חיסכון
צילום: CANVA

גיוסים של 6.7 מיליארד שקל באוקטובר - סיכום החודש בקרנות הנאמנות

למרות חודש קשה מבחינה ביטחונית בישראל ומגמה שלילית במדדים בארה"ב, המדדים בת"א עלו באוקטובר והגיוסים בקרנות הנאמנות הסתכמו ב-6.7 מיליארד שקל; הקרנות הכספיות היוו מעל מחצית מהגיוסים (3.4 מיליארד שקל) אך האטו משמעותית לעומת ספטמבר (
רוי שיינמן |

חודש אוקטובר היה מעורב בשווקים - מצד אחד מדדי ארה"ב ירדו כאשר ה-S&P500 רשם תשואה שלילית של 1% ומדד הנאסד"ק סיים את חודש אוקטובר בירידה של כ-0.5%, ומצד שני, ולמרות חודש קשה מבחינה ביטחונית, המדדים בתל אביב עלו - מדדי ת"א 35, ו-125 רשמו עליות של כ-3.8% ו-4.5% בהתאמה ומדד ת"א 90 עם תשואה של כ- 6.2%. אלה הביאו להמשך גיוסים חזקים בקרנות הנאמנות גם באוקטובר שהסתכמו בחודש ב-6.7 מיליארד שקל, כפי שעולה מהדוח של מיטב בית השקעות.

התעשייה האקטיבית המסורתית גייסה בחודש אוקטובר סכום של כ-1.15 מיליארד שקל. קטגוריית אג''ח בחו''ל מסכמת את חודש אוקטובר עם גיוס של כ- 300 מיליון שקל, אחריה קטגוריית חברות והמרה עם גיוס של כ-265 מיליון שקל, קטגוריית אג''ח בארץ-כללי שבחודש שעבר הייתה הפודה ביותר, מסיימת עם גיוס של כ-210 מיליון שקל, קטגוריית מניות בארץ גייסה סכום של כ-175 מיליון שקל, ממונפות ואסטרטגיות הוסיפה גיוס של כ-90 מיליון שקל, אחריה קטגוריית מניות בחו''ל שסיימה את החודש עם גיוס של כ-60 מיליון שקל, הקרנות הגמישות גייסו סכום של כ- 40 מיליון שקל, קטגוריית אגד קרנות גייסה כ-25 מיליון שקל.

הקטגוריה הפודה היחידה הייתה קטגוריית אג''ח מדינה שסיימה את החודש עם פדיון קל של כ-10 מיליון שקל.

 

האטה משמעותית בגיוסים בקרנות הכספיות

הקרנות הכספיות מסיימות את חודש אוקטובר עם גיוס של כ-3.4 מיליארד שקל, הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-2.55 מיליארד שקל והקרנות הכספיות הדולריות גייסו סכום של כ-0.85 מיליארד שקל, זוהי האטה ברורה מול החודשים האחרונים, ובעיקר מול חודש ספטמבר - 6.55 מיליארד שקל.

התעשייה הפסיבית מסיימת את חודש אוקטובר עם גיוס של כ-2.2 מיליארד שקל כאשר הקרנות המחקות גייסו כ-1.25 מיליארד שקל ואילו קרנות הסל הוסיפו גיוס של כ-950 מיליון שקל.

בקרנות המחקות הקטגוריה המגייסת ביותר היא קטגוריית מניות בחו''ל שגייסה סכום של כ-565 מיליון שקל, אחריה קטגוריית חברות והמרה עם גיוס של כ-355 מיליון שקל, קרנות אג"ח בחו''ל גייסו סכום של כ-160 מיליון שקל, קטגוריית מניות בארץ הוסיפה גיוס דומה של 155 מיליון שקל, אחריה קטגוריית אג''ח מדינה עם גיוס בסכום של כ-15 מיליון שקל, וקטגוריית אג''ח כללי שמסיימת עם פדיון קל של כ-25 מיליון שקל.

בקרנות הסל עיקר הגיוסים הגיעו לקטגוריית מניות בארץ שגייסו סכום של כ-1.12 מיליארד שקל, אחריה בפער משמעותי, קטגוריית חברות והמרה שגייסה סכום של כ-360 מיליון שקל, קטגוריית סחורות הוסיפו גיוס קל של כ-10 מיליון שקל, ואילו שאר הקטגוריות מסיימות עם פדיון, הקטגוריה הפודה ביותר הייתה קטגוריית מניות בחו''ל, שמסיימת עם פדיון של כ-500 מיליון שקל, אחריה קטגוריות ממונפות ואסטרטגיות ואג''ח מדינה שפדו סכום זהה של כ-15 מיליון שקל כל אחת, קטגוריית אג"ח בחו''ל מסיימת את החודש עם פדיון של כ-10 מיליון שקל, וקטגוריית אג''ח כללי עם פדיון זעיר של כ-3 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

נכון ליום 31.10.24, היקף נכסי תעשיית הקרנות עומד על כ-569.4 מיליארד שקל, כאשר הסכום מתפלג כך:

תעשייה אקטיבית: כ-318.5 מיליארד שקל, מהם כ-167.8 מיליארד שקל בקרנות מסורתיות, וכ-150.7 מיליארד שקל בקרנות כספיות.

תעשייה פסיבית: כ-250.9 מיליארד שקל, מהם כ-155.1 מיליארד שקל בקרנות סל, וכ-95.8 מיליארד שקל בקרנות מחקות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זהב
צילום: Jingming Pan
קרנות נאמנות

הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?

המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות? 

גיא טל |


בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.

אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.

בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה? 

אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.

קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה

ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות: