אנו עומדים בפני הקמת ממשלה חדשה, וכבר בשלב הקמתה עלו הבנות והסכמות לגבי הוצאות תקציביות, קצבאות, העלאות מסים, פטור ממיסוי וכו'. שר האוצר המיועד, משה כחלון, הציב לעצמו יעדים בתחומים מסויימים במהלך מערכת הבחירות ובראיונות לאחר מכן. 

רק רגע, לפני ששר האוצר נשאב לדיונים ולגליונות האקסל בדומה לקודמיו, לפני שהוא ממהר ליישם את הרפורמות, רצוי לעצור לרגע ולחשוב לאן יש להשיט את הספינה. הרי לא מדובר רק בעוד כמה רפורמות, אלא בתהליך הרבה יותר עמוק. שינוי עמוק מצריך, בראש ובראשונה, להתחיל בתהליך חשיבה ותכנון מוקדמים לקביעת המדיניות הכלכלית. לכאורה מדובר באמירה ברורה מאליה. בפועל מתברר שלא פעם שרי אוצר קודמים מיהרו לטפל בבעיות נקודתיות בלבד בצורה זמנית של סתימת חורים וכיבוי שריפות ללא קביעת מדיניות ותכנון ארוך טווח. תהליכי חשיבה ותכנון מוקדמים נדרשים למשל בנושאים הבאים:  

• תכנון תקציבי - מבחינה תקציבית התסריט ידוע מראש - פתיחה מהירה של גליונות האקסל, חישוב הכנסות, הוצאות, גירעון, מימון הגירעון, העלאת מסים, קיצוץ רוחבי וכו'. לפני הכל שר האוצר וראש הממשלה צריכים לתכנן מדיניות תקציבית. תקציב הביטחון מצד אחד ויעד הגירעון מצד שני מצמצמים את יכולת התמרון בתקציבים האזרחיים חברתיים. זאת כאשר שר האוצר נבחר בכדי לשנות את המצב החברתי. שר האוצר המיועד, כקודמיו, צפוי לגלות שלא קל יהיה להתמודד מול אנשי מערכת הביטחון שיטילו עליו את האחריות למצב הבטחוני במידה ולא ייאשר את התקציבים שיבקשו, ולא יהיה קל להתמודד עם אנשי אגף התקציבים במשרדו אשר יטילו עליו את האחריות לבעיות הכלכליות הממשמשות ובאות, במידה ולא יעמוד ביעד הגירעון שיציגו לו. על שר האוצר מוטלת האחריות לתכנן ולמצוא פתרונות ארוכות טווח לבעיות  מבניות אלו.

• חשיבה מחדש על מידת התערבות הממשלה בנושאים חברתיים - חלק לא קטן מהבעיות עימן צפוי להתמודד שר האוצר המיועד, נובע מכך שהממשלות הקודמות משכו את ידיהן ופחות התערבו בתחומי הדיור, החינוך והבריאות. כתוצאה מכך גדל אי השויון במשק והוחמרו הבעיות בתחומים אלו. בתחום הדיור היקפי הבנייה החדשה לא תאמו את קצב הגידול של האוכלוסייה, ונוצר מחסור שהביא לעלייה חדה במחירי הדיור. בשל צמצום המעורבות הממשלתית בתחומי החינוך והבריאות, חלק מהאוכלוסייה שלא קיבל רמות בריאות וחינוך ברמה נאותה, נאלץ להגדיל הוצאות פרטיות בתחומים אלו, ומכאן התקצרה הדרך להגדלת האי שויון במשק. 

• חיפוש ומציאה של מחוללי צמיחה במשק - תהליכי חשיבה ותכנון צריכים להתרכז בתכנון מדיניות המעודדת צמיחה. נדרשת חשיבה ובחינה מחדש של היתרונות היחסים שיש לכלכלת ישראל ולמצוא את הדרכים לעודד אותם באופן אקטיבי. 

• מדיניות מיסוי - ההשוואות הבינלאומיות מגלות שמרכיב המיסוי העקיף הרגרסיבי בישראל גדול מאוד ביחס למיסוי הישיר הפרוגרסיבי. לא פלא שגם כתוצאה מכך גדל אי השוויון בישראל. מתי בפעם האחרונה נערך דיון בקרב קובעי המדיניות הבכירים, ברמת ראש הממשלה ושר האוצר, בשאלה האם זהו מצב המיסוי הרצוי? ואם לא , מה הם הדרכים לשנות את מדיניות  המסים למאוזנת יותר? מה הם השינויים המיסויים הנדרשים בכדי להשיג יעדים כלכליים חברתיים נוספים, יעדים שאינם רק בתחום של יותר הכנסות או פחות הכנסות למדינה? נדרשות תשובות לשאלות בדבר נטל המס, בסיסו, סוגו ומלחמה אמיצה ונחושה בהון השחור על כל צורותיו וכו'.

• רפורמות - גם הרפורמות המדוברות של שר האוצר בתחום הדיור, הבנקאות וצמצום אי השויון דורשות תכנון מוקדם, בשל האפשרות שיישומן באופן חד מדי עלולות להסב נזקים לא פחותים למשק הישראלי מאשר המצב הקיים. יש צורך לתכנן מראש מה המינון הנכון של הרפורמות הנדרשות. הרפורמות והשינויים אותם שר האוצר המיועד הבטיח, נחוצים בשל מצב נוכחי בעייתי, שהוא תוצר של מדיניות ממשלות קודמות. בכדי ששר האוצר יצליח ברפורמות אותן הוא מבקש להשיג, יש לבצע קודם שינוי בעצם קיומו של תהליך חשיבה ותכנון לקביעת מדיניות כלכלית שונה.

לפני ששר האוצר המיועד מסתער על הרפורמות אותן הבטיח וויישום ההסכמים הקואליציוניים, רצוי לפני הכל לקיים תהליך חשיבה ותכנון קצר ואפקטיבי בהשתתפות כל קובעי המדיניות הבכירים. להערכתי תוצאות תהליך זה יגרום לאמינות ויגביר וודאות הנדרשים מאוד לכלכלה הישראלית. ***הכתבה אינה מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לכותב אין עניין אישי בנושא הכתבה. קרנות נאמנות בניהול אקסלנס ו/או חברות מקובצת אקסלנס מחזיקות ו/או עשויות להחזיק ני"ע ונכסים פיננסים המוזכרים בכתבה.