בכפוף לאמות מידה מקצועיות, איגרות חוב של מדינות הנוקטות מדיניות כלכלית מרחיבה ונהנות מרמה נמוכה של אינפלציה וריבית גבוהה מספיק, יכולות להוות הזדמנות קנייה לצורך פיזור הסיכון וגיוון תיקי ההשקעות. אג"ח ממשלת ישראל עלו יפה בשנים האחרונות, הודות לריבית הנמוכה ורצון הציבור בני"ע בטוחים. עקום התשואה לפדיון תלול (תשואות הפדיון על אג"ח עם תאריכי פדיון רחוקים גבוהות משמעותית מאלו שתיפדינה ראשונות), ולכן החשש מירידות חדות אינו גדול.

יתרון זה יועיל מאוד במידה והגירעון בתקציב יגדל, בנק ישראל יעלה ריבית או שתשואות הפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב תעלנה (אם הפד יודיע, בשבוע הבא, על צמצום הרכישות שלהן). תלילות העקום מהווה כרית ביטחון כנגד הסלמה, אם תהיה, במתיחות הביטחונית באזורנו. אך הציבור לא יכול לנוח על זרי הדפנה. התרחשות בו זמנית של חלק מההתפתחויות שהזכרתי עלולה בכל זאת לגרור ירידות חדות באג"ח הממשלתיות. בעבר, קרו לא מעט מקרים דומים - לפני כשנה, כשהממשלה הכריזה על הגבהת תקרת הגירעון, הגיב בנק ישראל במורת רוח והעימות גרר ירידות תלולות. בנוסף, ההבדל בין תשואות הפדיון על אג"ח של ממשלות ישראל וארה"ב נמוך היום והרגישות לנעשה מעבר לים גבוהה.

כשהציבור חש כי האג"ח הממשלתיות בטוחות (תפדנה ללא ספק), אך בדרך עלולות לרדת, הוא משתדל לגוון את הנכסים בתיק שלו עם מניות ואג"ח חברות. הציבור העמיד הזמנות גדולות לגלי האג"ח שהנפיקו חברות בשנה-שנתיים האחרונות, ותרם לעלייה במחירן ולהצטמצמות הפער בין תשואות הפדיון שלהן לאלו של אג"ח ממשלתיות דומות. לכן, הן אינן זולות כבעבר.

בשלב זה, הציבור יכול להרהר אם הוא בשל להוספת ני"ע זרים (מניות ואג"ח שהונפקו על ידי ממשלות וחברות בחו"ל).

מחד, הידע שלו לגבי הנעשה שם מצומצם יותר, בהשוואה לבקיאותו בשוק המקומי. כמו כן, המטבעות בהם נקובים אותם ניה"ע עלולים לרשום פיחותים ניכרים בהשוואה לשקל ולהסב לו הפסדים לא קטנים. כך קרה לאחרונה למשקיעים בשורה ארוכה של שווקים מתעוררים. ניתן לגדר מטבעות ולהוציא גורם זה מחוץ למשוואה, אך העלות גבוהה, בפרט כשהתנודתיות גבוהה.

מנגד, האפיקים והכלים שיעמדו לרשותו יהיה מגוונים יותר. ייעוץ מקצועי והתאמה לפרופיל הסיכון שלו, צרכיו, ומשאביו, יסייעו לניתוב התחלת דרכו. מי שחש ערוך לצאת לדרך, ירצה לשלב לפחות בהתחלה, נכסים בטוחים יחסית שיסייעו לו לכניסה חלקה ככל הניתן לשוקי חו"ל. אחת המועמדות הן איגרות חוב שהנפיקו ממשלות.

כל מדינה נבחנת לגופה. אחת ההבחנות החשובות, האם מדובר במדינה מפותחת או מתפתחת. לרוב, אג"ח של הראשונה תחשבנה בטוחות יותר ותצענה תשואות לפדיון נמוכות, יחסית, בעוד אג"ח של השנייה תיחשבנה תנודתיות יותר ותצענה כפיצוי תשואות פדיון גבוהות יותר. גם המטבע של מדינה מתפתחת נוטה להיות תנודתי יותר ולספוג פיחותים בעת הרעה בשנאת הסיכון. למרות ההבדלים, ניתן להגדיר מספר אמות מידה לבחירה שקולה וזהירה שלהן.

ברוב הכלכלות נוקטים היום מדיניות של תמריצים כלכליים, כדי לסייע להן להתאושש מהמשבר. בד בבד, הגדירו מדינות רבות יעדי אינפלציה: הן הבהירו לציבור כי הן שואפות שמדדי המחירים לצרכן יעלו בשיעור נקודתי (או בטווח נתון) בשנה-שנתיים הבאות. מדינות אלו תנצלנה כל פער בין יעד האינפלציה (בפרט הגבול העליון שלו) לאינפלציה בפועל, כדי להוריד את הריבית (היכן שניתן), על מנת לתת דחיפה לכלכלה.

מסיבה זו, במדינות עם אינפלציה נמוכה מספיק מהיעד וריביות שעדיין גבוהות, הסיכוי שהריבית תרד גדול יותר ממדינות אחרות. אם יש גם פער חיובי בין הריבית לתשואה לפדיון על האג"ח לשנה-שנתיים ו/או עקום תלול, יחסית, ניתן את הרשימה ולהגדיל את מידת הביטחון בבחירה.

לצורך טור זה, בחרתי כ-20 מדינות, שהגדירו יעדי אינפלציה ועונות לתנאים שפורטו. חלקן מפותחות וחלקן מתפתחות. ברשימה שני גושי מטבע - דולרי (לרבות אוסטרליה וקנדה) וגוש האירו, וכן ליש"ט בריטית, ין יפני ומטבעות של שווקים מתעוררים באסיה, מזרח אירופה ואמריקה הלטינית.

נכון לתאריך הבחירה, פולין, ספרד, איטליה, צ'כיה וקוריאה נמצאות בחמישייה הפותחת. לספרד עקום תלול והאג"ח עם 2 עד 5 שנים לפדיון נראות מעניינות יותר. הן אלו שתירכשנה על ידי הבנק המרכזי של אירופה בעתות מצוקה. גם לאיטליה עקום תלול, מעט פחות אטרקטיבי. סיכון המטבע של השתיים, האירו, נמוך, להערכתי.

לפולין פער גבוה בין היעד לאינפלציה בפועל, המאפשר להתמודד עם ההאטה במדינה דרך הורדות ריבית, כפי שנעשה לאחרונה ואולי יעשה בהמשך. גם כאן אג"ח עם 2 עד 5 שנים לפדיון נראות מעניינות יותר, אך סיכון המטבע בינוני. צ'כיה מציעה עקום תלול (מעט פחות מספרד ואיטליה) ופער גבוה בין היעד לאינפלציה בפועל. קצב האינפלציה המתגלגל (12 חודשים אחרונים) בצ'כיה ירד מ-3.5% ל-1.4% כיום. הריבית ירדה מ-0.25% ל-0.05%. התשואה לפדיון על האיגרת ל-10 שנים עלתה מ-2.37% ל-2.46% נכון לתחילת השבוע. למעוניינים, העקום תלול, אך גם נמוך: תשואות הפדיון נמוכות יותר מקומות אחרים. להערכתי, אג"ח עם 2 עד 5 שנים ואג"ח עם 5 עד 10 שנים לפדיון מעניינות במידה דומה. גם כאן, סיכון המטבע בינוני.

מנגד, דרום אפריקה, טורקיה, רוסיה וסין הן מדינות מתפתחות גדולות, הנחשבות מסוכנות. האג"ח הממשלות שלהן מציעות תשואות פדיון גבוהות, יחסית, אך הסיכון הכרוך בהן נראה גבוה יותר. גם בריטניה מדורגת בין האחרונות.

בשורה התחתונה, יש דרכים להיחשף לחו"ל, ככלי לגיוון ההשקעות והקטנת הסיכון הפוטנציאלי, זאת באופן מדוד, הדרגתי וזהיר יחסית. האמצעי שתיארתי כאן מהווה דוגמא לכך. ישנן דרכים נוספות, לרבות תעודות סל וקרנות עוקבות בתחום, אך יש לזכור שאין תחליף לייעוץ מקצועי, המשקף היכרות עמוקה ומעקב מתמיד אחר הנכסים השונים, שבטוחים ואטרקטיביים ככל שיראו, אין להם חסינות מהפתעות שליליות.

*לדאבוני, תקנות הייעוץ הכללי החדשות של הרשות לניירות ערך אוסרות עלי להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה