סיסקו אטרקטיבית? "נסחרת בדיסקאונט עמוק מול מדד S&P 500"
האם מניית ענקית ציוד התקשורת סיסקו שווה קנייה? אתמול קפצה המניה ב-3.7% בסיום המסחר בנאסד"ק לאחר שקיבלה המלצה חיובית מהאנליסטית מטא מרשל ממורגן סטנלי. מרשל מציבה מחיר יעד של 58 דולר למניה, אפסייד של 16% לעומת המחיר הנוכחי שלה.
לדעת מרשל סיסקו סבלה ברבעונים האחרונים מאפקט מושהה של מגפת הקורונה, גם מצד פגיעה בשרשראות האספקה וגם מצד הלקוחות, שרבים מהם צברו מלאים גדולים והשהו הזמנות חדשות מהחברה.
לכן, לדעתה, "מניית סיסקו נסחרת בדיסקאונט עמוק מול מדד S&P 500 ומול סקטור הטכנולוגיה", בין השאר גם עקב רכישת הענק של חברת ספלאנק. סיסקו השלימה בחודש שעבר, מוקדם מהצפוי, את רכישת ספלאנק, חברת אבטחת סייבר המסייעת לארגונים למזער את הסיכון לפריצות ולפתור בעיות טכניות. הרכישה התבצעה במזומן והייתה צפויה להיסגר רק בחודש ספטמבר.
סיסקו צופה כי הרכישה תגביר את שיעור הרווח הגולמי בשנת 2025 ותתחיל להשפיע לטובה על הרווח למניה ב-2026. העסקה צפויה גם להאיץ את צמיחת ההכנסות של סיסקו ולהוסיף 4 מיליארד דולר בהכנסות חוזרות שנתיות. עם זאת, מרשל כותבת כי ההשפעות החיוביות של העסקה יורגשו רק בעוד 2-3 רבעונים. כדי להשלים את העסקה הנפיקה סיסקו אג"ח בהיקף של 13 מיליארד דולר ובסך הכל העלויות השנתיות הקשורות לעסקה צפויות להסתכם בכ-1.4 מיליארד דולר.
עם זאת, סיסקו נסחרת כיום במכפיל 13 על הרווחים הצפויים ב-12 החודשים הקרובים, נמוך בהרבה ממכפיל מדד ה-S&P 500 שעומד על כ-20. "אנו צופים שלמניה לש פוטנציאל לספק תשואה דו ספרתית שנתית למשקיעים", היא כותבת.
לרבעון הנוכחי האנליסטים צופים הכנסות של כ-12.3 מיליארד דולר, ירידה של כ-16% לעומת השנה שעברה, ורווח למניה של 84 סנט. עבור שנת 2024 כולה, החברה מצפה להכנסות של כ-52.5 מיליארד דולר, ירידה של 8% ונמוך מהתחזית הקודמת של 53.8-55 מיליארד דולר. הרווח למניה צפוי להגיע לכ-3.7 דולר, נמוך מהטווח הקודם של 3.87-3.93 דולר למניה.
החברה נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 202 מיליארד דולר, זאת לאחר שמניית החברה שמרה על יציבות בשנה האחרונה אולם מאוגוסט אשתקד רשמה ירידה של 12%. אגב, המניה עדיין לא חזרה לשיא כל הזמנים שלה שנרשם בתחילת מרץ 2000, אז היא טיפסה עד ל-77 דולר.
- הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות
- אפל תחזור למסלול? סימנים חיוביים ראשונים לביקוש לאייפון 17
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
ברבעון השני הפיסקאלי של החברה, סיסקו דיווחה על הכנסות של 12.8 מיליארד דולר, ירידה של 6% לעומת השנה שעברה, אך מעט מעל הקוצנזוס בוול סטריט של 12.7 מיליארד דולר. הרווח למניה עמד על 87 סנט, מעל צפי האנליסטים של 84 סנט למניה. בעוד החברה הציגה צמיחה במגזרי האבטחה ושיתופי הפעולה ברבעון, עסקי הליבה שלה - רשתות - ראו ירידה של 12% ל-7.08 מיליארד דולר. ההכנסות ממוצרים ירדו ב-9%, בעוד ההכנסות משירותים עלו ב-3.5%. ההכנסות ירדו ב-4% ביבשת אמריקה, ב-7% ב-EMEA (אירופה, המזרח התיכון ואפריקה) וב-12% ב-APJC (אסיה, יפן וסין).
- 1.מניה מעניינת. צריך להמתין קצת. נטל הראיה עלי המניה (ל"ת)דורי 10/04/2024 15:19הגב לתגובה זו
פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.
טראמפ מחייךטראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.
