הגודל לא קובע: כל הסיבות להשקעה במידקאפ

יוסי ישראל, מנהל מחלקת מחקר בתכלית, מתייחס לכדאיות ההשקעה במדדי המניות הבינוניות על פני אלה הגדולות
יוסי ישראל |
נושאים בכתבה מדדים שוק ההון

בעת בחירת אפיק השקעה מנייתי, נוטים המשקיעים לבחור בצורה אוטומטית השקעה במדדים מובילים, שברוב המוחלט מורכבים ממניות בעלות שווי שוק גדול בלבד (Large Cap), אך האם זה נכון להיחשף דווקא אליהן?

מבדיקה שערכנו, עולה שדווקא מדדי מניות בינוניות (Mid Cap) מניבים למשקיעים תשואה עדיפה בזמן ששוקי המניות נמצאים בתקופה חיובית. השאלה היא למה דווקא המניות הבינוניות מניבות תשואת יתר?

יתרון בפעילות העסקית . היבט כלכלי המהווה יתרון בנוגע להשקעה במניות בעלות שווי שוק בינוני, זו העובדה שהן נמצאות במרכז המחזור העסקי שלהן, כלומר עשויות להיות אופטימליות להשקעה בשלב ביניים. הן כבר אינן חברות 'חלום' או חברות הזנק, אלא בעלות מוצר/שירות מוכחים. עם זאת, הן עדיין אינן פועלות בהיקפים גלובליים גדולים, בדומה לחברות הגדולות.

חברות קטנות (Small Cap) הן לרוב חברות בתחילת דרכן, לכן הסיכוי, אך גם הסיכון, בהשקעה בהן גבוה יותר. לעומתן, חברות גדולות הן בדרך כלל בוגרות ועל כן בעלות פוטנציאל צמיחה מועט בהשוואה לחברות הבינוניות.

יעד למיזוגים ורכישות . הנקודה העסקית בה ניצבת חברת מידקאפ יוצרת לה יתרון על פני חברות בעלות שווי שוק שונה. מצד אחד היא מהווה יעד אטרקטיבי למיזוג עם חברה גדולה או לרכישה ע"י חברה גדולה, אשר מעוניינת להרחיב את הפעילות העסקית שלה. עובדה זו מקבלת משנה תוקף בסביבה העסקית הנוכחית, בה הריבית בשווקים אפסית וישנן חברות רבות בעלות מאזנים חזקים יחסית ועודפי מזומן גבוהים.

מצד שני, היא גדולה מספיק כדי לרכוש חברה קטנה או להתמזג עם חברה בינונית אחרת, להרחיב את הפעילות העסקית שלה ולהגדיל את נתח השוק בענף בו היא פועלת.

סיקור מועט . מאפיין שעשוי להיות דווקא לרועץ היא מידת הסיקור המועטה יחסית של חברות מידקאפ ביחס לחברות בעלות שווי שוק גדול. בעוד שכמות האנליסטים המסקרים חברות Large Cap בארה"ב (שווי שוק של 10 מיליארד דולר ומעלה) גבוהה מ-20, הרי שכמות האנליסטים המסקרים חברות MidCap היא 13 בלבד (שווי שוק של 2-10 מיליארד דולר). זאת למרות שמספר חברות המידקאפ הנסחרות בארה"ב הוא יותר מכפול ממספר החברות הגדולות.

התאמה לכלכלה המקומית . רוב חברות המידקאפ ובהתאם מדדי מידקאפ מייצגים טוב יותר את הכלכלה המקומית. כלומר אם משקיע מאמין בכלכלה מסוימת, בדרך כלל עדיף לו להיחשף אליה דרך מדד MidCap. מדדי המניות הגדולות אמנם מוכרים יותר, אבל חלק משמעותי מהם מורכב מחברות גלובליות שפחות מושפעות ממה שקורה בכלכלה המקומית. הרי לכולנו ברור שפייסבוק או גוגל בארה"ב פחות מושפעות ממה שקורה בכלכלת ארה"ב, ויותר מושפעות יותר מתהליכים עולמיים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בארץ הדבר בא לידי ביטוי עם חברות כמו טבע, פריגו, או נייס שרוב פעילותן בחו"ל, ואפילו חברות הגז הגדולות המושפעות מהסכמים למכירת גז ופחות מהכלכלה המקומית.

לעומת זאת, מדדי מניות מידקאפ מורכבים בדרך כלל ממניות חברות מקומיות שעדיין לא יצאו לשווקים חיצוניים, או שזה חלק שאינו משמעותי בפעילות שלהן, ולכן הן משקפות את ביצועי הכלכלה בצורה טובה יותר.

הבדלי תשואות . מהטבלה המצורפת, ניתן לראות בבירור את יתרון ההשקעה במניות השורה השנייה בשנים האחרונות. כמובן שבשנים פחות טובות, מדדי השורה השנייה נפגעים יותר, אך בשנים הטובות הם נוהגים לפצות על כך.

לסיכום, כששוק המניות נמצא במגמה חיובית, ישנה עדיפות להשקיע במניות השורה השנייה על פני מניות השורה הראשונה. אומנם העובדה שמניות אלה קטנות יותר ולכן גם תנודתיות יותר מגדילה את הסיכון בהשקעה בהן, אך לרוב מדדי השורה השנייה הם בעלי מספר מניות גדול יותר וישנן פחות מניות שתופסות אחוז גדול מהמדד, לכן הבדלי הסיכון בין מדדי השורה הראשונה לשנייה אינו כה גבוה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.