האיש הנכון במקום הנכון - פרופ' האוזר ברשות לני"ע

אורי גלאי, מנכ"ל סיגמא בית השקעות, מתייחס לשינויים בהנהלת הבורסה ולהשפעתם על הרגולציה והמשקיעים
אורי גלאי | (5)

בשבוע שעבר פרסמה הרשות לניירות ערך את טיוטת דוח ועדת בן חורין לעידוד המסחר בבורסה. בהעדרה של שדרה ניהולית בבורסה, הפכה הרשות לניירות ערך למנהלת בפועל של הבורסה. גם את ההנהלה האחרונה, הייתה זו הרשות שהביאה לסיום דרכה. אין ספק שמאז כניסתו של פרופ שמואל האוזר לתפקיד יו ר הרשות נושבות רוחות מרעננות בשוק, והאווירה בשוק השתפרה. פרופ האוזר מצהיר מעל כל במה שהוא מודע להפרזה הרגולטורית, בעיקר של קודמו בתפקיד, זוהר גושן, וכי הוא נחוש להוביל להקלה.

מפות הדרכים שפרסמה הרשות הן צעד ראשון בדרך לתיקון השוק, אך הדרך עוד ארוכה - יש צורך בשינויי חקיקה רבים ובתהליכים ארוכים שצריכים לעבור תהליכים ביורוקרטיים רבים. קשה לראות כרגע מתי ייכנסו לתוקף אותן הקלות עליהן דיבר האוזר, אך יש מקום לעידוד מפעילות הרשות. הצהרותיו של האוזר והוועדות שהקים לעידוד הפעילות הן הסכמה עם מה שהפעילים בשוק ההון צועקים כבר חמש שנים - ברגולציה דורסנית ולא מידתית זוהר גושן הביא לשיתוק הפעילות בבורסה ולהברחת השחקנים המקומיים והזרים מהבורסה המקומית.

מסקנות ועדת בן חורין טובות ומתבקשות, אך מתעלמות לחלוטין מהנושא המרכזי - עודף רגולציה. הדבר המרכזי שיש לבחון, הוא חוק האכיפה המנהלית שיזם זוהר גושן והביא לשיתוק ופחד בשוק. חוק האכיפה מאפשר לרשות לקנוס אדם פרטי לפי שיקול דעתה, ללא קשר לאופי, חומרת העבירה או יכולתו הפיננסית של הנאשם, במיליון שקלים ותאגיד עד 5 מיליון שקלים. זאת ועוד שחל איסור בחוק לרכוש ביטוח לפעילים בשוק כנגד קנסות אלה.

הפחד מזרועה של הרשות והכוח שניתן לה הוביל לצמצום משמעותי בפעילות בבורסה ולבינוניזציה של כל הגורמים בשוק. פרופ האוזר אומנם אמר שיפעיל את החוק במידתיות, אך אין לכך משמעות כל עוד אין לכך עיגון בחוק. כדי לעודד פעילות בשוק יש לפעול בראש ובראשונה לתיקון חקיקה ולהגדיר במדויק את אופי ההפרות בגינן ניתן לקנוס, להוריד משמעותית את גובה הקנסות ולאפשר לרכוש ביטוח.

על הרשות לני ע להתמקד בנושאי ליבה שמכבידים על בתי ההשקעות והחברות הציבוריות הן בעלויות והן בהתנהלות. עליה להפעיל את מלוא כובד משקלה על וועדת הכספים והכנסת, ולקדם את ההקלות במהירות לטובת שוק ההון והכלכלה הישראלית כולה.

שלוש שנות כהונתו של גושן כיו ר הרשות לני ע הוכיחו את חולשתם של הגופים המוסדיים בישראל אל מול הרגולטור. כמו כן עולה השאלה, מי מפקח ומבקר את פעילות הרגולטור ואת תוצאות הרגולציה והאכיפה. כפי שכעת, באיחור של חמש שנים, ברור לכל שהרגולציה של גושן, ברובה, היתה הרסנית לשוק ההון. חלקה אומנם בהחלט היה הכרחי ומוצדק, אבל רובה היה מופרז ולא מידתי. מי ערב לנו שהתנהלות זו לא תחזור על עצמה בעתיד?

פרופ האוזר כבר הוכיח שהוא נחוש לייעל את הפעילות בבורסה ולהקל היכן שניתן - הוא האיש הנכון במקום הנכון. ברור כי טובת המשקיעים והציבור הרחב לנגד עיניו של האוזר, הוא ימשיך וייקל רק במקומות שלא יפגעו באינטרס הציבורי. כמו גם אין עוררין על כך שהרגולציה הינה כלי הכרחי להתנהלות בריאה ונכונה של שוק ההון, כל עוד היא נעשית בצורה מידתית. יש בהחלט מקום לאופטימיות מפעילותו של פרופ' האוזר. אך להערכתי, אנו עדיין צפויים לשנתיים-שלוש קשות בפעילות בשוק ההון בטרם נרגיש את השינויים שמקדמת הרשות לניירות ערך.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    Z 16/09/2013 19:27
    הגב לתגובה זו
    ונמשיך לחפור במה שכתבת אולי נמצא עמוק שם שהרגולציה הבלתי אחראית הרסה את השוק. טיפש או מזוכיסא מנהל השקעות שפועל בישראל! אין סיכוי שלא יחליק באיזה שהוא סעיף קיקוני ואז יעוף על טיל!!!
  • 4.
    האיש הנכון במקום הנכון!! באמת מגיעה לו מילה טובה!!!! (ל"ת)
    דנית לוי 16/09/2013 16:36
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מסכים עם כל מילה! (ל"ת)
    יאיר 16/09/2013 14:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אורי, לא יפה ללקק את ה... של החברים של אבא (ל"ת)
    אחד שיודע 16/09/2013 13:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רגולציה לגרש! 15/09/2013 14:59
    הגב לתגובה זו
    יש למצות את הדין עם האחראים - שאחר כך קיבלנו שלמונים מכל מיני גורמים (למשל - בעסקאות תיווך או בהעסקה ישירה). יש להקל בכל הרגולציה הבלתי שפוייה בעליל!
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.