האוצר קבע: קרנות הפנסיה יאוחדו, מה זה אומר והאם זה לטובתנו?
בחודש האחרון התקבל בבתים של חלק גדול מאיתנו מכתב בו אנו מתבשרים כי אם לא נבקש אחרת יאוחדו כל החשבונות המוקפאים (רדומים) שלנו בקרנות הפנסיה לקרן הפנסיה הפעילה שברשותנו. קודם כל חשוב להבין כי מכתב זה, אשר הינו תולדה של תיקון תקנות, בא בעקבות המצב שבו ישנם למעלה מ-2 מיליון חשבונות לא פעילים בקרנות פנסיה. קראתם נכון - 2 מיליון חשבונות. לפי ההערכות מדובר על כ-25 מיליארד שקל. אז האם כדאי להתעלם מהמכתב או דווקא להשיב אותו חתום?
חשוב לדעת שבחוזר הזה מדובר על קרנות פנסיה בלבד, לא על ביטוחי מנהלים לא פעילים, לא על קופות גמל לא פעילות אלא כאמור רק קרנות פנסיה.
למה לאחד את החשבונות (כלומר לא להשיב את המכתב חתום)?
ראשית חשוב להבין שלא מדובר על איחוד של חשבונות פעילים לחשבונות פעילים. לאיחוד חשבונות פעילים קיים יתרון מובנה בהשלכת ותק של הקרן הראשונה על החדשה ויש לזה משמעות מבחינה ביטוחית. כאן מדובר על חשבונות לא פעילים שניתן לסמן לגביהם שלוש בעיות עיקריות שחוזר האיחוד מתכון לפתור.
1. כספים אבודים
כנראה שחלק מאותם 2 מיליון חשבונות לא פעילים "ילכו לאיבוד" לחלק מהלקוחות שלא ידעו בכלל שקיים להם שם כסף. מדובר כנראה על חשבונות קטנים אשר בדרך שימשו אותנו בעבודות זמניות או לתקופות קצרות ואנו בכלל לא זוכרים שהפקדנו לשם כסף.
2. דמי ניהול
ברגע שהחשבון הופך להיות לא פעיל דמי הניהול מהצבירה מתעדכנים בו אוטומטית ל-0.5%. מכיון שבדרך כלל מדובר על חשבונות קטנים המשמעות של דמי הניהול ללקוח אמנם איננה מתבטאת במאות שקלים אך עדין לאורך זמן מדובר על השגת יותר תועלת על הכסף
- העליון דחה את תביעת בעלי היחידות במלון מלכת שבא
- קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3. עלות ביטוח
ככל שצבור לי יותר כסף בחשבון הפנסיה, כך העלות הביטוחית שלי נמוכה יותר. מכיון שהסכום בסיכון כולל בתוכו כבר את החיסכון, ברור שברגע שיש לי יותר צבירה עלות הביטוח תהיה נמוכה יותר.
האם קיימים גם חסרונות לאיחוד (כלומר סיבות לחתום על המכתב)?
ומה לגבי חשבונות גדולים? נניח שיש לי כבר 100,000 שקל בפנסיה מוקפאת מלפני 3 שנים ועכשיו המעביד מעוניין לפתוח לי קרן חדשה? האם כדאי לי לנייד את אותם 100,000 שקל?
כאשר הצבירה בקרן הפנסיה המוקפאת היא צבירה העולה על כמה עשרות אלפי שקלים השאלה הופכת להיות מורכבת יותר. גם במקרה כזה איחוד של החשבונות יקטין בדרך כלל את דמי הניהול בחשבון המוקפא ויקטין את העלות הביטוחית. אבל האם זו האלטרנטיבה היחידה? כדי לדון בזה חשוב שנבין כמה דברים על קרן פנסיה:
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
1. בחלק גדול מקרנות הפנסיה קיימים גרעונות דמוגרפים. ניוד של הכסף שיתכן שמושקע היום בקרן ללא גרעון לקרן עם גרעון, יכול בפועל להגדיל את העלות שנגבית מהכסף הצבור דרך המנגנון הדמוגרפי. במקרה הזה קיימת אפשרות, כפוף כמובן לבדיקה פנסיונית, להשאיר את הכסף היכן שהוא נמצא, או לחילופין קיימת אפשרות אחרת והיא ניוד הכסף המוקפא לקופת גמל לחסכון (קיצבה) או לפוליסת ביטוח אשר בה אין גרעון. כמובן שיש צורך בדמי ניהול שיתאימו לדמי הניהול הקיימים בקרנות הפנסיה.
2. חשוב להבין כי אמנם הניוד מקטין את עלות הביטוח אך עלות הביטוח בקרן הפנסיה היא במילא מאד מאד נמוכה. שוב, הניוד לא יגדיל את גובה הביטוח אלא יקטין את העלות, גובה הביטוח נקבע מההפקדה השוטפת בלבד. יתרה מזאת, אם כסף זה לא היה מנוייד במקרה פטירה היו השארים מקבלים קיצבה גם מקרן הפנסיה המוקפאת וגם מקרן הפנסיה הפעילה. כלומר בעצם הניוד- גרענו מהסכום אותו היו מקבלים השארים במקרה פטירה.
3. אם כבר לנייד, למה לא לנייד למכשיר שאינו קרן פנסיה? מלבד הגרעונות המוזכרים בסעיף 1 השארת הכסף בקרן פנסיה מוקפאת גורמת לכך שבמקרה פטירה הסכום ישולם כפנסיה חודשית לשארים. לעומת זאת ניוד הכסף לקופה שאיננה קרן פנסיה גורם לכך שהסכום הנוסף ישולם כסכום חד פעמי למוטבים. בחלק מהמקרים שילוב כזה עדיף למבוטח.
אז ראשית חשוב להבין שבמידה ויש ברשותכם "כספים גדולים" קיימת חשיבות לבדוק את עניין הניוד האוטומטי ולקבל החלטה מושכלת בה נלקחים מראש כל הפרמטרים הרלונטים למבוטח ולבני משפחתו. חשוב לציין כי הממונה מאפשר מהלך כזה אך דורש הליך שיווק פנסיוני כולל.
שנית בחוזר הניוד האוטומטי אכן יש בשורה למיליוני חשבונות שכנראה חלקנו אינם יודעים כלל על קיומם ובמידה ולא היה מתבצע הניוד חלק הכספים "היו הולכים לאיבוד" וכמובן הפחתת דמי הניהול שבדרך כלל בחשבונות המוקפאים נמצאים ברף העליון.
בשורה התחתונה, למי שיש סכומים קטנים בחשבונות הרדומים - אין סיבה לחתום (כלומר כדאי לו שהחשבונות יאוחדו). למי שיש סכומים גדולים בחשבונות הרדומים - רצו שיתייעץ עם גורם מקצועי ולבחון האם כדאי לו להתעלם מהמכתב או דווקא לחתום.
אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/ או יעוץ במוצר פיננסי ו/ או שיווק פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעילו/או קיים להם אינטרס כלכלי במוצרים האמורים ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.**
- 7.האזרח המודאג 09/08/2016 11:49הגב לתגובה זורק לגנוב ולעשוק אותו טוב הוחא לא יעשה לכם ...לו כן וינסה רק לדפוק אותנו לכן תבריחו את הכסף לכול מקום רק לא בהשג ידו של ביבי וגנבוו
- 6.מקצועי! (ל"ת)ניר 09/08/2016 01:47הגב לתגובה זו
- 5.תלמיד שלך 08/08/2016 22:45הגב לתגובה זואמא שלי קיבלה מכתב ממבטחים שבו הם שאלו אם היא מסכימה שיכנסו למסלקה ויבדקו כמה כספים יש לה, מה עליה לעשות לא נראה לה יש שם הרבה כי היא מקבל פנסיה ממשרד האוצר בתור מורה לשעבר, וכאן מדובר על מקומות עבודה נוספים
- 4.כתבה מצוינת....כן ירבו (ל"ת)רפאל 08/08/2016 18:41הגב לתגובה זו
- 3.רפי 08/08/2016 18:09הגב לתגובה זובשורה התחתונה, למי שיש סכומים קטנים בחשבונות הרדומים - אין סיבה לחתום (כלומר כדאי לו שהחשבונות יאוחדו). למי שיש סכומים גדולים בחשבונות הרדומים - רצו שיתייעץ עם גורם מקצועי ולבחון האם כדאי לו להתעלם מהמכתב או דווקא לחתום.
- 2.יצחק 08/08/2016 17:58הגב לתגובה זואני מבין שמדובר רק בקרנות הפנסיה החדשות. ועד כמה שהבנתי הם מאוזנות מהגדרה.
- ירון שמיר 08/08/2016 22:12הגב לתגובה זומעצם העובדה שהם צריכות להיות מאוזנות הם מקזזות מהכסף הצבור ברגע שהם נכנסות לגרעון, לצערנו זה מה שקורה היום ברב הקרנות הגדולות מציע להסתכל בפנסיה נט
- 1.ישראל ישראלי 08/08/2016 15:23הגב לתגובה זוממש לא הבנתי כלום מהכתבה
- ירון שמיר 08/08/2016 22:12הגב לתגובה זודוקא בגלל זה שווה לבדוק עם גורם מקצועי :)
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
