כצפוי: אנגליה מעלה את הריבית ב-0.25%; שוויץ העלתה את הריבית מוקדם יותר ב-0.5%
הבנק המרכזי של אנגליה, ה-BOE, העלה את הריבית ב-0.25%, בהתאם לצפי בשוק. הריבית תעמוד מעכשיו על 4.25% וזו הרמה הגבוהה ביותר במדינה מאז שנת 2008. ההחלטה התקבלה ברוב של 7 מול 2 שהעדיפו שלא להעלות את הריבית הפעם. בבנק המרכזי מעריכים שתמיכה פיסקאלית (כלומר של הממשלה) תסייע להעלות את התמ"ג ב-0.3% במהלך השנים הבאות.
במהלך הזה, הבנק המרכזי במדינה ממשיך לאותת לשוק שהנושא החשוב ביותר מבחינתו הוא המשך המלחמה באינפלציה. ה-BOE צופה אינפלציה של 5.6% בעוד שנה, שיפור לעומת 6.2% בתחזית הקודמת שלו. הבנק המרכזי מעלה את הריבית כדי להילחם באינפלציה שעל פי נתוני האינפלציה לחודש פברואר שפורסמו אתמול, האינפלציה חזרה לעלות באופן מפתיע לקצב שנתי של 10.4%, מעל הצפי ל-9.9% ועלייה לעומת 10.1 בחודש ינואר. בכך נשבר רצף התמתנות באינפלציה של שלושה חודשים כאשר מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.1% בחודש פברואר. מחירי הירקות זינקו בשנה האחרונה במדינה ב-18% והם נמצאים ברמה הגבוהה ביותר ב-45 השנים האחרונות.
בהתייחסו לשוק התעסוקה בבריטניה הבנק המרכזי לא סבור שהאבטלה תעלה משמעותית. במקביל, הוא מעריך עלייה של 0.2% בתעסוקה, טוב יותר מהתחזית הקודמת לירידה של 0.4%.
מוקדם יותר היום שוויץ העלתה את הריבית ב-0.5% וזו תעמוד מעתה על 1.5%. "איננו יכולים לשלול עליות ריבית נוספות בעתיד הקרוב" נכתב בהודעת הבנק המרכזי של שוויץ, ה-SNB. הבנק של שוויץ צופה שהאינפלציה במדינה תגיע ל-2.6% בעוד שנה, זה גבוה בשביל השוויצרים אבל נמוך משמעותית ממה שקורה בשאר העולם.
- הריבית באנגליה נותרה ללא שינוי אבל הצמצום הכמותי מאט
- המבחן של בריטניה: תשואות האג"ח בבריטניה מזנקות לשיא מאז 1998
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אתמול הפד', הבנק המרכזי של ארה"ב, העלה את הריבית ב-0.25% וזו הגיעה לרמה של 4.75% עד 5%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007. בפד' צופים שהריבית תישאר גבוהה ברמה של 5.1% בסוף השנה הקרובה וכי היא תתחיל לרדת בשנה הבאה, ותגיע בסוף 2024 לרמה של 4.1%, עדיין ריבית לא נמוכה בכלל. בפד' צופים שהריבית תרד ל-3.1% בסוף שנת 2025 ולאחר מכן תתייצב על 2.5% (להרחבה). בשבוע שעבר המשיכה האינפלציה בארה"ב להתמתן לקצב של 6%.
ביום שני בעוד פחות משבועיים תתקבל החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל. סביר להניח שגם בארץ הריבית תעלה - השאלה היא רק בכמה. בארץ האינפלציה עומדת על 5.2%, ירידה קלה לעומת 5.4% בחודש הקודם אבל עדיין - זו למעשה רמת השיא של האינפלציה בישראל. היא הגיעה לרמה הזו לפני מספר חודשים אבל בניגוד למקומות אחרים בעולם היא 'מתבססת' ברמה הזו ובינתיים לא יורדת. מנגד צריך לומר - האינפלציה בישראל מראש הייתה נמוכה משמעותית לאורך כל השנה האחרונה כך שהמצב בישראל נכון לעכשיו פחות גרוע מאשר בעולם.
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- חוק פרקינסון: מנגנוני הבזבוז בזמן, כסף ובירוקרטיה - חוקים נוספים, השפעות כלכליות ועדכונים מ-2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
השאלה היא כמובן מה יקרה אם האינפלציה בעולם תתמתן וכאן בישראל היא לא תיעצר. התרחיש הזה מעט קיצוני, שכן המחירים בארץ תלויים במידה זו או אחרת במחירים בחו"ל, בוודאי מחירים של נפט ודלק. מנגד - היחלשות השקל מול הדולר גורמת לעלייה באינפלציה (כי יותר יקר ליבואנים לייבא).
וול סטריט נגזרים (X)תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.
המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה
המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.
בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות).
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.
