רישי סונאק בריטניה אנגליה
צילום: חיים צח/ לע״מ

כצפוי: אנגליה מעלה את הריבית ב-0.25%; שוויץ העלתה את הריבית מוקדם יותר ב-0.5%

האינפלציה בבריטניה הפתיעה אתמול לרעה כשחזרה לעלות לקצב שנתי של 10.4%. הבנק המרכזי של אנגליה, ה-BOE, מסמן שהוא ממשיך להיאבק באינפלציה ושזו ממשיכה להיות המטרה החשובה ביותר מבחינתו. הבנק צופה אינפלציה של 5.6% בעוד שנה, שיפור לעומת 6.2% בתחזית הקודמת
נתנאל אריאל |

הבנק המרכזי של אנגליה, ה-BOE, העלה את הריבית ב-0.25%, בהתאם לצפי בשוק. הריבית תעמוד מעכשיו על 4.25% וזו הרמה הגבוהה ביותר במדינה מאז שנת 2008.  ההחלטה התקבלה ברוב של 7 מול 2 שהעדיפו שלא להעלות את הריבית הפעם. בבנק המרכזי מעריכים שתמיכה פיסקאלית (כלומר של הממשלה) תסייע להעלות את התמ"ג ב-0.3% במהלך השנים הבאות. 

במהלך הזה, הבנק המרכזי במדינה ממשיך לאותת לשוק שהנושא החשוב ביותר מבחינתו הוא המשך המלחמה באינפלציה. ה-BOE צופה אינפלציה של 5.6% בעוד שנה, שיפור לעומת 6.2% בתחזית הקודמת שלו. הבנק המרכזי מעלה את הריבית כדי להילחם באינפלציה שעל פי נתוני האינפלציה לחודש פברואר שפורסמו אתמול, האינפלציה חזרה לעלות באופן מפתיע לקצב שנתי של 10.4%, מעל הצפי ל-9.9% ועלייה לעומת 10.1 בחודש ינואר. בכך נשבר רצף התמתנות באינפלציה של שלושה חודשים כאשר מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.1% בחודש פברואר. מחירי הירקות זינקו בשנה האחרונה במדינה ב-18% והם נמצאים ברמה הגבוהה ביותר ב-45 השנים האחרונות.

בהתייחסו לשוק התעסוקה בבריטניה הבנק המרכזי לא סבור שהאבטלה תעלה משמעותית. במקביל, הוא מעריך עלייה של 0.2% בתעסוקה, טוב יותר מהתחזית הקודמת לירידה של 0.4%.

מוקדם יותר היום שוויץ העלתה את הריבית ב-0.5% וזו תעמוד מעתה על 1.5%. "איננו יכולים לשלול עליות ריבית נוספות בעתיד הקרוב" נכתב בהודעת הבנק המרכזי של שוויץ, ה-SNB. הבנק של שוויץ צופה שהאינפלציה במדינה תגיע ל-2.6% בעוד שנה, זה גבוה בשביל השוויצרים אבל נמוך משמעותית ממה שקורה בשאר העולם.

אתמול הפד', הבנק המרכזי של ארה"ב, העלה את הריבית ב-0.25% וזו הגיעה לרמה של 4.75% עד 5%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007. בפד' צופים שהריבית תישאר גבוהה ברמה של 5.1% בסוף השנה הקרובה וכי היא תתחיל לרדת בשנה הבאה, ותגיע בסוף 2024 לרמה של 4.1%, עדיין ריבית לא נמוכה בכלל. בפד' צופים שהריבית תרד ל-3.1% בסוף שנת 2025 ולאחר מכן תתייצב על 2.5% (להרחבה). בשבוע שעבר המשיכה האינפלציה בארה"ב להתמתן לקצב של 6%. 

 

אבל צריך לומר משהו על התחזיות האלה של הבנק המרכזי - הם טעו לאורך כל מהלך העלאת הריבית בשנה האחרונה. הם סברו שהריבית תעלה הרבה יותר לאט וגם לא חשבו שהיא תגיע לרמות שהיא כבר נמצאת בהם. בכל פעם, התחזית שלהם 'טיפסה' עוד קצת כלפי מעלה. אז בהחלט ייתכן שאם האינפלציה תהיה 'עקשנית' ו'דביקה' ותסרב לרדת כל כך מהר לטווח היעד של 2% בממוצע, הפד' עוד עשוי לגלות שהריבית תישאר ברמות האלה להרבה יותר זמן. הסיבה היא שיותר קל להוריד אינפלציה מ-10% ל-5% מאשר להוריד מ-5% ל-2%. 

ביום שני בעוד פחות משבועיים תתקבל החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל. סביר להניח שגם בארץ הריבית תעלה - השאלה היא רק בכמה. בארץ האינפלציה עומדת על 5.2%, ירידה קלה לעומת 5.4% בחודש הקודם אבל עדיין - זו למעשה רמת השיא של האינפלציה בישראל. היא הגיעה לרמה הזו לפני מספר חודשים אבל בניגוד למקומות אחרים בעולם היא 'מתבססת' ברמה הזו ובינתיים לא יורדת. מנגד צריך לומר - האינפלציה בישראל מראש הייתה נמוכה משמעותית לאורך כל השנה האחרונה כך שהמצב בישראל נכון לעכשיו פחות גרוע מאשר בעולם.

קיראו עוד ב"גלובל"

השאלה היא כמובן מה יקרה אם האינפלציה בעולם תתמתן וכאן בישראל היא לא תיעצר. התרחיש הזה מעט קיצוני, שכן המחירים בארץ תלויים במידה זו או אחרת במחירים בחו"ל, בוודאי מחירים של נפט ודלק. מנגד - היחלשות השקל מול הדולר גורמת לעלייה באינפלציה (כי יותר יקר ליבואנים לייבא).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנליסטים בורסה AIאנליסטים בורסה AI

לקראת ה"שבוע של אנבידיה" - למה מחכים האנליסטים?

הממשל חזר לעבוד אחרי השבתת שיא של 43 ימים וסוף-סוף נקבל את הנתונים על שוק העבודה האמריקאי ונבין לאן פני הריבית של הפד'; אנבידיה ושורה של חברות מענף הצריכה ידווחו ויתנו לנו הבנה גם על מצב ה-AI וגם על מצבו של הצרכן האמריקאי - מה עוד על הלוח הכלכלי השבוע ומה חושבים האנליסטים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה

בשבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נכנס אל הישורת האחרונה והמשמעותית ביותר של עונת הדוחות. אבל המשקיעים ממתינים לדברים נוספים, להבין מה תוואי הריבית של הפד, והאם מניות הטק והקמעונאות ימשיך לסחוב את השוק על הכתפיים או שהרוטציה שראינו בסוף השבוע שעבר, של זרימה מטכנולוגיה אל עבר ענפים מסורתיים, תימשך. עוד דבר שמעודד את המשקיעים הוא סיום השבתת הממשל, שהייתה הארוכה בהיסטוריה האמריקאית, 43 ימים ועכשיו נוכל לקבל את הנתונים הרשמיים שהתעכבו, ושצפויים להתפרסם השבוע. אבל שוב, מעל הכל אלו יהיו התוצאות של אנבידיה שיתנו את הטון.

זה השבוע של אנבידיה.

ברביעי בערב לאחר הנעילה תפרסם ענקית השבבים את תוצאות הרבעון הפיסקלי שלה שהסתיים באוקטובר, והציפיות - בשמיים. לפי קונצנזוס של 42 אנליסטים חברת השבבים צפויה לדווח על הכנסות של 54.94 מיליארד דולר, זינוק של כ-57% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, אז עמדו ההכנסות על 35 מיליארד דולר. טווח התחזיות נע בין 53.46 ל-58.34 מיליארד דולר - כלומר, גם האומדן הנמוך משקף קפיצה חדה.

ברווח הנקי למניה (EPS), התחזיות עומדות על רווח של 1.25 דולר למניה בממוצע, לעומת 0.81 דולר ברבעון המקביל. התחזיות נעות בין 1.14 ל-1.34 דולר - כאשר המספר העליון מגלם כמעט 66% צמיחה שנתית ברווח למניה.

המספרים האלה מציבים רף מאוד גבוה לאנבידיה, וזה כבר אחרי שנה שבה המניה יותר מהכפילה את שוויה - על רקע הביקושים האדירים לשבבי AI. גם אם אנבידיה תעמוד בציפיות, כולם מחכים לשמוע בעיקר את התחזית קדימה. האם קצב ההזמנות יימשך באותו קצב, מה יקרה במכירות לשוק הסיני לנוכח המגבלות, ואיך נראו ההזמנות מצד הענקיות - אמזון, מיקרוסופט, גוגל וכל השאר.

אנחנו "צועדים על ביצים". אנבידיה התממשה בעצבנות ב-5 ימי המסחר האחרונים וירדה מהשיר שלה. עכשיו כל שינוי הכי קטן בתמהיל של המגזרים, כל הסתייגות בטון של ג'נסן הואנג או כל עדכון מינורי בתחזית - יכול לגרום לכדור שלג בשוק.

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla 0.59%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.