וורן באפט
צילום: דניאל בלום

המהלך של וורן באפט בין היפני שהציל לו מיליארדי דולרים

המשקיע האגדי מימן את השקעותיו ב-5 חברות היפניות בעזרת חוב שנטל בין יפני בסך של כמעט 10 מיליארד דולר. החוב אמור להיפרע רק בשנת 2060
אדיר בן עמי | (2)

אחד המשתתפים הבולטים במה שנקרא Carry Trade או "מסחר בתשואה" בין היפני הוא לא אחר מוורן באפט, שהשתמש באסטרטגיה על מנת לממן את ההשקעות בקבוצה של חברות יפניות.

אסטרטגיית ה-Carry Trade היא אסטרטגיה בה המשקיעים נוטלים הלוואה במטבע בעל ריבית נמוכה, במקרה הזה הין היפני, בריבית בערך של 1% ומשתמשים בכספים הללו על מנת להשקיע בנכסים אחרים כמו מט"ח, אג"ח או מניות. האסטרטגיה השתבשה לאחרונה, לאחר שהין זינק בחדות בעוד המניות בעולם נפלו. 

ברקשייר האת'ווי BERKSHIRE HATHAWAY B צברה עוד ב-2020 נתח של 5% ב-5 חברות יפניות, נתח שגדל ל-8% לכל חברה מאז ולשווי כולל של 20 מיליארד דולר כיום. ברקשייר נטלה הלוואה בין היפני על מנת לגדר את סיכון המטבע בהשקעות שלה, דבר שהסתבר כצעד חכם כאשר הין נפל ב-40% מאז. עם זאת, החברה של באפט כן חטפה מעט מהזינוק האחרון של המטבע והנפילה בשוק המניות היפני. 

בניגוד לסוחרים ממונפים שלוו את הין והשקיעו בנכסים פיננסיים אחרים, ברקשייר נמצאת בעמדה חזקה, כאשר החוב בין יפני שלה בסך של כמעט 10 מיליארד דולר, צריך להיפרע רק בשנת 2060. בנוסף, בעוד חמשת החברות היפניות שבבעלות ברקשייר היו תחת לחץ לאחרונה, החברה של באפט כבר הכפילה ואף שילשה את ההשקעות הללו. חמשת החברות: Itochu, Marubeni, Mitsubishi, Mitsui ו-Sumitomo. 

ברקשייר כאמור הגנה על עצמה מפני פיחות של הין היפני בעזרת החוב שלקחה, אחרת היא הייתה רואה את הרווחים שלה נשחקים בעקבות הירידות במטבע. למעשה, החברה של באפט מימנה את ההשקעות שלה בכך שלקחה חוב זול שעולה לה קצת פחות מ-1% בשנה בממוצע. 

באפט דיבר על ההשקעה שלו בחברות היפניות בפגישת המשקיעים השנתית של ברקשייר ב-2023 ואמר: "העניין היפני היה פשוט. אני אוהב להסתכל על נתונים על חברות והיו חמש חברות מאוד מאוד משמעותיות, חברות שהן מובנות", אמר באפט. "החברות הללו, כקבוצה, הניבו תשואה של כ-14% ממה שתכננו לשלם כדי לרכוש אותן. הן גם חילקו דיבידנדים נאים ותכננו לבצע רכישות חוזרות של מניות. בנוסף, החברות החזיקו בבעלות על עסקים נוספים שהיו לנו ברורים וניתנים להבנה".

עוד הוסיף באפט: "במקביל, יכולנו לקחת את סיכון המטבע על ידי מימון שהיה אמור לעלות לנו 0.5%. ובכן, לקבל 14% מצד אחד ולשלם 0.5% בצד השני ויש לך כסף שהוא לנצח. והן (החברות) עושות דברים אינטיליגנטיים, גדולים, אז פשוט התחלנו לקנות אותן". 

קיראו עוד ב"גלובל"

 

הדוחות האחרונים והמלצת המכירה של באפט

המשקיע הגדול בעולם מוכר מאחזקותיו הגדולות ברבעונים האחרונים, ובעיקר במניית אפל שהייתה רוב תיק ההשקעות שלו, ומגדיל את המזומנים שגם ככה היו חלק מרכזי בתיק. מה זה אומר? - זה אומר שהוא בהמלצת מכירה על השוק.

האחזקה ברבעון השני במניית אפל ירדה בחצי לכ-400 מיליון מניות שערכן כ-88 מיליארד דולר. עדיין מדובר בהחזקה הכי מרכזית בתיק, שערכו כ-900 מיליארד דולר עד 1 טריליון (כולל מזומנים והשקעות פרטיות). המזומנים מהווים קרוב ל-30% מהתיק כולו, כאשר עיקר ההשקעות של ברקשייר בשנה-שנתיים האחרונות הן במניות של ברקשייר. ברקשייר קונה ברקשייר גם כי אין לה משהו אחר לקנות וגם כי היא סבורה שהתשואה בתיק הנוכחי תהיה טובה. עם זאת, ברבעונים האחרונים קצב הרכישות העצמיות יורד.

ברקשייר מכרה ברבעון השני מניות בהיקף של 3.8 מיליארד דולר בבנק אוף אמריקה, והיא ממשיכה למכור מניות גם לתוך הרבעון השלישי. על פי ההערכות, המכירות באפל גם נמשכות ברבעון השלישי. החלק הסחיר בתיק של ברקשייר עומד על 285 מיליארד דולר - קרוב למצבת המזומנים שמסתכמת בכ-277 מיליארד דולר. בוול סטריט מעריכים שבאפט ימשיך למכור מניות אפל בחודשים הבאים, אפילו עד כדי חיסול ההחזקה.

הרווח התפעולי של ברקשייר עלה ב-15% לשיא של 11.6 מיליארד דולר ברבעון השני, בעיקר בזכות הפעילות הביטוחית אותה מרכזת חברת Geico הפרטית.

הרווח הכולל ברבעון השני ירד ל-30.3 מיליארד דולר, מ-35.9 מיליארד דולר ברבעון השני של 2023. הרווח בתיק ברבעון השני של 2024 הונע בעיקר מאפל, האחזקה הגדולה ביותר של ברקשייר. מחיר המניה של אפל עלה ביותר מ-20% ברבעון השני, והרווח ברבעון מההשקעה מסתכם בכ-20-22 מיליארד דולר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בקלות הזקן הזה היה שורף לעצמו את הזנב (ל"ת)
    אין גאונות רק מזל 11/08/2024 18:01
    הגב לתגובה זו
  • מזל לא לטובתך 70 שנה... (ל"ת)
    זוריק 12/08/2024 13:05
    הגב לתגובה זו
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה

מיקרוסופט, גוגל ואמזון השקיעו מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ונאלצות לגייס חוב כשקופות המזומנים מתכווצות - בעוד וורן באפט מצמצם את ההחזקה באפל ולראשונה רוכש מניות  אלפאבית ב-4.3 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37%  , גוגל Alphabet -0.78%  ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22%  . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.


מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.

זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.

האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.


השינוי לענף עתיר הון

הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.