הכסף זורם - קרנות הנאמנות המנייתיות גייסו מעל 3 מיליארד שקל מתחילת 2017
החגיגה בשווקים נמשכת, והציבור בישראל מצטרף. אמנם מדד המעו"ף המקומי ממשיך לדשדש ואפילו לאבד גובה בלחץ המניות הדואליות, אבל בחו"ל המדדים המובילים (נאסד"ק, S&P500, דאקס ואחרים) שוברים שיאים ובזמן שהריבית נותרת אפסית, הציבור ממשיך להזרים כספים לבורסה באמצעות קרנות הנאמנות.
למרות חופשת חג הפסח וחול המועד, תעשיית קרנות הנאמנות רשמה בחודש אפריל גיוס מרשים של 1.7 מיליארד שקלים בקרנות המסורתיות, כלומר גיוס אפילו גבוה מזה שנרשם בחודש מארס ועמד על 1.65 מיליארד שקלים. בתוך כך, נרשמו פדיונות של 165 מיליון שקלים בקרנות הכספיות.
קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית כגון קרנות 10/90, 20/80, המשיכו להיות פופולריות בקרב המשקיעים ולהוביל כקטגוריה המגייסת ביותר עם גיוס מרשים של כ-1.6 מיליארד שקל באפריל. מתחילת השנה קרנות אג"ח כללי גייסו סכום עצום הנאמד בכ-8.1 מיליארד שקל, מה שמקנה להן את המקום הראשון בהפרש ניכר מהקבוצה השנייה, זו של הקרנות המנייתייות.
הקרנות המנייתיות גייסו באפריל סכום של כ-500 מיליון שקל, המתחלקים לגיוסים של כ-355 מיליון שקל בקרנות מניות בארץ, כ-125 מיליון שקל בקרנות הגמישות וכ-20 מיליון שקל בקרנות מניות בחו"ל. מדובר בהאטה מסוימת לאחר גיוסים של 766 מיליון שקלים בקרנות המנייתיות בחודש מארס, גיוסים של 800 מיליון שקלים בפברואר וגיוסים של 963 מיליון שקלים בינואר. בסיכום, מתחילת השנה גוייסו בקרנות הנאמנות המנייתיות למעל מ-3 מיליארד שקלים. ונזכיר כי בשנת 2016 כולה גייסה הקטגוריה של קרנות נאמנות מנייתיות סכום של 2.47 מיליארד שקלים. כלומר ב-2017 תוך 4 חודשים כבר גוייס סכום גדול יותר בצורה משמעותית.
- גיוס של 4 מיליארד שקל בתעשיית הקרנות בספטמבר; לאן הולך הכסף?
- מדד ה-S&P 500 עלה ב-9% - בכמה עלתה הקרן שלכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגזרת אגרות החוב הקונצרניות נרשמה ירידה חדה, זאת למרות שמדדי התל-בונד 20,40,60 ממשיכים להיות פופולריים מאוד בקרב המשקיעים ורשמו החודש תשואה חיובית נאה של עד 1.5%. בתוך כך, קרנות אג"ח קונצרני ממשיכות לגייס בקצב גבוה, אם כי הן רשמו ירידה של כ-60% בקצב הגיוסים מחודש קודם, לסכום הנאמד בכ-390 מיליון שקל. מתחילת השנה קרנות אג"ח קונצרני רשמו גיוסים גבוהים מאוד של כ-2.34 מיליארד שקל.
אגרות החוב הממשלתיות רשמו החודש עליות שערים - מדד ממשלתי כללי רשם החודש עלייה של 0.6%. בהמשך לעליות השערים שנרשמו באגרות החוב הממשלתיות, קצב הפדיונות בקרנות אג"ח מדינה ירד בחודש אפריל משמעותית והגיע לסכום של כ-445 מיליון שקל בלבד, המשקף ירידה ניכרת בקצב הפדיונות מחודש קודם. ועדיין, קרנות אלה אינן מפסיקות לפדות מאז מאי 2015. מתחילת השנה קרנות אג"ח מדינה רשמו פדיון גדול מאוד בסכום של כ-3.95 מיליארד שקל.
באפיק השקלי נרשמה ירידה של ממש בקצב הפדיונות בקרנות הכספיות מחודש קודם לסכום של כ-165 מיליון שקל בלבד.
גם בקרנות השקליות נרשמה ירידה בקצב הפדיונות מחודש קודם שהסתכם בכ-275 מיליון שקל. מתחילת השנה הקרנות השקליות פדו סכום הנאמד בכ-1.93 מיליארד שקל.
בסיכום השבוע החולף רשם המעו"ף תשואה חיובית של 0.9%, זאת בזמן שמדד ה-S&P500 זינק 1.5%, הדאקס קפץ 3.23% לשיא והקאק טס 4.3% לשיא של 9 שנים. הרוח הגבית הגיעה כמובן מתוצאות סבב הבחירות הראשון בצרפת שהצביעו כנראה על זהותו של הנשיא הבא, כאשר לפי כל ההערכות, מועמד המרכז-שמאל המתון, עמנואל מקרון, עשוי להביס בקלות יחסית את מועמדת הימין הקיצוני, מרין לה פן בסבב המכריע שייערך ביום ראשון הקרוב (7 במאי).
- 3.מדד המעוף אצלנו עלה ב-10 שנים האחרונות ב-10%!!! בלבד. (ל"ת)רון 12/05/2017 18:34הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 03/05/2017 23:03הגב לתגובה זוהאם יש טעם להחזיק בקרנות הנדל"ן, עם כל נושא ירידת ערך הדירות והנדל"ן בכלל בישראל שמדובר כל כך בזמן האחרון?
- 1.ברק 03/05/2017 22:38הגב לתגובה זוראו תקדים 2008 ו2001. , אבל פריירים לא מתים.
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
