בהשקעה בשוק ההון האורך כן קובע
כל מי שמנהל תיק אג"ח, ואין זה משנה אם זה במסגרת קרן פנסיה, קרן נאמנות, קופת גמל או תיק השקעות פרטי, נדרש לשאלת מח"מ (משך חיים ממוצע) התיק. מקובל לחשוב כי בתקופות בהן הריבית נמצאת במגמת עלייה כדאי להתבצר באיגרות חוב קצרות או באיגרות חוב בעלות ריבית משתנה. אילו בתקופות בהן הריבית יורדת כדאי להאריך את מח"מ התיק. חשיבה זו מקורה בחישובים תיאורטיים הלקוחים מספרי המימון, על-פיהם כאשר הריבית עולה, התשואה על איגרות החוב עולה גם היא ומחירן יורד בהתאם למח"מ שלהן. ככל שאגרת החוב ארוכה יותר, כך היא תרד יותר.
בעולם האמיתי, זה שמחוץ לספרי הכלכלה, העניינים מתנהלים בצורה קצת שונה ולא הכל שחור או לבן, לכן אי אפשר לנהל השקעות לפי כללי אצבע פשוטים אלא נדרש ניתוח יותר מעמיק הלוקח בחשבון פרמטרים נוספים. מכיוון שמח"מ תיק ההשקעות עולה לדיון כמעט בכל ועדת השקעות, ותמיד ניתן למצוא סיבה למה לקצר או להאריך את המח"מ, נוהגים מנהלי התיקים לבצע שינויים תכופים במח"מ תיק ההשקעות.
השתתפתי בלא מעט ועדות בהן עלה נושא זה לדיון, ומנהלי ההשקעות בדרך כלל מוצאים יותר סיבות לקצר את מח"מ התיק מאשר להאריכו. הם מנמקים זאת בטיעונים כמו הריבית נמצאת ברמה מאוד נמוכה, האינפלציה צפויה להתחזק, רמת הסיכון גבוהה, התשואות בשפל וכו'. לעומת זאת, אני בד"כ תומך בהארכת מח"מ (כתבתי כאן בעבר על איגרות החוב הארוכות של הבנקים ועל השקעה באג"ח קונצרניות ארוכות), לכן מצאתי לנכון לערוך בדיקה לגבי נתוני העבר.
בתחילת שנת 2002 הושקו שלושה מדדי אג"ח ממשלתיות שקליות בריבית קבועה חדשים: מדד שחר 0-2, מדד שחר 2-5 ומדד שחר 5+. אותם מדדים עוקבים אחר ביצועיהן של איגרות החוב הממשלתיות השקליות בריבית קבועה לטווח קצר, בינוני וארוך בהתאמה. מאז הושקו המדדים עברו כמעט 10 שנים (תשע שנים ושלושה חודשים), וזהו טווח זמן מספיק ארוך על מנת לבחון את ביצועיו של כל אחד מן המדדים.
ב-31.12.2001 עמד שערן של שלושת המדדים על 188.89 נקודות. מאז ועד לסוף חודש מארס 2012 עלה מדד שחר 0-2 בכ-60%, מדד שחר 2-5 בכ-88% ואילו מדד שחר 5+ בכ-116%. רבים נוטים לחשוב כי ההסבר לתשואה העודפת של מדד השחרים הארוכים נובעת אך ורק מן העובדה כי הריבית ירדה במהלך תקופה זו משער של 5.66% בדצמבר 2001 ועד לשערה כיום העומד על 2.5%, אך מהתבוננות בנתונים עולה כי בעבר היו תקופות בהן הריבית עלתה ועדיין איגרות החוב הארוכות הניבו תשואה עודפת.
ייתכן כי למשך טווחי השקעה קצרים, השקעה באיגרות חוב קצרות עדיפה, אך היות ורובנו משקיעים את כספנו לטווחים בינוניים ואף ארוכים, בדקתי את התשואה שהתקבלה מהשקעה בכל אחד מהמדדים למשך תקופות מתגלגלות של 12 חודשים רצופים.
- 11.אודו 13/04/2012 23:47הגב לתגובה זובכלמקרה- היום נקודת הזמן להיכנס לארוכות לא נראית לי טובה.
- 10.אחלה כתבה (ל"ת)כריש אדום 13/04/2012 19:02הגב לתגובה זו
- 9.המשקיע החדש 12/04/2012 15:55הגב לתגובה זומסתבר שבשביל לדעת לקרוא גרפים לא צריך תואר בכלכלה, ולא צריך גם לשלם עמלות גבוהות ליועץ השקעות שלנו. אני הבנתי את זה מזמן, והיום אני מנהל את הכספים שלי כמעט לבד, נעזר בטבלאות באתר אינבסט ובדרך כלל מעדיף השקעה סולידית לטווח ארוך..
- ינקי 12/04/2012 18:55הגב לתגובה זואני מניח שאתה יושב עשרים שנה על פק" מ מוגן פלוס. כנראה לא הבנת. העניין הוא לא הגרף. הגרף רק ממחיש נקודה מעניינת. מה שחשוב זו הבחירה בין השקעה במח" מ קצר להשקעה לזמן ארוך. הכותב הצליח לנצח את מדדי השוק בעשור האחרון בזכות בחירה טובה שלו בהשקעה במח" מ ארוך.
- שלימ' ה 13/04/2012 19:01הכל בדיעבד.... אני כלב אם החזיק תיק בעל מחמ ארוך בלבד כל התקופה
- 8.החתול 12/04/2012 10:05הגב לתגובה זוזה שיושבים פחדנים (ליאבים) בועדות השקעה זה לא חדש לא בטוח שלסבלנים ישתלם מאחר וכבר היום מעל 50% מלדי כיתה א' שייכים לסקטור הלא ייצרני אז מי ישלם בנון?
- 7.משה 11/04/2012 22:36הגב לתגובה זופראייר מי שקונה היום ארוכים
- החתול 12/04/2012 10:01הגב לתגובה זומי קבע שיהיה מי שיחזיר את הכסף בארוכות?
- הכלב בתשובה לחתול 18/04/2012 19:51אכותב מדבר על אג" ח ממשלתי ודמוי ממשלתי כמו בנקים. נראה לך שיש בכלל סיכוי שהם לא יעמדו בהתחייבויות. בוא אלינו ללמד קורב מבוא ליסודות אג" ח למתחילים.
- 6.אחלה גרף סחתיין (ל"ת)עודד 11/04/2012 21:07הגב לתגובה זו
- 5.בני 11/04/2012 13:15הגב לתגובה זוהסיכון באג" ח ארוך הוא סיכון דומה למניות (בטווח הקצר). חוץ מזה ברור שאם לאג" ח ארוך תשואה גלומה גבוהה יותר הוא יניב יותר, לא צריך להיות פרופסור לכלכלה כדי להבין זאת. הסיפור הוא רק התנודתיות: לאורך זמן התנודתיות מתקזזת אבל לטווח הקצר היא עשויה להיות בעייתית למשקיע סולידי.
- ינקי 12/04/2012 18:52הגב לתגובה זואינני בטוח שבכלל הבנת את הנאמר. אינך חייב לפרגן אבל ל הזמן רק " לפנק, לפנק לפנק" . אנא --חדש לנו מחוכמתך.
- אין מה " לחדש" , ההסבר מובן וקולע (ל"ת)איתן 11/04/2012 17:41הגב לתגובה זו
- 4.יופי, תמציתי פשוט ברור ! (ל"ת)איתן 11/04/2012 10:52הגב לתגובה זו
- 3.מרגולין 11/04/2012 10:01הגב לתגובה זוסקירה מקצועית, ברורה, נראה שהאיש מקצוען ובעל ניסיון אפקטיהי מוצלח. מהיכרותי את האגח הארוכות, ההשקעה בהן מייצגת בדיוק את מהות יצירת הערך. קונים את הסיכון הנובע מאורך הזמן ומקבלים פיצוי בצורת תשואה עדיפה ביחס לאג" ח הקצרות יותר. מי שהולך רק על אג" ח בטוחות כמו ממשלתיות ובנקאיות הרוויח בחמש השנים שעברו הרבה כסף. נראה כי גם בשנים הקרובות ניתן יהיה להניב 8% בשנה.
- 2.איש שוק 11/04/2012 09:50הגב לתגובה זועם כל הכבוד לך ששמת גרף שהתחיל בשנת 2002 , אני מזכירלך ולמי ששכח שבאותה שנה ישראל לא הצליחה לגייס חוב והתשואת של השחרים הארוכים היו מעל 12%. ברור שאם היום התשואה של מדד שחר 5 היא בסביבות 4%, אז אין ספק שהשחרים הארוכים היו עדיפים. מי יודע מה יהיו התשואות בעוד עשר שנים(סביר להניח שיהיו גבוהות מהיום) מה שבטוח שהגרף המקסים הזה לא יקרה. אלא אם כן הריבית במשק תהיה מינוס 4% .
- מורדכי 11/04/2012 11:45הגב לתגובה זוהמדידה מתחילה בתחילת 2002 כך שעליית התשואות מתבטאת בגרף
- איש שוק 12/04/2012 22:43מתחיל בסוף 2002 מה גם שאם תלך לגרפים ארוכים יותר, תגלה שזה עוד יותר גרוע......
- 1.משקיע 11/04/2012 09:23הגב לתגובה זופשוט, מבוסס נתונים, עם הסברים בשפה שמובנת לכולם. זה תרגיל שצריך לתת לכל תלמיד מימון בסמינר ניתוח השקעות.

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
באופן דומה, פלטפורמות כמו Market Surge מנסות לנתח מגמות ונתונים מורכבים במטרה לזהות מניות עם פוטנציאל עלייה. למרות שהן משתמשות באלגוריתמים מתוחכמים, הן עלולות בטעות להפוך לכלי נוסף המאיץ את תנועת ה"עדר" במקום לסייע בבניית אסטרטגיה עצמאית. משקיע שלא מבין את הלוגיקה מאחורי הניתוח עלול פשוט ללחוץ על כפתור הקנייה רק כי האפליקציה "ממליצה" על כך, ובכך לוותר על השיקול דעת האישי שלו.
מהפכת אפליקציות ההשקעה היא ללא ספק חיובית בהיבט של דמוקרטיזציה פיננסית, אך היא מגיעה עם מחיר. המשקיעים החדשים והחובבנים נמצאים בחזית הסיכונים, ונדרשת מהם משנה זהירות.