רישי סונאק בריטניה אנגליה
צילום: חיים צח/ לע״מ

כצפוי: אנגליה מעלה את הריבית ב-0.25%; שוויץ העלתה את הריבית מוקדם יותר ב-0.5%

האינפלציה בבריטניה הפתיעה אתמול לרעה כשחזרה לעלות לקצב שנתי של 10.4%. הבנק המרכזי של אנגליה, ה-BOE, מסמן שהוא ממשיך להיאבק באינפלציה ושזו ממשיכה להיות המטרה החשובה ביותר מבחינתו. הבנק צופה אינפלציה של 5.6% בעוד שנה, שיפור לעומת 6.2% בתחזית הקודמת
נתנאל אריאל |

הבנק המרכזי של אנגליה, ה-BOE, העלה את הריבית ב-0.25%, בהתאם לצפי בשוק. הריבית תעמוד מעכשיו על 4.25% וזו הרמה הגבוהה ביותר במדינה מאז שנת 2008.  ההחלטה התקבלה ברוב של 7 מול 2 שהעדיפו שלא להעלות את הריבית הפעם. בבנק המרכזי מעריכים שתמיכה פיסקאלית (כלומר של הממשלה) תסייע להעלות את התמ"ג ב-0.3% במהלך השנים הבאות. 

במהלך הזה, הבנק המרכזי במדינה ממשיך לאותת לשוק שהנושא החשוב ביותר מבחינתו הוא המשך המלחמה באינפלציה. ה-BOE צופה אינפלציה של 5.6% בעוד שנה, שיפור לעומת 6.2% בתחזית הקודמת שלו. הבנק המרכזי מעלה את הריבית כדי להילחם באינפלציה שעל פי נתוני האינפלציה לחודש פברואר שפורסמו אתמול, האינפלציה חזרה לעלות באופן מפתיע לקצב שנתי של 10.4%, מעל הצפי ל-9.9% ועלייה לעומת 10.1 בחודש ינואר. בכך נשבר רצף התמתנות באינפלציה של שלושה חודשים כאשר מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.1% בחודש פברואר. מחירי הירקות זינקו בשנה האחרונה במדינה ב-18% והם נמצאים ברמה הגבוהה ביותר ב-45 השנים האחרונות.

בהתייחסו לשוק התעסוקה בבריטניה הבנק המרכזי לא סבור שהאבטלה תעלה משמעותית. במקביל, הוא מעריך עלייה של 0.2% בתעסוקה, טוב יותר מהתחזית הקודמת לירידה של 0.4%.

מוקדם יותר היום שוויץ העלתה את הריבית ב-0.5% וזו תעמוד מעתה על 1.5%. "איננו יכולים לשלול עליות ריבית נוספות בעתיד הקרוב" נכתב בהודעת הבנק המרכזי של שוויץ, ה-SNB. הבנק של שוויץ צופה שהאינפלציה במדינה תגיע ל-2.6% בעוד שנה, זה גבוה בשביל השוויצרים אבל נמוך משמעותית ממה שקורה בשאר העולם.

אתמול הפד', הבנק המרכזי של ארה"ב, העלה את הריבית ב-0.25% וזו הגיעה לרמה של 4.75% עד 5%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007. בפד' צופים שהריבית תישאר גבוהה ברמה של 5.1% בסוף השנה הקרובה וכי היא תתחיל לרדת בשנה הבאה, ותגיע בסוף 2024 לרמה של 4.1%, עדיין ריבית לא נמוכה בכלל. בפד' צופים שהריבית תרד ל-3.1% בסוף שנת 2025 ולאחר מכן תתייצב על 2.5% (להרחבה). בשבוע שעבר המשיכה האינפלציה בארה"ב להתמתן לקצב של 6%. 

 

אבל צריך לומר משהו על התחזיות האלה של הבנק המרכזי - הם טעו לאורך כל מהלך העלאת הריבית בשנה האחרונה. הם סברו שהריבית תעלה הרבה יותר לאט וגם לא חשבו שהיא תגיע לרמות שהיא כבר נמצאת בהם. בכל פעם, התחזית שלהם 'טיפסה' עוד קצת כלפי מעלה. אז בהחלט ייתכן שאם האינפלציה תהיה 'עקשנית' ו'דביקה' ותסרב לרדת כל כך מהר לטווח היעד של 2% בממוצע, הפד' עוד עשוי לגלות שהריבית תישאר ברמות האלה להרבה יותר זמן. הסיבה היא שיותר קל להוריד אינפלציה מ-10% ל-5% מאשר להוריד מ-5% ל-2%. 

ביום שני בעוד פחות משבועיים תתקבל החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל. סביר להניח שגם בארץ הריבית תעלה - השאלה היא רק בכמה. בארץ האינפלציה עומדת על 5.2%, ירידה קלה לעומת 5.4% בחודש הקודם אבל עדיין - זו למעשה רמת השיא של האינפלציה בישראל. היא הגיעה לרמה הזו לפני מספר חודשים אבל בניגוד למקומות אחרים בעולם היא 'מתבססת' ברמה הזו ובינתיים לא יורדת. מנגד צריך לומר - האינפלציה בישראל מראש הייתה נמוכה משמעותית לאורך כל השנה האחרונה כך שהמצב בישראל נכון לעכשיו פחות גרוע מאשר בעולם.

קיראו עוד ב"גלובל"

השאלה היא כמובן מה יקרה אם האינפלציה בעולם תתמתן וכאן בישראל היא לא תיעצר. התרחיש הזה מעט קיצוני, שכן המחירים בארץ תלויים במידה זו או אחרת במחירים בחו"ל, בוודאי מחירים של נפט ודלק. מנגד - היחלשות השקל מול הדולר גורמת לעלייה באינפלציה (כי יותר יקר ליבואנים לייבא).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ נגד הניו יורק טיימס: תביעה של 15 מיליארד דולר בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת

טראמפ אומר שהעיתון הוא "שופר של הדמוקרטים";  "הטיימס קיבל חופש מלא לשקר, להכפיש ולהשמיץ אותי במשך זמן רב מדי";  

רן קידר |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

טראמפ בתביעת ענק נגד הניו יורק טיימס. לטענתו, העיתון משמש כ"שופר של המפלגה הדמוקרטית, ומנהל נגדו קמפיין השמצות מתמשך". בין היתר, טראמפ זועם על פרסומים שקשרו אותו לג'פרי אפשטיין, למרות הכחשותיו החוזרות.

"היום יש לי את הכבוד הגדול להגיש תביעת דיבה ולשון הרע בסך 15 מיליארד דולר נגד הניו יורק טיימס", כתב טראמפ ברשת Truth Social. "הטיימס קיבל חופש מלא לשקר, להכפיש ולהשמיץ אותי במשך זמן רב מדי".

היסטוריה של עימותים: מ"פייק ניוז" לבתי המשפט

צריך להזכיר שטראמפ והתקשורת במלחמה מתמדת. CNN, Washington Post, NBC - כולם זכו לתואר "פייק ניוז". אבל עכשיו המאבק עובר לזירה המשפטית. בשנים האחרונות טראמפ הגביר את הלחץ. איומים בתביעות והתקפות גם על רשתות חברתיות בניסיונות להגביל את כוח התקשורת. התביעה הנוכחית היא השיא - 15 מיליארד דולר, סכום  העולה על שווי העיתון שנסחר ב-9.6 מיליארד דולר. .

תביעה דומה נגד ABC News ב-2024 הסתיימה בפשרה של 15 מיליון דולר, ללא הודאה באשמה. אבל הפעם טראמפ מכוון גבוה יותר.

העיתון עצמו שומר על קור רוח. "אנו עומדים מאחורי הדיווחים שלנו ומחויבים לחופש העיתונות", הצהירו דובריו. אבל נראה שמאחורי הקלעים, צוותי המשפטנים כבר מתכוננים לקרב ארוך.

תביעת SLAPP? המומחים סקפטיים

עיתונים וגופי תקשורת מקבלים מכתבי התראה ותביעות גם כדי להשתיק אותם - תביעות השתקה (SLAPP). המטרה של התובע היא להרתיע, לא לנצח. זו אסטרטגיה שמנצחת גם כשהיא מפסידה. גופי תקשורת ישקיעו מיליונים בהגנה וזה גדול עליהם בתקופה שבה יש משבר בעיתונות כשחלקם יחששו לפרסם ביקורת בעתיד.

הבעיה של טראמפ ש בארה"ב קשה מאוד להוכיח דיבה נגד איש ציבור. צריך להוכיח "כוונת זדון" - שהעיתון ידע שהוא משקר.