גיוסים של 6.7 מיליארד שקל באוקטובר - סיכום החודש בקרנות הנאמנות
חודש אוקטובר היה מעורב בשווקים - מצד אחד מדדי ארה"ב ירדו כאשר ה-S&P500 רשם תשואה שלילית של 1% ומדד הנאסד"ק סיים את חודש אוקטובר בירידה של כ-0.5%, ומצד שני, ולמרות חודש קשה מבחינה ביטחונית, המדדים בתל אביב עלו - מדדי ת"א 35, ו-125 רשמו עליות של כ-3.8% ו-4.5% בהתאמה ומדד ת"א 90 עם תשואה של כ- 6.2%. אלה הביאו להמשך גיוסים חזקים בקרנות הנאמנות גם באוקטובר שהסתכמו בחודש ב-6.7 מיליארד שקל, כפי שעולה מהדוח של מיטב בית השקעות.
התעשייה האקטיבית המסורתית גייסה בחודש אוקטובר סכום של כ-1.15 מיליארד שקל. קטגוריית אג''ח בחו''ל מסכמת את חודש אוקטובר עם גיוס של כ- 300 מיליון שקל, אחריה קטגוריית חברות והמרה עם גיוס של כ-265 מיליון שקל, קטגוריית אג''ח בארץ-כללי שבחודש שעבר הייתה הפודה ביותר, מסיימת עם גיוס של כ-210 מיליון שקל, קטגוריית מניות בארץ גייסה סכום של כ-175 מיליון שקל, ממונפות ואסטרטגיות הוסיפה גיוס של כ-90 מיליון שקל, אחריה קטגוריית מניות בחו''ל שסיימה את החודש עם גיוס של כ-60 מיליון שקל, הקרנות הגמישות גייסו סכום של כ- 40 מיליון שקל, קטגוריית אגד קרנות גייסה כ-25 מיליון שקל.
הקטגוריה הפודה היחידה הייתה קטגוריית אג''ח מדינה שסיימה את החודש עם פדיון קל של כ-10 מיליון שקל.
האטה משמעותית בגיוסים בקרנות הכספיות
הקרנות הכספיות מסיימות את חודש אוקטובר עם גיוס של כ-3.4 מיליארד שקל, הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-2.55 מיליארד שקל והקרנות הכספיות הדולריות גייסו סכום של כ-0.85 מיליארד שקל, זוהי האטה ברורה מול החודשים האחרונים, ובעיקר מול חודש ספטמבר - 6.55 מיליארד שקל.
התעשייה הפסיבית מסיימת את חודש אוקטובר עם גיוס של כ-2.2 מיליארד שקל כאשר הקרנות המחקות גייסו כ-1.25 מיליארד שקל ואילו קרנות הסל הוסיפו גיוס של כ-950 מיליון שקל.
- בריחה מהקרנות הכספיות של הראל; מיטב מובילה בגיוסים
- רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בקרנות המחקות הקטגוריה המגייסת ביותר היא קטגוריית מניות בחו''ל שגייסה סכום של כ-565 מיליון שקל, אחריה קטגוריית חברות והמרה עם גיוס של כ-355 מיליון שקל, קרנות אג"ח בחו''ל גייסו סכום של כ-160 מיליון שקל, קטגוריית מניות בארץ הוסיפה גיוס דומה של 155 מיליון שקל, אחריה קטגוריית אג''ח מדינה עם גיוס בסכום של כ-15 מיליון שקל, וקטגוריית אג''ח כללי שמסיימת עם פדיון קל של כ-25 מיליון שקל.
בקרנות הסל עיקר הגיוסים הגיעו לקטגוריית מניות בארץ שגייסו סכום של כ-1.12 מיליארד שקל, אחריה בפער משמעותי, קטגוריית חברות והמרה שגייסה סכום של כ-360 מיליון שקל, קטגוריית סחורות הוסיפו גיוס קל של כ-10 מיליון שקל, ואילו שאר הקטגוריות מסיימות עם פדיון, הקטגוריה הפודה ביותר הייתה קטגוריית מניות בחו''ל, שמסיימת עם פדיון של כ-500 מיליון שקל, אחריה קטגוריות ממונפות ואסטרטגיות ואג''ח מדינה שפדו סכום זהה של כ-15 מיליון שקל כל אחת, קטגוריית אג"ח בחו''ל מסיימת את החודש עם פדיון של כ-10 מיליון שקל, וקטגוריית אג''ח כללי עם פדיון זעיר של כ-3 מיליון שקל.
- קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
- רשות ניירות ערך: כללים חדשים לפרסום קרנות נאמנות ברשתות החברתיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
נכון ליום 31.10.24, היקף נכסי תעשיית הקרנות עומד על כ-569.4 מיליארד שקל, כאשר הסכום מתפלג כך:
תעשייה אקטיבית: כ-318.5 מיליארד שקל, מהם כ-167.8 מיליארד שקל בקרנות מסורתיות, וכ-150.7 מיליארד שקל בקרנות כספיות.
תעשייה פסיבית: כ-250.9 מיליארד שקל, מהם כ-155.1 מיליארד שקל בקרנות סל, וכ-95.8 מיליארד שקל בקרנות מחקות.

קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
בבדיקה התקופתית של הקרנות היקרות בישראל עולה שוב אותה מסקנה ברורה: לא כדאי להשקיע בקרנות היקרות, הן לא מצליחות להצדיק את דמי הניהול הגבוהים
נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון.
אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים בטור זה את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא. לדעתי, תפקיד התקשורת הוא לשמור את הנושא בתודעה הציבורית משתי סיבות. הראשונה, לטובת החוסכים והמשקיעים – עלינו לשים לב מה יש לנו בתיקים, לא לעקוב בעיניים עצומות אחרי ההמלצות של יועצי ההשקעות או אחרי פרסומות כאלה ואחרות. חשוב לרדת לפרטים ולשים לב: גם אם באופן מקרי קרן מסוימת מציגה בטווח זמן מסוים תוצאות טובות, לאורך זמן הקרנות היקרות פשוט לא משתלמות, כפי שעולה פעם אחר פעם מהשוואות פשוטות וקלות לביצוע. הסיבה השנייה היא יצירת לחץ על מנהלי הקרנות לאזן את דמי הניהול היקרים מדי. הייתה תופעה מבורכת של ירידה בדמי הניהול הממוצעים בשנים האחרונות, תופעה שמעט נעצרה לאחרונה, אך בעוד שדמי ניהול סבירים והוגנים הם הכרחיים לקיומו של שוק הקרנות האקטיבי, את דמי הניהול היקרים שבקצוות עדיין חייבים לדחוף כלפי מטה.
קרנות הנאמנות השונות מחולקות לקטגוריות, ודמי הניהול בכל קטגוריה משתנים בהתאם לעלויות התפעול ובהתאם לסיכויי הרווח. לכן באופן טבעי קרנות מנייתיות יקרות יותר מקרנות אג"ח, ובקרנות מעורבות ככל שעולה כמות המניות, בדרך כלל דמי הניהול מטפסים אף הם. לכן נבחן את ביצועי הקרנות היקרות ביותר בכמה קטגוריות מרכזיות בשוק הקרנות הישראלי: קרנות מנייתיות, אג"ח ומעורבות. בכל אחת מהקטגוריות הללו נתמקד בתת-הקטגוריות המרכזיות. בטבלאות שנראה בהמשך מופיע שם הקרן היקרה ביותר בכל תת-קטגוריה וכמה דמי ניהול היא גובה, לאחר מכן דמי הניהול החציוניים בכל קטגוריה, כדי להמחיש את הפער ממה שמקובל לגבות באותה תת-קטגוריה, ואז מיקום הקרן מתחילת השנה ובשלוש השנים האחרונות.
קרנות מנייתיות
בקרנות המנייתיות נבחנו ארבע תת-קטגוריות: מניות גדולות ובינוניות, מניות אול קאפ (כל גודל שוק), מניות בארצות הברית חשופות מט"ח, וגמישות. הקרנות הגמישות אינן לגמרי מנייתיות, כיוון שעקרונית מנהל הקרן יכול להשקיע כראות עיניו בכל סוגי הנכסים, אך בדרך כלל הן מתנקזות לאחזקה משמעותית במניות. הנה התוצאות:
- רשות ניירות ערך: כללים חדשים לפרסום קרנות נאמנות ברשתות החברתיות
- זרקור על הקרן: קרן האג"ח שמשקיעה מחוץ לקופסה ומציגה תוצאות מצוינות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשפט אחד שמסכם את הכל: בארבעה מקרים מתוך שמונה שנבדקו, הקרן היקרה ביותר מציגה את הביצועים הגרועים ביותר בקטגוריה. מנהלי הקרנות לא יכולים לבצע ניסים, ואם הם מתחילים את התחרות אחוז אחד מאחור, הם כנראה לא ידביקו את הפער. ההפרש בין הקרן היקרה לקרן החציונית נע בין 0.8% ליותר מאחוז. יש לציין שדמי הניהול החציוניים בקרנות המנייתיות, שנעים סביב אחוז וחצי או מעט יותר, הם סבירים ביותר ומאפשרים ניהול קרנות עם שולי רווח הגיוניים. לגבות מעל 2.5% בשנה על ניהול קרן נאמנות נראה כמו תאוות בצע שפשוט לא משתלמת למשקיעים, ובסופו של דבר גם לא תשתלם למנהלי הקרנות.

קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
בבדיקה התקופתית של הקרנות היקרות בישראל עולה שוב אותה מסקנה ברורה: לא כדאי להשקיע בקרנות היקרות, הן לא מצליחות להצדיק את דמי הניהול הגבוהים
נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון.
אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים בטור זה את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא. לדעתי, תפקיד התקשורת הוא לשמור את הנושא בתודעה הציבורית משתי סיבות. הראשונה, לטובת החוסכים והמשקיעים – עלינו לשים לב מה יש לנו בתיקים, לא לעקוב בעיניים עצומות אחרי ההמלצות של יועצי ההשקעות או אחרי פרסומות כאלה ואחרות. חשוב לרדת לפרטים ולשים לב: גם אם באופן מקרי קרן מסוימת מציגה בטווח זמן מסוים תוצאות טובות, לאורך זמן הקרנות היקרות פשוט לא משתלמות, כפי שעולה פעם אחר פעם מהשוואות פשוטות וקלות לביצוע. הסיבה השנייה היא יצירת לחץ על מנהלי הקרנות לאזן את דמי הניהול היקרים מדי. הייתה תופעה מבורכת של ירידה בדמי הניהול הממוצעים בשנים האחרונות, תופעה שמעט נעצרה לאחרונה, אך בעוד שדמי ניהול סבירים והוגנים הם הכרחיים לקיומו של שוק הקרנות האקטיבי, את דמי הניהול היקרים שבקצוות עדיין חייבים לדחוף כלפי מטה.
קרנות הנאמנות השונות מחולקות לקטגוריות, ודמי הניהול בכל קטגוריה משתנים בהתאם לעלויות התפעול ובהתאם לסיכויי הרווח. לכן באופן טבעי קרנות מנייתיות יקרות יותר מקרנות אג"ח, ובקרנות מעורבות ככל שעולה כמות המניות, בדרך כלל דמי הניהול מטפסים אף הם. לכן נבחן את ביצועי הקרנות היקרות ביותר בכמה קטגוריות מרכזיות בשוק הקרנות הישראלי: קרנות מנייתיות, אג"ח ומעורבות. בכל אחת מהקטגוריות הללו נתמקד בתת-הקטגוריות המרכזיות. בטבלאות שנראה בהמשך מופיע שם הקרן היקרה ביותר בכל תת-קטגוריה וכמה דמי ניהול היא גובה, לאחר מכן דמי הניהול החציוניים בכל קטגוריה, כדי להמחיש את הפער ממה שמקובל לגבות באותה תת-קטגוריה, ואז מיקום הקרן מתחילת השנה ובשלוש השנים האחרונות.
קרנות מנייתיות
בקרנות המנייתיות נבחנו ארבע תת-קטגוריות: מניות גדולות ובינוניות, מניות אול קאפ (כל גודל שוק), מניות בארצות הברית חשופות מט"ח, וגמישות. הקרנות הגמישות אינן לגמרי מנייתיות, כיוון שעקרונית מנהל הקרן יכול להשקיע כראות עיניו בכל סוגי הנכסים, אך בדרך כלל הן מתנקזות לאחזקה משמעותית במניות. הנה התוצאות:
- רשות ניירות ערך: כללים חדשים לפרסום קרנות נאמנות ברשתות החברתיות
- זרקור על הקרן: קרן האג"ח שמשקיעה מחוץ לקופסה ומציגה תוצאות מצוינות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשפט אחד שמסכם את הכל: בארבעה מקרים מתוך שמונה שנבדקו, הקרן היקרה ביותר מציגה את הביצועים הגרועים ביותר בקטגוריה. מנהלי הקרנות לא יכולים לבצע ניסים, ואם הם מתחילים את התחרות אחוז אחד מאחור, הם כנראה לא ידביקו את הפער. ההפרש בין הקרן היקרה לקרן החציונית נע בין 0.8% ליותר מאחוז. יש לציין שדמי הניהול החציוניים בקרנות המנייתיות, שנעים סביב אחוז וחצי או מעט יותר, הם סבירים ביותר ומאפשרים ניהול קרנות עם שולי רווח הגיוניים. לגבות מעל 2.5% בשנה על ניהול קרן נאמנות נראה כמו תאוות בצע שפשוט לא משתלמת למשקיעים, ובסופו של דבר גם לא תשתלם למנהלי הקרנות.
