ארז כהן
צילום: יח"צ

לקראת הבחירות: זמן לחישוב מסלול מחדש בענף הנדל"ן

המשקיעים בורחים, תכנית מחיר למשתכן מזיקה לכלכלה ואין תשתיות מתאימות לקידום מגורים. ארז כהן מסמן יעדים מרכזיים לממשלת ישראל הבאה // דעה

ארז כהן | (9)

ביום שני הקרוב תחגוג כנסת ישראל את יום הולדתה ה-70. היא כוננה בדיוק בחג האילנות תש"ט, 1949, לאחר שהחליפה את מועצת המדינה הזמנית. בחג שתילה ונטיעה זה, ובמיוחד לקראת הבחירות המשמשות ובאות, זוהי בהחלט הזדמנות פז לחשבון נפש ולחישוב מסלול מחדש בתחום הכלכלי, ובתוך זה גם הנדל"ני. אז מה תפקידם של חברי הכנסת בקבלת ההחלטות בתחום הכלכלי?

באופן טבעי, ובמיוחד כשמדובר במדיניות כלכלית, כולל נושא משבר הדיור, העיניים של הציבור נשואות לעבר הממשלה, ובראש וראשונה לשר האוצר שהינו שר העל לנושא הדיור וכן לשר השיכון. כל זה אמנם נכון, אולם בל נשכח כי גם לכנסת, כבית המחוקקים, חשיבות רבה  בהתוויית המדיניות הכלכלית. 

טשטוש הפרדת הרשויות, האם היא גורמת לנזק כלכלי מצטבר?

אמנם בניגוד לרוב הדמוקרטיות המערביות האחרות, הפרדת הרשויות אצלנו איננה מושלמת כלל ועיקר, זאת במיוחד כשכל חברי הממשלה הינם גם חברי כנסת, אולם בכל זאת יש  יחד עם כלל חברי הכנסת, מהקואליציה והאופוזיציה כאחת, משקל משמעותי בקבלת ההחלטות, הן במסגרת הוועדות הכלכליות של בית המחוקקים והן במסגרת הפעילות הפרטנית של כל אחד ואחת מחברי הכנסת.

על כן, ולקראת יום חגה, יעשו חברי הכנסת טוב אם ישננו את הדברים הבאים:

  • בשנה הקרובה נתוני הצמיחה מצביעים על האטה ניכרת.
כבר היום ירדה תחזית הצמיחה במשק הישראלי מכ-3.4 אחוזים לכ-2.5 אחוזי צמיחה, מה שבפועל, בחילוט האינפלציה, מצביע על העדר מוחלט של צמיחה. קיטון זה בצמיחה הינו תוצאה ישירה של אווירת דכדוך כללית בקהיליה העיסקית בכלל ובקהילית הנדל"ן בפרט, זאת כולל בריחת משקיעים מהארץ ומחו"ל, קבלנים ויזמים מיואשים ורבבות משפרי דיור וזוגות צעירים שיושבים על הגדר.
  • יש גידול הניכר בגרעון הממשלתי בתקציב  המדינה
גידול זה פועל יוצא לא רק של ההוצאות הבזבזניות והלא מבוקרות  של הממשלה "כאילו אין מחר", אלא גם השקעות מיותרות של מיליארדים שהושקעו ומושקעים ללא בקרה בתכניות שנויות במחלוקת(זאת בלשון המעטה) דוגמת במחיר למשתכן והסכמי גג.
  • ממעצמת סייבר והיי טק לכלכלה בהאטה, על סף סכנת מיתון
הירידה התלולה בהשקעות והאטה בפעילות הכלכלית, הינה סכנה המוחשית שישראל תהפוך ממעצמת הייטק הסייבר, למשק בהאטה, בדיוק כפי שקרה בעשור הקודם באירלנד שהפכה ממעצמת הייטק למשק במיתון וכפי שגם קרה לישראל, אמנם בתוצאה ממשבר הדוט קום העולמי וכן האיניתיפאדה.

להלן מספר המלצות לחברי הכנסת:

  1. להחזיר את המשקיעים הביתה. על מקבלי ההחלטות, בגיבוי וסיוע חברי הכנסת, לדחוף ככל יכולתם את המשימה הזו, זאת משום שללא משקיעים, מהארץ ומחו"ל, אין צמיחה. נקודה.
  2. לעצור את מחיר למשתכן והסכמי הגג. מדובר לא רק בבזבוז משווע של מיליארדים, אלא גם בנזק מתמשך לכלכלה הישראלית שבמקום להשקיע במנועי צמיחה אמיתיים, מסבסדת שלא לצורך פרויקטים ענקיים שאיש לא בדק את היתכנותם ואת כדאיותם הכלכלית.
  3. לקדם תשתיות כמנועי צמיחה אמיתיים. אין זה סוד, ישראל מפגרת בכ-50 שנה במערכת התחבורה הציבורית שלה וכך גם בנושא תעסוקה.
  4. לפתח את הפריפריה ולא להתמקד רק במדינת תל אביב. למרבה הצער ההשקעות ממשיכות להתמקד במטרופולין התל אביבי, הן ברכבת קלה ובהמשך המטרו וכן במתחמי היי-טק. על כן הפער בין המרכז לבין הפריפריה רק יגדל. 
  5. שימושים מעורבים. זה איננו רק מטבע לשון, אלא גם הכרח המציאות. אי אפשר לקדם מגורים ללא תעסוקה, אי אפשר לקדם תעסוקה ללא תחבורה, אי אפשר לקדם את שלושתם ללא תשתיות משלימות, ואי אפשר את כל אלה ללא הסתכלות כלכלית לאומית אסטרטגית כוללת.
  6. התחדשות עירונית כיעד לאומי מועדף. לטעמי המצב דהיום, בו יש "כביכול" התחדשות עירונית, הינו הרע מכל העולמות. התחדשות עירונית, חברי הכנסת, כבר מזמן איננו נישה קטנה נוספת, אלא לב ליבה של התנעת שוק הדיור בפרט והכלכלה הישראלית בכלל.
על כן, שומה על כל אחד ואחת מחברי וחברות הכנסת בזמן הנטיעות, לחשוב היטב איך הן אכן יוכלו לא רק לצמוח ולגדול, אלא גם להניב פירות עסיסיים וטובים ולא, חלילה, פירות באושים. חג אילנות שמח!

 

הכותב הוא משפטן ושמאי מקרקעין, מבעלי משרד "זאב כהן-ארז כהן" ושימש בעבר כיו"ר לשכת שמאי המקרקעין

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    לך תקנה מהר רוץ 19/01/2019 19:37
    הגב לתגובה זו
    השוק בקריסה חדה, 30% מטה. השוק בתיקון , תודה לקבינט הדיור וכחלון, שריסקו את קרטל הדיור.
  • 8.
    לא פראייר 19/01/2019 19:36
    הגב לתגובה זו
    300 אלף דירה בפרפרייה, 500 אלף במרכז.
  • 7.
    בלחץ כמו דנוס 19/01/2019 19:35
    הגב לתגובה זו
    גזרו קופון כשניפחו מחירים , בא כחלון םיצ. לכל האינטרסנטים את הבועה בפרצוף , הפסקנו לממן קבלנים ואינטרסנטים , חסכנו 600 אלף ..מחיר למשתכן הציל אותנו, מקריסה כלכלית
  • 6.
    נימוקים רדודים ושטוחים. כל בועה דינה פיצוץ!!! (ל"ת)
    אדם 18/01/2019 16:18
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    Sharon3101 18/01/2019 14:50
    הגב לתגובה זו
    מטומטם. נראה לך שמישהו עוד קונה את השטויות שלך? ניפוח מלאכותי של השוק.ארז, תכירו בעובדה שבסוף הכלכלה האמיתית מנצחת והנדל"ן עומד להתרסק. קרנית פלוג אומרת כל יום תודה לאל שאני לא נגידת בנק ישראל יותר
  • 4.
    חרדי 18/01/2019 08:56
    הגב לתגובה זו
    אני אישיתיצאתי לעבוד אבל חברי לספסל לא בגלל שאסור להם עד גיל 26 בגלל שלא עשו צבא אני אומר במקום לריב עם הרבנים שדעתם מקובעת ולא ניתנת להוזזה תבואו דרך הציבור תסירו חסמים של גיל, גם מי שלא עשה צבא יכול לעבוד תנו לחרדים לימודי חינם של בגרויות במקומות פרטיים ותראו איזה הצפה יהיה לחרדים יש כח התמדה של לימוד מאד מוכשרים ושם מצליחים זה בענק אפשר לנצל את זה לכח עולה בתעסוקה
  • 3.
    ישראלי 17/01/2019 16:56
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר לצפות לכלכלה פורחת כשהמדינה חשוכה. 1. סוגרים עסקים בשבת = מדינה חשוכה 2. הימורים לא חוקיים = מדינה חשוכה 3. חוק ההפללה = מדינה חשוכה
  • 2.
    אתה?? אתה, מציע מה לעשות? חחח אינטרסנט (ל"ת)
    חחח 17/01/2019 16:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אין בושה?!אחרי שניפחת את הבועה אתה מתלונן שמתפוצצת?? (ל"ת)
    ממי 17/01/2019 13:30
    הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.