לפני מס' שבועות פורסם מאמר בנושא ETFs. הטור עסק בדרכים בהן יש לנהוג בעת בחירת תעודת סל ו-ETFs (קרן סל). הוא עמד על ההבדלים העיקריים ביניהם. כעת בחרנו להתמקד באסטרטגיות השקעה מבוססות קרנות סל / מחקות, משום שמכשיר השקעה זה בעל יתרונות רבים עבור המשקיע / סוחר העצמאי. הוא מאפשר חשיפה לנכסי בסיס שונים, החל ממדדי מניות ואג"חים בארץ ובחו"ל דרך מטבעות ועד לסחורות, תוך יצירת פיזור מירבי גם בסכומי כסף "קטנים" יחסית.

חשוב להדגיש שהניהול בקרן סל הינו פאסיבי. כלומר המטרה אינה לנצח את מדד הייחוס, אלא לחקות את ביצועיו. מגוון האפשרויות ואסטרטגיות ההשקעה העומד מולנו כמעט אינסופי, לכן ישנה חשיבות רבה בשימוש בתיק ההשקעות. עכשיו בואו נראה באילו אסטרטגיות הוא יכול לבוא לידי שימוש.

אסטרטגיית אלוקציית הנכסים הכוללת (Assets Allocation)

בשלב הראשוני נגדיר את אפיקי ההשקעה ושיעור החשיפה לכל אפיק ואפיק (מניות, אג"ח, סחורות, נדל"ן,זהב וכו') שירכיבו את התיק. ניתן דגש על:

- תשואה וסטיית תקן רצויות (בהתבסס על נתונים היסטוריים ו/או סימולציות סטטיסטיות).

- גיוון ושונות התנהגות הנכסים בתיק על ידי בחירת נכסים בעלי מתאם השואף ל-0 ככל שניתן, מכיוון שהגברת הגיוון בתיק מפחיתה את סטיית התקן הכוללת של התיק.

לאחר בניית התיק וביצוע אלוקציית הנכסים על בסיס החשיפות שהוגדרו לכל אפיק ונכס, עלינו לבחור בין הגישה הפאסיבית לאקטיבית לטובת ניהול שוטף של האלוקציות בתיק.

ניהול פאסיבי

- ביצוע איזון חוזר באפיקי התיק ובנכסיו אחת לתקופה מוגדרת (רבעון, חציון ושנתי), כדי להחזיר את התיק למצבו הראשוני. ביצוע האיזון החוזר אינו מתייחס למצב השוק אלא מוגדר מראש ובעל תאריך יעד ברור לביצוע האיזון החוזר.

- הפחתה של שיעור החשיפה לאפיקי השקעה בעלי סטיית תקן (סיכון) גבוהה עם התבגרות התיק והמשקיע (המודל הצ'יליאני), הקטנת סיכון ככל שטווח ההשקעה מתקצר. בעת ביצוע האלוקציה הראשונית עלינו לקבוע כי אחת לאיזו תקופה תבוצע הפחתת מרכיבים תנודתיים (מניות, אופציות, סחורות וכו') והגדלת מרכיבים פחות תנודתיים, למשל, אפיק אג"חי.

ניהול אקטיבי

- ביצוע שינויים שוטפים בשיעורי החשיפה לאפיקי השקעה שונים שנקבעו בשלב הראשוני של בניית התיק, באמצעות מתן משקל יתר לאפיקים, שאנו סבורים כי יספקו תשואת יתר על פני אפיקים אחרים בתיק. המועדים לביצוע שינויים אלה אינם מוגדרים מראש אלא תלויים בניתוח מתמשך של השווקים והנכסים המוחזקים בתיק.

אסטרגיית השקעה סקטוריאלית

רוב החברות המשתייכות לאותו סקטור מגיבות בצורה דומה לאירועים שונים (ובשפה "שוק הונית" - לרוב קיימת קורלציה חזקה בין נכסים באותו סקטור). כך למשל קרה שכשהרגולטור הישראלי הוריד את דמי הקישוריות בשוק התקשורת ופתח את שוק הסלולר לשחקנים חדשים, ראינו מיד ירידות חדות במניות רוב החברות בסקטור (מתחילת השנה צנח בכ-28%). כך גם היה כאשר בנק ישראל הורה לבנקים להגדיל משמעותית את הלימות ההון וביצע צעדים נוספים להפחתת מתן משכנתאות - מיד ראינו את מניות הבנקים מגיבות בירידות חדות.

דוגמא נוספת ניתן למצוא בשוק הדשנים. כאשר חברת דשנים מדווחת על סגירת חוזה חדש לאספקת אשלג במחיר מסוים לטון, הדיווח משפיע על כלל חברות הענף והן מגיבות בעליות / ירידות שערים בהתאמה. כמשקיעים, אנו יכולים ליהנות מהתנודתיות הסקטוריאלית בעת התרחשות אירוע משמעותי מבלי לבצע ניתוח מיקרו לחברות המדד. חשיפה לסקטור ניתנת לביצוע על ידי שימוש בקרן סל המחקה את ביצועי הסקטור, בהתאם למגמה או ביחס הפוך לביצועיו במידה והמשקיע צופה דווקא ירידות. במקרה כזה נוכל לעשות שימוש בקרן סל שורט.

אסטרטגיית ההימור המחושב

נניח שאנו צופים שמניה כלשהי צפויה להגיב בעלייה חדה לאירוע מתקרב, כמו פרסום דו"ח כספי טוב מהרגיל ומעל ציפיות האנליסטים בשוק. מצד שני, תמיד קיים החשש מאכזבה שתוביל דווקא לירידות במניה. אנו יכולים לבצע גידור יחסי באמצעות רכישת המניה וקניה של קרן סל בשורט על הסקטור אליו שייכת המניה (והפוך אם צופים ירידות במניה). במקרים רבים המניה מגיבה באופן חד מאשר הסקטור כולו, לכן במקרה של טעות, קרן הסל צפויה לאזן במידת מה את ההפסד שיגרם כתוצאה מהשקעה במניה.

כאן חשוב להדגיש - ישנם מצבים בהם המניה והסקטור לא יגיבו באותו אופן - אז אנו עלולים להפסיד פעמיים - על החזקת המניה בלונג ועל החזקת קרן הסל בשורט.

אסטרטגיית הכסף החונה

אם יש לכם בחשבון העו"ש מזומנים ה"שוכבים" ללא שימוש במשך תקופה של מספר חודשים, הם עשויים להישחק ריאלית. ניתן לעשות שימוש בקרן סל / מחקה המשקיעה במדדי אגרות חוב לטווח הרלוונטי, ובכך ליהנות מהריביות המתקבלות מאותן אגרות חוב המרכיבות את המדד ואפילו ליהנות מהצמדה. ברוב המקרים, דרך זו עדיפה על אלטרנטיבה של החזקת מזומן בחשבון עו"ש.

חשוב להתאים את המח"מ (משך החיים הממוצע) הכולל של מדד אגרות החוב לתקופת הזמן שבסיומה נעשה שימוש באותו כסף. בדרך זו אנו מפחיתים את הסיכון בכמה כיוונים: סיכון הטמון בשינויי ריבית בלתי צפויים וסיכון הנובע מרכישת איגרת חוב של חברה בודדת העלולה לא לפרוע את חובה. בנוסף, יש לבחון פרמטרים כמו דמי ניהול הנגבים בקרן ועמלות קנייה ומכירה, ולהפחית עלויות אלו מהתשואה הצפויה.

כדי לנסות לסכם במלים פשוטות נושא מעט טכני ומורכב: קרנות מחקות נחשבות למוצר "פאסיבי" בעולם ההשקעות, אבל זה לא תמיד אומר "קנה ושכח". אפשר לנסות ולמקסם את התועלת הגלומה במכשיר ההשקעה היעיל הזה, באמצעות אסטרטגיות שונות כדי להשיג פיזור, תשואה וגם עניין בתיק ההשקעות שלנו.