הדולר סגר בירידה חדה: "אני רואה את הדולר מגיע ל-4.02 כבר בימים הקרובים"
הדולר שינה כיוון ונחלש כעת מול השקל, זאת במקביל להחלשותו מול האירו במסחר באירופה. נזכיר כי השבוע אמור הבנק הפדראלי להכריז על המדיניות המוניטארית לשבועות הקרובים. הירידה בדולר כעת באה בהמשך ישיר לירידה של 1.5% בדולר בסיכום השבוע שעבר.
איתן אדמוני, מנהל חדר המסחר במט"ח של בנק ירושלים, התייחס בשיחה עם Bizportal להתנהגות הדולר ואמר כי "אני רואה את הירידות בימים האחרונים כתיקון טכני לגל העליות וחושב שהתיקון הזה עוד יימשך. כבר השבוע אני מעריך שהדולר יגיע לרמה של 4.02 שקלים וזו תהיה נקודת מבחן עבורו". סוחר מט"ח נוסף, שביקש להישאר בעילון שם, אמר בשיחה עם Bizportal כי "להערכתי מטבע הדולר יישאר תחת לחץ כבד כל עוד הראלי בשוקי המניות יימשך".
בסוף השבוע נפגשו ראשי המדינות המתועשות הגדולות בעולם, ה-G20, אך בשורה גדולה לא יצאה מהם, מלבד הערכות שקרן המטבע העולמית תכפיל את סכום הכסף שהיא מתכננת להוציא בכדי לעזור למדינות המתפתחות בעולם לצלוח את המשבר הנוכחי. מדובר בסכום של 500 מיליארד דולר, במקום הסכום המקורי שיועד לנושא, שעמד על 250 מיליארד דולר.
יו"ר הפדרל ריזרב אמר בראיון נדיר הלילה (ב') שהמיתון בארצות הברית יגיע לסיומו "כנראה עוד השנה", אך באותה עת הוא הזהיר כי שיעור האבטלה במדינה, העומד כיום על 8.1%, ימשיך לעלות. בן שלום ברננקי, הופיע בתוכנית הדגל "60 דקות" (60 Minutes) של רשת CBS, ואמר שהמאמצים שהנעשים ע"י הממשל כנראה ימנעו מיתון עמוק הדומה לזה שהתרחש ב-1930. הוא גם אמר שהבנקים הגדולים במדינה הם בעלי כושר פירעון והוא לא מצפה שאף אחד מהם יפול.
בנק ישראל קבע לפני זמן קצר את השער היציג בירידה של 0.86% לרמה של 4.135 שקלים והאירו נקבע בירידה של 0.27% לרמה של 5.388 שקלים. בעולם נסחר הדולר בירידה של 1.06% סביב רמה של 1.303 דולר לאירו והיין היפני נחלש ב-0.25% ל-98.32 יין לדולר.
"נראה שהדולר יישאר תחת לחץ עד להודעת ה-FOMC (ועדת השוק הפתוח) ביום רביעי. עם זאת, בפעם הקודמת הדולר זינק לאחר ההודעה בגלל שבשוק היתה אכזבה מכך שהפדרל ריזרב לא נקט בצעדים אגרסיביים יותר", אמר לבלומברג לי הרדמן, כלכלן מטבעות בסניף של בנק טוקיו-מיצובישי בלונדון.
כלכלני איזי-פורקס מזכירים בסקירה השבועית שפרסמו כי בשבוע שעבר הם העריכו כי "לטווח הקצר אפשרית תנודתיות בין 4.1 ל-4.24, אולי גם על רקע העובדה שהאירו יכול לעלות קצת מול הדולר. תנודתיות כזו יכולה ל"הגיש" טוב יותר את הדולר למבחן פריצה של ההתנגדות המשמעותית יותר השוכנת ב-4.30. סיכויי הפריצה של ההתנגדות הזו עשויים יהיו להיות גבוהים יותר אם הדולר יהיה תנודתי קצת בשלב הנוכחי".
"אנחנו חוזרים על כך משום שזו תמונת המצב גם היום. התנודתיות משחררת לחצי מימוש הנובעים ממהלך העלייה החד של הדולר והיא עוד עשויה להימשך. עד 4.10 זו תנודתיות לטווח הקצר. עקרונית גם מהלך ירידה עד 3.95 ישמר את הסיכוי לעליה בהמשך. התמיכה הגבוהה ביותר היא ב-4.15 שקל לדולר והיא תשמש לפיכך מבחן לטווח המיידי. מהלך של הדולר מעל 4.25 שקלים ילמד על חזרה למגמת עליה".
נזכיר כי מדד פברואר, שהתפרסם אתמול בערב, ירד ב-0.1%, בהתאם להערכות. רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, אומר בסקירה שפרסם כי עיון בנתונים מצביע על כך שהמחיר המקומי ממשיך להיות גבוה. לולא כן, היה קצב האינפלציה נמוך יותר, בהינתן הירידה במחיר התשומות המיובאות והפיחות המדוד בשער השקל כנגד הדולר בתקופת המדידה. בסך הכול, מעריכים במזרחי טפחות שריבית בנק ישראל תיוותר הפעם על כנה לאחר שירדה בתלילות בחודשים האחרונים.
שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס, מעריך כי "מה שייקבע את קצב האינפלציה בחודשים הקרובים יהיה קצב השינוי בשער החליפין, מחירי הנפט ושאר הסחורות בעולם, עליות יוזמות ע"י הממשלה כגון מחירי המים והתחבורה הציבורית וכן היכולת של חברות ונותני שרותים מקומיים להעלות מחירים גם בתקופה של האטה כלכלית".
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותבנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
לאור עלייה בבקשות של משקי בית לאשראי נוסף לדיור, מעבר למשכנתא הראשונה, בנק ישראל מהדק את אופן החישוב של יכולת ההחזר של משקי הבית; בו בזמן, הבנק מעדכן את אופן החישוב של שווי הנכס, בעיקר בהקשרי "מחיר מטרה" ו-"מחיר למשתכן" וכן הגדלת שיעור המימון לדירות זולות
בנק ישראל הודיע היום על שורה של צעדים רגולטוריים בשוק האשראי לדיור, לאור מגמת עלייה בנטילת תוספות אשראי לדיור, ובפרט בסמוך ללקיחת משכנתא ראשונה . בבנק ישראל מדגישים כי הצעדים נועדו לשקף בצורה מדויקת יותר את יכולת ההחזר של הלווים, לצמצם סיכוני מינוף עודף, ובו בעת לשמר הקלות שנועדו לאפשר מענה לצרכים פיננסיים שוטפים ועתידיים של משקי הבית. על רגל אחת, ההקלות האלו יאפשר לקחת "הלוואות לכל מטרה" מגובות בדירות כסוג של תוספת למשכנתא. יש הגבלות, אבל אם שיעור המימון לא יגיע ל-70%, אתם יכולים לקחת 200 אלף שקל נוספים. כמו כן, ערך הדירות במחיר למשתכן-דירה בהנחה יחושבו לפי שווי שמאי ולא לפי מחיר העסקה. זה היה כך עד מחיר של 1.8 מיליון שקל (הגבלת מחיר) כעת זה יהיה בלי הגבלה זו, המשמעות: אפשרות לקחת בדירה בהנחה יותר משכנתא.
הלוואה לכל מטרה היא הלוואה נכונה - היא בריבית טובה וצריך לנצל אותה לפני הלוואות אחרות. אבל יש כאן בעקיפין שחרור של רסן וכספים שיזרמו לשוק - לדירות ובכלל.
עדכון מגבלת כושר ההחזר
כאמור, משקי בית רבים לוקחים הלוואות נוספות לדיור, לעיתים במקביל או בסמוך למשכנתא הקיימת, כשהבטוחה היא אותו
הנכס. מצב זה מגדיל את החוב הכולל של משקי הבית ועלול לפגוע ביכולתם להתמודד עם שינויים בסביבת הריבית, בהכנסות או בהוצאות בלתי צפויות. לאור זאת, הוחלט לבצע הבהרה רגולטורית מהותית באופן חישוב מגבלת שיעור ההחזר מההכנסה (PTI).
בהתאם להחלטה, בעת נטילת הלוואה נוספת לדיור המובטחת בשעבוד אותו נכס, יחויבו התאגידים הבנקאיים לבחון את ההחזר החודשי בגין כלל ההלוואות הקיימות והחדשות יחד, ולא רק את ההלוואה המבוקשת. כלומר, סך התשלומים החודשיים על כל האשראי לדיור המובטח בנכס יילקח בחשבון לצורך חישוב יכולת ההחזר של משק הבית. בבנק ישראל מציינים כי צעד זה נועד לחזק את ניהול הסיכונים, לשפר את שקיפות המידע לגבי רמת המינוף האמיתית של הלווים, ולמנוע מצב שבו יכולת ההחזר נבחנת באופן חלקי בלבד.
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- היום שבו התחיל לפעול הבנק המרכזי של המדינה ומה קרה היום לפני 32 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עדכון חישוב שווי הנכס של דירות במחיר מופחת
במקביל, הפיקוח על הבנקים הודיע על עדכון תקרת שווי הנכס לצורך חישוב שיעור המימון (LTV) בהלוואות לרכישת דירה במחיר מופחת. התקרה, שעמדה עד כה על 1.8 מיליון שקל, תעודכן ל-2.1 מיליון שקל, וזאת בהתאמה לעליית מדד המחירים לצרכן מאז נקבעה. עדכון זה נועד לשמר את ההקלה שניתנה לרוכשי דירות במסגרת תוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” ו”מחיר למשתכן”, ולאפשר להם להמשיך ולהסתמך על הערכת שמאי לצורך חישוב שווי הנכס, גם בסביבה של מחירי דיור גבוהים יותר.
האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת
צוות מקצועי במשרד האוצר ממליץ להחזיר מס רכוש שנתי על קרקעות שלא נבנו, יותר מ-25 שנה אחרי שבוטל. בדו"ח נכתב כי מדובר ב"צורך פיסקאלי ארוך טווח", על רקע הוצאות המלחמה והעומס התקציבי. לפי ההערכות, המס עשוי להכניס לקופת המדינה עד 12 מיליארד שקל בשנה
אחרי שנים שבהן מס הרכוש נחשב פרק סגור, משרד האוצר מחזיר אותו לשולחן. דו"ח של הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, שפורסם בימים אלה, קובע כי קיימת הצדקה כלכלית, תקציבית ואף משפטית להחזיר מס שנתי על קרקעות שאינן בנויות. בראש הצוות עמד הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, והוא פעל מכוח החלטת ממשלה מפברואר 2024.
בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.
לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.
הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.
