גיוסים של 6.7 מיליארד שקל באוקטובר - סיכום החודש בקרנות הנאמנות
חודש אוקטובר היה מעורב בשווקים - מצד אחד מדדי ארה"ב ירדו כאשר ה-S&P500 רשם תשואה שלילית של 1% ומדד הנאסד"ק סיים את חודש אוקטובר בירידה של כ-0.5%, ומצד שני, ולמרות חודש קשה מבחינה ביטחונית, המדדים בתל אביב עלו - מדדי ת"א 35, ו-125 רשמו עליות של כ-3.8% ו-4.5% בהתאמה ומדד ת"א 90 עם תשואה של כ- 6.2%. אלה הביאו להמשך גיוסים חזקים בקרנות הנאמנות גם באוקטובר שהסתכמו בחודש ב-6.7 מיליארד שקל, כפי שעולה מהדוח של מיטב בית השקעות.
התעשייה האקטיבית המסורתית גייסה בחודש אוקטובר סכום של כ-1.15 מיליארד שקל. קטגוריית אג''ח בחו''ל מסכמת את חודש אוקטובר עם גיוס של כ- 300 מיליון שקל, אחריה קטגוריית חברות והמרה עם גיוס של כ-265 מיליון שקל, קטגוריית אג''ח בארץ-כללי שבחודש שעבר הייתה הפודה ביותר, מסיימת עם גיוס של כ-210 מיליון שקל, קטגוריית מניות בארץ גייסה סכום של כ-175 מיליון שקל, ממונפות ואסטרטגיות הוסיפה גיוס של כ-90 מיליון שקל, אחריה קטגוריית מניות בחו''ל שסיימה את החודש עם גיוס של כ-60 מיליון שקל, הקרנות הגמישות גייסו סכום של כ- 40 מיליון שקל, קטגוריית אגד קרנות גייסה כ-25 מיליון שקל.
הקטגוריה הפודה היחידה הייתה קטגוריית אג''ח מדינה שסיימה את החודש עם פדיון קל של כ-10 מיליון שקל.
האטה משמעותית בגיוסים בקרנות הכספיות
הקרנות הכספיות מסיימות את חודש אוקטובר עם גיוס של כ-3.4 מיליארד שקל, הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-2.55 מיליארד שקל והקרנות הכספיות הדולריות גייסו סכום של כ-0.85 מיליארד שקל, זוהי האטה ברורה מול החודשים האחרונים, ובעיקר מול חודש ספטמבר - 6.55 מיליארד שקל.
התעשייה הפסיבית מסיימת את חודש אוקטובר עם גיוס של כ-2.2 מיליארד שקל כאשר הקרנות המחקות גייסו כ-1.25 מיליארד שקל ואילו קרנות הסל הוסיפו גיוס של כ-950 מיליון שקל.
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- בריחה מהקרנות הכספיות של הראל; מיטב מובילה בגיוסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בקרנות המחקות הקטגוריה המגייסת ביותר היא קטגוריית מניות בחו''ל שגייסה סכום של כ-565 מיליון שקל, אחריה קטגוריית חברות והמרה עם גיוס של כ-355 מיליון שקל, קרנות אג"ח בחו''ל גייסו סכום של כ-160 מיליון שקל, קטגוריית מניות בארץ הוסיפה גיוס דומה של 155 מיליון שקל, אחריה קטגוריית אג''ח מדינה עם גיוס בסכום של כ-15 מיליון שקל, וקטגוריית אג''ח כללי שמסיימת עם פדיון קל של כ-25 מיליון שקל.
בקרנות הסל עיקר הגיוסים הגיעו לקטגוריית מניות בארץ שגייסו סכום של כ-1.12 מיליארד שקל, אחריה בפער משמעותי, קטגוריית חברות והמרה שגייסה סכום של כ-360 מיליון שקל, קטגוריית סחורות הוסיפו גיוס קל של כ-10 מיליון שקל, ואילו שאר הקטגוריות מסיימות עם פדיון, הקטגוריה הפודה ביותר הייתה קטגוריית מניות בחו''ל, שמסיימת עם פדיון של כ-500 מיליון שקל, אחריה קטגוריות ממונפות ואסטרטגיות ואג''ח מדינה שפדו סכום זהה של כ-15 מיליון שקל כל אחת, קטגוריית אג"ח בחו''ל מסיימת את החודש עם פדיון של כ-10 מיליון שקל, וקטגוריית אג''ח כללי עם פדיון זעיר של כ-3 מיליון שקל.
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
- המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
נכון ליום 31.10.24, היקף נכסי תעשיית הקרנות עומד על כ-569.4 מיליארד שקל, כאשר הסכום מתפלג כך:
תעשייה אקטיבית: כ-318.5 מיליארד שקל, מהם כ-167.8 מיליארד שקל בקרנות מסורתיות, וכ-150.7 מיליארד שקל בקרנות כספיות.
תעשייה פסיבית: כ-250.9 מיליארד שקל, מהם כ-155.1 מיליארד שקל בקרנות סל, וכ-95.8 מיליארד שקל בקרנות מחקות.
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
