משקיע השקעות
צילום: Marga Santoso on Unsplash
קרנות נאמנות

קרנות אג"ח כללי - מנצחת ברורה ללא מתחרים

קטגוריית אג"ח כללי מציגה מנצחת ברורה בכל טווחי הזמן; וגם - מה עדיף, קרנות אג"ח חברות או אג"ח כללי?

גיא טל | (3)

אנחנו כבר כמעט באמצע פברואר, אך חסר עוד סקטור אחד לסיכום שנת 2024 בתחום הקרנות - אג"ח כללי ללא מניות. מדובר בסקטור בינוני בגודלו מבחינת היקף הכספים המושקע. 11 קרנות עם יותר מחצי מיליארד שקל, ו-46 עם מעל 100 מיליון שקל. סך הכל 100 קרנות פועלות בקטגוריה, כ-10 מתוכן נפתחו בשנה האחרונה. 


לקריאה נוספת - סיכום שנת 2024 בשוק הקרנות כל הכתבות:

>>> סיכום 2024: קרנות כספיות (מט"ח*) יכולות גם להפסיד כסף

>>> סיכום קרנות מנייתיות וגמישות: המנצחות והמפסידות

>>> סיכום 2024 קרנות מעורבות: פסטרנק שהם בולטת כוון והראל מאכזבות

>>> קרנות נאמנות אג"ח חברות; לפעמים משתלם לקחת סיכון; כמה יכולת להרוויח?


קרנות האג"ח הכללי ללא מניות מחולקות לשתי קטגוריות משנה - עם סימן קריאה, וללא סימן קריאה. ההבדל ביניהן הוא שאלו עם סימן קריאה משקיעות באגרות חוב עם סיכון גבוה יותר, וממילא פוטנציאל תשואה גבוה יותר. הנה ביצועי שלושת הקרנות הטובות והגרועות בכל אחת מהקטגוריות הללו:

קרנות אג"ח כללי ללא מניות וללא סימן קריאה

44 קרנות בקטגוריה הזו, 38 מתוכן פעילות יותר משנה. דמי הניהול נעים בין 0.37% ל-1.49% בקרן של סיגמא. חוץ משתי קרנות (בנוסף לסיגמא גם קסם אקטיב אג"ח) כל שאר הקרנות גובות פחות מאחוז. הקרן הגדולה ביותר שייכת לבית השקעות קטן יחסית - קבין, עם קרוב ל-1.2 מיליארד שקל. שאר הקרנות עם פחות ממיליארד שקל. הנה הקרנות הבולטות לטובה ולרעה:

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"


הראל גביש עם תוצאות טובות בכל תקופות הזמן, והיא מקבלת את אמון המשקיעים, שכן היא השניה בגודלה בקטגוריה מבחינת היקף נכסים מנוהלים. לגבי איילון נתייחס בפסקה הבאה. הקרן הגרועה ביותר בקטגוריה ללא ספק שייכת לאי.בי.אי. שהיא האחרונה בכל טווחי הזמן. בית ההשקעות כוון הוא שם מוכר כשמדברים על הקרנות הגרועות בקטגוריות השונות, וכבר נפגשנו בו בסיכומים של קטגוריות אחרות. 

אג"ח כללי ללא מניות ועם סימן קריאה

ברמת הסיכון המעט גבוהה יותר ישנן 29 קרנות, 27 מהן פעילות יותר משנה. דמי הניהול הגבוהים ביותר שייכים לקרן הכשרה של הראל עם 1.14%, שאר הקרנות גובות 1% ומטה. בקטגוריה הזו יש קרן מיוחדת, אף היא של הראל, שלכאורה לא גובה דמי ניהול אך בפועל היא הקרן היקרה ביותר בקטגוריה בפער, כפי שנסביר בהמשך. אף קרן בקטגוריה לא מגיעה להיקף נכסים של מיליארד שקל. 


המנצחת הגדולה בתחום האג"ח הכללי היא איילון שהכניסה 3 קרנות ל-6 הקרנות המובילות בשתי תתי הקטגוריה של האג"ח הכללי ללא מניות. ההצלחה של איילון היא מתמשכת וארוכת טווח כששתי הקרנות שלה הן הטובות ביותר גם בטווח הארוך יותר של חמש שנים. בית ההשקעות אקורד הוא יועץ ההשקעות החיצוני של הקרן. 

הקרן השלישית המופיעה בין שלוש המובילות היא הקרן של הראל עליה רמזנו קודם לכן. לכאורה מדובר בקרן הזולה בקטגוריה, עם 0% דמי ניהול. אז מה, הראל עובדים בהתנדבות? לא ממש. הפער בין מחיר הקניה של הקרן למחיר המכירה עומד על 5%. כלומר, בזמן ההשקעה הראשונית בקרן כבר משלמים דמי ניהול של 5%. בהתחשב בעובדה שרוב הקרנות בקטגוריה גובות כ-0.7% מדובר בגביה של כ-7 שנים מראש. הדבר אמור להעניק לקרן יתרון בתשואות השוטפות שכן היא מקבלת "פור" של כ-0.7% על המתחרות לאחר שגבתה מראש את דמי הניהול כמה שנים קדימה באמצעות דמי הקניה. היא לא ממש מצליחה לנצל את היתרון הזה לתשואה עודפת שוטפת, אם כי בשנה האחרונה היא בלטה לטובה. לכן, מדובר על פי רוב בעיסקה לא משתלמת  כפי שניתן לראות בטבלה ל-3 שנים.

גם במקרה זה הקרנות הגרועות גרועות בכל טווחי הזמן, וכולן שייכות לבתי ההשקעות הגדולים - ילין לפידות, אלטשולר שחם וקסם. 


השוואה לקרנות אג"ח חברות


ההבדל בין אג"ח כללי לאג"ח חברות הוא שבאג"ח כללי ניתן להשקיע גם באג"ח ממשלתי, מה שמעניק קצת יותר גמישות וחופש בחירה למנהלי הקרנות. קרנות אג"ח נחשבות מעט מסוכנות יותר עם פוטנציאל רווח גבוה יותר. בהשוואה בין הקרנות הטובות בקטגוריות הללו ניתן לראות שהקרנות הטובות באג"ח חברות עם סימן קריאה מציגות שתואה מעט גבוהה יותר בשנת 2024, אבל בטווח הזמן של 3 שנים האג"ח הכללי עם תשואה טובה יותר. כך גם ביחס לקרנות ללא סימן קריאה. במקרה של הקרנות הגרועות, אלו של האג"ח הכללי עם תוצאות טובות יותר מאשר באג"ח החברות. באופן כללי נראה שהקטגוריה של אג"ח כללי עדיפה במעט על אג"ח חברות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רן בוקר 11/02/2025 13:56
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן לתקן אי שיוויון מעוות זה
  • 1.
    משה 11/02/2025 08:34
    הגב לתגובה זו
    מי משקיע שם
  • אני משקיע שם לפי הסכום (ל"ת)
    העובדות 11/02/2025 10:38
    הגב לתגובה זו
יו״ר רשות ני״ע, ספי זינגר. קרדיט: עומר לוייו״ר רשות ני״ע, ספי זינגר. קרדיט: עומר לוי

רשות ני"ע עצרה את פיקדון ה-S&P 500 של לאומי בהמשך לטענות של איגוד הקרנות

איגוד הקרנות טען שזו תחרות לא הוגנת; הציבור דווקא הפסיד - ההצעה של לאומי היתה טובה וזולה; רשות ניירות ערך תסדיר את הנפקת הפיקדונות המובנים בחודשים הקרובים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה S&P 500 ספי זינגר

בספטמבר השיק בנק לאומי פיקדון מובנה דולרי צמוד מדד S&P 500 עם נזילות יומית, ללא דמי ניהול וללא עמלות, סכום מינימום 5,000 דולר והגנה חלקית מפני ירידות של עד 40% בשנה. המוצר נועד להיות אלטרנטיבה זולה ופשוטה לקרנות מחקות וקרנות סל על אותו מדד. 

קרנות הנאמנות כמובן מחו, וטענו שזו תחרות לא הוגנת - מחזירים את הבנקים לשוק קרנות הנאמנות בדלת האחורית. בשביל זה יש רגולטור והוא יבדוק, אבל השיקול המרכזי של  רגולטור  הוא טובת הציבור - הפיקדון הזה היה טוב לציבור. הוא העלה את התחרות ואם זה יגרום לקרנות הנאמנות להוריד דמי ניהול - מצוין. 

בכל מקרה, רשות ניירות ערך הורתה על הפסקת השיווק בהמשך לתלונה חריפה של איגוד קרנות הנאמנות שטען כי מדובר בקרן נאמנות סמויה בתחפושת פיקדון בנקאי.

לאומי טען שמדובר בפיקדון לגיטימי עם סיכון מוגדר מראש, אך הרשות רואה בו מכשיר השקעה לכל דבר, תשואה משתנה, חשיפה מלאה למניות, נזילות גבוהה  שלא עומד בדרישות הרגולציה המלאות של קרנות נאמנות.

ההתערבות של רשות ניירות ערך נובעת בגלל פגיעה בתחרות. הפיקדון היה זול בהרבה מקרנות מחקות S&P 500 שגובות 0.2%-0.5% דמי ניהול.

קרנות נאמנות (גרוק)קרנות נאמנות (גרוק)

ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל

הכספיות מאטות, הפסיביות מתחזקות והאקטיביות מנסות לחזור לעניינים; מ-351 ל-750 מיליארד שקל ככה נבנה מחדש שוק הקרנות מ-2021 ועד היום, מה היה ומה השתנה בדרך

מנדי הניג |

תעשיית קרנות הנאמנות ממשיכה להתרחב ומגיעה ל-750 מיליארד שקל נכון ל-2 בדצמבר 2025, שיא כל הזמנים. רק באמצע אוגוסט נרשם שיא קודם של 700 מיליארד שקל, מה שממחיש את הקצב הגבוה שבו התעשייה מוסיפה נכסים בתקופה האחרונה.

את הניתוח עורך נאור כהן, מנהל קשרי לקוחות במיטב, שמציין כי מאז מרץ 2021 התעשייה יותר מהכפילה את עצמה מ-351 מיליארד שקל ל-750 מיליארד שקל, שזה זינוק של 114%. אפילו בטווח קצר יותר, מיוני 2024, מדובר בזינוק של 50%, מ-500 מיליארד ל-750 מיליארד שקל. מאחורי הגידול הזה עומדות שתי מגמות מרכזיות: הראשונה היא כמובן הגאות שראינו בשווקים בשנתיים האחרונות, בעיקר בשוק המניות בארץ ובחו"ל, והשניה היא הריבית הגבוהה שהובילה להיקפי גיוס גדולים לקרנות הכספיות. במקביל נרשמה גם הזרמת כספים משמעותית מצד ציבור המשקיעים, כולל רבים הנכנסים לשוק בפעם הראשונה.

הצמיחה בתעשייה הקיפה אמנם את כל חלקיה, אבל בהחלט לא באותה עוצמה. הקרנות הכספיות רשמו זינוק של 761% בארבע וחצי השנים האחרונות, ועלו מ-6% מהתעשייה לחלק של 24%. בתקופה האחרונה קצב הגידול שלהן כבר מתמתן, ובחודשיים האחרונים הוא עומד על כ-2 אחוז בלבד. בתעשייה הפסיבית, הכוללת קרנות מחקות וקרנות סל, הצמיחה המצטברת עומדת על כ-126%, בעוד הקרנות האקטיביות המסורתיות צמחו ב-27% בלבד בשל פדיונות ניכרים שחוו במשך חלק גדול מהתקופה. למרות זאת, בשלושת החודשים וחצי האחרונים שתי התעשיות, האקטיבית והפסיבית, צמחו בקצב דומה של כ-9%.

המספרים מציגים גם את משקל התשואות מול הגיוסים. מתוך גידול כולל של 400 מיליארד שקל מאז מרץ 2021, כ-220 מיליארד מקורם בכניסת כספים נטו של משקיעים, בעוד כ-180 מיליארד נבעו מתשואות הקרנות. בטווח הקצר יותר, בשלושת החודשים וחצי האחרונים, כ-15 מיליארד שקל הגיעו מגיוסים ו-35 מיליארד שקל מהתשואות, תמונת מצב שמדגישה את השפעת הגאות בשווקים בתקופה זו.

הטבלה המצורפת מסכמת את השינויים בהרכב התעשייה. חלקן של הקרנות האקטיביות ירד מ-51% ל-30 אחוז בתוך ארבע וחצי שנים, בעוד הקרנות הפסיביות עלו מ-43% ל-46%. הקרנות הכספיות היו "הנעלם החסר" של התקופה, עם קפיצה מ-6% ל-24%. בסיכום כולל, התעשייה כולה צמחה מ-351 ל-751 מיליארד שקל ונמצאת כיום בשיא היסטורי המשלב בין תשואות חזקות, גיוסי ענק ושינוי בהרכב שוק הקרנות בישראל.