לקראת הבחירות: זמן לחישוב מסלול מחדש בענף הנדל"ן
המשקיעים בורחים, תכנית מחיר למשתכן מזיקה לכלכלה ואין תשתיות מתאימות לקידום מגורים. ארז כהן מסמן יעדים מרכזיים לממשלת ישראל הבאה // דעה
ביום שני הקרוב תחגוג כנסת ישראל את יום הולדתה ה-70. היא כוננה בדיוק בחג האילנות תש"ט, 1949, לאחר שהחליפה את מועצת המדינה הזמנית. בחג שתילה ונטיעה זה, ובמיוחד לקראת הבחירות המשמשות ובאות, זוהי בהחלט הזדמנות פז לחשבון נפש ולחישוב מסלול מחדש בתחום הכלכלי, ובתוך זה גם הנדל"ני. אז מה תפקידם של חברי הכנסת בקבלת ההחלטות בתחום הכלכלי?
באופן טבעי, ובמיוחד כשמדובר במדיניות כלכלית, כולל נושא משבר הדיור, העיניים של הציבור נשואות לעבר הממשלה, ובראש וראשונה לשר האוצר שהינו שר העל לנושא הדיור וכן לשר השיכון. כל זה אמנם נכון, אולם בל נשכח כי גם לכנסת, כבית המחוקקים, חשיבות רבה בהתוויית המדיניות הכלכלית.
טשטוש הפרדת הרשויות, האם היא גורמת לנזק כלכלי מצטבר?
אמנם בניגוד לרוב הדמוקרטיות המערביות האחרות, הפרדת הרשויות אצלנו איננה מושלמת כלל ועיקר, זאת במיוחד כשכל חברי הממשלה הינם גם חברי כנסת, אולם בכל זאת יש יחד עם כלל חברי הכנסת, מהקואליציה והאופוזיציה כאחת, משקל משמעותי בקבלת ההחלטות, הן במסגרת הוועדות הכלכליות של בית המחוקקים והן במסגרת הפעילות הפרטנית של כל אחד ואחת מחברי הכנסת.
על כן, ולקראת יום חגה, יעשו חברי הכנסת טוב אם ישננו את הדברים הבאים:
- בשנה הקרובה נתוני הצמיחה מצביעים על האטה ניכרת.
- יש גידול הניכר בגרעון הממשלתי בתקציב המדינה
- ממעצמת סייבר והיי טק לכלכלה בהאטה, על סף סכנת מיתון
- רפורמה מרוככת בדרך? לוין חותר לפשרה וזה יכול לעשות רק טוב לשווקים
- ח"כ אמסלם: "הממשלה אינה מתפקדת, נביא 65 מנדטים ונשלוט כראוי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להלן מספר המלצות לחברי הכנסת:
- להחזיר את המשקיעים הביתה. על מקבלי ההחלטות, בגיבוי וסיוע חברי הכנסת, לדחוף ככל יכולתם את המשימה הזו, זאת משום שללא משקיעים, מהארץ ומחו"ל, אין צמיחה. נקודה.
- לעצור את מחיר למשתכן והסכמי הגג. מדובר לא רק בבזבוז משווע של מיליארדים, אלא גם בנזק מתמשך לכלכלה הישראלית שבמקום להשקיע במנועי צמיחה אמיתיים, מסבסדת שלא לצורך פרויקטים ענקיים שאיש לא בדק את היתכנותם ואת כדאיותם הכלכלית.
- לקדם תשתיות כמנועי צמיחה אמיתיים. אין זה סוד, ישראל מפגרת בכ-50 שנה במערכת התחבורה הציבורית שלה וכך גם בנושא תעסוקה.
- לפתח את הפריפריה ולא להתמקד רק במדינת תל אביב. למרבה הצער ההשקעות ממשיכות להתמקד במטרופולין התל אביבי, הן ברכבת קלה ובהמשך המטרו וכן במתחמי היי-טק. על כן הפער בין המרכז לבין הפריפריה רק יגדל.
- שימושים מעורבים. זה איננו רק מטבע לשון, אלא גם הכרח המציאות. אי אפשר לקדם מגורים ללא תעסוקה, אי אפשר לקדם תעסוקה ללא תחבורה, אי אפשר לקדם את שלושתם ללא תשתיות משלימות, ואי אפשר את כל אלה ללא הסתכלות כלכלית לאומית אסטרטגית כוללת.
- התחדשות עירונית כיעד לאומי מועדף. לטעמי המצב דהיום, בו יש "כביכול" התחדשות עירונית, הינו הרע מכל העולמות. התחדשות עירונית, חברי הכנסת, כבר מזמן איננו נישה קטנה נוספת, אלא לב ליבה של התנעת שוק הדיור בפרט והכלכלה הישראלית בכלל.
הכותב הוא משפטן ושמאי מקרקעין, מבעלי משרד "זאב כהן-ארז כהן" ושימש בעבר כיו"ר לשכת שמאי המקרקעין
- 9.לך תקנה מהר רוץ 19/01/2019 19:37הגב לתגובה זוהשוק בקריסה חדה, 30% מטה. השוק בתיקון , תודה לקבינט הדיור וכחלון, שריסקו את קרטל הדיור.
- 8.לא פראייר 19/01/2019 19:36הגב לתגובה זו300 אלף דירה בפרפרייה, 500 אלף במרכז.
- 7.בלחץ כמו דנוס 19/01/2019 19:35הגב לתגובה זוגזרו קופון כשניפחו מחירים , בא כחלון םיצ. לכל האינטרסנטים את הבועה בפרצוף , הפסקנו לממן קבלנים ואינטרסנטים , חסכנו 600 אלף ..מחיר למשתכן הציל אותנו, מקריסה כלכלית
- 6.נימוקים רדודים ושטוחים. כל בועה דינה פיצוץ!!! (ל"ת)אדם 18/01/2019 16:18הגב לתגובה זו
- 5.Sharon3101 18/01/2019 14:50הגב לתגובה זומטומטם. נראה לך שמישהו עוד קונה את השטויות שלך? ניפוח מלאכותי של השוק.ארז, תכירו בעובדה שבסוף הכלכלה האמיתית מנצחת והנדל"ן עומד להתרסק. קרנית פלוג אומרת כל יום תודה לאל שאני לא נגידת בנק ישראל יותר
- 4.חרדי 18/01/2019 08:56הגב לתגובה זואני אישיתיצאתי לעבוד אבל חברי לספסל לא בגלל שאסור להם עד גיל 26 בגלל שלא עשו צבא אני אומר במקום לריב עם הרבנים שדעתם מקובעת ולא ניתנת להוזזה תבואו דרך הציבור תסירו חסמים של גיל, גם מי שלא עשה צבא יכול לעבוד תנו לחרדים לימודי חינם של בגרויות במקומות פרטיים ותראו איזה הצפה יהיה לחרדים יש כח התמדה של לימוד מאד מוכשרים ושם מצליחים זה בענק אפשר לנצל את זה לכח עולה בתעסוקה
- 3.ישראלי 17/01/2019 16:56הגב לתגובה זואי אפשר לצפות לכלכלה פורחת כשהמדינה חשוכה. 1. סוגרים עסקים בשבת = מדינה חשוכה 2. הימורים לא חוקיים = מדינה חשוכה 3. חוק ההפללה = מדינה חשוכה
- 2.אתה?? אתה, מציע מה לעשות? חחח אינטרסנט (ל"ת)חחח 17/01/2019 16:18הגב לתגובה זו
- 1.אין בושה?!אחרי שניפחת את הבועה אתה מתלונן שמתפוצצת?? (ל"ת)ממי 17/01/2019 13:30הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
