משקיע השקעות
צילום: Marga Santoso on Unsplash
קרנות נאמנות

קרנות אג"ח כללי - מנצחת ברורה ללא מתחרים

קטגוריית אג"ח כללי מציגה מנצחת ברורה בכל טווחי הזמן; וגם - מה עדיף, קרנות אג"ח חברות או אג"ח כללי?

גיא טל | (3)

אנחנו כבר כמעט באמצע פברואר, אך חסר עוד סקטור אחד לסיכום שנת 2024 בתחום הקרנות - אג"ח כללי ללא מניות. מדובר בסקטור בינוני בגודלו מבחינת היקף הכספים המושקע. 11 קרנות עם יותר מחצי מיליארד שקל, ו-46 עם מעל 100 מיליון שקל. סך הכל 100 קרנות פועלות בקטגוריה, כ-10 מתוכן נפתחו בשנה האחרונה. 


לקריאה נוספת - סיכום שנת 2024 בשוק הקרנות כל הכתבות:

>>> סיכום 2024: קרנות כספיות (מט"ח*) יכולות גם להפסיד כסף

>>> סיכום קרנות מנייתיות וגמישות: המנצחות והמפסידות

>>> סיכום 2024 קרנות מעורבות: פסטרנק שהם בולטת כוון והראל מאכזבות

>>> קרנות נאמנות אג"ח חברות; לפעמים משתלם לקחת סיכון; כמה יכולת להרוויח?


קרנות האג"ח הכללי ללא מניות מחולקות לשתי קטגוריות משנה - עם סימן קריאה, וללא סימן קריאה. ההבדל ביניהן הוא שאלו עם סימן קריאה משקיעות באגרות חוב עם סיכון גבוה יותר, וממילא פוטנציאל תשואה גבוה יותר. הנה ביצועי שלושת הקרנות הטובות והגרועות בכל אחת מהקטגוריות הללו:

קרנות אג"ח כללי ללא מניות וללא סימן קריאה

44 קרנות בקטגוריה הזו, 38 מתוכן פעילות יותר משנה. דמי הניהול נעים בין 0.37% ל-1.49% בקרן של סיגמא. חוץ משתי קרנות (בנוסף לסיגמא גם קסם אקטיב אג"ח) כל שאר הקרנות גובות פחות מאחוז. הקרן הגדולה ביותר שייכת לבית השקעות קטן יחסית - קבין, עם קרוב ל-1.2 מיליארד שקל. שאר הקרנות עם פחות ממיליארד שקל. הנה הקרנות הבולטות לטובה ולרעה:

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"


הראל גביש עם תוצאות טובות בכל תקופות הזמן, והיא מקבלת את אמון המשקיעים, שכן היא השניה בגודלה בקטגוריה מבחינת היקף נכסים מנוהלים. לגבי איילון נתייחס בפסקה הבאה. הקרן הגרועה ביותר בקטגוריה ללא ספק שייכת לאי.בי.אי. שהיא האחרונה בכל טווחי הזמן. בית ההשקעות כוון הוא שם מוכר כשמדברים על הקרנות הגרועות בקטגוריות השונות, וכבר נפגשנו בו בסיכומים של קטגוריות אחרות. 

אג"ח כללי ללא מניות ועם סימן קריאה

ברמת הסיכון המעט גבוהה יותר ישנן 29 קרנות, 27 מהן פעילות יותר משנה. דמי הניהול הגבוהים ביותר שייכים לקרן הכשרה של הראל עם 1.14%, שאר הקרנות גובות 1% ומטה. בקטגוריה הזו יש קרן מיוחדת, אף היא של הראל, שלכאורה לא גובה דמי ניהול אך בפועל היא הקרן היקרה ביותר בקטגוריה בפער, כפי שנסביר בהמשך. אף קרן בקטגוריה לא מגיעה להיקף נכסים של מיליארד שקל. 


המנצחת הגדולה בתחום האג"ח הכללי היא איילון שהכניסה 3 קרנות ל-6 הקרנות המובילות בשתי תתי הקטגוריה של האג"ח הכללי ללא מניות. ההצלחה של איילון היא מתמשכת וארוכת טווח כששתי הקרנות שלה הן הטובות ביותר גם בטווח הארוך יותר של חמש שנים. בית ההשקעות אקורד הוא יועץ ההשקעות החיצוני של הקרן. 

הקרן השלישית המופיעה בין שלוש המובילות היא הקרן של הראל עליה רמזנו קודם לכן. לכאורה מדובר בקרן הזולה בקטגוריה, עם 0% דמי ניהול. אז מה, הראל עובדים בהתנדבות? לא ממש. הפער בין מחיר הקניה של הקרן למחיר המכירה עומד על 5%. כלומר, בזמן ההשקעה הראשונית בקרן כבר משלמים דמי ניהול של 5%. בהתחשב בעובדה שרוב הקרנות בקטגוריה גובות כ-0.7% מדובר בגביה של כ-7 שנים מראש. הדבר אמור להעניק לקרן יתרון בתשואות השוטפות שכן היא מקבלת "פור" של כ-0.7% על המתחרות לאחר שגבתה מראש את דמי הניהול כמה שנים קדימה באמצעות דמי הקניה. היא לא ממש מצליחה לנצל את היתרון הזה לתשואה עודפת שוטפת, אם כי בשנה האחרונה היא בלטה לטובה. לכן, מדובר על פי רוב בעיסקה לא משתלמת  כפי שניתן לראות בטבלה ל-3 שנים.

גם במקרה זה הקרנות הגרועות גרועות בכל טווחי הזמן, וכולן שייכות לבתי ההשקעות הגדולים - ילין לפידות, אלטשולר שחם וקסם. 


השוואה לקרנות אג"ח חברות


ההבדל בין אג"ח כללי לאג"ח חברות הוא שבאג"ח כללי ניתן להשקיע גם באג"ח ממשלתי, מה שמעניק קצת יותר גמישות וחופש בחירה למנהלי הקרנות. קרנות אג"ח נחשבות מעט מסוכנות יותר עם פוטנציאל רווח גבוה יותר. בהשוואה בין הקרנות הטובות בקטגוריות הללו ניתן לראות שהקרנות הטובות באג"ח חברות עם סימן קריאה מציגות שתואה מעט גבוהה יותר בשנת 2024, אבל בטווח הזמן של 3 שנים האג"ח הכללי עם תשואה טובה יותר. כך גם ביחס לקרנות ללא סימן קריאה. במקרה של הקרנות הגרועות, אלו של האג"ח הכללי עם תוצאות טובות יותר מאשר באג"ח החברות. באופן כללי נראה שהקטגוריה של אג"ח כללי עדיפה במעט על אג"ח חברות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רן בוקר 11/02/2025 13:56
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן לתקן אי שיוויון מעוות זה
  • 1.
    משה 11/02/2025 08:34
    הגב לתגובה זו
    מי משקיע שם
  • אני משקיע שם לפי הסכום (ל"ת)
    העובדות 11/02/2025 10:38
    הגב לתגובה זו
עוני כסף
צילום: ISTOCK
קרנות נאמנות

קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים

בבדיקה התקופתית של הקרנות היקרות בישראל עולה שוב אותה מסקנה ברורה: לא כדאי להשקיע בקרנות היקרות, הן לא מצליחות להצדיק את דמי הניהול הגבוהים

גיא טל |

נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון.

אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים בטור זה את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא. לדעתי, תפקיד התקשורת הוא לשמור את הנושא בתודעה הציבורית משתי סיבות. הראשונה, לטובת החוסכים והמשקיעים – עלינו לשים לב מה יש לנו בתיקים, לא לעקוב בעיניים עצומות אחרי ההמלצות של יועצי ההשקעות או אחרי פרסומות כאלה ואחרות. חשוב לרדת לפרטים ולשים לב: גם אם באופן מקרי קרן מסוימת מציגה בטווח זמן מסוים תוצאות טובות, לאורך זמן הקרנות היקרות פשוט לא משתלמות, כפי שעולה פעם אחר פעם מהשוואות פשוטות וקלות לביצוע. הסיבה השנייה היא יצירת לחץ על מנהלי הקרנות לאזן את דמי הניהול היקרים מדי. הייתה תופעה מבורכת של ירידה בדמי הניהול הממוצעים בשנים האחרונות, תופעה שמעט נעצרה לאחרונה, אך בעוד שדמי ניהול סבירים והוגנים הם הכרחיים לקיומו של שוק הקרנות האקטיבי, את דמי הניהול היקרים שבקצוות עדיין חייבים לדחוף כלפי מטה.

קרנות הנאמנות השונות מחולקות לקטגוריות, ודמי הניהול בכל קטגוריה משתנים בהתאם לעלויות התפעול ובהתאם לסיכויי הרווח. לכן באופן טבעי קרנות מנייתיות יקרות יותר מקרנות אג"ח, ובקרנות מעורבות ככל שעולה כמות המניות, בדרך כלל דמי הניהול מטפסים אף הם. לכן נבחן את ביצועי הקרנות היקרות ביותר בכמה קטגוריות מרכזיות בשוק הקרנות הישראלי: קרנות מנייתיות, אג"ח ומעורבות. בכל אחת מהקטגוריות הללו נתמקד בתת-הקטגוריות המרכזיות.​ בטבלאות שנראה בהמשך מופיע שם הקרן היקרה ביותר בכל תת-קטגוריה וכמה דמי ניהול היא גובה, לאחר מכן דמי הניהול החציוניים בכל קטגוריה, כדי להמחיש את הפער ממה שמקובל לגבות באותה תת-קטגוריה, ואז מיקום הקרן מתחילת השנה ובשלוש השנים האחרונות. 

קרנות מנייתיות

בקרנות המנייתיות נבחנו ארבע תת-קטגוריות: מניות גדולות ובינוניות, מניות אול קאפ (כל גודל שוק), מניות בארצות הברית חשופות מט"ח, וגמישות. הקרנות הגמישות אינן לגמרי מנייתיות, כיוון שעקרונית מנהל הקרן יכול להשקיע כראות עיניו בכל סוגי הנכסים, אך בדרך כלל הן מתנקזות לאחזקה משמעותית במניות. הנה התוצאות:


במשפט אחד שמסכם את הכל: בארבעה מקרים מתוך שמונה שנבדקו, הקרן היקרה ביותר מציגה את הביצועים הגרועים ביותר בקטגוריה. מנהלי הקרנות לא יכולים לבצע ניסים, ואם הם מתחילים את התחרות אחוז אחד מאחור, הם כנראה לא ידביקו את הפער. ההפרש בין הקרן היקרה לקרן החציונית נע בין 0.8% ליותר מאחוז. יש לציין שדמי הניהול החציוניים בקרנות המנייתיות, שנעים סביב אחוז וחצי או מעט יותר, הם סבירים ביותר ומאפשרים ניהול קרנות עם שולי רווח הגיוניים. לגבות מעל 2.5% בשנה על ניהול קרן נאמנות נראה כמו תאוות בצע שפשוט לא משתלמת למשקיעים, ובסופו של דבר גם לא תשתלם למנהלי הקרנות. 

עוני כסף
צילום: ISTOCK
קרנות נאמנות

קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים

בבדיקה התקופתית של הקרנות היקרות בישראל עולה שוב אותה מסקנה ברורה: לא כדאי להשקיע בקרנות היקרות, הן לא מצליחות להצדיק את דמי הניהול הגבוהים

גיא טל |

נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון.

אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים בטור זה את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא. לדעתי, תפקיד התקשורת הוא לשמור את הנושא בתודעה הציבורית משתי סיבות. הראשונה, לטובת החוסכים והמשקיעים – עלינו לשים לב מה יש לנו בתיקים, לא לעקוב בעיניים עצומות אחרי ההמלצות של יועצי ההשקעות או אחרי פרסומות כאלה ואחרות. חשוב לרדת לפרטים ולשים לב: גם אם באופן מקרי קרן מסוימת מציגה בטווח זמן מסוים תוצאות טובות, לאורך זמן הקרנות היקרות פשוט לא משתלמות, כפי שעולה פעם אחר פעם מהשוואות פשוטות וקלות לביצוע. הסיבה השנייה היא יצירת לחץ על מנהלי הקרנות לאזן את דמי הניהול היקרים מדי. הייתה תופעה מבורכת של ירידה בדמי הניהול הממוצעים בשנים האחרונות, תופעה שמעט נעצרה לאחרונה, אך בעוד שדמי ניהול סבירים והוגנים הם הכרחיים לקיומו של שוק הקרנות האקטיבי, את דמי הניהול היקרים שבקצוות עדיין חייבים לדחוף כלפי מטה.

קרנות הנאמנות השונות מחולקות לקטגוריות, ודמי הניהול בכל קטגוריה משתנים בהתאם לעלויות התפעול ובהתאם לסיכויי הרווח. לכן באופן טבעי קרנות מנייתיות יקרות יותר מקרנות אג"ח, ובקרנות מעורבות ככל שעולה כמות המניות, בדרך כלל דמי הניהול מטפסים אף הם. לכן נבחן את ביצועי הקרנות היקרות ביותר בכמה קטגוריות מרכזיות בשוק הקרנות הישראלי: קרנות מנייתיות, אג"ח ומעורבות. בכל אחת מהקטגוריות הללו נתמקד בתת-הקטגוריות המרכזיות.​ בטבלאות שנראה בהמשך מופיע שם הקרן היקרה ביותר בכל תת-קטגוריה וכמה דמי ניהול היא גובה, לאחר מכן דמי הניהול החציוניים בכל קטגוריה, כדי להמחיש את הפער ממה שמקובל לגבות באותה תת-קטגוריה, ואז מיקום הקרן מתחילת השנה ובשלוש השנים האחרונות. 

קרנות מנייתיות

בקרנות המנייתיות נבחנו ארבע תת-קטגוריות: מניות גדולות ובינוניות, מניות אול קאפ (כל גודל שוק), מניות בארצות הברית חשופות מט"ח, וגמישות. הקרנות הגמישות אינן לגמרי מנייתיות, כיוון שעקרונית מנהל הקרן יכול להשקיע כראות עיניו בכל סוגי הנכסים, אך בדרך כלל הן מתנקזות לאחזקה משמעותית במניות. הנה התוצאות:


במשפט אחד שמסכם את הכל: בארבעה מקרים מתוך שמונה שנבדקו, הקרן היקרה ביותר מציגה את הביצועים הגרועים ביותר בקטגוריה. מנהלי הקרנות לא יכולים לבצע ניסים, ואם הם מתחילים את התחרות אחוז אחד מאחור, הם כנראה לא ידביקו את הפער. ההפרש בין הקרן היקרה לקרן החציונית נע בין 0.8% ליותר מאחוז. יש לציין שדמי הניהול החציוניים בקרנות המנייתיות, שנעים סביב אחוז וחצי או מעט יותר, הם סבירים ביותר ומאפשרים ניהול קרנות עם שולי רווח הגיוניים. לגבות מעל 2.5% בשנה על ניהול קרן נאמנות נראה כמו תאוות בצע שפשוט לא משתלמת למשקיעים, ובסופו של דבר גם לא תשתלם למנהלי הקרנות.