אין סיבה למפולת או פאניקה - אנחנו רחוקים מטריטוריות דוביות

יניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס, על התרסקות השווקים בסין - מה הגורמים לנפילות? והאם מדובר במשבר נוסף?
יניב חברון | (9)
נושאים בכתבה סין

מדד 300 CSI שנחאי-שנזן נסגר 29 דקות אחרי פתיחתו עקב הפעלת מנגנון "הפסקת מסחר", לאחר ששוב מחק 7% מערכו. מדד שנחאי מחק גם הוא יותר מ-7% ונסגר למסחר. הפאניקה של המשקיעים בסין גדולה ושוב הביקורת על מנתק הזרם המהיר מדי של סין. המרחק מנפילה של 5%, שמפסיקה את המסחר ל-15 דקות עד לנפילה של 7% שמפסיקה את המסחר ליום שלם, קצר מדי - זה מה שמוביל את המשקיעים למכור כמה שיותר מהר לאחר ההפסקה הראשונה, מפני שהשוק כנראה ייסגר. למשקיעים בשוק ההון חשובה תמיד הנזילות של השוק, במיוחד לשחקנים המתוחכמים יותר, אך לא רק. שהשוק נסגר פעמיים באותו שבוע - רק מגדיל עוד יותר את גל המוכרים.

ההסברים לנפילות בסין ובעולם רבות ומגוונות, אבל מיד תגלו שרבים מהם אינם מצדיקים מפולת, ובעיקר מתארים פאניקה. במצב בו הבסיס של המערכת הפיננסית רעוע, פאניקה אכן עשויה להוביל למשבר. השאלה אם אפשר להגיד את זה על מצב המערכת כיום. בנוסף, יש לזכור כי השווקים רחוקים עדיין מטריטוריות דוביות, למרות שאנחנו מתקרבים לשם בצעדי ענק.

 

כל "ההסברים" לנפילות

הבנק המרכזי הסיני ביצע אתמול את הפיחות הייזום היומי החד מאז חודש אוגוסט (11.8), אז פוחת ב-4% בתוך יומיים, והוביל לנפילה של 6.5% בדאקס הגרמני בתוך יומיים. מדד שנחאי באותם יומיים עלה ב-1.7% - והשער היציג שהיואן מול הדולר פוחת ב-0.51%, לרמה של 6.5646. המהלך גרר תגובה גם מצד המשקיעים, שליבו את המגמה ולקחו את שער הספוט לרמה של 6.68 יואן לדולר, מרמה של 6.6449, או אם תרצו כמעט 1% למטה.

נזכיר כי היואן נע בתוך רצועה של 2% מעלה ומטה סביב השער היציג, ומתחילת השנה נחלש ב-1.54%. מאז שהיואן נכנס לסל המטבעות של ה-IMF בסוף נובמבר, הוא נחלש מהר ב-2.5%. רבים חוששים מתחילתה של מלחמת מטבעות, אך אם נחזור לעיקר, פיחות לא ממש מסביר את הנפילות בסין. הפיחות של היואן בימים האחרונים רק מראה כמה הממשל בסין בלחץ ומאבד מהאמינות שלו. בחודש אוגוסט הבטיחו שם שהפיחות לא יימשך ולא זו תהיה הדרך שלהם לתמוך בכלכלה.

הבנק הסיני מנסה להמריץ את הפעילות הכלכלית על ידי שיפור בתחרותיות של היואן. ברור לחלוטין מדוע הפיחות של היואן פוגע בשווקים רבים, ובעיקר באירופה - שסין נחשבת ליעד ייצוא מספר 2 עבורה והכי צומחת. אך במקרה של השוק הסיני ישנם הטוענים כי הממשלה נוקטת בפיחות מפני שההאטה חמורה ממה שרואים בנתונים, וזה מה שמלחיץ את המשקיעים. בשבוע הבא צפוי להתפרסם נתון ייצוא בסין, וקולות בשוק אומרים כי אולי כבר מראש מנסים לרכך את הנתון החלש שייצא - שוב ספקולטיבי.

המינופים בסין מאיימים לקחת אותה למשבר פיננסי. רמת המינוף בסין עלתה משמעותית מאז המשבר הפיננסי, והחשש הוא שהמשבר בבורסה' שכלל לא מעט אשראי מהבנקים והרבה מאוד כסף שנמחק, יוביל אותה למשבר פיננסי. במשך יותר משנה אנחנו טוענים כי הממשל בסין יוכל לתמוך במערכת הפיננסית ולספק את הנזילות הדרושה. עם זאת, חייבים להגיד שההתנהלות שלהם בנוגע לשוק המניות היא יותר חמורה מחובבנית. מספיקה כמות הפרשנים והוועדות שכבר הסבירו לאחר הקריסה בחודש אוגוסט שהממשל בסין חייב להוציא את הידיים שלו מהבורסה שכן, הוא יוצר חוסר אמינות לגבי שווי המניות. רמת המינוף שם גבוהה, רבים מהשחקנים אינם נחשבים למקצוענים, לכן הפאניקה גבוהה (מזכיר קצת את שנת 94 בבורסה המקומית). למרות זאת יש לזכור כי הריבית הבין בנקאית בסין לא עולה כרגע, לכן מצוקת נזילות, לפחות בינתיים, לא ממש קיימת במערכת הבנקאית. 

הכלכלה הסינית נחלשת. מדד מנהלי הרכש היצרני לחודש דצמבר נאמד ב-48.2 לעומת 48.6 בחודש קודם, עם צפי לעלייה של 49. מדד מנהלי הרכש הלא יצרני גם כן נחלש אתמול וירד מרמה של 51.2 ל-50.2. חלק מההערכות העוסקות בחולשת הסקטור היצרני בסין תולות את הסיבה לכך בעובדה שהכלכלה עוברת תהליך של מעבר ממוטת ייצור למוטת שירותים. סקטור שירותים חזק משמעותו שהכלכלה הסינית כולה מקבלת פיצוי על החולשה בייצור, ועשויה להעיד שהמצב שם לא כל כך גרוע. מכאן, שייתכן ובמידה והמדד היה מציג שיפור, הדבר היה מפחית את חששות המשקיעים מהרעה בפעילות הכלכלית בסין ומקטין את מפלס החששות מההשלכות של המצב על העולם. כאמור, זה לא קרה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

חשש מפני הצתה של מלחמת מטבעות. הפיחות של היואן הסיני ב-12 החודשים האחרונים הגיע כבר לרמה של 6.1%, והחשש הוא לפגיעה בכל מדינות האזור. סין היא הכלכלה הדומיננטית כמובן - מה שרק מגדיל את החשש מפני הצתה של מלחמת מטבעות בין בנקים מרכזיים, שתוביל למשבר מטבע. בעקבות החששות הרבים ממליצים להגדיל את ההחזקה בזהב, כאשר המתכת הזהובה חוזרת להיות יותר ויותר פופולרית בימים אלו. מי היה מאמין שרגע לאחר העלאת הריבית בארה"ב, דווקא כשהמתכת הזהובה אמורה לאבד עוד יותר מהפופולריות, היא עשויה לחזור למרכז הבמה.

האיסור על מכירות של המשקיעים הגדולים (בעלי עניין) אמור לפוג ביום שישי הקרוב, אך כבר עכשיו קיימת הוראה מרסנת - אותם משקיעים לא יוכלו למכור מעל 1% בתוך 3 חודשים, כאשר אותם המשקיעים חייבים להודיע 15 יום לפני שהם מוכרים.

פאניקה גלובלית

קלישאת 7 השנים הטובות. משקיעים רבים בעולם מאמינים במחזוריות, ולאחר 7 שנים טובות בשוק ההון מעריכים כי המחזור השורי מגיע לסיומו. כך לדוגמא הציגו באחד מבנקי ההשקעות המפורסמים בעולם את הירידות של שנת 94, ולאחר מיכן את הירידות שהגיעו בשנת 2000- למרות שממש קשה להשוות ביניהם (ב-94 השווקים נפלו ב-9% וב-2000 נפלו ב-50%). צריך לזכור שבאמצע היה גם המשבר של 1998, אך באותה שנה השווקים סיימו בעליות. גם בטווח של 2008-2015 היה המשבר של שנת 2011. הסיכונים בעולם היום אומנם לא קטנים, אבל להסתכל על המחזוריות בראיה שנתית קלנדרית?? נו באמת.

איומים הדדיים בין סעודיה לאירן ואפילו צפון קוריאה החליטה לבצע ניסוי בנשק גרעיני ולהעלות את מפלס המתח ביבשת אסיה.

צניחה במחירי הנפט מאיימת להוביל למשבר פיננסי. הקריסה במחירי הנפט ביומיים האחרונים, תקשה מאוד על שוק האג"ח האמריקני. היא עשויה להוביל לגל של פשיטות רגל ואף להגיע למערכת הבנקאית. את ההשלכות של חלק גדול מהחששות אנחנו נראה בימים הקרובים בשווקים. מחירי הנפט צנחו אתמול למרות קיטון של 5 מיליון חביות במלאים בארה"ב וצונחים הבוקר בעוד 5%. גם המתח בין אירן לסעודיה לא הצליח להוביל לעלייה במחירי הנפט והחשש הוא שהם רק יגבירו את התפוקה (מלחמה קרה ולא צבאית).

הבנק העולמי הוריד (שוב) את תחזית הצמיחה לשנים 2016-2017 מרמה של 3.3% רמה של 2.9%, ומרמה של 3.3% לרמה של 3.1%.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    סוחר נוסטרו 16/01/2016 20:17
    הגב לתגובה זו
    סחתיין על הפינה אצל שרון גל
  • 6.
    yud 08/01/2016 12:14
    הגב לתגובה זו
    נתת את כל הסיבות למה כן!!!! נמצאים בטריטוריה דובית
  • 5.
    אינפלציה 07/01/2016 23:30
    הגב לתגובה זו
    רק מחיקת חובות תעשה ריסטרט לכלכלה, עם כל הכאב.
  • 4.
    שמענו עליכם.... (ל"ת)
    / 07/01/2016 15:03
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יאיר 07/01/2016 14:42
    הגב לתגובה זו
    "הילדים" שבין המשקיעים מחפשים סיבות,למודי המפולות הקשישים לא מחפשים "סיבות".השוק עלה 6-7 שנים,ולכן סה הזמן לירידות.בלי סיבה.
  • 2.
    א.ש. 07/01/2016 13:52
    הגב לתגובה זו
    הכותב הוא בעל אינטרס. זהירות. אי אפשר להתכחש לעובדה שהשוק עולה משנת 2009. לא יעזור, יש מחזוריות של שווקים עולים ויורדים.להיות היום בשוק זה מסוכן גם אם זה כתוצאה מפאניקה מיותרת
  • 1.
    א.ש. 07/01/2016 13:47
    הגב לתגובה זו
    או שלחברה בה אתה עובד מעוניינת שכספי המשקיעים ישארו אצלה גם כאשר השוק מתרסק (כמו למשל ב 2008).לשוק כן יש מחזוריות ובתור מישהו מהתחום אתה לא יכול להתכחש לזה.
  • רן 09/01/2016 12:25
    הגב לתגובה זו
    תסתכל גרפים משנת 1900 ועד היום ותראה ש 7 שנים מחזוריות לא קיים .כל ילד יכול להבין בזה רוב הזמן הגלים הם ארוכים הרבה יותר והמימושים נמשכים פחות משנה. רק משנת 2000 יש הקצנה בהתנהגות בעקבות תרבות כותרות , גישה למסחר של אנשים לא רציונלים (כמוך ) ובעיקר מכונות אוטומטיות מלבות
  • ששון 08/01/2016 00:08
    הגב לתגובה זו
    מחיר קטן לעומת רווחים גדולים: )
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.