אדוני שר האוצר, הנה הדרך הנכונה להנחיל שינוי עמוק בכלכלה הישראלית
אנו עומדים בפני הקמת ממשלה חדשה, וכבר בשלב הקמתה עלו הבנות והסכמות לגבי הוצאות תקציביות, קצבאות, העלאות מסים, פטור ממיסוי וכו'. שר האוצר המיועד, משה כחלון, הציב לעצמו יעדים בתחומים מסויימים במהלך מערכת הבחירות ובראיונות לאחר מכן.
רק רגע, לפני ששר האוצר נשאב לדיונים ולגליונות האקסל בדומה לקודמיו, לפני שהוא ממהר ליישם את הרפורמות, רצוי לעצור לרגע ולחשוב לאן יש להשיט את הספינה. הרי לא מדובר רק בעוד כמה רפורמות, אלא בתהליך הרבה יותר עמוק. שינוי עמוק מצריך, בראש ובראשונה, להתחיל בתהליך חשיבה ותכנון מוקדמים לקביעת המדיניות הכלכלית. לכאורה מדובר באמירה ברורה מאליה. בפועל מתברר שלא פעם שרי אוצר קודמים מיהרו לטפל בבעיות נקודתיות בלבד בצורה זמנית של סתימת חורים וכיבוי שריפות ללא קביעת מדיניות ותכנון ארוך טווח. תהליכי חשיבה ותכנון מוקדמים נדרשים למשל בנושאים הבאים:
- תכנון תקציבי - מבחינה תקציבית התסריט ידוע מראש - פתיחה מהירה של גליונות האקסל, חישוב הכנסות, הוצאות, גירעון, מימון הגירעון, העלאת מסים, קיצוץ רוחבי וכו'. לפני הכל שר האוצר וראש הממשלה צריכים לתכנן מדיניות תקציבית. תקציב הביטחון מצד אחד ויעד הגירעון מצד שני מצמצמים את יכולת התמרון בתקציבים האזרחיים חברתיים. זאת כאשר שר האוצר נבחר בכדי לשנות את המצב החברתי. שר האוצר המיועד, כקודמיו, צפוי לגלות שלא קל יהיה להתמודד מול אנשי מערכת הביטחון שיטילו עליו את האחריות למצב הבטחוני במידה ולא ייאשר את התקציבים שיבקשו, ולא יהיה קל להתמודד עם אנשי אגף התקציבים במשרדו אשר יטילו עליו את האחריות לבעיות הכלכליות הממשמשות ובאות, במידה ולא יעמוד ביעד הגירעון שיציגו לו. על שר האוצר מוטלת האחריות לתכנן ולמצוא פתרונות ארוכות טווח לבעיות מבניות אלו.
- חשיבה מחדש על מידת התערבות הממשלה בנושאים חברתיים - חלק לא קטן מהבעיות עימן צפוי להתמודד שר האוצר המיועד, נובע מכך שהממשלות הקודמות משכו את ידיהן ופחות התערבו בתחומי הדיור, החינוך והבריאות. כתוצאה מכך גדל אי השויון במשק והוחמרו הבעיות בתחומים אלו. בתחום הדיור היקפי הבנייה החדשה לא תאמו את קצב הגידול של האוכלוסייה, ונוצר מחסור שהביא לעלייה חדה במחירי הדיור. בשל צמצום המעורבות הממשלתית בתחומי החינוך והבריאות, חלק מהאוכלוסייה שלא קיבל רמות בריאות וחינוך ברמה נאותה, נאלץ להגדיל הוצאות פרטיות בתחומים אלו, ומכאן התקצרה הדרך להגדלת האי שויון במשק.
- חיפוש ומציאה של מחוללי צמיחה במשק - תהליכי חשיבה ותכנון צריכים להתרכז בתכנון מדיניות המעודדת צמיחה. נדרשת חשיבה ובחינה מחדש של היתרונות היחסים שיש לכלכלת ישראל ולמצוא את הדרכים לעודד אותם באופן אקטיבי.
- מדיניות מיסוי - ההשוואות הבינלאומיות מגלות שמרכיב המיסוי העקיף הרגרסיבי בישראל גדול מאוד ביחס למיסוי הישיר הפרוגרסיבי. לא פלא שגם כתוצאה מכך גדל אי השוויון בישראל. מתי בפעם האחרונה נערך דיון בקרב קובעי המדיניות הבכירים, ברמת ראש הממשלה ושר האוצר, בשאלה האם זהו מצב המיסוי הרצוי? ואם לא , מה הם הדרכים לשנות את מדיניות המסים למאוזנת יותר? מה הם השינויים המיסויים הנדרשים בכדי להשיג יעדים כלכליים חברתיים נוספים, יעדים שאינם רק בתחום של יותר הכנסות או פחות הכנסות למדינה? נדרשות תשובות לשאלות בדבר נטל המס, בסיסו, סוגו ומלחמה אמיצה ונחושה בהון השחור על כל צורותיו וכו'.
- רפורמות - גם הרפורמות המדוברות של שר האוצר בתחום הדיור, הבנקאות וצמצום אי השויון דורשות תכנון מוקדם, בשל האפשרות שיישומן באופן חד מדי עלולות להסב נזקים לא פחותים למשק הישראלי מאשר המצב הקיים. יש צורך לתכנן מראש מה המינון הנכון של הרפורמות הנדרשות. הרפורמות והשינויים אותם שר האוצר המיועד הבטיח, נחוצים בשל מצב נוכחי בעייתי, שהוא תוצר של מדיניות ממשלות קודמות. בכדי ששר האוצר יצליח ברפורמות אותן הוא מבקש להשיג, יש לבצע קודם שינוי בעצם קיומו של תהליך חשיבה ותכנון לקביעת מדיניות כלכלית שונה.
לפני ששר האוצר המיועד מסתער על הרפורמות אותן הבטיח וויישום ההסכמים הקואליציוניים, רצוי לפני הכל לקיים תהליך חשיבה ותכנון קצר ואפקטיבי בהשתתפות כל קובעי המדיניות הבכירים. להערכתי תוצאות תהליך זה יגרום לאמינות ויגביר וודאות הנדרשים מאוד לכלכלה הישראלית. ***הכתבה אינה מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לכותב אין עניין אישי בנושא הכתבה. קרנות נאמנות בניהול אקסלנס ו/או חברות מקובצת אקסלנס מחזיקות ו/או עשויות להחזיק ני"ע ונכסים פיננסים המוזכרים בכתבה.
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
AI במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
"רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, סיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האופן בו מהפכת ה-AI חושפת את צוואר הבקבוק האמיתי של הכלכלה הגלובלית: תשתיות, עיבוד וקיבולת תעשייתית
הדיון בהתפתחות האבולוציונית של הבינה המלאכותית עבר לאחרונה מהשלב של "כמה ישתמשו?" לשלב של "מה המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש השוטף בטכנולוגיה החדשה והמהפכנית הזו". הסחורות התעשייתיות תופסות בדיון הזה נתח הולך וגובר. די להביט בגרף של תעודת הסל COPX Global X Copper Miners ETF 1.66% שכוללת את חברות כריית הנחושת הגדולות בעולם שעלתה ב 83% מתחילת השנה כדי להכיר בכך שההדף של המהפכה הטכנולוגית החדשה מגיעה למקומות רבים ורחוקים שחלקם היו נשכחים למדי במשך זמן רב.
בסוף 2025 שוק הסחורות התעשייתיות נראה פחות כמו עוד “סייקל” של ביקוש והיצע, ויותר כמו השתקפות של המציאות של הכלכלה הגלובלית. העולם גילה שוב שהחלק הפיזי של הצמיחה, מתכות, כימיקלים, ציוד חשמל כבד ותשתיות צומחת במקביל להתפתחות של הטכנולוגיה. אלא שכאן טמונה התזה המרכזית של האירוע הזה, שלא לומר מגה אירוע. לא די בכך שמדינה מסוימת מחזיקה באדמה נחושת, ליתיום או יסודות נדירים. הכוח האמיתי נמצא במקום שבו החומר עובר עיבוד והופך ליכולת תעשייתית שמספקת מוצר ביניים קריטי. מי ששולט ביכולת הזו, בזיקוק, בהפרדה, בטיהור ובייצור של חומרים מתקדמים, שולט בברז.
צוואר הבקבוק של העשור
כדי להבין למה זה הופך לצוואר הבקבוק של העשור, יש לבחון את המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש והפיתוח של הבינה המלאכותית. דאטה־סנטרים הם מפעלים של חשמל וקירור. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומי (IEA), צריכת החשמל של דאטה־סנטרים צפויה יותר מלהכפיל את עצמה עד 2030. בארה״ב דאטה־סנטרים צפויים להסביר כמעט מחצית מצמיחת הביקוש לחשמל עד 2030. המשמעות היא שבכל פעם שמדברים על “עוד שכבת מודלים”, בפועל מדברים על תוספת של עוד שכבת כבלים, שנאים, לוחות חשמל, מערכות קירור ומים. כאשר מערכת כזו גדלה כל כך מהר, היא לא נתקעת במחסור בנחושת בלבד, היא נתקעת ביכולת העיבוד ובקצב אספקת הציוד הכבד שמחבר בין החשמל לבין החישוב.
הנקודה הזו מסבירה למה נחושת הפכה שוב למדד הסנטימנט של הכלכלה הפיזית. העלייה החדה במחיר הנחושת (כמו גם במתכות תעשייתיות אחרות) הן עדות לכך שהשוק מתמחר את עלות ההרחבה של רשתות, תחבורה חשמלית ודאטה־סנטרים. אלא שכאן מגיע אחד האלמנטים הכי חשובים אשר ממחישים שהבעיה היא לא רק בסחורה, אלא בקיבולת התעשייתית. לשם דוגמה, זמני אספקה ממוצעים של שנאים לגנרטורי ענק הגיעו ברבעון השני ל 143 שבועות, לא רק בגלל הביקוש הגובר, אלא גם בגלל שבתוך ארה"ב אין די יכולת ייצור של שנאים.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי מקנזי, זה מסביר מדוע חיבורים לרשת מתארכים, פרויקטים נדחים, ולמה חברות ענק מוכנות לחתום על חוזי חשמל ארוכי טווח. כל זה יוצר חשש שמגבלות תשתית
וזמינות הופכות לבעיה אסטרטגית. הגרף המצורף ממחיש את הבעיה. האתגר אינו הימצאות מחצבים נדירים, אלא העדר היכולת לייצר, לעבד ולשלח אותם. הגרף מתאר את שיעור הריכוזיות שמוחזק בידי סין בשלבים שונים של הייצור והעיבוד של כמה סחורות חיוניות.
