אייפון 15
צילום: אפל

מאחורי הקלעים של השקת האייפון 15: הדרך שעושים מוצרי אפל עד לצרכן

לא פחות מ-200 חברות ברחבי הגלובוס עומדות מאחורי שרשרת האספקה הגלובלית של מוצרי אפל, שהשיקה את האייפון 15 שזכה לעניין רב; הפקת חומרי הגלם באפריקה, הייצור בסין והודו, והשותפות עם חברות הטכנולוגיה בטאיוואן, קוריאה הדרומית ויפן
איתן גרסטנפלד |

השקת האייפון 15 גררה עניין ציבורי רב, אך בזמן שמרבית הסיקור התקשורתי בנושא נוגע בעיקר ליכולות של המכשיר עצמו, כמעט ולא נרשמה התייחסות למסלול שעובר המכשיר בטרם מגיע לצרכן ואינספור החברות המעורבות בייצורו.

אייפון 15 פרו

   אייפון 15 פרו  

לאפל יש מאות ספקים ברחבי הגלובוס, כאשר על פי רשימת האספקה האחרונה שפרסמה בסוף שנת 2022 שלה היא מחזיקה ב-200 ספקים שונים המהווים 98% מהוצאות הרכש שלה. ספקים אלו, הפועלים בעיקר בשורה של מדינות אסיה ובראשן טאיוואן, סין, הודו, קוריאה הדרומית ויפן, מאפשרות את ייצור שלל מצורי החברה המתבצע כמעט כולו במיקור חוץ. מלבד חברות אלו נשענת ענקית הטכנולוגיה על שורה של חברות טכנולוגיה ותעשייה אמריקאיות, בעיקר בתחום השבבים. על אף שהן כמעט ולא זוכות להתייחסות, לשורה של מדינות באפריקה חלק מרכזי לא פחות בכל הקשור לייצור והפקה של חומרי גלם דוגמת  קובלט, ליתיום ומינרלים נדירים אחרים.  

טאייוואן

הספקית הגדולה ביותר של אפל היא ענקית הטכנולוגיה הטאיוואנית הון האי (Hon Hai) הידועה בשמה הבינלאומי כפוקסקון (Foxconn), המייצרת את מרבית מוצרי החברה. על אף שמדובר בחברה טאיוואנית, מרבית הייצור שלה נעשה מסין, שם היא מחזיקה בשורה של מפעלי ענק המעסיקים עשרות ולעיתים מאות אלפי עובדים. שיתוף הפעולה בים פוקוסקון לאפל עמד לאורך השנים במרכזה של ביקורת ציבורית נרחבת כלפי אפל, שנגעה לתנאי ההעסקה הקשים במפעלים של פוקסקון בסין, שתוארו כ"מחנות עבודה", או "כלא צווארון לבן". בין היתר נטען כי העובדים מועסקים מסביב לשעון תמורת שכר זעום, וסובלים מהתעללויות מהמנהלים הטאיוואנים של המפעל, ואף מועסקים בו ילדים.

על רקע המתיחות בין סין לארצות הברית וכן החשש מפני פלישה סינית לתוך טאאיוואן פועלת פוקסקון בשנים האחרונות בעידוד אפל לגוון את אתרי הייצור שלה. לצורך כך, הקימה החברה אתרים בהודו, ארצות הברית וווייטנאם. לקראת השקת האייפון 15 פרו דווח, כי אפל פועלת להעביר נתח מהייצור הסיני של המוצר להודו. באפריל האחרון, דיווחה החברה כי כ-7% מהאייפונים מיוצרים מחוץ לסין, בעיקר בהודו. אחוז אשר צפוי רק ללכת ולצמוח בשנים הקרובות בשל המתיחות הגיאו-פוליטית סביב סין ובאי השכן טאיוואן.

מלבד פוקסקון אפל גם מקיימת קשרים ענפים עם ענקית השבבים הטאיוואנית TSMC המייצרת עבורה מוליכים למחצה עבור מכשירי האייפד, האייפון, האפלווטש, ומחשבי המק של אפל. כך למשל, בהכרזה אמש חשפה אפל כי המכשירים החדשים עושים שימוש בננו שבב החדש - A17 Pro, הכולל יחידת עיבוד מרכזית (CPU) בעלת שש ליבות, ויחידת עיבוד גרפית (GPU) בעלת שש ליבות. שבבים אלו מיוצרים כמעט באופן בלעדי על ידי TSMC, שבדומה לפוקסקן היא הלקוחה הגדולה ביותר שלה. על כן, גם ענקית השבבים פועלת ביתר שאת לגוון את אתרי הייצור שלה, שמרביתם נמצאים בסין או בטאייוואן, על רקע המתיחות הגיאו-פוליטית באזור.

נכון להיום, אפל היא הלקוחה הגדולה ביותר של TSMC, המהווה כ-23% מהעסקים שלה. השותפות ארוכת השנים בין החברות הועילה במידה רבה לשני הצדדים, שכן מצד אחד אפל הצליחה לפתח כמה מהמכשירים הניידים המתקדמים ביותר בעולם הודות לחברה הטאיוואנית, שמצידה הצליחה לפתח תהליכי ייצור וטכנולוגיות חדשות כדי לענות על הדרישות של אפל. על פי הערכות ללא אפל כלקוח משמעותי, TSMC הייתה מתקשה להדביק את אינטל בייצור מתקדם של מוליכים למחצה. עם זאת, העובדה שהחברה מסתמכת על אפל מהווה כמובן גם סיכון מצדה, שכן כל שינוי בביקושים מצד אפל, כפי שכבר קרה בעבר, עשוי להשפיעה עליה לרעה.

מלבד פוקסקון ו-TSMC הענקיות, אפל גם עושה שימוש במוצרים של שורה של חברות קטנות יותר בסין. אחת מהם היא קומפל אלקטרוניה, אחת מיצרניות האייפד ו-Apple Watch, המחזיקה במפעלים בסין, וייטנאם ותאילנד. חברה נוספת היא קוונטה, יצרנית המחשבים הניידים, אשר מהווה אחת מיצרניות ה-Macbook המובילות. לבסוף, מלבד פוקסקון גם פגטרון (Pegatron) שבסיסה בטאיוואן מספקת רכיבים עבור מכשירי האייפון.

קיראו עוד ב"גלובל"

חברות אמריקאיות

יצרניות השבבים האמריקאית מהוות מרכיב משמעותי בשרשרת האספקה של אפל. אחת הבולטות שבהם היא קוואלקום QUALCOMM INC 0.01% המספקת רכיבים אלקטרוניים מרובים לאפל, המשמשים במערכות ניהול צריכת החשמל של מכשירי אפל. כמו כן, קוואלקום מספקת עבור אפל טכנולוגיית מודם, המחברת בין טלפונים חכמים לרשתות נתונים ניידות. טכנולוגיה זו עמדה בליבת המחלוקת בין החברות לאחר שאפל, הודיעה על רכישת עסקי המודמים של אינטל, מה שהוביל לתביעה של קוואלקום, ולכך שהצדדים המשיכו את היחסים ביניהם.

בשנים האחרונות פועלת אפל לייצר מודמים משלה כדי להחזיק ביכולת עצמאית בתחום, לאחר רכישת הפעילות מאינטל. עם זאת לפני יומיים דיווחה קוואלקום על כך שחתמה על הסכם חדש עם ענקית הטכנולוגיה, לאספקת שבבי 5G עד 2026. עם זאת, לאור הכוונות של אפל בקוואלקום המשיכו לדווח כי הם צפויים לספק במהלך שנת 2026 רק 20% מהמודמים הדרושים לסמארטפונים של אפל, מתוך הנחה שאפל תלך ותהפוך לעצמאית בשנים הקרובות. ברקע נמצאת ההערכות, כי כ-21% מההכנסות השנתיות של קוואלקום ב-2022 הגיעו מאפל.

יצרנית מוליכים למחצה נוספת שעובדת עם אפל היא מיקרון המייצרת חלק מששבי הזיכרון שבמכשיר החברה. כמו כן, החברה עובדת עם חברות המולכיים למחצה, טקסס אינסטרומנטס וברדקום (Broadcom) המסייעת לאפל לייצר שבבים ורכיבים לטעינה אלחוטית. מלבדן עושה החברה שימוש במוצרים של שורץ חברות טכנולוגיה ותעשייה אמריקאיות כולל ג'ביל  JABIL CIRCUIT INC  חברת השבבים סקייוורקס (Skyworks) יצרנית הזכוכית קורנינג (Corning) ו-Qorvo המספקת פתרונות הטענה.

יפן ודרום קוריאה

מלבד טאיוואן, סין וארצות הברית, בה מצויות מרבית החברות עמן משתפת אפל פועלה, ניתן למנות גם את יפן וקוריאה הדרומית. אחת החברות היפניות הבולטות ברשימה היא Murata המספקת קבלים קרמיים, המשמשים לשליטה בזרימת החשמל במכשירים אלקטרוניים. כמו כן, משתפת החברה פעולה עם שתיים מחברות הטכנולוגיה גדולות במדינות הללו  שארפ (Sharp) ו-LG המספקות עוברה צגים, וסוני  (Sony) המייצרת עבור אפל מצלמות ורכיבים אלקטרוניים. אך אולי השם המפתיע בותר ברשימה הוא של המתחרה הגדולה סמסונג, המספקת לה רכיבים מרובים, כולל זיכרון פלאש המשמש לאחסון נתונים, DRAM נייד ומעבדי היישומים.

השותף השקט

לבסוף, חשוב להזכיר שעל אף שמרבית הליכי הייצור של החברה מצויים באסיה ובארצות הברית, למדינות אפריקה חלק מרכזי בשרשרת הייצור של מוצרי החברה, כמו גם כמעט כל מוצר טכנולוגי אחר. חומרי הגלם המשמשים ליצור מכשירי החברה דוגמת קובלט, ליתיום ומינרלים נדירים אחרים מגיעים בעיקר מקונגו. בשנים האחרונות, נחשפו רבים במדינות המערב לתנאים הקשים בהן מתבצעת הכרייה של חומרים אלו. בשנה החולפת, בעקבות ביקורת ציבורית הודיעה החברה כי היא פועל למחזר מרכיבים כמו בדיל, טנטלום, טונגסטן וזהב - כדי להפחית את ההשפעה על מדינות אפריקה ובראשן הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


אילון מאסק; קרדיט: רשתות חברתיותאילון מאסק; קרדיט: רשתות חברתיות

אילון מאסק בדרך לטריליון דולר: השנה שקבעה רף חדש בצבירת הון

זינוק חד בשווי SpaceX, התאוששות מניית טסלה והערכות שווי אגרסיביות לחברות הפרטיות מציבים את אילון מאסק בעמדת זינוק להפוך לטריליונר הראשון, ומרחיבים את השפעתו הכלכלית והטכנולוגית בקנה מידה חסר תקדים

אדיר בן עמי |

אילון מאסק מסיים את 2025 כאחד מפרקי צבירת ההון החריגים ביותר שנרשמו בעת המודרנית. לא מדובר בהערכה ערכית של פעולותיו, דעותיו או עסקיו, אלא בתוצאה חשבונאית של עליות שווי חדות במספר חברות שבהן הוא מחזיק, ציבוריות ופרטיות כאחד.לפי הערכות שונות בוול סטריט, הונו של מאסק חצה בשלהי השנה את רף ה־600 מיליארד דולר, ובתרחישים אופטימיים אף מתקרב ל־750 מיליארד דולר. הפער בין ההערכות נובע בעיקר משאלת השווי של החברות הפרטיות שבשליטתו, ובראשן SpaceX ו־xAI.


גורם מרכזי בתמונה הוא חבילת האופציות שטסלה העניקה למאסק ב־2018. החבילה נפסלה פעמיים ב־2024 על ידי שופטת בדלאוור, אך בהמשך בוטלה הפסילה על ידי בית המשפט העליון של המדינה. עצם הכללת האופציות משנה משמעותית את תמונת ההון השנתית שלו. עם זאת, גם ללא האופציות, מאסק הוסיף בשנה החולפת הון בהיקף שמוערך בכ־250 מיליארד דולר. מדובר בסכום שמקביל כמעט לשוויו הכולל של האדם השני בעושרו בעולם, מייסד גוגל לארי פייג’.


המיקוד עובר לחלל

מניית טסלה עלתה בכ־20% מתחילת השנה, והוסיפה למאסק עשרות מיליארדי דולרים. עם זאת, תרומת טסלה לעלייה הכוללת בהונו הייתה משנית יחסית. הסיבה העיקרית לעלייה בשווי הייתה דווקא SpaceX. חברת החלל הפרטית, שבה מחזיק מאסק כ־40%, רשמה קפיצה חדה בשוויה המוערך, מכ־350 מיליארד דולר לכ־800 מיליארד דולר בתוך זמן קצר. העלייה מיוחסת בין היתר לצמיחה של שירות האינטרנט הלווייני Starlink ולציפיות עתידיות לפעילות בתחום מרכזי הנתונים מבוססי חלל.


בתחילת 2025 התמונה נראתה שונה. יחסיו של מאסק עם הנשיא דונלד טראמפ התערערו, מכירות טסלה נחלשו, והשוק האמריקאי נכנס לתקופה של תנודתיות חריפה בעקבות מדיניות המכסים החדשה. באפריל הוערך הונו של מאסק בכ־300 מיליארד דולר בלבד, ללא האופציות שבמחלוקת. המצב התהפך בהמשך השנה. השווקים התאוששו, טסלה התייצבה, ושווי SpaceX המשיך לטפס. במקביל, אישרו בעלי המניות של טסלה בנובמבר חבילת תגמול חדשה למאסק, הכוללת כ־425 מיליון מניות נוספות.


עם זאת, מניות אלה טרם הוענקו בפועל. מימושן מותנה בהגעה לשווי שוק של כ־8.5 טריליון דולר לטסלה, יעד שאפתני במיוחד, אשר אם יושג יוסיף למאסק הון בהיקף של כטריליון דולר.