הראלי בבורסות ארה"ב מתחילת השנה החזיר את המדדים המובילים לרמות של שנת 2007 - טרום משבר הסאב-פריים, ואף העלה אותם לשיאים חדשים. אך כאשר אנו בוחנים את הביצועים של השוק התל אביבי מתחילת השנה, ניתן לזהות כי המדדים המובילים "מפגרים" באופן משמעותי אל מול המדדים האמריקנים. הבדל זה בין ביצועי המדדים מחזקת את משמעות הפיזור הגאוגרפי בתיק ההשקעות של הסוחר העצמאי.

עם שיאים אלה הגיע גם ייסוף משמעותי של השקל ביחס לדולר. השיא היה בתחילת החודש, ב-8 באפריל, כששער הדולר איים לחצות כלפי מטה את רף ה-3.59 ש' - מה שהביא את בנק ישראל להתערב בשוק המט"ח. היקף ההתערבות הוערך בשוק בסכום של כ-100 מיליון דולר, אך לא הסכום הוא העניין המשמעותי, כמו האיתות לשוק שבנק ישראל מתכוון לעצור את המשך ייסוף השקל. אכן כבר באותו יום, השער היציג נקבע ברמה של 3.618 ש' לדולר. המטרה של בנק ישראל היא כמובן, למתן את הפגיעה ביצואנים בישראל מעצם ההתחזקות המהירה של השקל.

התערבותו של הנגיד סטנלי פישר בשוק המט"ח בתקופת כהונתו נחשבת לחריגה בהיקפה וזכתה לא פעם לביקורת בישראל ומחוצה לה. פישר צפוי לסיים את כהונתו בסוף יוני הקרוב, מה שמעלה סימני שאלה לגבי הדרך בה ינהג הנגיד הבא במקרים דומים.

ישנן כמה אפשריות להיחשף לשוקי העולם - ניתן לעשות זאת על ידי רכישת קרנות מחקות ותעודות סל הנסחרות בבורסה התל אביבית. ניתן להיחשף על ידי רכישת מטבע זר ורכישת הנכסים הפיננסים בבורסות חו"ל הרלוונטיות. אפשרות זו חושפת אותנו המשקיעים לסיכון מטבעי אותו אנו יכולים לנטרל, במידה ולא נרצה להיות מושפעים מתנודותיו.

הדרך אותה בחרנו להציג כדוגמא לניטרול חשיפה מטבעית, היא באמצעות אופציות שקל-דולר. ניזכר כי כל אופציית שקל-דולר מגנה על 10,000 דולר, ונמחיש את האסטרטגיה באמצעות דוגמא אקטואלית לימים אלה (הנתונים נכונים לבוקר ה-22 באפריל).

משקיע המעוניין לסחור בחו"ל, יבצע רכישה של 10,000 דולר לפי שער חליפין של 3.629 ש'. על מנת להגן על החזקתו בדולרים מפני תנודתיות בשער החליפין, ירכוש אופציית שקל-דולר (P3.60(MAY בעלות רכישה של כ-175 ש', מנגד יכתוב אופציית (C3.65(MAY לצורך מימון הביטוח / האסטרטגיה ויקבל בתמורה לכתיבה כ-250 ש'.

בדוגמא שהצגנו, במהלך שהמשקיע ביצע עד לשער חליפין של 3.60 ערך הדולרים שרכש יורד, אך הכסף שהתקבל ממיון האסטרטגיה (כתיבת ה- C) מכסה חלק מההפסד - 290 ש' = (3.629-3.60)10,000, לעומת 75 ש' שנתקבלו. משער חליפין 3.60 ומטה המשקיע מוגן באופן מלא. על כל שקל שהוא מפסיד מעצם ירידת שער החליפין, הוא מרוויח באמצעות האופציות. נשים לב שאם שער החליפין דווקא עולה (מ-3.65 ש' ומעלה), על כל שקל שהמשקיע מרוויח מעצם עליית שער החליפין, הוא מפסיד באמצעות האופציות.

למעשה, דרך אסטרטגיה זו, המשקיע בעצם מנטרל כמעט לחלוטין את השפעות שער החליפין, לטוב ולרע. חשוב לציין, כי המשקיע יצטרך לגלגל מחודש לחודש (מטעמי סחירות) את האסטרטגיה למשך כל תקופת החזקתו בהשקעה הדולרית בחו"ל. בבנייתה המשקיע בוחר את המרווח שממנו הוא מעוניין לקבל הגנה מלאה מפני תנודות שער החליפין, בהתאם לצרכיו והפרשי הפרמיות בין אופציית ה-C ל-P.

עם כל הנאמר, חשוב לזכור שעצם השימוש במכשיר האופציות טומן בחובו סיכונים רבים הכוללים, בין השאר, רמות מינוף (דיברנו על מכפיל של 1:10,000 באופציות שקל-דולר), השפעות ספקולנטים וכמובן הצורך בביטחונות לצורך ביצוע האסטרטגיה. זו המתוארת כאן, הידועה גם בשמה "צילינדר", מתאימה רק למשקיעים המכירים את המכשיר, השימוש והסיכונים הכרוכים בהשקעה בו.