הדולר סגר בירידה חדה: "אני רואה את הדולר מגיע ל-4.02 כבר בימים הקרובים"

כך אומר בשיחה עם Bizportal איתן אדמוני מבנק ירושלים. סוחר מט"ח מקומי הוסיף: "במידה והראלי במניות יימשך, נראה לחץ כבד על מטבע הדולר". הדולר צונח 1% מול היורו
קובי ישעיהו |

הדולר שינה כיוון ונחלש כעת מול השקל, זאת במקביל להחלשותו מול האירו במסחר באירופה. נזכיר כי השבוע אמור הבנק הפדראלי להכריז על המדיניות המוניטארית לשבועות הקרובים. הירידה בדולר כעת באה בהמשך ישיר לירידה של 1.5% בדולר בסיכום השבוע שעבר.

איתן אדמוני, מנהל חדר המסחר במט"ח של בנק ירושלים, התייחס בשיחה עם Bizportal להתנהגות הדולר ואמר כי "אני רואה את הירידות בימים האחרונים כתיקון טכני לגל העליות וחושב שהתיקון הזה עוד יימשך. כבר השבוע אני מעריך שהדולר יגיע לרמה של 4.02 שקלים וזו תהיה נקודת מבחן עבורו". סוחר מט"ח נוסף, שביקש להישאר בעילון שם, אמר בשיחה עם Bizportal כי "להערכתי מטבע הדולר יישאר תחת לחץ כבד כל עוד הראלי בשוקי המניות יימשך".

בסוף השבוע נפגשו ראשי המדינות המתועשות הגדולות בעולם, ה-G20, אך בשורה גדולה לא יצאה מהם, מלבד הערכות שקרן המטבע העולמית תכפיל את סכום הכסף שהיא מתכננת להוציא בכדי לעזור למדינות המתפתחות בעולם לצלוח את המשבר הנוכחי. מדובר בסכום של 500 מיליארד דולר, במקום הסכום המקורי שיועד לנושא, שעמד על 250 מיליארד דולר.

יו"ר הפדרל ריזרב אמר בראיון נדיר הלילה (ב') שהמיתון בארצות הברית יגיע לסיומו "כנראה עוד השנה", אך באותה עת הוא הזהיר כי שיעור האבטלה במדינה, העומד כיום על 8.1%, ימשיך לעלות. בן שלום ברננקי, הופיע בתוכנית הדגל "60 דקות" (60 Minutes) של רשת CBS, ואמר שהמאמצים שהנעשים ע"י הממשל כנראה ימנעו מיתון עמוק הדומה לזה שהתרחש ב-1930. הוא גם אמר שהבנקים הגדולים במדינה הם בעלי כושר פירעון והוא לא מצפה שאף אחד מהם יפול.

בנק ישראל קבע לפני זמן קצר את השער היציג בירידה של 0.86% לרמה של 4.135 שקלים והאירו נקבע בירידה של 0.27% לרמה של 5.388 שקלים. בעולם נסחר הדולר בירידה של 1.06% סביב רמה של 1.303 דולר לאירו והיין היפני נחלש ב-0.25% ל-98.32 יין לדולר.

"נראה שהדולר יישאר תחת לחץ עד להודעת ה-FOMC (ועדת השוק הפתוח) ביום רביעי. עם זאת, בפעם הקודמת הדולר זינק לאחר ההודעה בגלל שבשוק היתה אכזבה מכך שהפדרל ריזרב לא נקט בצעדים אגרסיביים יותר", אמר לבלומברג לי הרדמן, כלכלן מטבעות בסניף של בנק טוקיו-מיצובישי בלונדון.

כלכלני איזי-פורקס מזכירים בסקירה השבועית שפרסמו כי בשבוע שעבר הם העריכו כי "לטווח הקצר אפשרית תנודתיות בין 4.1 ל-4.24, אולי גם על רקע העובדה שהאירו יכול לעלות קצת מול הדולר. תנודתיות כזו יכולה ל"הגיש" טוב יותר את הדולר למבחן פריצה של ההתנגדות המשמעותית יותר השוכנת ב-4.30. סיכויי הפריצה של ההתנגדות הזו עשויים יהיו להיות גבוהים יותר אם הדולר יהיה תנודתי קצת בשלב הנוכחי".

"אנחנו חוזרים על כך משום שזו תמונת המצב גם היום. התנודתיות משחררת לחצי מימוש הנובעים ממהלך העלייה החד של הדולר והיא עוד עשויה להימשך. עד 4.10 זו תנודתיות לטווח הקצר. עקרונית גם מהלך ירידה עד 3.95 ישמר את הסיכוי לעליה בהמשך. התמיכה הגבוהה ביותר היא ב-4.15 שקל לדולר והיא תשמש לפיכך מבחן לטווח המיידי. מהלך של הדולר מעל 4.25 שקלים ילמד על חזרה למגמת עליה".

נזכיר כי מדד פברואר, שהתפרסם אתמול בערב, ירד ב-0.1%, בהתאם להערכות. רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, אומר בסקירה שפרסם כי עיון בנתונים מצביע על כך שהמחיר המקומי ממשיך להיות גבוה. לולא כן, היה קצב האינפלציה נמוך יותר, בהינתן הירידה במחיר התשומות המיובאות והפיחות המדוד בשער השקל כנגד הדולר בתקופת המדידה. בסך הכול, מעריכים במזרחי טפחות שריבית בנק ישראל תיוותר הפעם על כנה לאחר שירדה בתלילות בחודשים האחרונים.

שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס, מעריך כי "מה שייקבע את קצב האינפלציה בחודשים הקרובים יהיה קצב השינוי בשער החליפין, מחירי הנפט ושאר הסחורות בעולם, עליות יוזמות ע"י הממשלה כגון מחירי המים והתחבורה הציבורית וכן היכולת של חברות ונותני שרותים מקומיים להעלות מחירים גם בתקופה של האטה כלכלית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.