כצפוי: אנגליה מעלה את הריבית ב-0.25%; שוויץ העלתה את הריבית מוקדם יותר ב-0.5%
הבנק המרכזי של אנגליה, ה-BOE, העלה את הריבית ב-0.25%, בהתאם לצפי בשוק. הריבית תעמוד מעכשיו על 4.25% וזו הרמה הגבוהה ביותר במדינה מאז שנת 2008. ההחלטה התקבלה ברוב של 7 מול 2 שהעדיפו שלא להעלות את הריבית הפעם. בבנק המרכזי מעריכים שתמיכה פיסקאלית (כלומר של הממשלה) תסייע להעלות את התמ"ג ב-0.3% במהלך השנים הבאות.
במהלך הזה, הבנק המרכזי במדינה ממשיך לאותת לשוק שהנושא החשוב ביותר מבחינתו הוא המשך המלחמה באינפלציה. ה-BOE צופה אינפלציה של 5.6% בעוד שנה, שיפור לעומת 6.2% בתחזית הקודמת שלו. הבנק המרכזי מעלה את הריבית כדי להילחם באינפלציה שעל פי נתוני האינפלציה לחודש פברואר שפורסמו אתמול, האינפלציה חזרה לעלות באופן מפתיע לקצב שנתי של 10.4%, מעל הצפי ל-9.9% ועלייה לעומת 10.1 בחודש ינואר. בכך נשבר רצף התמתנות באינפלציה של שלושה חודשים כאשר מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.1% בחודש פברואר. מחירי הירקות זינקו בשנה האחרונה במדינה ב-18% והם נמצאים ברמה הגבוהה ביותר ב-45 השנים האחרונות.
בהתייחסו לשוק התעסוקה בבריטניה הבנק המרכזי לא סבור שהאבטלה תעלה משמעותית. במקביל, הוא מעריך עלייה של 0.2% בתעסוקה, טוב יותר מהתחזית הקודמת לירידה של 0.4%.
מוקדם יותר היום שוויץ העלתה את הריבית ב-0.5% וזו תעמוד מעתה על 1.5%. "איננו יכולים לשלול עליות ריבית נוספות בעתיד הקרוב" נכתב בהודעת הבנק המרכזי של שוויץ, ה-SNB. הבנק של שוויץ צופה שהאינפלציה במדינה תגיע ל-2.6% בעוד שנה, זה גבוה בשביל השוויצרים אבל נמוך משמעותית ממה שקורה בשאר העולם.
- הריבית באנגליה נותרה ללא שינוי אבל הצמצום הכמותי מאט
- המבחן של בריטניה: תשואות האג"ח בבריטניה מזנקות לשיא מאז 1998
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אתמול הפד', הבנק המרכזי של ארה"ב, העלה את הריבית ב-0.25% וזו הגיעה לרמה של 4.75% עד 5%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007. בפד' צופים שהריבית תישאר גבוהה ברמה של 5.1% בסוף השנה הקרובה וכי היא תתחיל לרדת בשנה הבאה, ותגיע בסוף 2024 לרמה של 4.1%, עדיין ריבית לא נמוכה בכלל. בפד' צופים שהריבית תרד ל-3.1% בסוף שנת 2025 ולאחר מכן תתייצב על 2.5% (להרחבה). בשבוע שעבר המשיכה האינפלציה בארה"ב להתמתן לקצב של 6%.
ביום שני בעוד פחות משבועיים תתקבל החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל. סביר להניח שגם בארץ הריבית תעלה - השאלה היא רק בכמה. בארץ האינפלציה עומדת על 5.2%, ירידה קלה לעומת 5.4% בחודש הקודם אבל עדיין - זו למעשה רמת השיא של האינפלציה בישראל. היא הגיעה לרמה הזו לפני מספר חודשים אבל בניגוד למקומות אחרים בעולם היא 'מתבססת' ברמה הזו ובינתיים לא יורדת. מנגד צריך לומר - האינפלציה בישראל מראש הייתה נמוכה משמעותית לאורך כל השנה האחרונה כך שהמצב בישראל נכון לעכשיו פחות גרוע מאשר בעולם.
- האם ספייסX תהיה חברה של טריליון דולר?
- אחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
השאלה היא כמובן מה יקרה אם האינפלציה בעולם תתמתן וכאן בישראל היא לא תיעצר. התרחיש הזה מעט קיצוני, שכן המחירים בארץ תלויים במידה זו או אחרת במחירים בחו"ל, בוודאי מחירים של נפט ודלק. מנגד - היחלשות השקל מול הדולר גורמת לעלייה באינפלציה (כי יותר יקר ליבואנים לייבא).
מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
עושר היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
צילום: Huy Phan, Pexelsאחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי
נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית
כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.
על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים.
היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.
תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף
כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.
- יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
- חוזרים לתלושי המזון: אושרה העברת 400 מיליון שקל לחלוקת תווי מזון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.
