המהלך של וורן באפט בין היפני שהציל לו מיליארדי דולרים
אחד המשתתפים הבולטים במה שנקרא Carry Trade או "מסחר בתשואה" בין היפני הוא לא אחר מוורן באפט, שהשתמש באסטרטגיה על מנת לממן את ההשקעות בקבוצה של חברות יפניות.
אסטרטגיית ה-Carry Trade היא אסטרטגיה בה המשקיעים נוטלים הלוואה במטבע בעל ריבית נמוכה, במקרה הזה הין היפני, בריבית בערך של 1% ומשתמשים בכספים הללו על מנת להשקיע בנכסים אחרים כמו מט"ח, אג"ח או מניות. האסטרטגיה השתבשה לאחרונה, לאחר שהין זינק בחדות בעוד המניות בעולם נפלו.
ברקשייר האת'ווי BERKSHIRE HATHAWAY B צברה עוד ב-2020 נתח של 5% ב-5 חברות יפניות, נתח שגדל ל-8% לכל חברה מאז ולשווי כולל של 20 מיליארד דולר כיום. ברקשייר נטלה הלוואה בין היפני על מנת לגדר את סיכון המטבע בהשקעות שלה, דבר שהסתבר כצעד חכם כאשר הין נפל ב-40% מאז. עם זאת, החברה של באפט כן חטפה מעט מהזינוק האחרון של המטבע והנפילה בשוק המניות היפני.
בניגוד לסוחרים ממונפים שלוו את הין והשקיעו בנכסים פיננסיים אחרים, ברקשייר נמצאת בעמדה חזקה, כאשר החוב בין יפני שלה בסך של כמעט 10 מיליארד דולר, צריך להיפרע רק בשנת 2060. בנוסף, בעוד חמשת החברות היפניות שבבעלות ברקשייר היו תחת לחץ לאחרונה, החברה של באפט כבר הכפילה ואף שילשה את ההשקעות הללו. חמשת החברות: Itochu, Marubeni, Mitsubishi, Mitsui ו-Sumitomo.
- אוקראינים תובעים את אינטל, AMD וברקשייר: "שבבים אמריקאיים הגיעו לנשק רוסי"
- אפקט באפט: אלפאבית קופצת ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברקשייר כאמור הגנה על עצמה מפני פיחות של הין היפני בעזרת החוב שלקחה, אחרת היא הייתה רואה את הרווחים שלה נשחקים בעקבות הירידות במטבע. למעשה, החברה של באפט מימנה את ההשקעות שלה בכך שלקחה חוב זול שעולה לה קצת פחות מ-1% בשנה בממוצע.
באפט דיבר על ההשקעה שלו בחברות היפניות בפגישת המשקיעים השנתית של ברקשייר ב-2023 ואמר: "העניין היפני היה פשוט. אני אוהב להסתכל על נתונים על חברות והיו חמש חברות מאוד מאוד משמעותיות, חברות שהן מובנות", אמר באפט. "החברות הללו, כקבוצה, הניבו תשואה של כ-14% ממה שתכננו לשלם כדי לרכוש אותן. הן גם חילקו דיבידנדים נאים ותכננו לבצע רכישות חוזרות של מניות. בנוסף, החברות החזיקו בבעלות על עסקים נוספים שהיו לנו ברורים וניתנים להבנה".
עוד הוסיף באפט: "במקביל, יכולנו לקחת את סיכון המטבע על ידי מימון שהיה אמור לעלות לנו 0.5%. ובכן, לקבל 14% מצד אחד ולשלם 0.5% בצד השני ויש לך כסף שהוא לנצח. והן (החברות) עושות דברים אינטיליגנטיים, גדולים, אז פשוט התחלנו לקנות אותן".
- לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
הדוחות האחרונים והמלצת המכירה של באפט
המשקיע הגדול בעולם מוכר מאחזקותיו הגדולות ברבעונים האחרונים, ובעיקר במניית אפל שהייתה רוב תיק ההשקעות שלו, ומגדיל את המזומנים שגם ככה היו חלק מרכזי בתיק. מה זה אומר? - זה אומר שהוא בהמלצת מכירה על השוק.
האחזקה ברבעון השני במניית אפל ירדה בחצי לכ-400 מיליון מניות שערכן כ-88 מיליארד דולר. עדיין מדובר בהחזקה הכי מרכזית בתיק, שערכו כ-900 מיליארד דולר עד 1 טריליון (כולל מזומנים והשקעות פרטיות). המזומנים מהווים קרוב ל-30% מהתיק כולו, כאשר עיקר ההשקעות של ברקשייר בשנה-שנתיים האחרונות הן במניות של ברקשייר. ברקשייר קונה ברקשייר גם כי אין לה משהו אחר לקנות וגם כי היא סבורה שהתשואה בתיק הנוכחי תהיה טובה. עם זאת, ברבעונים האחרונים קצב הרכישות העצמיות יורד.
ברקשייר מכרה ברבעון השני מניות בהיקף של 3.8 מיליארד דולר בבנק אוף אמריקה, והיא ממשיכה למכור מניות גם לתוך הרבעון השלישי. על פי ההערכות, המכירות באפל גם נמשכות ברבעון השלישי. החלק הסחיר בתיק של ברקשייר עומד על 285 מיליארד דולר - קרוב למצבת המזומנים שמסתכמת בכ-277 מיליארד דולר. בוול סטריט מעריכים שבאפט ימשיך למכור מניות אפל בחודשים הבאים, אפילו עד כדי חיסול ההחזקה.
הרווח התפעולי של ברקשייר עלה ב-15% לשיא של 11.6 מיליארד דולר ברבעון השני, בעיקר בזכות הפעילות הביטוחית אותה מרכזת חברת Geico הפרטית.
הרווח הכולל ברבעון השני ירד ל-30.3 מיליארד דולר, מ-35.9 מיליארד דולר ברבעון השני של 2023. הרווח בתיק ברבעון השני של 2024 הונע בעיקר מאפל, האחזקה הגדולה ביותר של ברקשייר. מחיר המניה של אפל עלה ביותר מ-20% ברבעון השני, והרווח ברבעון מההשקעה מסתכם בכ-20-22 מיליארד דולר.
- 1.בקלות הזקן הזה היה שורף לעצמו את הזנב (ל"ת)אין גאונות רק מזל 11/08/2024 18:01הגב לתגובה זו
- מזל לא לטובתך 70 שנה... (ל"ת)זוריק 12/08/2024 13:05הגב לתגובה זו
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
