שקלים וזו תהיה נקודת מבחן עבורו". סוחר מט"ח נוסף, שביקש להישאר בעילון שם, אמר בשיחה עם Bizportal כי "להערכתי מטבע הדולר יישאר תחת לחץ כבד כל עוד הראלי בשוקי המניות יימשך".

בסוף השבוע נפגשו ראשי המדינות המתועשות הגדולות בעולם, ה-G20, אך בשורה גדולה לא יצאה מהם, מלבד הערכות שקרן המטבע העולמית תכפיל את סכום הכסף שהיא מתכננת להוציא בכדי לעזור למדינות המתפתחות בעולם לצלוח את המשבר הנוכחי. מדובר בסכום של 500 מיליארד דולר, במקום הסכום המקורי שיועד לנושא, שעמד על 250 מיליארד דולר.

יו"ר הפדרל ריזרב אמר בראיון נדיר הלילה (ב') שהמיתון בארצות הברית יגיע לסיומו "כנראה עוד השנה", אך באותה עת הוא הזהיר כי שיעור האבטלה במדינה, העומד כיום על 8.1%, ימשיך לעלות. בן שלום ברננקי, הופיע בתוכנית הדגל "60 דקות" (60 Minutes) של רשת CBS, ואמר שהמאמצים שהנעשים ע"י הממשל כנראה ימנעו מיתון עמוק הדומה לזה שהתרחש ב-1930. הוא גם אמר שהבנקים הגדולים במדינה הם בעלי כושר פירעון והוא לא מצפה שאף אחד מהם יפול.

בנק ישראל קבע לפני זמן קצר את השער היציג בירידה של 0.86% לרמה של 4.135 שקלים והאירו נקבע בירידה של 0.27% לרמה של 5.388 שקלים. בעולם נסחר הדולר בירידה של 1.06% סביב רמה של 1.303 דולר לאירו והיין היפני נחלש ב-0.25% ל-98.32 יין לדולר.

"נראה שהדולר יישאר תחת לחץ עד להודעת ה-FOMC (ועדת השוק הפתוח) ביום רביעי. עם זאת, בפעם הקודמת הדולר זינק לאחר ההודעה בגלל שבשוק היתה אכזבה מכך שהפדרל ריזרב לא נקט בצעדים אגרסיביים יותר", אמר לבלומברג לי הרדמן, כלכלן מטבעות בסניף של בנק טוקיו-מיצובישי בלונדון.

כלכלני איזי-פורקס מזכירים בסקירה השבועית שפרסמו כי בשבוע שעבר הם העריכו כי "לטווח הקצר אפשרית תנודתיות בין 4.1 ל-4.24, אולי גם על רקע העובדה שהאירו יכול לעלות קצת מול הדולר. תנודתיות כזו יכולה ל"הגיש" טוב יותר את הדולר למבחן פריצה של ההתנגדות המשמעותית יותר השוכנת ב-4.30. סיכויי הפריצה של ההתנגדות הזו עשויים יהיו להיות גבוהים יותר אם הדולר יהיה תנודתי קצת בשלב הנוכחי".

"אנחנו חוזרים על כך משום שזו תמונת המצב גם היום. התנודתיות משחררת לחצי מימוש הנובעים ממהלך העלייה החד של הדולר והיא עוד עשויה להימשך. עד 4.10 זו תנודתיות לטווח הקצר. עקרונית גם מהלך ירידה עד 3.95 ישמר את הסיכוי לעליה בהמשך. התמיכה הגבוהה ביותר היא ב-4.15 שקל לדולר והיא תשמש לפיכך מבחן לטווח המיידי. מהלך של הדולר מעל 4.25 שקלים ילמד על חזרה למגמת עליה".

נזכיר כי מדד פברואר, שהתפרסם אתמול בערב, ירד ב-0.1%, בהתאם להערכות. רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, אומר בסקירה שפרסם כי עיון בנתונים מצביע על כך שהמחיר המקומי ממשיך להיות גבוה. לולא כן, היה קצב האינפלציה נמוך יותר, בהינתן הירידה במחיר התשומות המיובאות והפיחות המדוד בשער השקל כנגד הדולר בתקופת המדידה. בסך הכול, מעריכים במזרחי טפחות שריבית בנק ישראל תיוותר הפעם על כנה לאחר שירדה בתלילות בחודשים האחרונים.

שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס, מעריך כי "מה שייקבע את קצב האינפלציה בחודשים הקרובים יהיה קצב השינוי בשער החליפין, מחירי הנפט ושאר הסחורות בעולם, עליות יוזמות ע"י הממשלה כגון מחירי המים והתחבורה הציבורית וכן היכולת של חברות ונותני שרותים מקומיים להעלות מחירים גם בתקופה של האטה כלכלית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?

על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש

נדב אטיאס |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל",  נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.

אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.

במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.

מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים

לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות. 

קרקע לבנייה
צילום: תמר מצפי

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות?

שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון של פרויקטים, ובמערכת מקווים שהחיסכון יתגלגל לרוכשי הדירות; האם הרפורמה צפויה לפעול על פי אבני דרך? האם זהו נסיון לחמם את השוק ולשבור את הקיפאון הנוכחי? 

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.