היזהרו ממלכודות שווי בשל נתון מתעתע, הנה דוגמא
לא פעם מנהלי בהשקעות טועים בבחירת מניות על בסיס מכפיל הרווח הצפוי. מניה זולה ואטרקטיבית עשויה להתגלות כמלכודת ערך כשהנתונים פיננסיים אינם מספרים תמיד את כל הסיפור.
בשבוע האחרון תפסה את תשומת ליבי המלצת הקנייה של גולדמן סאקס למניית DELL החבוטה. ההמלצה הפתיעה אותי הן מאחר והבנק המליץ לפני שנתיים למכור את המניה והן משום שלדעתי, שום דבר לא השתנה בבסיסו בענף בו פועלת החברה - ייצור, שיווק והפצה של מחשבים אישיים. אנליסט הבנק, ביל שופ מציין שמחיר המניה זול להחריד במונחי מכפיל רווח, והשוק פסימי מדי לדעתו לגבי הירידה הצפויה למחשבים אישיים.
במבט חטוף, הנתונים הפיננסיים של DELL בהחלט מעוררי תיאבון ועשויים להטעות. מכפיל הרווח הצפוי של החברה לשנה הבאה ניצב על פחות מ-6 (מול ממוצע ענפי של 16 בסקטור הטכנולוגיה) ומכפיל EV/EBITDA של 4. בנוסף המניה מחלקת תשואת דיבידנד דשנה של מעל ל-3%, כשלחברה כ-2 מיליארד דולר נטו בקופתה בניכויי התחייבויות. יחד עם זאת, נתונים אלו אינם מספרים את כל הסיפור.
DELL פועלת בשוק הולך ומתכווץ. היא מתמודדת כבר כמה שנים עם תחרות גדלה ומתגברת מצד יצרנים כדוגמת HEWLETT-PACKARD ויצרנים אסייתים, כשהמלחמה הזו דוחפת את רמות התמחור ושולי הרווח כלפי מטה. במקביל לירידה בביקוש למחשבים אישיים, DELL חוותה ירידה נמשכת בפעילות התחזוקה המהווה 30% מהכנסות החברה. אם המגמה תימשך ותשתווה לקצב הירידה לביקוש למחשבים (ירידה של 15% בשנה בשנים האחרונות) - החברה תאבד 7% מהרווח.
למרות מאמצי החברה לגוון את מקורות ההכנסה שלה, היא מציגה גידול ארוך טווח של 4% בלבד בשורת הרווח (כרבע מהמקובל בסקטור הטכנולוגיה) לאחר שורה של רכישות לא מוצלחות. DELL כשלה בכך שהתמקדה אסטרטגית בהפחתת עלויות ייצור מתוך תפישה שהמחשב האישי הפך למכשיר גנרי, בו תהליך הייצור הוא הדומיננטי ליצירת הערך. באותו הזמן, הפסידה DELL את שוק הטאבלטים הצומח במהירות, כשהיא לא מציעה ולו מוצר אחד בתחום.
מכפיל הרווח כמו גם החוסן הפיננסי שמציגה DELL אסור שיהווה זרז יחיד להחלטה אם לרכוש את המניה. חשוב להבין מהי סביבת הפעילות של החברה, התחרות ופוטנציאל הצמיחה. החברה שאיבדה כמחצית מערכה בשנתיים האחרונות מהווה דוגמא לחברה בה מכפיל הרווח הופך לאטרקטיבי יותר מרבעון לרבעון, אך ההשקעה אינה מניבה פרי.
יחד עם זאת, DELL עשויה להתברר כהשקעה מוצלחת בעתיד במידה והנהלת החברה תצליח לבצע מהלך בו היא ממנפת את יתרות המזומנים שלה על מנת לפתח או לרכוש חברות או מוצרים בעלי פוטנציאל צמיחה גבוהה יותר, אבל בכל מקרה אסור שהחלטת הקניה תתמקד בשאלת מכפיל הרווח בלבד.
דוגמאות לחברות שפספסו בשנים האחרונות את השוק כדוגמת RIMM, HPQ ובמידה מסוימת אפילו סיסקו לא חסרות. כל אותן חברות מאופיינות במכפילי רווח נמוכים ואטרקטיביים, תזרים מזומנים חזק, תשואת דיבידנד דשנה ויתרת מזומנים גבוהה (למעט HPQ). כל המוזכרות גם מאופיינות בכך שלא השכילו להיכנס לשוק הסלולר והטאבלטים, בזמן ש-AAPL ו-SAMSUNG משתלטות על 75% מהשוק.
חשוב להדגיש שאבחנה זו נכונה גם למצב ההפוך. לא פעם משקיעים נרתעים מלרכוש מניות בעלות מכפיל רווח גבוהים במיוחד. אך במידה ומכפילים אלו מגובים בשעורי צמיחה הולמים. הרבה פעמים מתברר לאחר פרסום הדוחות הכספיים שאותה חברה שנראתה יקרה במיוחד, יקרה פחות משחשבנו.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
