אפשרות מעניינת להשקעה: אג"ח של חברות נדל"ן מניב
ציבור המשקיעים, המקומיים והזרים כאחד, נמצא תקופה ארוכה ב"בונקר" בשל התעצמות משבר החובות באירופה ופרסום נתונים שליליים בכלכלת ישראל. המשקיעים הזרים מדירים רגליהם משוק ההון הישראלי ואילו המשקיעים המקומיים מתבצרים בעיקר בקרנות הכספיות ובפיקדונות השקליים.
בדיקת נתוני תעשיית קרנות הנאמנות מלמדת אותנו שהציבור פדה מתחילת השנה 1.3 מיליארד שקלים מהקרנות המנייתיות בארץ - זאת לאחר פדיונות של 2.4 מיליארד שקל בשנת 2011. הקרנות הכספיות לעומתן גייסו מתחילת 2012 סכום של 2.3 מיליארד שקלים (כולל גיוס של 600 מיליון שקל מתחילת ספטמבר שהיווה 85% מכלל הגיוסים בתעשייה) המתווספים לגיוס של 15.8 מיליארד בסיכום שנת 2011.
בזמנים בהם אג"ח הקונצרניות היחידות בהן מוכן הציבור להשקיע הינן אג"ח של הבנקים הנתפשות על ידו כבטוחות במיוחד, מגלמות התשואות באג"ח אלה תוספת ממוצעת של 1% ביחס לאג"ח ממשלתיות במח"מ דומה. נוסף על-כך צפויה התשואה במדד התל בונד 60 לרדת בחודש אוקטובר עם עדכון המדדים. בשל כל האמור לעיל, ברצוני להציג הפעם חלופה מעניינת להשקעה: אג"ח קונצרניות של חברות נדל"ן מניב.
בטבלה שלהלן השוואת פרמטרים עיקריים בין מדד התל בונד 60 לבין אגרות-חוב של שלוש חברות נדל"ן מניב:
שלוש אג"ח המומלצות הינן של חברות נדל"ן מניב יציבות ולכן מדורגות בדירוג גבוה. עם התגברות האינפלציה במשק (שבאה לידי ביטוי במדד המחירים לחודש אוגוסט) בצירוף עליית המחירים הצפויה של מחירי המזון - קיימת העדפה להשקעה באג"ח צמודות למדד.
התשואה הממוצעת לפדיון ברוטו של אג"ח הינה 4.54% לעומת תשואה של 3.18% של מדד התל בונד 60. תשואה זו של מדד התל בונד צפויה לרדת משמעותית לאחר עדכון המדדים בתאריך 15.10.12 לרמה של 2.6% בלבד - כך יעמוד פער התשואה בין המדד לאג"ח של חברות הנדל"ן המניב על כמעט 2%.
המח"מ הממוצע של אג"ח המומלצות הינו בינוני - ארוך ועומד על 5.68 לעומת מח"מ קצר יותר של מדד התל בונד 60 - 4.02. המרווח הממוצע של אג"ח המומלצות מממשלתי במח"מ דומה עומד על 3.62% לעומת 2.91% בלבד של מדד התל בונד 60 . שוב בעקבות עדכון המדדים הצפוי בחודש אוקטובר צפוי המרווח של מדד התל בונד 60 להתכווץ ל-2.1% בלבד - כמובן שהדבר רק מגדיל את האטרקטיביות של אג"ח המומלצות.
באג"ח של מליסרון קיים שיעבוד על מניות בריטיש ישראל, באג"ח של אמות קיים שיעבוד שלילי ובאג"ח של רבוע נדלן לא קיים שיעבוד. יחד עם זאת קיימות בכל אג"ח התניות פיננסיות לטובת המשקיעים.
לסיכום, הציבור מתרחק כבר תקופה ארוכה מהשקעה במניות ובאג"ח קונצרניות, ומתבצר בקרנות כספיות ופיקדונות כספיים המניבים תשואה אפסית ואינם שומרים על ערכו הריאלי של הכסף. כמו כן הוא קונה אג"ח של בנקים המדורגות גבוה אך התשואה לפדיון בהן נמוכה (1% בממוצע מעל תשואת אג"ח ממשלתית במח"מ דומה).
סקטור מעניין להשקעה בתקופה זו הינו חברות הנדל"ן המניב המתאפיינות בחוסן כלכלי, תזרים מזומנים יציב ורווחיות נאה, ובהתאם לכך זוכות אג"ח של חברות אלו לדירוג השקעה גבוה ונהנות מביקוש גבוה של הגופים המוסדיים. בנוסף, עדכון המדדים הקרוב צפוי להוריד באופן דרסטי את התשואות והמרווחים של מדד התל בונד 60. והדבר רק יעל את האטרקטיביות בהשקעה באג"ח של חברות הנדל"ן המניב.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 1.רון 03/10/2012 18:15הגב לתגובה זותודה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
